תיאורטית כלום, כי אפשר לקנפג. מעשית זה לא עבד לי. אולי זה היה רק אצלי אבל זה קרה לי בשני מחשבים שונים.
(אני עדיין חושב שהג׳סצ׳רס של המג׳יק מאוס הכי נוחים, אבל זה משני).
לא ניסיתי את הטראקפד, איך זה?
תיאורטית כלום, כי אפשר לקנפג. מעשית זה לא עבד לי. אולי זה היה רק אצלי אבל זה קרה לי בשני מחשבים שונים.
(אני עדיין חושב שהג׳סצ׳רס של המג׳יק מאוס הכי נוחים, אבל זה משני).
לא ניסיתי את הטראקפד, איך זה?
זה בגדול זהה לחלוטין לשימוש בטראקפד של המק שאני בטוח שיצא לך
המון מחוות וטריקים נחמדים, בעיקר אם אתה אוהב להשתמש בכמה virtual desktops (אבל לא רק).
העכבר שלהם פשוט מזעזע ארגונומית, בחיים לא כאב לי ככה בגב היד. גם הטעינה המפגרת שלו זה בלתי נסלח. המחוות אכן אחלה, אבל הטראקפד עדיף בזה.
אני בעצם שואל - עם מה אתה יותר מהיר/נהנה לעבוד בסופו של דבר: טראקפד או ה- mx?
אני מעדיף טראקפד, אבל זה גם כי אני משתדל לעשות כמה שיותר עם המקלדת כל עוד אפשר. קצת חסר לי הכפתורי אחורה-קדימה שלו לפרקים. מעבר לזה לא חסר לי הרבה, ואני מרוויח לא מעט gestures. יש לי בבית (שאני עובד ממנו לצערי רק יום בשבוע בימינו) את ה-mx ובמשרד את הטראקפד.
בהקשר הזה, מאד מאד ספציפי ולא נגיש לאנשים לא טכניים, אבל התאהבתי לא מזמן ב-chrome extension הבאה:
למרבה האירוניה, את vim אני מתעב ומעולם לא הצלחתי להסתדר או להבין אותו אפילו קצת.
אני פחות בנאדם של מיליון קיצורי מקלדת. כאילו, סביר שאני זוכר יותר מהאדם הממוצע, אבל עוד לא הגעתי למצב שאני מעדיף בלי עכבר.
לדעתי גיא קליין נכנס ל- vim ובגלל שהוא לא הצליח לצאת אז לא רואים אותו פה
אני גם לא איזה חייזר של קיצורים, נדיר מאד (עד כדי לא קורה) שאני מקנפג משהו בעצמי. פשוט משתמש במובנים, עושה הרבה דברים עם spotlight, מאד אוהב command palette איפה שזמין… כאלה.
למה זה לא מפתיע אותי?
אני לא עד כדי כך אשכנזי
גפילטע פיש זה טעים
רגל קרושה לא
עוד רגע יגיע טיטי עם הסרדינים שלו…. ויצטרף לחגיגה…
אני כמעט בטוח שליאור מסתלבט פה על כולם…
אני די בטוח שמדד הארגנטינאיות שלך ספג מכה קשה כרגע.
סרדינים זה גם טעים, בכללי דגים ופירות ים זה טוב
@Eyal בסוף כל יהודי ארגנטינאי הגיע ממזרח אירופה וזה השאריות.
בקשר לארגנטינאיות עצמה בגדול אוכלים הכל כולל צ’ינצולין שזה מעיים של פרה ואשכים של שור.
הדבר היחידי שלא אןכלים זה את איבר המין ואיזור יציאת הקקי.
איך אני אוהב את הרגע הזה שהצ’ינצ’ולינס מתחילים להשפריץ. זר לא יבין זאת.
גפילטע פיש זה קציצת דג בציר דגים. לא מבין מה יכול להיות רע בקסם הזה.
הקור והג׳לי והדליחות. לא מבין איך אנשים מסוגלים לצרוך את הדבר הזה. קופסת סרדינים או טונה טעימות בהרבה, ואותן אף אחד לא יעז להגיש בארוחה של ממש.
קח ביצה קשה, תחתוך באמצע, תוציא את הצהוב, תערבב עם מיונז איכותי וטונה עם שמן זית, ותחזיר לביצה. זה מעדן ואחלה אפיטייזר בכל ארוחה.
דברי כפירה של ממש נשמעים כאן. גפילטע משחק על דחוס ואוורירי. כשהוא חם הוא קשיח (כשאני מכין אני טועם כשזה חם כדי לתקן טעמים ואי אפשר לאכול את זה) ואז בתהליך של הקירור כל הנוזלים חודרים אליו והופכים אותו לעסיסי. אחר כך מוסיפים חזרת חריפה וזה מעדן.
לציין להגנת המאכל שיש המון פודיז מהשורה הראשונה שישבעו שזה מעדן.
אני אישית לא נוגע
עצם המונח “מעדן” מעיד על כך שמדובר ככל הנראה בתוצר דוחה של המטבח האשכנזי.