אתה כל הזמן חוטא בזה, אם אני היתי מתנהג כמו השמאל הפרוגסיבי הייתי רץ למנהלי הפורום פה וצורח עליהם שיתנו לו באן. אני חושב שלא עשיתי את זה. דרך אגב קטאר והוא אמור להבין את הרמז.
אתה מבין את ההבדל. אני לא משחק מסכן או בוכה על זה. אני רק מגיב.
הצד הקיצון של הפרוגרסיבים הוא מטומטם כמו הקיצון של השמרנים… למזלינו הקיצון הפרוגרסיבי הוא יחסית קטן לצערנו יש לו המון כח.
לצערנו הקיצון השמרני הוא איך אמרת? הרבה הרבה יותר מחצי עולם, למזלינו אין לו הרבה כח (בצורה יחסית כמובן)
אותו אפריקאי בור שחי בבקתה שלו ומגדל אוכל וילדים ונהנה מהחיים שלו שיהיה לו לבריאות… אם אותו אפריקאי מחליט שהשכנה שלו היא מכשפה וצריך לאנוס אותה כי היא לסבית (וכי זאת התרבות כמובן) אז הוא לא יודע מה טוב בשבילו.
אין דבר כזה מדינה. מדינה לא מחליטה על מה שנמצא בתוך בטן של אישה ואם מדינה מנסה להחליט אז בוז לקיום החוק. בסוף כל אחד אחראי על גופו. אם מדינה לא מבינה את גבולות ההתערבות שלה אז בוז למדינה.
מה באמת החליט בית המשפט העליון של ארצות-הברית בנוגע להפלות, ולמה ההחלטה הדרמטית הזו אמורה לשמח כל אדם שמגדיר את עצמו ליברל ודמוקרט (או שמרן)?
מה הסיפור?
פסיקת בית המשפט העליון למעשה קובעת כי הפסיקה הקודמת של בית-המשפט העליון בנוגע להפלות (פסק הדין “רו נגד ווייד” מ-1973), הייתה מנוגדת לחוקה האמריקנית.
המשמעות - בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה הקודמת שהתירה הפלות ברחבי ארצות-הברית, ולא קבע שאסור לבצע הפלות(!).
ודוק - יש כאן חשיבות להיגיון המסדר. עד-כה, מדינות שהתנגדו לביצוע הפלות (מדינות רפובליקניות ברובן), לא יכלו להעביר חוקים במדינתן שיאסרו או יגבילו זאת, לאור הפסיקה הראשונית. ואילו כעת, החלטת בית המשפט מאפשרת למדינות אלה לאסור או להגביל הפלות, בעוד מדינות פרוגרסיביות (שמתקראות בטעות ״דמוקרטיות״) התומכות בביצוע הפלות, יכולות להמשיך לעשות זאת.
אם כך, על מה כל המהומה?
זו בדיוק הבעיה - שלא הייתה אמורה להיות שום מהומה. בית המשפט העליון של ארצות-הברית שמר על החוקה האמריקנית, ותיקן עיוות אנטי-חוקתי שנמשך יותר מדי זמן. הבעיה האמיתית הייתה הפסיקה הקודמת, שאליה היה צריך להתנגד ברעש ובזעם, שכן מדובר היה בפרשנות קיצונית ועמומה של החוקה. אם תרצו - אקטיביזם שיפוטי כפי שאנו בישראל הורגלנו אליו, למרבה הצער והבושה (והסכנה לדמוקרטיה).
והנקודה החשובה היא זו: בין אם אתם תומכים או מתנגדים לסוגיה המורכבת של נושא ההפלות (אני באופן אישי מתנגד להפלות במרבית הנסיבות, אבל זה לא העניין), הרי שעד-כה שלטה בארצות-הברית דיקטטורה מחשבתית ומשפטית שהתערבה באופן שרירותי, שלא לצורך, ובאופן לא-חוקי (בניגוד לחוקה) לצד אחד בלבד. ידיהן של המדינות שביקשו לאסור או להגביל הפלות, נכבלו; בעוד אלו שתמכו בכך, נהנו מחירותן לעשות זאת.
כעת, הפוליטיקה והחברה האמריקנית קיבלו בחזרה את חירותן המלא. מי שמתנגד, יוכל לאסור או להגביל. מי שתומך, יוכל להמשיך בשלו.
אם כך הסיפור, מדוע התקשורת מתארת את ההחלטה כצעד אחד לפני דיסטופיה אפוקליפטית של החברה האנושית?
לאחר ההחלטה, פרצו בארצות-הברית הפגנות של פעילי שמאל פרוגרסיביים ושל ארגונים פמיניסטיים, שמחו על ההחלטה. גם בישראל מיהרו כמובן לאמץ את האג׳נדה הפרוגרסיבית, בין-היתר עם כותרות פומפוזיות ומופרכות באתרי החדשות כמו ״סיפורה של שפחה: עכשיו בארה״ב״ (ובארצות-הברית, איך לא, יצאו כמה נשים לרחובות עם הלבוש האדום המפורסם).
ההיסטריה והדמגוגיה המגוחכות האלה משקפות מן הסתם את הזעם בצד השמאלי של המפה הפוליטית (ואני מכליל בה גם את רוב התקשורת הישראלית והאמריקנית כמובן) שמרגיש שלקחו לו את הצעצוע. השמאל הרי רגיל לצביעות, לאוטוריטריות ולכפייה. הוא דמוקרט עד שנוגעים לו בתשמישי הקדושה שלו, עד שהוא לא יכול להשליט את מרותו על אחרים (כי הוא, הנאור, הרי יודע מה טוב לאחרים).
אז לא - בניגוד לסיקור התקשורתי בישראל ובעולם (כולל בארצות-הברית) - העיוות תוקן ולא נוצר! בין אם אתם תומכים או מתנגדים להפלות, בית המשפט העליון של ארצות-הברית העביר אתמול שיעור בדמוקרטיה ובליברליזם לכל העולם הדמוקרטי. צאו ולמדו.
מנסה לקדם את הדיון הזה. זו אחת הסוגיות שקשה לי יותר לגבש לגביהן דעה (ברוחו של לואי סי קיי למטה).
ליאור - עד איזה חודש? עזוב שניה את השאלה החוקית / אכיפתית או את הז׳רגון הרפואי הלא רלוונטי. אם אלך ברחוב ואתן בוקס בבטן לאישה בהיריון מתקדם - מה מבדיל ביני לרוצח מתואב? זו לא שאלה מתריסה אלא שאלה שכל תומך הפלות (כמוני) חייב לפחות לחשוב עליה.
כל נימוקי “אי אפשר להכריח” למיניהם גם הם חלשים מאד, כפי שהצביעו מספר פעמים רביע ומשה - אי אפשר גם להכריח אישה להאכיל תינוק בן חצי שנה.
אגב, בנושא פסיקת העליון אני הרבה יותר חד משמעי - אין צל של ספק שרו נגד ווייד היה אקט הזוי לחלוטין של אקטיביזם ולוליינות משפטית על מנת לראות בחוקה משהו שללא ספק לא מופיע בה. את הבלאגן יצרו שופטי המשפט ההוא. רוצים לעגן משהו כה גורף ברמה הפדרלית? יש חוקים ברורים למשחק.
(רק החצי הראשון רלוונטי והאיכות קצת קקה, עמכם הסליחה)
רק שבמקרה השני האישה יכולה להיפטר ממנו אם היא רוצה, ובמקרה הראשון היא מוכרחת להשאיר אותו בתוך הגוף שלה, תוך כדי שהוא ניזון ממנה. יחי ההבדל הקטן.
@Aragones, כל מה שאני מבין מהפוסט שהבאת זה שלא הייתה לך בעיה עם כפיית החיסונים והמסיכות שהתחוללו בשנתיים האחרונות אם היו מראים לך סיבה שזה “מוצדק”. הרי אם על הנייר היו מצליחים להראות לך שזה שלא תהיה לך חירות על הגוף שלך באמת שווה חיי אדם, היית הולך איתם. קצת הזוי, אחרי כל מה שקראתי ממך בתקופה הזאת.
להוולד לאמא שלא רוצה בך ואבא לא קיים זה החיים הנורמליים שמגיעים לתינוק?
לא עדיף שתינוק יוולד לזוג הורים שמעוניין בו? שיש להם כסף לגדל אותו? שיש להם זמן לגדל אותו?
אתה רופא אז קצת מצחיק אותי להסביר את זה. למרות שזה עניין טריוויאלי גם עבור אנשים שאינם רופאים.
גלולת היום שאחרי עובדת באופן מפתיע ביום שאחרי. היא לא עוזרת לבחורה שגילתה לאחר כמה שבועות שהיא בהריון.
מוזמן לבדוק כמה נשים ידעו שהן בהריון יום אחרי יחסי המין…
בתור רופא אתה גם מוזמן להגיד לי מה הרפואה חושבת על שימוש יומיומי בגלולת היום שאחרי.
בתור רופא אתה גם כמובן שיודע שאמצעי מניעה הם לא 100%.
אז להתנזר מיחסי מין, כן? הרי אין דרך אחרת בה אין סיכוי להכנס להריון ובה לא לוקחים את גלולת היום שאחרי כל פעם.
קודם כל אתחיל ואומר שבעיני זה צבוע שכגברים אנחנו מנהלים דיון על כמה הריון זה לא קשה מידי.
אל תכנסו לאשה לרחם. בעולם מתוקן על חוק כזה שנוגע בעיקר לנשים אז לגברים לא הייתה אמורה להיות זכות הצבעה בכלל.
אני מסכים אולי שצריך לעודד לעשות בשלב מוקדם. תאמין לי שגם כל אישה תעדיף שההפלה תקרה בשלב מוקדם ככל האפשר. אבל בסוף לרצון להפלה יש סיבה. זה לא בקטע של “בואו נהרוג ילד” אלא זה מתוך אמונה שהאישה לא מסוגלת לגדל אותו כרגע, לא מסוגלת לתת לו חיים טובים, ולא רוצה לדפוק את החיים של עצמה בנוסף לחיים שלו.
ילדים זו שמחה, זה צריך להגיע ממקום כזה. אם מישהו לא רוצה ילד אז למה בכוח? חסרים לנו ילדים שהוריהם לא היו מסוגלים לגדל אותם כמו שצריך?
עכשיו נגיע לנושא של האמא. מי אתה שתחליט בשבילה שכל החיים שלה צריכים להשתנות. תחשוב רגע על הבת שלך (לא יודע אם יש לך), נניח היא נכנסה להריון לא מתוכנן (לא אונס). אתה יודע הרי שאמצעי מניעה הם אינם 100%. האם נגמרו החיים העצמאיים שלה? הרי הגבר שלא מכיר אותה מן הסתם שלא ירצה להשאר נוכח שם, אז היא תהיה אם חד הורית בלי רצון להיות אם. זה באמת מה שטוב לתינוק? זה גם ככל הנראה יגיע על חשבון תינוק עתידי.
אז כנראה שאתה לא יודע שאמצעי מניעה הם לא 100%.
זה כתוב גם על הגלולות וגם על קונדומים.
גלולות היום שאחרי זה דבר שמאוד לא מומלץ לקחת, לכן בחורות יקחו אך ורק אם האקט בוצע ללא אמצעי מניעה, כלומר אם יש חשד סביר להריון. כמובן שבשלב שהמחזור מאחר זה מאוחר מידי לגלולות היום שאחרי.
אתה צודק שמקרים רבים כאלה קורים בגלל אחריות אישית, אבל זה לא מצדיק אמירה של “בעיה שלכם, עכשיו תתקעו עם ילד” זה לא נכון לא עבור המעורבים באקט ולא עבור התינוק שיגדל להורים (או הורה ככל הנראה) כאלה.
למה הסטייט צריך להתערב בהחלטה כל כך בסיסית של הפרט?
פאקינג תראה מה קרה כשהמדינה החליטה עבור הפרט לשים מסיכה. לדעתי להחליט עבור הפרט לעבור 9 חודשי הריון, לגדל ילד לכל החיים, ולשנות את כל החיים זה קצת יותר קריטי. אומר זאת כגבר שלא אמור לעבור את ההריון והגוף שלו יישאר כפי שהוא.
אם מישהו נגד הפלות, שלא יפיל, לא מבין למה זה צריך לעניין אותו אם אני מפיל.
מה הכוונה בלשרוד בכוחות עצמו? שים עובר בן 23 שבועות לבד בטבע והוא לא ישרוד יום. הוא יישרוד כשאתה מכריח את האמא לוותר על החיים שלה. למה לעזאזל לעשות דבר כזה?
מזמין את כל מתנגדי ההפלות להסכים ללא שום מימון לקחת את אותם עוברים בני 23 שבועות ולגדל אותם בעצמם אם זה כל כך חשוב.
לתינוק מגיע לחיות? בבקשה מוזמנים לתת לו את החיים האלה. שחררו את האמא ויאללה ביי. זו זכותה לא לרצות לגדל את הילד וזכותה לא לרצות להוליד אותו. כמו שזכותך לגמור איפה שבא לך מבלי שתהיה מחויב זו גם זכותה.
לשמוע את כל האנשים שלדעתם לשים מסכה זה נורא אבל לחייב אשה להוליד ילד זה סבבה…
בואו לא נערבב בין הדיונים הללו, אין ביניהם קשר, ואם כן הוא כנראה שלא לטובת אף צד פה כמו שקל לראות.
זה בדיוק העניין, מי שזה לא מתאים לו זו בעיה שלו הרי. אף אחד לא הולך לעבוד בכפיה.
מהטבע האדם רוצה להתרבות, זה נכון. אבל תמיד יש כאלה שלא (עובדה) אז למה להתעקש על זה? יש מספיק אורגניזמים שמתרבים והעדר ילודה רחוקה מלהיות בעיה של העולם הזה…
קצת קשה לדעת. אבל בסוף לשכוח גלולה אחת או לעשות יחסי מין לא מוגנים זוהי לא טעות שאמורים לסבול ממנה כל החיים כשיש חלופות.
גם אם יש פה צדק שהאחריות לא נלקחה, האם זה מצדיק להרוס חיים של 3 אנשים? האמא שתצטרך לגדל ילד שהיא לא רוצה ולא מסוגלת לגדל, שאבא שיצטרך לגדל ילד שהוא לא רוצה ולא יכול לגדל, והתינוק שיגדל לזוג הורים שלא רוצים בו ומבחינתם הוא הרס להם את החיים.
בדיוק כמו שלגבר אסור לשפוך זרע לבטלה ולרצוח את הזרע המסכן שלו?
העובר לא יוולד, זה עצוב, אבל בזכות זה עובר אחר יוולד במקומו, בעתיד, להורים שאשכרה ירצו אותו. לדעתי זה עדיף.
במקום לגרור 3 אנשים למעגל של סבל אפשר לגרור 3 למעגל של אושר.
חשבתי לעקוץ טיפה חזרה, אבל הבנתי שמה שכתבתי הוא לא כל כך יש פה קבוצה לא קטנה שאשכרה חושבת ככה.
למען הסר ספק אני לא חושב שזה הופך אתכם לאנשים רעים, אבל אני ממש חושב שאלה דעות שגויות שרוצות לשלוט באדם אחר באופן שאני לא מסכים איתו.
כמו שכתבתי, רוצים לחשוב שכל הריון זה מבורך? בבקשה, אל תכריחו אחר לפעול לפי הדעות האלה.
שלאפשר לאנשים להחליט על הרחם זה הזוי ולא במקום.
על זה המהומה.
זה לא שעד עכשיו היה חוק פרו משהו, רק החליטו לא להתערב, כרגע מאפשרים להתערב.
חשוב מאוד גם להזכיר, שלא עצרו את ההפלות, אלא רק את ההפלות הבטוחות.
השאלה היא מתי בנאדם הופך לבנאדם ומתי הוא חדל מלהיות בנאדם. עד מתי והאם חיי אדם הם קדושים? אדם בן 80 שלא בהכרה ואין לו זיכרון והוא תלוי באחרים שיסעדו אותו, למרות שהוא לגמרי לא רצה לחיות בצב כזה - האם חייו קדושים? אני אומר שלא. אני תומך בהמתת חסד. האם צריך באופן אקטיבי למנוע התאבדות? לא תמיד…
אני מאמין שאין באמת נקודה שממנה עובר הופך לאנושי ולפניה הוא לא, ולכן כל עוד העובר לא בא במגע עם הסביבה החיצונית מבחינתי הוא לא אדם. כמובן שזה שרירותי… נכחתי לצערי בלידה שקטה. עובר בגיל 32 שבועות לא נראה כמו גוש של תאים. הוא נראה כמו תינוק. תינוק שדומה להוריו. אם הוריו רוצים בו אז האבל שלהם הוא אבל לכל דבר ועניין. צפיתי בו וליויתי אותו בדרכו הראשונה והאחרונה (הוא נולד עם נזק מוחי בלתי הפיך בעקבות היפרדות שליה)… לקח לו מספר שעות למות. זו הייתה טרגדיה. מה הופך טרגדיה לטרגדיה? לא מספר השבועות…
מה שהופך טרגדיה לטרגדיה זה הנפשות הפועלות. המשפחה. הם בעלי העניין היחידים בחייו של העובר. אם עבורם מדובר באובדן הרי שמדובר באובדן ואם עבורם מדובר בהפלה רצויה הרי שמדובר בהפלה רצויה. חברה אנושית צריכה לספק הגנה לבני אדם מפני פגיעת האחר. לפעמים חברה אנושית פוגעת בבני אדם בגלל ניסיונותיה להגן עליהם. בסוף מה שנמצא בתוך גופה של אישה שייך אך ורק לאותה אישה ולא לאף אחד אחר. לא מדובר בבן אדם אלא בפוטנציאל לבן אדם. הוא שייך לגמרי לאישה הנושאת אותו ורק היא צריכה להחליט אם יש לו עתיד.
דקה לפני שבת, לפני ההיסטריה התקשורתית והאלימות ברחובות ארה"ב, אני רק אומר כי בית המשפט העליו קיבל החלטה ברורה מאליה: שהחוקה כלל לא מדברת על הזכות להפלות ולכן זו אינה זכות חוקתית.
הוא לא קבע האם הפלות צריכות להיות חוקיות או לא. הוא לא קבע מה החוק צריך להיות אלא החזיר את השאלה הזו למדינות השונות.
יהיו מדינות שיקלו על נשים לבצע הפלות ויהיו מדינות שיקשו.
אפילו רות ביידר גינזבורג דיברה על הבעייתיות של רו בעבר בכך שיסודותיו החוקתיים רעועים ביותר.
זה בדיוק תפקידו של בית המשפט העליון: לפרש את החוקה על פי מה שכתוב בה ולא על פי מה שמישהו היה רוצה שיהיה כתוב בה.
נ.ב. אנחנו נרחיב על כך בפרק מיוחד של הפודקסט “רוח מערבית”.
באופן כללי יש פה שני דיונים, כמעט בלתי תלויים האחד בשני:
מה דעתנו בנושא הפלות (אישית, מבחינתי העובר הוא חסר זכויות לחלוטין, גם רגע לפני הלידה), ומה דעתנו בנושא אקטיביזם שיפוטי.
ככל שהתיאור מדויק ובית המשפט אכן אסר על הפלות בעבר בלי להתבסס על חקיקה - אז מצטער, גם אם אני תומך הפלות (ואני תומך הפלות), בית המשפט חרג מסמכותו. ככל שיש לנושא תמיכה ציבורית, יתכבדו המחוקקים ויעבירו חקיקה מסודרת בנושא.
(כן אגיד שאני לא מבין כמעט כלום בארצות הברית ולכן אולי מפספס ניואנסים חשובים ורלוונטיים.)
שנייה, מה? איך בדיוק שני הדברים קשורים? אבל אם אתה מתעקש, אני אגיד שזה דווקא אותו הדבר: אני מציל את התינוק מתהליך שהאמא שלו החליטה בשבילו ושהוא לא מעוניין בו.
אף אחד לא כופה על האמא “חיסון” או תהליך רפואי.
אז באמת, אין פה שום קשר.
אל תהיה ביגוט. אולי פה יש גברים שמזדהים כנשים.
שאלת את כולםן איך הםן מזדהיםות?
מה? שים מישהו עם רגל שבורה בטבע והוא לא שורד. מה אתה מנסה להגיד עם זה?
אני בטוח שאתה מאלה שיצרחו על כולנו להביא כמה שיותר מהגרים ולהציל אותם כשהם באים לאירופה בספינות רעועות אבל גם תבקש מכולנו להשתתף בעול ולממן במסים שלנו את ה"אינטגרציה" שלהם במערב. נכון?
יופי… נתקן את הטעות שלה ברצח, נכון? אנשים חושבים שאני מגזים עם המילה רצח, וואלה, שיהיה. איך היית מגדיר פעולה בה מרסקים וגוזרים לחתיכות לב פועם?
אישה צריכה לעשות הכל כדי לא להיכנס להיריון… ממילא לא קל להיכנס להיריון אז אם עושים את הכל יהיה כמעט בלתי אפשרי: להתשמש בקונדום, לא לגמור בפנים (אפילו עם קונדום), למדוד טמפרטורה, להתנזר בימי הביוץ ובמקרי קיצון להשתמש בגלולה של היום שאחרי… אם נשים יעשו את זה, 99.5% לא יהיה פה שום היריון.
אני חושב ש @Ender סיכם את הנושא במדויק: אני חושב שרובנו פה נגד אקטיביזם שיפוטי (זה ממש נפלא לראות את צביעות השמאל כשמשהו הולך נגדם) וחילוקי הדעות הן על מתי גוש התאים הופך לתינוק. וזה נושא ממש ממש מורכב שגם לגברים יש זכות להביע את הדעה שלהם בנושא.
כולנו הולכים לעבוד ב’כפיה’ כי זה יצר ההישרדות שלנו. זה לא כיף, זה לא נוח אבל רק ככה שורדים.
איך אמר אח של החבר של ספיר נחום ‘פעם אחת הרגתי, ומאז נדבקה לי סטיגמה של עבריין…’
זו טענה של אחד שלא יודע איך עובדת מערכת רבייה ביולוגית או שסתם חזרת כמו תוכי על משפטים של אנשים לא ואוו. הפער בין זרע לבין עובר ביולוגית הוא שמים וארץ. אתן את הכבוד לרביע (@Aragones) להרצות על פלואידים ודיפלואידים.
הדיון הזה לא יילך לשום מקום כרגע בגלל שכל פוסט נפתח עם הקביעה של הכותב למתי נחשב עובר כאדם. כיוון שזו שאלה פילוסופית אין איך לצאת עם טיעונים לוגים מהדיון.
מעניין שכחרדי המתנהל לפי התורה הקדושה, מצד אחד התורה מחמירה ביחס להפלות ורק עד יום ה 40 להריון (כמעט חודש וחצי) אפשר חופשי לעבור הפלה, אולם להקרא ‘אדם’ זה רק אחרי 30 יום מיום הלידה בה הוא יוצא מתורת נֵפֶל (לכן פדיון הבן עושים רק אחרי 30 יום). זה לא אומר שמותר להרוג אותו עד אז, להיפף כבר במעי אימו מי שהורג אותו נקרא רוצח אבל לא מוּחלים עליו כל הלכות רוצח. כלומר, יש הפרדה בין מעשה הרציחה שהוא נטילת חיים לבין האם מי שהרגת הוא בר קיימא - כדי שיוכלו להיפרע ממך.
קודם כל ליאור - תודה רבה על תגובה סופר מעניינת, נהניתי לקרוא וזה בדיוק הדיון שכיוונתי אליו.
מסכים לחלוטין שזו בדיוק השאלה החשובה, ונדמה לי שהתשובה שלך היא - ברגע שמשפחתו החליטה. ההשוואה להמתת חסד מעניינת אבל לא קשורה בעיני - החסד בהמתה איננו כלפי המשפחה אלה כלפי המומת (בעיני מי שבעד כמובן). כלומר - עדיין האדם שאנחנו ממיתים וטובתו כאדם עומדים לנגד עיננו.
אם כן - באיזה מצב אחר אתה חושב שזה בסדר שערך חייו של אדם יוגדר על ידי אדם אחר? רק במקרה הזה? למה?
בשני המקרים האישה יכולה להיפטר ממנו אם היא רוצה… השאלה היא מדוע להצדיק היפטרות אחת ולא את השניה.