תראה, בגדול הגמרא בפני עצמה היא די מתפלפלת, לכן גם ניסיון להבין את ‘פשט’ הדברים בלבד, יביא אותך ממילא להתפלפלות ברמה כזו או אחרת. קצת כמו לנסות לעקוב אחרי פרוטוקול של דיון משפטי סבוך באחת הערכאות.
ואם נמשיך את ההשוואה - לימוד בעיון דומה לניסיון לקחת את הפרוטוקול הספציפי של הדיון הספציפי, ולנסות להבין אותו על רקע מערכת המשפט הכללית - תקדימים קודמים, פסקי דין מקבילים, דיונים בערכאות גבוהות ונמוכות יותר, וכן הלאה. אילו סתירות מקבלים בין המקרים השונים, מה עשויים להיות ההסברים לסתירות הללו, אלו עקרונות עמדו בראשם של השופטים והפרקליטים כשטענו כפי שטענו, וכשפסקו כפי שפסקו.
באופן כללי, אני ממליץ בחום לנסות לפתוח לפחות פעם בחיים דף גמרא, רצוי עם פרשנות מודרנית כלשהי (לדוגמה שטיינזלץ, שוטנשטיין), ורצוי אפילו עוד יותר עם מישהו שאשכרה למד גמרא בימיו - ולו כדי להבין במשהו על מה מדובר.
לגבי ההמשך - קלעת די בול. ‘תורה’ ו’דעת תורה’ בעגה, היא תורה במובן הרחב האורתודוכסי שלה - שכוללת אינהרנטית את כל מסורת החכמים והפוסקים שמאז חז"ל ועד ימינו (‘תורה שבעל-פה’ מה שנקרא, שכיום כבר ממש לא נותרה רק בעל-פה). המסורת הזו כוללת קודם כל את המשנה ואת הגמרא, ואחריהן כלולים בה גם כתבי חכמים ופרשנים רבים לאורך הדורות.
ואכן - ‘לימוד תורה’ כיום כול בעיקר-בעיקר עיסוק במסורת הזו, והעיסוק בתורה “עצמה” (5 החומשים הראשונים בתנ"ך, המוכרים לכולנו) - הוא כמעט אגבי, דרך פסוקים שמוזכרים ומובאים בתלמוד. למעשה, לימוד המקרא עצמו בפני עצמו נחשב אפילו מסוכן ועלול להוביל לכפירה, במסורת היהודית האורתודוכסית.
לגבי זה, חשוב להבין - יש מין אקסיומה בעולם הדתי האורתודוכסי, שלא מספיק מוכרת/מובנת בציבור הכללי, לפיה התושב"ע נמסרה מאת האל עצמו בד בבד יחד עם התורה שבכתב, ולכן ממילא לא ניתן להפריד בין השניים, שכן שניהם ‘דברי אלוהים חיים’ (ולא כפי שמקובל לחשוב, שמדובר בפרשנויות חופשיות של רבנים לאורך הדורות).
אי ההבנה הבסיסי הזה של הציבור הכללי, ביסוד הההשקפה של מרבית הציבור הדתי-חרדי - יוצר פערים רבים בשיח הציבורי.
הלימוד בבקיאות הוא יותר להרחבת מושגים. תדמיין עו"ד המכיר גם את תחום מקרקעין, גם פלילי, גם ענייני משפחה, גם אם הוא לא הכי חד בכל תחום רמת הידע המקיפה שלו = בקיאות. לעומת לימוד בעיון שזה עו"ד חד וממולח אבל רק בתחום שלו, פעמים אפילו תת תחום בתוך תחום מסוים.
לגבי בסיס הגמרא, אלישע @EJB ענה בצורה מעולה, עד שחששתי שאולי בכלל חרדי נוסף פה, עד שגללתי בת’רד ההיכרות להודעת ה’חזרתי’ שלו. וואלה, זו בקיאות של אחד שפתח יותר מדף אחד בחייו.
לא יכול להסכים יותר. שווה מאוד להבין על מה החרדים נלחמים כשאתה מבין מה הם מתכוונים לתורה וכו.
אורי, זה בעצם תמצית היהדות האורתודוקסית. מבוארת ביתר בהירות במשנה הראשונה במסכת אבות בתחילה ע"י כל המפרשים.
מהות היהדות זו אמנם התורה, אבל זו שעברה מדור לדור ומיד ליד. זה לא סתם ספר ששרד היסטוריה אלא שהונחל יחד עם כל הסיעגים והפירשונים שלו מאב לבן דרך גדולי הדור של כל דור.
זלאטאן הזה מלך העולם. רק הוא יכול היום לצאת עם משפטים כאלו ובלי לקבל “cancel” …
דרך אגב אני אוהב את התגובה של החברה שלו לשאלה למה היא לא מסכימה להתחתן איתו.
" “אם היינו מתחתנים, אולי זה היה פוגע לי בתחושת החופש. אני לא רוצה שיקטלגו אותי רק כאשת ספורטאי או מלכת יופי. אנשים לא יודעים כמה קשה עבדתי, למדתי ונלחמתי”.
תגידו… אם כבר נדב העביר נושא - מה הקטע של שעון חורף? שנים אני מנסה להבין למה זה טוב. יש שמועות שזה קשור לשעות תפילה ויש שמועות שזה קשור לחשמל. אף פעם לא הבנתי. אני מת על החורף אבל שונא שעון חורף. מי נותן לי הסבר מלומד לתעלומה?
שאלה טובה. לא יודע, תמיד אהבתי שעון חורף (וגם אני אגב כמובן מת על החורף עצמו). מניח שזה קשור בעיקר להרגלים מילדות. כילד, החושך בדר"כ סימן את סוף היום וסוף המחויבויות (בית ספר, בית כנסת, וכו’) ואת הזמן שהוא “לעצמי”.
באשר לשעון - הקבוע מאז ומעולם היה החורף. לא יודע מתי יצרו את שעון הקיץ שאגב לשגרת חיים מודרנים של היום - קמים ב 7:30 ומשכיבים את הילדים ב 6-9 (תלוי גיל) - שעון הקיץ מתאים יותר.
אני מתפלל כל בוקר עם הנץ החמה. מת על הבוקר של הקיץ, אתה קם, מתפלל, ויש לך עוד שעתיים עד שכל העולם יתעורר… השעות הכי שלוות שיש. כמובן שעדיין לא חם אז בכלל.
עוד משהו, יש מקומות בהם לא מחליפים כלל את שעון הקיץ. אבל בודדים ממש.
התיאוריות על התפילה היו כשהיו מחליפים לפני כיפור (בניגוד לשאר אירופה - כמו שעושים היום).
אלי ישי היה שר הפנים כששינו את זה לזמן הנוכחי והוא עשה את זה להוכיח שזה לא קשור לחרדים.
אם תשאיר שעון קיץ כל השנה תגיע למצבים שב7:50 עדיין חושך באזור חנוכה.
