קצת מדידייה דשאן שמשבח את עצמו וטוען שמחוץ לצרפת הוא מקבל את הכבוד הראוי, מדבר על קיליאן אמבפה, המערך, הקושי בניהול ‘התסכול’ של שחקן התקפה גדול שיהיה על הספסל, ומתעלם מהביקורת על סגנון המשחק.
“אנחנו בין הפייבוריטים למונדיאל. זו לא מילת טאבו בשבילי. אם יש לנו את הסטטוס הזה היום, שנראה לי הגיוני ולגיטימי, זה בגלל כל מה שעשינו, בגלל התוצאות שהשגנו. בחו"ל יש אולי יותר הכרה. אני יודע היטב, מכיוון שאני גם נוסע הרבה לחו"ל, שהתחושה בחוץ שונה מזו שבצרפת. אם אני עדיין כאן היום, זה בגלל שנבחרת צרפת ניצחה הרבה משחקים. אחרת, זה היה יכול להיגמר מוקדם יותר, בין אם אני קבעתי את זה או שזה הוחלט בשבילי”.
על הביקורת לגבי הכדורגל של צרפת: “זה תלוי למה אתה מתכוון ב’סגנון משחק’. ברמה הבינלאומית, זה דבר אחד, אבל אז יש את צרפת, ואלוהים יודע את זה, גם אם נבחרת צרפת תויגה כנבחרת הגנתית, זה לא מנע מאיתנו להשיג תוצאות. הדבר הכי חשוב הוא היום ומחר, ומחר זה גביע העולם. אחרי זה, לכל אחד תהיה פרשנות משלו, דעה משלו. אני לא מודאג לגבי המורשת שלי כאן”.
הדרך שלו: “יש לי מילת קסם: הסתגלות… אני אומר לעצמי: ‘ביחס לאדם שמולי, אני מסתגל’. וככה קורים שינויים… רק בגלל שעשינו משהו וזה עבד טוב, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להשתנות. זה גם לא עניין של שינוי לשם שינוי. הדור שאיתו התחלתי ב-2012 אינו זהה לזה של היום… הדור החדש זקוק ליותר חילופים. השרביט הועבר”.
“קיליאן, שהוא הקפטן שלנו היום, לפני שהפך לקפטן, הקשיב, התבונן; הוא לא עושה דברים כמו הוגו. אין לו את אותו אופי או אותה אישיות (כמו לוריס). הוא נוטל על עצמו את המנהיגות הזו מחוץ למגרש, וגם עליו, והוא יודע שכאשר הוא מדבר, הוא לא מדבר בשם עצמו, אלא בשם כל השחקנים. אני בטח טיפש, ובוודאי היו הרבה מאמנים חסרי יכולת ששמו את אמבפה במרכז ההתקפה בקבוצות בהן שיחק… במהלך השנתיים האחרונות בריאל מדריד ובשנתו האחרונה בפ.ס.ז’… הוא שיחק כחלוץ כבר שלוש שנים”.
“במונדיאל 2022 כבר היו לנו ארבעה חלוצים פותחים (שחקני התקפה)… מדובר בניהול התסכול של אלו שלא יהיו פותחים. זה תמיד קשה לקבל את זה, כי כל שחקן חושב שהוא טוב יותר ממי שמשחק במקומו… תשאלו כל כדורגלן מקצועי מהעיירה והוא יגיד לכם: ‘תחרות? כמובן, זה חלק מהחיים’, אבל רק כשמדובר בחבר לקבוצה; כשזה משפיע עליו ישירות, זה יותר מסובך”.
חייב לומר שאני לא חושב שהקדנצייה של דידייה דשאן כה מוצלחת. מצחיק לומר את זה על מי שזכה במונדיאל אבל מ-2018 יש להם סגל פסיכי שהכי קרוב לקבוצת-על ברמת החוזק. למשל ביורו האחרון הם הגיעו לחצי הגמר אבל שיחקו כדורגל מ-ז-ע-ז-ע וגם אם אמבפה היה במשבר יש עוד שחקנים טובים. בגמר 2022 הם הלכו על המגרש במחצית הראשונה ואשכרה שיחקו בלי מוטיבציה וארגנטינה עשתה להם בית ספר, ביורו 2016 הם הפסידו לפורטוגל נטולת כריסטיאנו רונאלדו, יורו 2020 היה כישלון…וסגנון המשחק מבאס.
פינת הסקרים לגבי נבחרת צרפת:
עד לאן תגיע צרפת במונדיאל?
- תזכה במונדיאל ותוריד את המועקה מ-2022
- הפסד כואב בגמר
- הדחה ברבע הגמר או חצי הגמר
- שמינית גמר וביי
- כישלון קולוסלי - הדח בשלב הבתים
כמה שערים יבקיע קיליאן אמבפה?
- יבקיע גג 3 שערים
- יבקיע בין 4 שערים ל-6 שערים
- יבקיע 7 שערים
- טורניר אגדי שלו - מעל 7 שערים
מי שחקן המפתח של צרפת בטורניר?
- קיליאן אמבפה
- מיקל אוליסה
- עוסמאן דמבלה
- וויליאם סאליבה
- מייק מניאן
- אחר - פרטו
התקופה של דידייה דשאן כמאמן עד היום היא:
- פנטסטית - זכה במונדיאל והגיע לגמר נוסף וגם לגמר היורו
- טובה מאוד
- טובה - אבל לא יותר כי זכה רק בתואר גדול אחד
- בינונית - לא מספיק תארים וכדורגל מאכזב
- מאכזבת - כל מאמן היה משיג לפחות אותן תוצאות
