הוא גם כתב שהוא סיים איתי ואז המשיך. תן לו, תן לו, אני רוצה לראות פתרון עם דרך איך הוא יודע פי 4 ממני.
זה כמובן לא משנה מה אני אגיד כי ככה הוא פועל מרגע שהתחיל להתחפר. אם אני אגיד, נניח, שהיה לי עיסוק בתחום בשירות הצבאי - הוא יגיד שעבר זמן. אם אכתוב, היפותטית, שלמדתי את זה באקדמיה - הוא יגיד שבאקדמיה לא מבינים כלום (וכמובן שאותו דבר אם קראתי מחוץ לאקדמיה). הוא רק יודע להזיז את השער.
אני לא יודע איזה ידע יש לכם, אבל אני לא מצליח להבין איך יש לכם את הכוחות הנפשיים להתעסק בדברים כאלה בקבוע. מאז שהתפוצץ הסיפור אני או אוכל או ישן מהלחץ.
על פצצת אטום אני יודע רק דבר אחד, שלימדו אותנו בבית הספר ברוסיה.
אם הפיצוץ מימינך, צריך ליפול שמאלה, זה יותר בטוח.
לא המצאתי את זה, זה אשכרה מה שלימדו אותנו בשיעור.
מבין מאוד את הפחד שכל זה לחינם, במיוחד עם ההתנהלות הרקובה של המדינה שלנו בעשורים האחרונים אבל המלחמה הזאת הייתה בלתי נמנעת והייתה מגיעה בשלב כזה או אחר.
עלינו להאמין בצדקת הדרך שלנו בתור העם היהודי והעברי בארץ ישראל ובזכות שלנו להתקיים כאן.
מדובר פה בישות שעושה הכל כדי להשמיד אותנו, והכרחי שאנחנו ניקח את היוזמה להתעמת מול הדבר הזה.
כמו שאמרו איראן היא לא בעיה רק שלנו, אבל מבחינתנו היא איום קיומי, וכנראה שלא יכלו לדחות יותר את הקץ.
כעת כל שנותר הוא להאמין שאנחנו עושים את הדבר הנכון וכמו שליוו אותנו ניסים לאורך כל ההיסטוריה, בין אם הקצרה של המדינה ובין אם הארוכה שלנו כבני ישראל - עבריים - יהודים, כך גם פה במלחמה הזאת.
זה הזמן לאופטימיות חסרת תקנה ואמונה בלתי נגמרת בעם ובדרך שלנו, כי זה כל מה שנשאר לנו, כבר יצאנו לקרב.
יהיה קשה אבל ננצח, כי שרדנו והתגברנו על קשיים הרבה יותר מפחידים ומורכבים מזה.
אני מדבר עם סבא שלי שעבר את כל מלחמות ישראל ושומע על אותן תחושות של תבוסה ופחד קיומי במלחמת העצמאות ובמיוחד במיוחד במלחמת יום כיפור.
מעטים(מאוד) מול רבים, חיסרון טכנולוגי, אמברגו נשק, מדינה שעדיין בחיתולים ומה לא.. בכל זאת הנה אנחנו כאן היום והוא ראה את המדינה מתפתחת מעוני, צנע, דרכי עפר לשיא הטכנולוגיה והמודרניות.
כל פעם שאני מדבר איתו על המלחמה ועל השנתיים האחרונות יש לו משפט קבוע ״ככה זה חביבי, אלה החיים״.
הדור שלו הולך ונעלם, עכשיו תורנו.
יהיה טוב
כפי שכבר הסברתי, זה לא דיון הקורונה, העניין שלי בו לא גדול(הדיון, לא הנושא), לא רציתי להפוך ל"פרקליט של השטן" ניסיתי לתת תשובה נוספת וסופית ולהתקפל באלגנטיות מהדיון, מיד עם התגובה הראשונה שלי לסנטיאגו ידעתי שעשיתי טעות, אני לא אוהב דיונים כאלה, הנושאים האלה מעניינים אותי מאוד ואני לומד עליהם מתוך עניין נטו, אף פעם לא נכנסתי לקבוצות שדנים בעניינים האלה, לא מעניין אותי בכלל, הכל עד שפאקו הגיע עם השיט הקבוע שלו שבו הוא מדבר כאילו הוא מומחה לעניין כשלמעשה הוא הדיוט.
העובדה הידוע היחידה שלא ניתן להתעלם ממנה היא שלאיראן יש אורניום מועשר לרמה של 60% ולכן היא קרובה לפצצה כי לא ניתן להחזיר את זה אחורה
גם אם אנחנו יודעים או חושבים שיודעים כמה טילים יש להם: אין לנו מושג כמה פגענו ביכולת השיגור, כמה הטילים ב’תוקף’ (ידוע שבסיבובים הקודמים הרבה מאד לא הגיעו ליעדם עוד לפני שבכלל היה צורך ליירטם), כמה חובבנות הם יגלו שתסייע לנו, וכו’. אני מסכים שכנראה שהם התארגנו ליום הזה אבל הפרטים משנים.
יש פה אלף תרחישים אפשריים ולכן לא ניתן לנבא לאן האירוע הזה ילך. יכול להיות שהם יורידו את הראש זמנית ויחזרו למו"מ ויכול להיות שהם יסגרו את המיצרים ויחטפו בראש עד שיפול המשטר
למלחמה הזו יש ערך שהוא לא קשור לעניין הפצצה. אחרי שכל הציר נפגע וישראל מתעמתת ישירות עם איראן, היא בכל מקרה תחשוב פעמיים לפני שהיא מקימה מחדש את חיזבאללה. המחסום הפסיכולוגי שלנו להתעמת איתם נשבר במידה רבה וזה מצויין
ישראל יצאה למהלך שאין ממנו דרך חזרה ובהכרח יצור סיטואציה שונה ביום שאחרי. כיוון שהוקטור הנוכחי היה רע לנו מאד, יש סיכוי סביר שטובה יותר
אם כל אחד מאיתנו הוא איש ביטחון איראני, גם תחת משטר דמוקרטי, הוא ממליץ לנשיא שלו לפתח נשק גרעיני. אחרי התקיפה של ישראל - עוד יותר
איראן חושבת אחרת מישראל, וכבר הוכיחה שהיא תסכים לקבל ירידה לצורך עלייה לאחר מכן. לא חסרה להם סבלנות
בזירה הדיפלומטית אמור להיות לנו הרבה יותר קל, מקווה שאנחנו ערוכים. עם זאת, ברגע שזה יתחיל לפגוע בכיס או לעשות קולות של הדרדרות למלחמה גדולה יותר - הגב יפחת
מקווה מאד שישראל מנצלת את יכולות הסייבר שלה לצורך השפעה על האוכלוסיה האיראנית ושהוכן מהלך משמעותי
העובדה שביבי מדבר אחרי הצלחה ונעלם כשיש נפילות ונזקים מחליאה אותי
אני מסכים עם כל השאר, מלבד זה. בהחלט הפגינו המון סבלנות עד עכשיו, אבל לא חושב שאפשר לראות חזרה למשא ומתן וקבלת 0 העשרה כירידה. זה מעבר, זה לקפל את הסיפור כמעצמה אזורית, בטח אחרי אובדן ההשפעה בלבנון וסוריה, וסיכוי סביר שגם בתימן מתישהו. בלי כל אלו, בלי גרעין, זה עניין של שנים ספורות עד שהפיכה כלשהי מבפנים תקבל מספיק תמיכה ממדינות מבחוץ כדי לסיים את הסיפור.
קצת כמו הסיפור עם חמאס, האלטרנטיבה שאנחנו מציעים להם פשוט לא מספיק טובה. בגדול האיום שלנו זה שאם לא יקבלו את הדרישות במשא ומתן אנחנו נלך עד הסוף ונמוטט את השלטון. לא בטוח שאנחנו מסוגלים לכך, אבל מבחינתם מדובר באותו הדבר. אין שום סיבה מבחינתם לקבל את זה. בניגוד לחמאס, אני לא רואה פשרה כלשהי שאנחנו יכולים איתה. היחיד שיכול לפתור את הפלונטר זה טראמפ. אם הוא לא מתערב בחיי שאין לי מושג איך זה נגמר
אם אתה הם ומטרתך העליונה היא כמובן להבטיח את שרידותך, כיצד אתה נוהג? נניח לרגע שמקבלים החלטות הגיוניות. זה או שהם מקזזים הפסדים או שהם שואפים שאמריקה לא תיכנס וישראל תמצה את יכולותיה ואז זה יכנס לדשדוש סטייל עזה, רק הרבה יותר כואב לשני הצדדים.
עכשיו ראיתי קצת מהתמונות ברחובות- הכל במרחק של מאות מטרים מהבית של אמי, איזור ישן מאוד. גם הבית שלה נפגע מהדף, כולל חלונות שנשברו ונעקרו מהמקום וזכוכיות בכל מקום
אני מניח שאני לא היחיד שמרגיש את זה (וגם שיטוט קל בפייסבוק מראה שיש עוד הרבה), אבל זה לא ממש עלה פה אז רק מעלה לדיון: נדמה שהסיכויים לתקיפה ישראלית באיראן במהלך הימים/שבועות הקרובים גדלו בצורה מ-ש-מ-ע-ו-ת-י-ת. זה כבר לא סתם דיבורים בעלמא, זה ממש מתנקז לשם וכל הסימנים מראים את זה.
אני מודה, שזה גם גורם לי מאוד לקוות שנפילת הממשלה תרד מהפרק כרגע, למרות שאני מאוד רוצה שהממשלה הנוראית הזו תעוף הביתה. הדבר האחרון שאני רוצה זה להיכנס למלחמה רצינית עם פאקינג איראן כשחצי מהמדינה צועקת שזה קורה ממניעים פוליטיים (ורק להבהיר: אני חושב שזה שטויות במיץ).