כשז’ואן גרסיה עוד היה שחקן אספניול שזה עתה שיחק בליגה השנייה, הוא ישב על הספסל של דה לה פואנטה בנבחרת האולימפית שזכתה בזהב, השוער הראשון היה ארנאו טנאס. מצד אחד, איפה זה ואיפה זה היום, מצד שני, אולי התיאום עם אונאי סימון עובד לו יותר טוב.
אני עדיין מנחש שכל שוער ישחק משחק בשלב הבתים.
אבל אין לו את מה שיש לגאבי - ניסיון, וקלטות
אין ספק שסימון שיחק עם השחקנים האלה יותר, האם זה שווה את ההימור עליו? לא בטוח בכלל.
גם ראיה וגם גרסיה 3 רמות מעליו לדעתי.
משחק משעמם, לא מבין למה למשל לא לפתוח עם אולמו במקום גאבי?
איזה אפרורית ספרד אלוהים
שום יצירתיות שום משחק אגפים כדןרים ארוכים כמו נבחרת של שנות ה-90
מזה
טוב, אז גם בספרד, וגם מול כף ורדה - פדרי היחיד ששווה התייחסות.
עד למצב הכפול הזה בדקה ה-39 - היה מהלך אחד טוב בו מיקל אויארסבאל קיבל כדור די נוח אבל ביצע את הדברים לאט מדי. חוץ מזה כלום ושום דבר וגם משחק בסגנון שלא מתאים לנו. יש הרבה שחקנים שאפשר להוציא במחצית: רודרי, גאבי, פביאן רואיס. חובה לבצע חילוף מייד, אסור להמתין יותר מדי זמן. אולי ירמי פינו או ויקטור מוניוס ראשונים ואם המצב הבריאותי לא מאפשר יותר אז לאמין בדקה ה-60. התקווה שלי הייתה שפראן (חבל שהחמיץ) ישחק יותר כחלוץ שני ולא בקו אבל זה לא קרה.
בכל מקרה אוי ואבוי אם ספרד לא יכולה לפרוץ את ההגנה הסבירה של כף ורדה ללא הקסם של לאמין. זה נראה כמו ספרד 2018 בינתיים ועם שמות פחות מרגשים. אני לא מבין מה קרה לו מה הוא עשה עם ההרכב. לא מתאים לו. יש עקשנות על שחקנים שהוא מחבב ושומר להם אמונים - ויש טמטום.
טוב, אז גם בספרד, וגם מול כף ורדה - פראן טורס זה פראן טורס.
אני לא מבין למה מה שלא עובד בבארסה יעבוד בספרד. גאבי לא שחקן אגף. באגף צריך שחקני אגף.
אין ניקו? שים את מונייז. הוא שחקן אגף. אני רואה רק מתחילת המחצית השניה ובא לי לבכות, נבחרת ספרד הגדולה משחקת כל הזמן על פאקינג קוקורייה.
נכתב בדקה ה-70:
אני מקווה שגם אם ננצח וגם אם יהיה פה בליץ’ מעולה ומוצלח פתאום [אני קונה 0:1 עכשיו - אמיתי] - העיתונות שידעה לפרגן בלי הכרה ללואיס דה לה פואנטה - גם תקטול אותו. שום סיבה שלא היה חילוף במחצית. בושה שרק בדקה ה-70 ראינו חילופים ראשונים כשהלחץ קשה. אם לאמין ימאל כשיר רק ל-20 דקות אין בעיה אז יש עוד שחקנים בעולם. לא יכול להיות שהוא לא שינה כלום אפילו בהצבת השחקנים הקיימים. שוב פראן באגף, לא יודע. והוא יכול להיות יעיל שם רק אם יש שטחים. גם הגענו לשלב שצריך להמר יותר.
הוא הכניס את לאמין שלא שיחק כדורגל חודשיים, מניח שבאימונים היו קצת זהירים במצ’אפים מולו. לאמין חלוד, לפעמים סתם מתפקשש…לא מביאים את הקסם ברגע. פשוט הרס לנו את המשחק המאמן.
אם החצי הראשון היה של פדרי אז בחצי השני פביאן רואיס בעיקר התנועה לעומק אבל הבעיטה מזעזעת.
השוער היריב חביב, אין ספק, בגיל 40. ספרד לא מאיימת אבל היו לו 2-3 הצלות סבבה. שקט מאוד ביציאה לכדורי הגובה. זה לא משחק שהגול באוויר.
יונתן כהן אמר שבחצי השעה הראשונה מיקל אויארסבאל לא נגע בכדור ולא היה דבר כזה מעולם. שמתי לב שהוא לא מעורב אבל זה באמת נתון חריג.
טוב אז בדקה ימאל עשה יותר מכל ספרד ב70 דקות
אני רואה את רודרי באגף. העיניים שלי כואבות.
Este dato es INSÓLITO: Mikel Oyarzabal se convirtió en el primer jugador desde 1966 en no tocar el balón durante 30 minutos.
(
Opta).
מיקאל אויירסאבל שבר שיא שלילי שמחזיק מאז 1966 כשחקן על המגרש שלא נגע בכדור במשך 30 דקות
כן כתבתי את זה למעלה. אנחנו פחות נבחרת שמגרדת את הגולים האלה ברגע האחרון עם האופי. תיקו מאוד מביך בעיקר בגלל קבלת החלטות שערורייתית של המאמן החל מההרכב, המחצית ועד הסוף. כשראיתי את ההרכב התעצבנתי וידעתי שלא יהיה כיף אבל לא תיארתי לעצמי שיהיה כל-כך גרוע.
אולי באנו קצת יהירים למשחק הזה וככה נוריד את האף. חשוב לשמור על צניעות כי זה תמיד אפיין אותנו למעט מונדיאל 2014.
שימו לב שלפני המשחק כתבתי בדיון של נבחרת ספרד על מאזן האימים שלנו במשחקי הפתיחה ולמה אני לא רגוע, כנראה שאני מבין משהו ותחושת הבטן מנצחת.
מבחינת השחקנים עצמם - פראן טורס היה גרוע, את גאבי הציבו בעמדה שלא שלו. האכזבה שלי היא קצת ממיקל אויארסבאל כי היו את הימים שהוא התחפש לדויד ויאה והיה עושה גול ממצב-מצב וחצי. היום היה מאוד איטי ומסורבל ולא חד.
אני חושב שזה שילוב של יהירות, מאמן מפגר וגם חוסר הבנה שהנבחרת ממול לא כזאת רעה. היא הגיע ב2023 לרבע גמר אליפות אפריקה. יש לה תוצאות יפות. זה שהשם שלה לא מוכר לא אומר שהיא גרועה.
אני מקווה שלאפורטה ופליק צפו במשחק הזה, ורשמו בהדגשה, עם קו מתחת, ומרקר בכמה צבעים - אם אין חלוץ, וחלוץ טוב, אין טעם להתחיל את העונה.
איזה כיף שפליק המאמן שלנו, ולא מישהו שאוהב להניע את הכדור בהגזמה.
נבחרת בלגיה הנוכחית יותר קרובה לנבחרות הממש-בינוניות מאשר לנבחרות של הטופ. למעשה זה ככה מאז הפרישה הלא-רשמית של אדן הזאר [2020] , געגועים לאדן שהיה השחקן הכי מהנה בנבחרת לדעתי, וגם לרומלו לוקאקו של פעם. מצרים מונעת משחקני בלגיה לבודד את ז’רמי דוקו, טרוסאר לא מורגש וקווין דה בריינה פעיל אבל זה לא זה ברמת ההשתחררות לבעיטה וכדומה. מרחם קצת על טיבו קורטואה שחזר לנבחרת אבל זה לא נראה שיהיה כאן טורניר מוצלח במיוחד.
מוחמד סלאח יותר טוב מהרמה הממוצעת שהפגין העונה בליברפול. ואפילו קצת עושה הגנה. טוב זו הנבחרת שלו.
-קורא את הריאיונות של המחנה של נבחרת ספרד לאחר המשחק [אכתוב מחר] וקצת מתוסכל. מעט מאוד ביקורת עצמית ויותר “הגיע לנו לנצח” ודיבורים על מזל או “הכדור לא רצה להיכנס”
הלילה במונדיאל:
איראן - ניו-זילנד 2:2
אורוגוואי - ערב הסעודית 1:1
היום במונדיאל:
צרפת - סנגל
לא בכדי הגדירו את המשחק הזה במארקה כ"הופעת בכורה מסוכנת". קשה עד בלתי אפשרי לשכוח איך לפני 24 שנה נבחרת צרפת, אלופת העולם ואלופת אירופה הגאה, עטורת הכוכבים כמו תיירי הנרי, דויד טרזגה, סילבאן וילטורד ואחרים (זינדין זידאן הפצוע לא שיחק) - הפסידה 1:0 לנבחרת סנגל הקטנה. “הניצחון הזה עבר מדור לדור; זה היה הישג שאף אחד לא האמין שהוא אפשרי מלבדנו”, סיפר אלאסאן נ’דור שהיה נבחרת סנגל ב-2002. וכעת שתי הנבחרות שוב באותו הבית במונדיאל. “השנים חלפו אך הרצון לנקמה נותר”. האמנם?
לא מזמן הפסידה צרפת 2:1 לחוף השנהב במשחק הכנה, היא אמנם תיקנה עם ניצחון 1:3 על צפון אירלנד בחזרה הגנרלית אך לא במקרה אמר אנגולו קאנטה שהגיע למסיבת העיתונאים: “אני חושב שאנחנו היריב הגדול ביותר של עצמינו”. “זה משחק חשוב מאוד למרות שסטטיסטית אלופת העולם האחרונה הפסידה במשחק הפתיחה. אני חושב שאם יש נבחרת פייבוריטית זו ספרד. ברור שיש לנו פוטנציאל מעולה, אבל אנחנו לא בלתי-מנוצחים”, אמר דידייה דשאן, שמתחיל את הטורניר האחרון שלו.
קיליאן אמבפה כרגיל נמצא במוקד. מסיבת העיתונאים של צרפת נקבעה לשעה מוקדמת בבוקר והקפטן לא הגיע ולא מעט עיתונאים שאלו מדוע. החלוץ סיים את העונה רע מאוד בריאל מדריד אך עומד במרחק נגיעה משיא היסטורי. אם החלוץ יבקיע צמד היום הוא יהפוך לגדול המבקיעים של הטריקולור בכל הזמנים וינשל מהכתר את אוליבייה ז’ירו שמוביל עליו בשער אחד (57). זה יכול להיות נפלא עבורו במשחקו ה-99. נראה כי אם יש שחקן-על שזקוק למונדיאל טוב בשביל להמריא מחדש - זה אמבפה, שבשני המונדיאלים הקודמים סיפק את הסחורה ביג-טיים.
מלבד אמבפה כמובן שהנבחרת עמוסה בכוכבים. עוסמאן דמבלה הוא זוכה כדור הזהב ושחקן שונה מהטורניר ב-2024. דזירה דואה מפריז סן ז’רמן הוא כוכב עולה ומי שבכושר הטוב ביותר הוא מייקל אוליסה שכבש שלושער במשחק ההכנה האחרון. הבלם וויליאם סאליבה שמתח את עצמו עד לקצה בגמר ליגת האלופות, נפגע והיה בספק למונדיאל - ייפתח בהרכב. גם על הספסל למאמן יש מספיק כלים.
סנגל קצת זייפה לאחרונה עם הפסד 3:2 לארה"ב ותיקו 0:0 מול ערב הסעודית אך אף אחד לא מודאג. הנבחרת זכתה באליפות אפריקה על כר הדשא אך התואר נפסל על ידי ההתאחדות האפריקאית והועבר למרוקו. סאדיו מאנה (34), הכובש המצטיין בתולדות הנבחרת שרשם 14 שערים והוסיף תשעה בישולים באליפות עם אל נאסר, יוביל את החלק הקדמי במה שיהיה אולי ריקוד הפרידה. אדוארדו מנדי המנוסה בשער וקאלידו קוליבאלי במרכז ההגנה, אידריסה גיי במרכז השדה וגם איסמעיל סאר, לסנגל שחקנים טובים בכל עמדה, כאלה שמשחקים כמובן בליגות הבכירות. הרכבים משוערים:
אני חושב שברוב הזמן תחת דידייה דשאן הנבחרת הצרפתית לא שיחקה כדורגל גדול [לא ציפיתי לקונצרטים אבל הסגל היה שווה קצת יותר ממה שראינו], כנראה יורו 2024 היה נקודת קיצון שלילית, וגם הכושר הגרוע של קיליאן אמבפה השפיע. כעת המצב נראה אחרת, התלות בו פחתה משמעותית, וכשברור שדידייה דשאן הולך בתום הטורניר - האם נראה צרפת קצת משוחררת ונהנית יותר?
המגמה סופר-התקפית, אמבפה עצמו יהיה יותר מחויב ונחוש בנבחרת וזה שינוי אווירה טוב עבורו, אם הוא יהיה השחקן של חצי העונה בריאל זה פלוס אדיר. הסכנה מצד הצרפתים יכולה לבוא מכל פינה וגם חילופי מקומות ביניהם עם דמבלה פעם בימין ופעם כחלוץ שני, לפתע אמבפה בשמאל. מספיק שכל כוכב שם ב-50% וזה בלאגן. אוליסה מוסיף לנבחרת המון, גם תיאו הרננדס סילון. צרפת צריכה לדעת לשחק טוב יותר גם אם לא יהיו לה הרבה שטחים אבל אני מרגיש שכן - סנגל תשחק ‘שמח’ (וכדאי לה עד גבול מסוים), וצרפת גם כן תהיה חשופה מעברים. ז’ול קונדה בעונה מזעזעת למשל, תיאו גם ככה לא עושה הגנה…
מאנה כבר לא יכול היה לתת את האינטנסיביות הדרושה למשל בבאיירן מינכן שם היה כישלון חרוץ אבל הליגה בערב הסעודית פחות סיזיפית, מאמין שהוא מסוגל לנפק כמה משחקים טובים והוא חשוב מאוד כמנהיג הנבחרת וגם בפן הניסיון. האמצע של סנגל לדעתי איכותי.
שוב אומר שאחד הזיכרונות הראשונים שלי מהמונדיאלים - הסנסצייה ב-2002 כשסנגל ניצחה את צרפת, זה היה וואו על גבול הבלתי-אפשרי. גול רך כזה מצד הצרפתים שחלמו, היו אבודים ללא תיירי הנרי.
הייתי ער לצפות בערב הסעודית מול אורוגוואי.
מפתיע להיות מופתע לטובה מהסעודים שוב.
עשו את המיטב שלהם הסגירה ברחבה, אבל היו מסוכנים גם במתפרצות ויש להם לא מעט טכניקה להניע כדור.
אורוגוואי ברגע שהפעילה מכבש לחצים נראית כמו רכבת דוהרת.
אין על הנבחרות הדרום אמריקאיות כשהן טובות.
