ברור לגמרי שפיזור אוכלוסיה נוסה. אם אתה מדבר על בתוך עיר ספציפית, אז קוראים לזה סגרגציה (הפוכה? לא משנה לצורך העניין, חפש בגוגל נומרוס קלאוזוס ושלל צעדי מדיניות מונחי מכסות אחרים. נשמע לי כמו רעיון איום ונורא, פרגמטית וגם מוסרית).
אני משתדל בד"כ להימנע מהכללות עד כמה שאפשר, אבל קשה לי להתעלם מזה שפעם אחר פעם נראה שה”שמאל” (שוב, בהכללה) מוכן “להקריב” את האזרחים שלו, הרבה יותר ממה שהוא מוכן להקריב מצד שאר אזרחי העולם (עוינים ואגנוסטים כאחד).
טרנספר לאזרחי אויב זה פשע מלחמה, אבל בשם השלום בוודאי שמותר ואפשר לגרש מביתם את אזרחי המדינה שלך, כנגד רצונם.
לחנך אזרחי אויב זה לא בסדר, אבל בתוך תחומי המדינה חובה להשית חינוך אחיד על כולם, ואוטונומיות חינוכיות הן מוקצות.
והנה, גם כאן: לשים בקרה אדוקה על הגבולות שלך כדי להחליט את מי אתה מוכן להכניס לשטח המדינה שלך שיחיה יחד עם האזרחים שלך - זה אסור וגזעני, אבל ברגע שקיבלת את אותם מהגרים למדינתך - אתה יכול לקבוע עבורם איפה הם יגורו ועם מי הם יתרועעו.
זה בא לידי ביטוי גם בציפיות הנמוכות הקבועות מאויבינו או סתם ממהגרים ממדינות אחרות, לעומת הביקורת העצמית המתמדת, המוגזמת והמנופחת.
ושלא לדבר על קומוניזם ושאר פרקטיקות קולקטיביסטיות קיצוניות.
בוא תכיר את אילאן עומר או שאיך שכותבים את שמה , סומלית, דמוקרטית שבארה”ב מטיפה לכולם “ all refuges are welocme” עד שזה מגיע למדינת הלאום האמיתית שלה סומליה:
”סומליה היא רק בשביל הסומלים בלבד !!!”
משתמשים באנשים כמוך כי אתם “האידיוטים השימושים שלהם”