@whykds יש קורלציה, בוודאי, לא מבין איך זה קשור לדיון הענייני אבל…
לגבי הדוגמה שלפני - ובכן, הדבר היחיד שאתה צריך לשאול את עצמך זה האם לרצוח אדם עם נכות קשה שסובל כל חייו זה רצח או לא. אתה קופץ לשלבים 3 ו-4 כשהויכוח (הבלתי פתיר) הוא על 1. אתה לא מוכן לקבל שזה 0 או 1*, אבל על זה עצם הדיון.
*גם אני לא, אבל אני מודע לזה שזה מהיעדר חלופה טובה יותר ושהנימוקים שלי חלשים למדי (גם אם פחות משל הצד השני לתפיסתי). לכן אני לא ממהר ליחס רשע למי שבצד השני או להכריז על עצמי כיחיד שחושב בהיגיון.
א. כאמור - בדיוק על זה הויכוח.
ב. זה סוג של מה שקרה בארה״ב, לא? העליון ביצע אקט של אקטיביזם שיפוטי לפני כמה עשורים, והעליון של ימינו החזיר את ההחלטה לידיהן של ה-states (או הממשל הפדרלי, אם ירצה ויצליח להעביר חוק כזה).
אני ליברלי שזה קשור לזכות הקניין של האדם הפרטי על הרכוש או הגוף שלו. הדוגמה של הניתוח לשינוי מין היא דוגמה מושלמת. אדם בוגר שרוצה לעשות ניתוח? אין לי או למדינה שום זכות להתערב בזה. אבל אם הוא קטין או שהוא מנסה להשפיע על אדם אחר זה הגבול מבחינתי. אז אני לא ליברטאן במאה אחוז אני יחיה עם זה טוב.
נ.ב דרך אגב, הייתי יכול אולי להבין אם היום לא היו מספיק אמצעים למנוע כניסה להריון לפני המגע המיני בזמן המגע המיני ואפילו ביום שאחרי. ובעלויות שכולנו יכולים לקנות. אם לא לא היה את זה. היתי אולי יותר מתון כלפי הפלות. אבל יש היום אמצעים שאין בהם שום סיכון רפואי או והעלויות שלהם זה לכל איש (בטח שהאלטרטיבה זה גידול ילד) פשוט החברה המודרנית היום מעודדת חוסר אחריות וזריקת זין. ואז אנשים שלא מוכנים לקחת אחריות על החיים שלהם רצים לרופא שיקח את האחריות הזו.
שאין באמת סאטירה שמאלנית אז הימין נכנס ועושה את העבודה
אני לא מוצא טעם להיטפל למילה רצח, כי זה עושה קונוטציה של לבוא עם אקדח ולהרוג
אני מעדיף שאם הורים יגיעו למסקנה שלילד שלהם נידונו חיי סבל שפשוט לא שווים את זה, אז יהיה להם רישיון להרוג אותו. אם אותו ילד אומר ‘למה לעזאזל הבאתם אותי’ ומקלל את הקיום של עצמו - לדעתי עדיף להימנע, בטח בשלב שהמוח שלו לא מספיק מפותח כדי להבין מה הולך סביבו, הוא לא פיתח קשרים עם אנשים אחרים וכו’
זה תמיד חוזר לטיעון של מעדיף לתת את שיקול הדעת לאם
יותר כוח לסטייט - גם הסטייט לא מספיק טוב במקרה הזה. מעדיף את הכוח בידי האינדיבידואל. אולי זו התחלה טובה, לא יודע.
אגב, משה, זה הרבה פעמים טיעון שהוא יותר שמאלני - מתן משמעות הצהרתית לחוקים כקובעי נורמות ומסמני קווים של מה מותר ומה אסור. הליברלים בעד ביטול חוקים בדרך כלל כי הם לא מאמינים שהמדינה צריכה לסמן את הקווים האלה.
לא מסכים איתך הפעם (די נדיר). זה דיון שחובה לקיים אותו בכל מדינה. ולקבור את הראש בחול ולחשוב שזה לא קורה זה לא הפיתרון מבחינתי.
א.זה לא נכון
ב. זה יגיע לארץ מתישהוא כמו כל דבר שמתחיל שם.
דרך אגב מוזרה לי הגישה של @whykds אם אסור למדינה להתערב בהפלות אז למה היא צריכה לממן אותם?
הרי גם אם זה יהיה חוקי וחופשי, אלו שיעשו הפלה תמיד יעדיפו מרפאה ממשלתית שתעשה את זה ושהמדינה תעזור במימון של זה. אז אני מבין שפה המדינה כן צריכה להתערב…
לפחות שזה היה אחיד, אם למדינה אסור לה להתערב בהפלות אז שזה יהיה עד הסוף
אני נטפל אליה בכוונה למרות שאני לא חושב שזה רצח אף פעם (או כמעט), וזה גם קשור קשר הדוק לויכוח הנוכחי שלך עם משה. אתה מסרב להבין באמת את הפרספקטיבה של מי שלא מסכים איתך ולכן נמנע מהדיון האמיתי.
זו לא השאלה והדוגמה לא רלוונטית. אם הילד לא מסוגל להגיד להם שהוא סובל? או מסוגל ולא רוצה? או לא אומר מסיבה אחרת כלשהי? מותר להרוג אותו? מה עם אדם בוגר? אני לא מדבר על המתת חסד. עניינית אני מסכים, אבל באופן די אירוני העמדה שלך שאין שחור או לבן מובילה לראייה דיכוטומית יותר משלי.
לא ממש, אם כי כבר אמרתי לך שמבחינתי זו החלופה הכי פחות גרועה.
אבל זו בעיה, כי אם הילד יאמר ‘למה לעזאזל הבאתם אותי’ הוא בהכרח חי. ואם הוא עדיין לא אומר, אז זו רק השערה שלך שסופו להגיד כך ואז אתה הורג אותו על שם סופו - אותו סוף שהערכת.
מה זה מוח לא מספיק מפותח ומה זה חיי סבל שלא שווים את זה.
האם להרוג תינוק בן חודש זה מוח מספיק מפותח? והאם אדם חולה סרטן מתקדם מותר להורגו כי הוא נידון לחיי סבל? ואולי נתחיל להוסיף בחוק פרמטר של גיל ההרוג כי גיל זה לגמרי פקטור (על פי הסטטיסטיקה) של זמן בעולם הזה, ונחליט שאין דין להרוג זקן בן 80 דומה להריגת נער בן 18 שחייו לפניו וסטטיסטית יש לו עוד הרבה שנים לחיות.
כל הטענות לא מעלימות את עובדת היותו יצור חי - זה הוכח מחקרית. הם פשוט מווסתים את ההחלטה ממתי בא להם לקרוא לו חי, גיל שנה, שעת לידה, התפתחות הריאות, התפתחות הלב, זיגוטה וכן הלאה. ומכיוון שהתהליך ההתפתחותי של בן אנוש העומד בזכות עצמו הוא מחודש פלוס מתחילת ההריון ועד - נניח - גיל 6 (זורק, אין לי אחים קטנים, אין לי ילדים משלי), מתי קו הפיכתו לחי מגיע?
(רלבנטי גם לפאקו, למקרה שלא הובנתי נכון)
הכוונה לעובר שמצבו הרפואי הוא של אחד שעומד בפני חיי סבל. כלומר אחד שהוריו עומדים בפני דילמה נוראית: להוליד ילד שהיה מעדיף לא להיוולד…
פאקו, כמוך אני מאמין שחי כן או לא זה לא בינארי. וגם מהרגע שהעובר נושם ושיש לו מוח מתפקד ברמה מסויימת - גם אז זה לא בינארי. מדוע קשה יותר לאבד ילד בין חודש מאשר עובר וילד בן 10 מאשר ילד בן חודש? הטבע העניק לאם מנגנון טבעי שקורה בזמן ההריון. ככל שעובר הזמן היא נקשרת יותר ויותר לעובר שלה. לכן לא יכאב לה להפיל בשבוע 15 כמו שיכאב לה בשבוע 35. לכן היא שומרת על עצמה ועליו מכל משמר, ולא תעולל לו כל רע תמורת שום הון שבעולם. זה מבחינתי מעמיד אותה ככישרה ביותר שיש מבין האפשרויות הקיימות לקבל החלטות קשות.
בשביל מבוגר יש פתרונות כמו צוואה שבה אפשר להגיד מתי מגיע הרגע לשים את הגבול. לגבי ילד שכבר נולד וברור לגמרי שהוא חיי חיים מלאי סבל שפשוט לא שווים את זה - שוב, מצב קיצוני מאד - לא אתפלא אם כחברה נגיע למקום שגם כאן יהיה שיקול דעת להורים שלו. אמנם מאד קשה לתפוס זאת, אבל אם תחשוב על הכלב שלך במקום ילד דווקא יהיה לך קל יחסית.
עכשיו, לגבי שיקול הדעת - גם הוא לחלוטין מוטה לפי האמונות של אותו אדם, הקהילה בה הוא חי, מעגלים של משפחה וחברים ועוד. כזה הוא גם שיקול הדעת של המדינה. לכן הקריטריונים, שמייצגים הסכמה פוליטית באיזו נקודה רנדומלית בזמן, בעייתיים במקרה הזה. עקב כך דעתי: לא יודע להחליט בשביל אחרים. כנראה שמשה ורביע היו מחליטים אחרת ממני בשביל עצמם וזה מצויין. במקרים שנוגעים אלי אני ארצה שהמדינה תשאיר לי להחליט בלי שהיא מתערבת.
ואם האמא - שהיא לגמרי הצד הכי חשוב פה ושיש לה את הזכות כמו גם אחריות להמשיך לקיים את האורגניזם הזה - תחליט לוותר על חייו בגיל חודש, גם אז היא הסמכות העליונה?
אני מתחבר להרבה נקודות בטיעוניך, אורי, אבל בסופו של יום אנחנו כחברה חייבים להציב גבולות הגיוניים לטובת הרוב. אמא שתחליט להרוג ילד בן שנה - לכל הדעות (כמעט) זה לא הגיוני, אמא שתחליט לסיים הריון בן חודש לכל הדעות הגיוני (כולל ‘כנראה’ הדת היהודית, עד גיל 40 יום אין משמעות לעובר כחי) אבל הדיון הוא על האמצע. ושם, לא תמיד יש היגיון בלתת כוח למישהי שלא בא לה על הסיטואציה המורכבת הזו. כמובן אני מסייג אונס, או קטינה או אלף סייגים. אבל ברמת העיקרון לתת כוח לאמא כאחראי בלעדי על העובר די זורק את האחריות שלנו כחברה לדאוג למצב תקין, לפח.
לדעתי אנחנו הולכים לשם. מניח שאפשר יהיה למצוא מנגנונים של הסכמה של שני ההורים פלוס אישור רפואי לכך שמדובר בסבל קיצוני וכו’. אבל זה מראש סיטואציה של פעם ב…
נכון. השאלה אם יש יותר הגיון בלתת למדינה את שיקול הדעת. או במילים אחרות: מי ברוב המקרים יקבל החלטה טובה יותר?
פסקה מוזרה מאד… היא משלבת הרבה מיסטיקה, ובעיקר את ההנחה שלא מובן לי מאיפה הגיעה שאובדן של ילד בן חודש קשה פחות משל ילד בן 10. אני ממש ממש לא בטוח שזה נכון ואין לי מושג איך להתחיל לבדוק את זה אפילו. הנסיבות גם משנות כמובן, ילד בן 18 שמת במלחמה מרסק אנשים מסויימים יותר מילד בן 3 שנהרג בתאונה (הכל ספקולציות כמובן, אבל לא ברורה לי הנחרצות שלך).
ההבדל עם העובר לעומת המקרים האלה הוא שהוא עוד לא ״שם״ - עוד לא ראית אותו, לא נתת לו שם, לא היית באינטראקציה איתו, לא האכלת אותו, לא שרת לו שיר ערש עם נשיקה בסוף. זה מה שמספק את ההבדל הפסיכולוגי, לא חוש אמהות נסתר. ברוב המקרים זה גם היריון מוקדם ואז בכלל לא הרגשת או ראית שום הבדל (למען הסר ספק, כל אלה לא הופכים הפלות למשהו שקל או נעים לעשות). עם השורה התחתונה שלך אני חושב שאני מסכים כאמור, אבל הדרך פתלתלה ומוזרה (בסוף ההודעה יש לך נימוק טוב יותר, יתכן ואגיע לזה).
אנחנו מדברים על מצב של חוסר ישע - מבוגר שלא הספיק לכתוב צוואה, אם זה מקל עליך, או נולד חירש ואילם. לגבי הסוף - יכול להיות שאני מסכים, אני צריך לחשוב על זה.
שוב, ובפעם האחרונה אני מקווה כי אני מעייף את עצמי כבר - על זה עצם הדיון. האם אישה שמפילה ״מחליטה בשביל אחרים״, או שמא מי שדורש למנוע את ההפלה עושה זאת. האם ההחלטה הזו נוגעת אליך בראש ובראשונה, או לאדם אחר עם זכויות שאינן תלויות בך (או באם). כל החלטה של המדינה כמעט היא החלטה שנוגעת (גם) אליך, אחרת לא היתה לה משמעות. העובדה שבמקרה המדובר ההחלטה קשה, מצדיקה בעיני הורדה של ההחלטה לרמה הקרובה ביותר לאינדבידואל שאפשר (כפי שהצעת בהודעה הבאה שלך), ועדיין - אתה עושה לעצמך הרבה הנחות ופישוטים בדרך. להעמיד פנים שזה פשוט המשך ישיר ואינטואיטיבי לחלוטין של זכות האדם על גופו וכו׳ - זה להתעלם מהמורכבות של האירוע.
חושב שלא המדינה ולא האשה יכולים לקחת החלטה כזו לידים.
הייתי שמח לראות וועדה רצינית שתורכב מאנשים מורמים מעם, מדענים, רופאים, פילוסופים ועוד שיוכלו לקבוע אילו אמות מידה יהיה מותר להפיל בשלב מתקדם - תוך מתן סיוע מהמדינה אפילו, ובאילו מקרים אשה תאכל את הדיעסה שהיא בשלה.
אבל זה לא ריאלי, חלומות באספמיה. גם אם תקום וועדה כזו אין סיכוי שהיא תהיה נקייה מפוליטיקה.
ולכן יש הבדל בין ילד בין חודש לילד שעברת איתו 15 שנים אבל זה פחות הדיון.
כמו כן, אין כאן שום ‘חוש אימהות נסתר’… אשה נקשרת לעובר שלה, זה ביולוגי לגמרי.
לגבי אדם מבוגר המצב שונה. קודם כל, אפשר להתווכח שכל אחד כדאי שלפחות ייידע את הקרובים אליו איך הוא היה רוצה להיות מטופל במצד כזה. שנית, בניגוד להריון אין פה סיטואציה שהיא טיים קריטיקל.
חד משמעית מחליטה בשביל מישהו שהוא לא היא עצמה החלטה שנוגעת אליו, אין פה שאלה. העובדה שאני אומר שיש הרבה באמצע בין ביצית וזרע לתינוק לא אומר שזה לא יצור במצב מסויים שהיא מחליטה עבורו. פשוט ברור לי שאני לא רוצה להסמיך את גפני וסמוטריץ׳ להחליט עבורי. חושב שברוב המקרים האינסטינקט של האם יעבוד יותר טוב.
סתם לצורך הדיון , אציג שני קצוות:
אם אתה דתי, לדוגמה, אז זכותה של האם לא לרצות לעשות הפלה ולהאמין שאלו חיים שהוענקו על ידי הקב"ה וזה חטא נורא וכו’. אם אתה מכניסט, אתה אולי מאמין שאין פה שום דבר נורא וזה רק אובדן של חומר. אולי אפשר לתת זריקה שתאלחש לעובר את התודעה ואז אין הבדל תיאורטי בין זה לבין לזרוק זבל.
אני יודע שזה נשמע נורא, ואני לא חי ככה למען היסר ספק, המטרה הינה להציג את הקצוות. כמו שאתה כותב - אף אחד לא יודע מה נכון. גם ועדת המומחים לא יודעת מה נכון.
אז מה המסקנה?
@mos56 אין לי מושג מי צריך לממן, לא רואה את זה מאד שונה משירותי בריאות אחרים אבל אולי אני טועה. זה רלבנטי לאם לאשר או לא?
אני באמת חושב שזה הזוי שנכנסים פה לאנשים למיטה.
אפשר לחשוב שכולכם לא עשיתם סקס אף פעם לפני שרציתם ילד.
קונדום לא מגן ב100%, וגם לא גלולות.
הגלולות עצמן לא תמיד טובות לבריאות האישה ולא כולן יכולות לקחת, יש גם נשים שרגישות ללטקס (יש מחומרים שונים גם).
בנוסף, כן טעויות יכולות לקרות. אני לא חושב שהפתרון הנכון הוא לגרום לכל הסביבה לסבול סתם ככה כי מישהו שלא קשור בכלל לנושא חושב שהפלה זה רע.
הרי זה לא רק להביא ילד לא רצוי לעולם, זה להרוס את החיים של האמא, של האבא, של הילד, של הסבים שיצטרכו לעזור… לא יודע כמה מכם ניסו להתחיל תואר עם הריון או ילד קטן, לא בדיוק קל.
מה שיקרה הוא שפשוט ימצאו דרכים חדשות להפלה. העשירים יטוסו לאירופה והעניים יתגלגלו במדרגות.
אבל היי, איזה כיף שעזרנו לעולם אה?
בקיצור עם כמה שזה אולי בא ממקום טוב, בפועל חוק נגד הפלות יעשה עולם שחור הרבה יותר. המון ילדים לא רצויים, המון משפחות שמדרדרות לעוני.
גם בואו, בהנחה שרוב האנשים כן רוצים ילדים, זה לא שזה ילד נוסף, זה כנראה יבוא על חשבון ילד עתידי שיוולד למצב כן נכון וטוב.
בקיצור, זה יעשה רק רע, יפגע בכל המעורבים ויספק רק לא מעורבים. אין שום סיבה לאשר חוק כזה, וזה עוד לפני שאני לא מבין למה נכנסים לנשים לרחם ולמיטה.
משום מה, יש לי הרגשה שאם הגברים היו אלה שנכנסים להריון, לא היו חושבים על זה בכלל…
לממן זה כמובן שפרטי, כמובן למעט מקרים של משהו פלילי (כמו אונס). כמו שלא חושב שצריך להרוס את החיים על קונדום שנקרע, אני גם לא חושב שצריך לעזור כלכלית למישהו שלא שם קונדום.
אבל סיכון של לשלם כמה אלפיות זה דבר אחד, סיכון של להרוס את כל החיים זה דבר אחר…
אותו דבר שאני מחיל פה על אחרים יחול גם עלי. אם אני יגרום למישהי להכנס להיריון אני יצטרך לשאת באותה האחריות שאני דורש פה מאחרים.
אם תשתמש בכמה אמצעי הגנה ביחד אני מבטיח לך, שבצורה מעשית לא היה היריון, ובמקרים הממש בודדים שיגרמו זה לא מה שצריך לגרום לשינוי במדיניות. וגם כמו שכתבתי מראש , אני לא נגד הפלות באופן מוחלט. לצערי אני מכיר במקרים שאני חושב שאין ברירה אלא לאשר אותם.
אני גם ממש מרגיש צער ורחמים שיש כאלו שזה לא הכי נוח להם או הכי מהנה בשבילם. מה לעשות “כל הזין” אתה רוצה לנהל סטוצים ומאה אחוז של כיף? תישא באחריות לגבי התוצאות. אני מצטער, אני לא לוקח בקלות סיום חיים של עובר חי וחושב ונושם ואני מעדיף את ההישרדות שלו על הנוחות הרגעית של אותם גבר ואישה לפני מגע מיני.
זה גם הבעיה שלך. אתה רואה בעובר חפץ דומם שאפשר להסיר אותו אני רואה בעובר יצור חי ונושם זה לא ישתנה לא משנה כמה תאשים אותי ותרמוז שאני לא מוסרי או דברים כאלו.
גם הפלה לא בריאה לבריאות העובר. שיתגברו על זה.
שיקול שרידות יצור חי נושם ובריא בעיני עולה על כל מה שכתבת. זה לא ישתנה.
אכן רחמים. כמו כן אם אותם אנשים שרשמת יתנהגו טיפה יותר באחריות לא יהיה הריון. סוף מעשה במחשבה תחילה.
רוצה לנהל אורח חיים ליברלי ומיני? זכותך תהנה אבל תישא באחריות לגבי האורח חיים שלך . אני מבין שזה משהו ממש קיצוני ומופקר מה שאני רושם פה . מי היה מאמין אחריות אישית. ואו הראש שלי מתפוצץ עכשיו. איך אני מעיז לחשוב את זה.
כן אותו דבר אפשר למצוא בחוקים אחרים. אין חוק שאנשים לא מוציאם דרך או מפירים אותו. זה לא סותר את החיוניות שלו. בגלל זה יש צורך לא רק בחקיקה אלא גם בענישה והרתעה.
כן אני בהחלט ירגיש טוב שלפחות עזרנו לא להרוג יצורים חיים ונושמים.
לא , בסופו של דבר, זה יגרום לזה שיותר שגברים ונשים יתהלו יותר באחריות אחד מול השני ולא יסמכו על המדינה שתעזור להם להיפטר מהעובר החי כי זה פחות הנאה לקיים יחסי מין עם קונדום.
כמובן אתה לא יכול להתאפק עם עצמך ולא להכנס לתחומי הדמגוגיה.
א. אני טוען שלגברים צריכה להיות יותר אחריות כי גם הם אחראים להיריון
ב. לפי ההגיון שלך בגלל שאני לא שחור אז אני לא צריך להתערב בחוקים נגד עבדות של שחורים בגלל צבע עורי.
הפלה קשורה גם לגבר כי היא מסיימת חיים של יצור חי שיכול להיות גבר וגם אישה.
ג. תאמין לי שישנם אינספור גברים חסרי אחריות ושובינסטים בעולם שמאוד שמחים שאפשר להפיל את התינוק. כך הם יכולים לעשות מה שהם רוצים וללחוץ על האישה לעשות הפלה גם אם היא לא רוצה. תראה את הסרטון של הביבלון בי שהעלתי פה. מוקדש לך.
אבל כמובן שלכתוב סיסמאות זה קל.
ברגע שטוענים שלמדינה אין זכות להתערב בהפלות כי זה לא בסמכותה אז המדינה גם לא צריכה להתערב בלספק את השירות הזה, אי אפשר לעשות חצי עבודה. תלכו עד הסוף אם זה.
מראש אני יודע שאורי שטוען את הטענה הזו הוא לא באמת בא “מזוית ליברלית” או נהיה ליברטאן לרגע אחד. זה ניצול טקטי של טיעון שנועד להחליש את הטיעון שלנו.
אלו זמנים אפלים גב. גברים ונשים תכלס יצטרכו להיות אחראים על המעשים שלהם. אנחנו חיים בתקופה אפילה.
אין לי מושג. באמת. אבל איזה כיף לי שאני חרדי ואני נשען על הגדרות של התורה וחכמים? העניין הדפוק עם אמונה, שאתה לא שואל אם זה נכון או לא, אתה מחפש ומנסה להבין את סיבת הדברים.
אז לפי התורה עד גיל 40 יום העובר לא מוגדר בתורת חי. אח"כ בהחלט. עם זאת, ההורג עובר לא שקול לרצח. איש אשר מכה אישה הרה ומאבדת את ילדיה כתוצאה מהתקיפה הוא חייב ‘רק’ דמי וולדות. אם יש ספק שהתינוק מסכן את חיי האשה - חייה של האשה קודמים בלי שאלה. קוראים לזה אין ספק מוציא מידי ודאי. תעדוף האשה הוא בדיפולט היהודי.
עד 30 יום מהלידה התינוק נחשב לנפל. היינו מסוכן למות וכו. בגיל 30 יום אם שרד יוצא מתורת נפל וההורגו נחשב לרוצח. עד אז, צריך לברר מה התוקף של ההורג תינוק בתוך 30.
בלי קשר, הדיון הוא היפותטי כדי להבהיר לנו את הצד שלנו ואת הצד של האחר. אנחנו לא נשנה את העולם, כי אין לנו אנרגיות לזה, אנחנו נדע להסתדר עם מערכת החוקים שיכתיבו לנו - ככה אנחנו, שורדים.
אתה לא מציל אף אחד, אתה מוליד ילד לחיים בהם הוא לא רצוי, הורס את החיים של שני הוריו, ומונע ככל הנראה ילודה עתידית…
מבחינה מדינית אתה תייצר פה עודף של ילדים בבתי היתומים, וככל הנראה הרבה יותר פשיעה עתידית.
שמע אני מעדיף להתעלם מהשאר כי זה סתם מעצבן אותי. אני בטוח שאם הבת שלך בגיל 16 הייתה מגיעה בהיריון היית חושב אחרת. היית משקר לעצמך שבמקרה שלה זה לא חוסר אחריות אלא אשמת הקונדום או הגבר או סתם ביש מזל, אבל שלא מגיע לא שהחיים שלה ידפקו בגלל זה.
אגב, בוא נחשוב רגע צעד קדימה. מה עשינו בחוק כזה? הרי אם אני הייתי מעורב (וכמובן שיש רצון מצידה להפלה) אז חדש משמעית היינו טסים לקפריסין לעשות את זה.
אז מה הרווחנו פה? הפסד כלכלי עצום לכל המעורבים בדבר? גם לנו וגם למדינה (המון כסף שיעבור לקפריסין במקום למדינה).
העניים יותר יעשו הפלות בצורה פחות בריאה, ועל הדרך אולי יהרגו גם את האם (כלומר לא רק שלא תציל את העובר, גם תגרום לעוד נזק נוסף על כך).
תאמין לי שאף אחד לא קל דעת בנושא הזה, הפלה זה לא משחק ואף אחד לא נהנה מזה. מדובר במשהו שמביך את רוב הבנות וזה עוד לפני הפגיעה הבריאותית (שקיימת גם בהיריון).
למה שתהיה לי בעיה עם זה? הרבה דברים קורים במדינה מבלי שהיא תספק. זה נקרא עסק.
שיהיה עסק של הפלות מצידי.
המדינה מצידה אבל תשמח לטפל בעניין בעצמה כי סוף סוף יהיה מדובר בטיפול רפואי שמכניס כסף לקופת המדינה.
גם פיקוח מדיני יוכל לשמור על חיי האזרחים, שזה אינטרס מדיני בפעם האחרונה שבדקתי (לא מאשים אותך ששכחת, גם אני כבר לא מקבל רושם כזה).
בכל אופן, אם פה הבעיה אז מבחינתי לאסור על בתי חולים להכניס קליניקות של הפלות לשטח בית החולים, אני חושב שזה נוגד את האינטרס של כולם, אבל שיהיה…
