לעומת מי שהוא עני ושנוא? דייב שאפל או ריקי ג’רוויס?
מי שלא עשיר ואהוב את מי זה מעניין הדעות שלו ולמה שיצטרך לעמוד על דעותיו ככה?
כן נו, זרם אחד של פמיניסטיות עף עליה והשני שונא אותה. אז מה?
אגב caneling זה סתם שם חדש לחרם כשזה בא מהצד השמאלי של המפה. זה קורה גם מהצד הימני.
מזכיר לך את כל הצעקות מצד ימין להחרים את רוגר ווטרס כי הוא התבטא נגד ישראל.
היה פה דיון ארוך (מידי ) על חרמות אין טעם להכנס לזה שוב.
אני מאוד מעריך את שלושתם. אבל אם הם לא בעמדת הכח שהם נמצאים בה עכשיו, הם היו מאוד מתקשים בלתחזק קרירה בהוליווד ועדיין לעשות “סאטירה” על נושאים שנחשבים “טאבו”. זה היתממות לחשוב אחרת.
רולינג אי אפשר לעשות לה באמת “cancel” כי מה הם כבר יכולים לעשות לה? לחזור אחורה ולמנוע ממנה לפרסם את הארי פוטר? תחשוב גי קי רולינג היתה סופרת בתחילת דרכה ואומרת את מה שהיא אמרה…
רוגר ווטרס הוא אנטישמי מתועב וזה באמת לא אותו דבר. אני לא מסוגל לשמוע יותר פינק פלויד בגללו. וזה פשע כי הם היו הלהקה הכי אהובה עלי בזמנו.
אף אחד לא רוצה להחרים את רוגר ווטרס כי הוא איש שמאל. אני גם לא הייתי קורא לעשות נגדו חרם ממוסד. כל אחד ולטעמו.
אז אתה “חוטא” באותו דבר שאתה מאשים אחרים בו. מהצד השני אנשים יטענו שרולינג היא ביגט (איך אומרים בעברית גזען אבל לא בקטע של גזע?) מתועבת ושזה לא באמת אותו דבר. זה לא אותו דבר? מה ההבדל?
אף אחד לא רוצה להחרים את רולינג כי היא ימנית.
קראו להחרים אותו בגלל הדעות שלו. כמו שקראו להחרים את רולינג בגלל הדעות שלה. שוב, מה ההבדל פה?
בוא נדבר על זה שאתה לא יכול לשמוע פינק פלויד יותר… זה יותר מעניין אותי הגישה הזאת.
בימינו שאתה לא חייב לקנות אלבום שלו ולתרום כסף לכיס שלו אישית מה הבעיה בלהקשיב למוסיקה שאתה אוהב ולנתק אותה מהבנאדם?
אני עדיין שומע פינק פלויד (הרבה פחות, אני כבר לא בן 16 ) ועדיין שומע מייקל ג’קסון ואפילו אר קלי.
לא מבין את העניין הזה.
אתה טיפה מתבלבל. אני כתבתי מה אני מרגיש לגבי עצמי. אני לא קבעתי מה לך מותר לשמוע.
רוגר ווטרס ולכל מי שבאמת עוקב אחרי מה שהוא אומר זה לא שמאל. הוא לא בעד שתי מדינות לשתי עמים וכל הבלה בלה בלה . הוא פשוט נגד זכות ההגדרה העצמית של היהודים למדינה.
אני לא חושב שיש חרם גם נגד רוגר ווטרס בישראל. עדין משמיעים אותו.
ברור לי לגמרי
זה בכלל לא מה שטענתי.
אני סקרן לגבי הסיבות שלך למה הפסקת להאזין למשהו שאתה ממש אוהב בגלל האיש שמאחוריו. זה מוזר לי ובגלל זה שאלתי.
זה משהו עקרוני?
אתה מתעצבן ומתחמם תוך כדי שמשמיעים את hey you?
אתה מנסה להעביר איזה מסר?
אתה חושב שזה ישפיע עליו?
הכי בתמימות אני מנסה להבין מה הסיבות מאחורי הגישה הזאת. בלי קשר אלי ולגישה שלי.
גם אין חרם נגד רולינג. הספרים שלה עדיין עומדים למכירה בכמעט כל חנות ספרים בארהב.
אני לא מסוגל לשמוע זמר ששונא אותי ואת העם שלי . אבל אני לא מתעצבן שאני שומע את השירים שלו. אני פשוט מעביר שיר.
זה לא מסובך.
אין חרם כי כמו שאמרתי הם לא מסוגלים להחרים אותה היא חזקה מידי. מה אתה חושב שWB ימכרו את הזכויות שיש להם על הארי פוטר בגללם? (אני חושב שהם מחזיקים בזכויות).
אבל אתה מפספס את מה שאני אומר. גי קי רולינג היתה סופרת צעירה ללא כח. והיתה אומרת את מה שהיא אמרה וזה היה הסוף שלה.
ששאפל הוציא את הספישל האחרון שלו חלק מעובדי נטפליקס ניסו לשבות ויצאו להפגין. אבל מה לעשות , שאפל מביא לנטפליקס מיליוני דולרים אז אין להם סיכוי לגעת בו.
אם לא בא לך להכנס לזה לא חייבים. עדיין לא הבנתי מהתגובה שלך למה אתה לא מסוגל להקשיב לו.
אתה מרגיש שאתה בוגד בעם שלך כי אתה מקשיב למישהו ששונא אותו?
אתה משאר ככה… זאת לא איזו עובדה.
אני לא מסכים. אני חושב שהיא לא הייתה מעניינת אף אחד והדעות שלה בכלל לא היו מגיעות אליך, אנשים היו קוראים את הארי פוטר, מתאהבים והיא הייתה הופכת למפורסמת, אהובה ועשירה.
יש לך דוגמה למישהו בתחילת דרכו שלא מפורסם ועשיר שאמר משהו לא נכון ובוטל? אני אשמח למישהו עם כשרון ותוכן איכותי באיזור הרמות של שאפל ורולינג.
ג’ינה קראנו זאתי מהמנדוליראן. פוטרה. אבל זה כל הבעיה. אם אני מישהו בהתחלת הדרך שלי. אין סיכוי שאני יתבטא בצורה שמעליבה את הפולטי קורקט כי אז אף חברה לא תעמוד מאחורי ותיתן לי גב.
זה לא קשור לבגידה בעם שלי. הוא פשוט לא שווה יותר את האהבה שלי אליו. פעם אהבתי נורא אותו ואת המוזיקה שלו. היום לא.
התכוונתי באופן כללי.
איך זה עובד אבל ככה אם יש צד ענק שבו נמצאות כמה מהחברות החזקות ביותר בעולם שהוא כביכול נגד הפי סי?
לא מכיר את הסיפור של ג’ינה וזה מעניין, קראתי עליה עכשיו קצת. זה נראה שמאז שהיא פוטרה מלוקאס פרודאקשנס היא עדיין עובדת בתעשייה במרץ. קשה לי להגיד שהיא בוטלה או שיש עליה חרם.
בלוקאס פרודאקשנס בוחרים שלא לעבוד איתה (עלוב בעיני, אבל כביכול לגיטימי בשוק הפתוח של ארהב)
אני מבין את השורה התחתונה ומבין שלא חייב להיות הגיון מאחורי רגש תמיד (לי זה מאוד מוזר, אני נשען על הגיון רב חיי) אבל עדיין לא מבין מה הסיבות מאחורי זה.
אתה טוען שיש רק חברות שמאלניות במיינסטרים? לא סביר.
מסכים שזה דיון מורכב. אבל יש חברות ענק מ2 הצדדים.
לא הבנתי באיזה קטע. בנטפלקיס יש ספיישלים של קומיקאים מפורסמים בעיקר. זה הקטע.
קומיקאים מתחילים שרוצים להתפרסם עושים את זה במועדוני סטאנד אפ ומי שרוצה לראות את אותם קומיקאים מתחילים הולך לאותם מועדוני סטאנד אפ.
אני מסכים לגמרי אגב שלנטפליקס יש אג’נדה מסוימת שהם מנסים לדחוף והם נוטים להציג אנשים שתומכים באגנדה שלהם. אבל זה לא חדש ולא יחודי לתרבות הליברלית.
אין לי סבלנות לעבור על כל הסטאנד אפים בנטפליקס כדי למצוא דוגמאות אבל אני רואה גם ככה המון.
רק העובדה שיש בנטפליקס ספיישלים של ביל בארר, ג’ו רוגאן ריקי גרוויס ודייב שאפל וכבר זה לא מסתדר עם הטענה שלך שלא מציגים אותם כי הם אומרים את הדברים הלא נכונים.
הטענה שזה בגלל שהם מפורסמים היא נכונה אבך נוגעת יותר לכסף מאשר ל אגנדה שלהם.
דוגמה קטנה שאני כן יכול לתת לך, תראה את הספיישל של ג’ים נורטון (מניח שלא שמעת עליו) הוא לא חזק ומפורסם כמו שאפל אבל הוא בבירור ימני וצוחק המון על פוליטיקת זהויות.
יש כמוהו עוד בסבירות גדולה לדעתי.
חוץ מזה, בדיחות בסגנון של “אני הולך להגיד ככה וככה שכביכול אסור, בבקשה אל תבטלו אותי” זה טרנד מאוד חזק עכשיו אצל קומיקאים.
אין הגבלת גיל בישראל להתחיל טיפולים הורמונליים ונדרשת הסכמה של הורים/אפוטרופוס.
ברגע שמתחילים את התהליך מתווספים פרמטרים של לחץ לגבי איכות התוצאות (ככל שמוקדם יותר תוצאות טובות יותר)
ההליך הכללי של התאמת מגדר לוקח שנים ומלווה לאורך כל הדרך עי בעלי מקצוע. אין כאן שום עניין של גחמה לכאן או לכאן - המון נדחים.
ההליך הכירורגי מבוצע מגיל 18 - ולדעתי בישראל מבוצע רק מזכר לנקבה. מנקבה לזכר לא ידוע לי על מנתח שעושה בישראל.
כך מפי המנתח היחיד בארץ שהיה מבצע את ההליך בשיבא: “אנחנו בשאיפה עושים שני ניתוחים מלאים בחודש, כמובן בהתאם לאילוצי מערכת. אנחנו לא עובדים בבועה. עד שנת 2013, כשנסעתי לבלגיה היו כ-20 פניות בשנה לוועדה. מ-2014 הכמות הלכה וגדלה כיום יש לנו 150 פניות בשנה”.
יצא לי אגב לראות את 2 הניתוחים בתקופת הלימודים שלי באיטליה, היו מבוצעים עי פרופ לאורולוגיה ולא ע״י פלסטיקאי. כאשר ההליך מלווה פסיכולוגית, עובר ועדות המעריכות את מצבו הנפשי/פיזי של המטופל והמטופל מודע לסיכונים להשלכות ולקושי שבהגעה לתוצאה הסופית מדובר בהליך עם אחוזי שביעות רצון גבוהים מאוד: Overall, the incidence of regret following gender-affirming surgery has been reported to be consistently very low (5-26). Wiepjes et al.
Wiepjes et al. (27) reported an overall incidence of surgical regret in the literature in transgender men as <1% and transgender women as <2%.
בכל מקרה, קשה מאוד להתחקות אחר דעתו של אדם שרוצה לשנות את מיניותו, לנפנף את זה כטרנד או כמשהו שמושפע מתרבות כזו או אחרת זה קשקוש מוחלט במקרה הטוב ולא מכבד במקרה הרע.
לא משווקים הליך התאמת מיניות כתרופה נגד דיכאון ואין מי שיאשר הליך כזה בעקבות סיבה זו. הליווי הפסיכולוגי בנושא זה חשוב יותר מההליך הכירורגי לטעמי.
אני מדבר כמובן רק על הליכים שמבוצעים במדינות המקפידות על הליך מלא. לא כולל מדינות נידחות שם ההליך מבוצע בהתאם לשיקולים כספיים בלבד.
לרוב לא מדובר רק בסבל נפשי, מדובר במקרים מאוד מורכבים, מעדיף שלא להכנס ליותר מדי לפרטים כי לא חושב שזה המקום.
לענייננו- המדד שנבדק בספרות שאני מכיר בנושא הוא ההיתכנות של מטופל שעבר הליך להתאמת מגדר להיעזר בשירותי בריאות הנפש לאורך 10 שנים פוסט אופ.
תוכל לעיין כאן.
In this first total population study of transgender individuals with a gender incongruence diagnosis, the longitudinal association between gender-affirming surgery and reduced likelihood of mental health treatment lends support to the decision to provide gender-affirming surgeries to transgender individuals who seek them.