מתוך עשר עונות בבאיירן, חצי מהן אמנם אחרי גיל 30, רובן לא באמת היה קיים בארבע. לא קיים בקטע של השתתפות ב15 משחק ליגה בעונה.
אממה? כשבאיירן לוקחת אליפות בהליכה כל שנה גם עם סרג’ גנאברי זה לא ממש משנה ואף אחד לא יתלונן על רובן או ירצה להסב אותו לגולפאי. איך תרד מהטופ אם אתה לא עומד בשום מבחן?
בייל לפני שתי עונות נתן 3 חודשי סיום מעולים, סיים עונה עם 20 גולים ושער היסטורי בגמר הצ’מפיונס. מישהו חושב שזאת הייתה עונה טובה של בייל? עכשיו תדמיינו מה הייתם חושבים על עונה כזאת של רובן… כמה נהי היה פה על איך שחררנו אותו.
הכל עניין של רמת ציפיות. מסי הגיע עם ארגנטינה לאותו גמר מונדיאל כמו רובן והכישלון בנבחרת הוא כתם בקריירה שלו. אצל רובן, שלמעט אותו מונדיאל בדרום אפריקה היה חלק מהולנד הגרועה ביותר מאז קרויף, זה נחשב הישג בלתי רגיל. בהשוואה בין רובן לבייל ולשאר הגדולים רמת הציפיות הנמוכה יותר אינהרנטית ואי אפשר להתעלם ממנה.
הציפייה שלי מבייל לא הייתה מעולם דומה לציפייה מאחד הכוכבים שהזכרת בהודעות הקודמות. אני באמת לא מבין איך הוא השתרבב לרמת הכוכבות הזו.
אני מסכים שרמת הציפיות מרובן נמוכה בהרבה מזו של כוכבים כמו מסי, רונאלדו או קרויף, אבל לא אליהם השוותי אותו, אלא לבייל שהוא בעיני לכל היותר עוד שחקן מצוין שראיתי (בדיוק כמו רובן).
אתה מסתכל יותר על אסתטיקה ויכולות טכניות ואני על ההישגים והמספרים בפועל. זה אותו דיון לגבי רונאלדו ולגבי די מאריה.
אגב זה:
קרה שלוש שנים לפני שבייל עבר אלינו. הוא היה בטופ הרבה מאוד זמן. אבל שוב, יש שחקנים שעל שלוש שנים טובות עשו קריירה בלתי נשכחת (קטע של ברזילאים בעיקר), ויש כאלה שנמדדים לחומרה.
אבל גיא, בשאר הדיונים גם אם לא הסכמתי איתך תמיד הבנתי את קו המחשבה. אני מודה שפה קצת קשה לי להבין מדוע אתה מרגיש שבייל הוא עד כדי כך כוכב. גם מספרית זה לא מסתדר לי.
כי בייל שבר את שיא העברות הגבוה בכל הזמנים והגיע ככוכב שאמור להוביל ריאל מדריד מעולה. רובן מעולם לא היה שם.
שניהם שחקנים שכל הזמן נפצעים, אבל בשיא ברור מי שחקן טוב יותר ולאורך זמן גם ברור מי תרם לקבוצות שלו יותר. אני חושב שבכל בחינה אובייקטיבית הם בכלל לא שחקנים באותה ליגה.
מספרית היחידים בעשור האחרון שמגיעים אליו או עוברים אותו בעמדה שלו הם מסי, רונאלדו, ניימאר וסלאח. סטרלינג העונה גם באזור, עשה עושה מרשימה מאוד אבל אם ממש רוצים לדייק בהשוואה לעומת עונת הדסימה של בייל נניח - אז הוא גם שיחק 35% יותר דקות.
ניימאר בודאי מוכשר מבייל ועונת הטריפל שלו היא הגדולה ביותר של בן אנוש. אצל סלאח מדובר בעונה אחת, השנה כבר הייתה ירידה משמעותית. יש לי תחושה שהשיא מאחוריו (מספרית ומבחינת יכולת) אבל ברור שבשנתיים האחרונות הוא בטופ של הטופ וככל שישמור על רמת המספרים הזאת הוא מגדיל את סיכויו להיות רכש גלקטי של פלורנטינו.
הזאר, רובן, ריברי, קוטיניו, מאנה ואחרים לא שם. הלוואי שהזאר ייתן עונה של 20 שערים ו20 בישולים אצלנו, כמו שהסגל נראה כרגע גם זה לא יספיק אבל הוא יוכל להיות מרוצה מעצמו.
אוקיי. אף פעם לא ניתחתי לעומק את המספרים של הוולשי, נראה לי בעיקר מפני שהוא סירב להשלים עונה ללא פציעה משמעותית. אני מן הסתם לא אחלוק על העובדות המספריות, רק אומר שלדעתי ניסו לעשות לו טרנספורמציית כריסטיאנו - מווינגר סילון ואתלט לגולר מפלצתי וחסון, רק שבמקרה הזה זה לא עבד. אולי בגלל הפציעות, אולי בגלל שכוח הרצון שלו לא מתקרב לזה של הפורטוגלי (לא יכול לדמיין את בייל עובד על רגל ימין כמו שכריס עבד על שמאל, למשל) ואולי פשוט מחוסר מזל. השיא שדיברתי עליו היה בתקופה שהוא היה אותו ווינגר.
דוד,
זה בדיוק מה שלא ברור לי. אם לך זה ברור אז מעולה, אבל זו בטח לא איזו אמת מוחלטת כפי שאתם מנסים לצייר. לא בגלל שרובן כזה גדול, אלא כי בייל לא.
אני חושב שרובן טוב מבייל ומוכן לקבל דעה אחרת אבל להגיד שבייל שחקן שהוא דרגה מעל זה מוגזם, אני גם לא חושב שבאיירן מינכן=פ.ס.ז’ בשום צורה, בעצם לפי הקריטריון הזה אפשר לשפוט רק שחקנים מהליגה האנגלית, אבל נעזוב את זה רגע.
צריך לנפץ כאן איזו בועה לגבי גארת’ בייל, עם כל הכבוד לליגה הספרדית ברוב העונות האחרונות יש בדיוק שתיים וחצי קבוצות שצריך להתייחס אליהן ברצינות. קלאסיקו: מאז השער המטורף בגמר הגביע ועד ל-2017/18 כשסובב לרשת של טר שטגן - אף שער בייל לא כבש בקלאסיקו (היה אחד שנפסל לו שלא בצדק), סה"כ 2 שערים ב-11 משחקים| משחקי הדרבי: מאז הדסימה ועד הגול העונה בסרגל אותו סירב לחגוג ואף עשה תנועה מגונה - בייל לא כבש אף שער. סה"כ: 2 שערים ב-16 משחקים בדרבי| במועדון הזה הרי ליגת האלופות היא קדושה, בייל סיים עונה אחת בלי אף שער - 2015/16, והיה לו רצף של כמעט שנתיים בלי שער (דצמבר 2014 ועד אוקטובר 2016).
בונוס: מול ולנסיה - שער אחד ב-7 משחקים| מול סביליה - 3 שערים ב-7 משחקים|
לגבי הליגה האנגלית גם כן ראיתי את המספרים אבל אני שם את הדיון הזה בצד. בעונה בה בייל עשה סחרחורת למאייקון הוא כבש שבעה שערי ליגה בלבד ו-11 בכל המסגרות, אני לא חושב שבכל העונה הוא שיחק כקשר אבל נדמה לי שלא תופקד בעמדת המגן.
אני זוכר אוהדים כאן ‘מבסוטים’ כשהוא נפצע ב-2016/17 ואסנסיו עלה במקומו וכנ"ל נגד באיירן, אז כנראה שהוא לא כזה טוב
לא חושב שבייל עם הפרצוף תחת והאופי שלו היה מסוגל להנהיג את ריאל מדריד 2008/09 למקום טוב ולהיות השחקן הראשי. רובן תמיד היה ה-שחקן שכל העיניים אליו בבאיירן (מעניין אותי איפה נמצא ריברי בסקאלה אגב והדירוגים), ולבייל היה נוח להתחבא מאחורי כריסטיאנו רונאלדו. הוא היה שחקן ענק בטוטנהאם, בעידן שלפני פוצ’טינו, שהיו מתחבקים כשמנצחים בדרבי. זה אחרת מלהיות ה-שחקן בבאיירן מינכן.
מעבר לכך אני חולק על זה שרובן נכשל בריאל מדריד, כדאי להתפשר על ‘לא הצליח’, או שהיה ‘טוב’ ולא מצוין. איכשהו עוד היינו בתמונת האליפות רגע לפני הקלאסיקו. בעונה השנייה הוא היה שחקן ההתקפה הכי טוב שלנו, הכל עבר דרכו. סופר-קופה נגד ולנסיה, בעיקר בברנבאו, סביליה (למרות שהורחק), הגול נגד ויאריאל (“איקר+רובן=אליפות” - שער ה-AS). גם בעונת הבכורה כשהיה בריא לכמה משחקים ברצף היה אחראי לפיניש הטוב שלנו ואם לא היה נפצע היינו עוברים את רומא.
אנגלית וספרדית. כן, בשאר הליגות, ובמיוחד כשאתה משחק ביובה/באיירן/פס"ז - אתה בסימן שאלה גדול.
כל השאר לא באמת רלוונטי לדיון: לא התמודדות מול יריבות חזקות בלבד (לא שיש לו מה להתבייש במעמדים האלה), לא מי היה מבסוט מתי, לא פרצוף תחת ולא נעליים. מה כן רלוונטי? שעד גיל 26 שתי קבוצות עילית ויתרו על רובן והמאזן שלו בשתיהן יחד היה 26 שערי ליגה ב5 שנים.
הבועה היחידה שצריך לנפץ היא לגבי השער ה״מדהים״ של בייל בגמר הגביע - בארטרה מתח שריר באמצע הריצה, הדריבל היה כרגיל לא נקי והכדור ברח לו פעמיים מהרגל (רגל ימין, אלא מה?) וגם הסיומת סתמית לגמרי. שוער טוב יותר מפינטו יוצא אליו כבר בפעם הראשונה שהכדור ברח לו. קראו לי שוב חסיד של אסתטיקה, אבל זה לא גול כזה גדול כמו שעושים ממנו.
לגבי הליגה הספרדית - שטויות. כבר שנים שהיא הליגה הכי טובה בעולם כמעט לפי כל מדד. אפשר עוד לקבל טענות לגבי הפרמיירליג, אבל כל השוואה לליגה אחרת בעולם היא על גבול המגוחכת.
ויתרו על רובן כי היה צריך למכור שחקנים והוא היה הנכס הכי טוב בסגל, והגיעו במקומו כריסטיאנו רונאלדו וקאקא, לדעתי זה קצת משנה את המשוואה. בסדר, לאלה בצ’לסי נשבר הזין מהפציעות שלו לאחר העונה השלישית. אי אפשר להשוות בין הולנד לווילס ואני פחות נותן משקל לכדורגל נבחרות אבל גם בנבחרת הולנד הוא הצליח ולדעתי השחקן הכי משמעותי בדור האחרון. למה זה לא רלוונטי לדיון שיותר מ-20% משערי הליגה של בייל היו נגד ראיו וייקאנו ודפורטיבו לה קורוניה? אם רובן היה משחק בגוש חרא במנצ’סטר יונייטד זה היה עדיף?
מדברים על בייל כאילו הוא כזה גדול אבל כשנפצע נגד באיירן ובהמשך נגד ברצלונה (או להיפך, אני לא זוכר) - ידענו שזה יהיה לטובת הקבוצה.
במיוחד לא לזלזל כשרגע לפני אתה מספר לנו על כל גול של רובן מול אוססונה כאילו מדובר בשערים של מראדונה ב86’.
אפשר להגיד שהוא שיחק בבונדסליגה שזו ליגה חלשה יותר וזה נכון, אבל אני לא חושב שהוא לא שחקן של 15 שערי ליגה בספרד בקבוצה טובה.
ההערכה שלי: כ15 גולים ו10 בישולים בשיאו בעונת כשירות טובה. זה לא 20 ו-20 וזה בדיוק ההבדל. אני גם חושב שהוא הרבה יותר סוליסט ולא היה יכול להצליח כשלפניו שני חלוצים והקבוצה בנויה סביב רונאלדו.
לעולם לא נדע כי השיא שלו היה אחרי שעזב אותנו. מה שידוע זה שאצלנו הוא נכשל בגדול.
רק הערה, עונת השיא של בייל זה עונתו האחרונה בטוטנהאם כשהוא שיחק מאחורי החלוץ וקיבל חופש מלא מהמאמן, כלומר לא קיצוני סילון ואתלט, נתן עונה של שחקן התקפה מגוון וקטלני בליגה הכי קשוחה בעולם, סיים עם 31 שערים בכל המסגרות.
בריאל שיחק בעמדה לא נוחה מבחינתו בעמדת הקיצוני הימני כאשר הוא האופציה השנייה התקפית אחרי רונאלדו(שזה לא כמו להיות האופציה השנייה אחרי כל חלוץ אחר).
מעבר לזה, אני גם עומד על זה שיש דברים מעבר למספרים (לא מזלזל בזה בכלל). עונת השיא של רונאלדיניו הייתה 26 שערים ו-17 בישולים (כשהיה בועט החופשיות הפנדלים הקבוע של הקבוצה. הוא גם שיחק בדיוק בעמדה של בייל והמטרה שלו על המגרש הייתה אותה מטרה.
מדוע הוא שחקן יותר טוב טוב מבייל בעיניך? או שתפתיע אותי.
בטח שמתם לב ש אלבארו מוראטה הוא השחקן הספרדי ששולם עליו הכי הרבה כסף בכל ארבע העסקאות: 193 מיליון יורו: 20 מיליון יורו שילמה יובנטוס לריאל בקיץ 2014, כעבור שנתיים ריאל החזירה אותו בתמורה ל-30 מיליון יורו, צ’לסי שילמה עליו 66 מיליון יורו וכעת הוא נרכש בסכום של 65 מיליון יורו. במקום השני פרננדו טורס עליו שולמו 94 מיליון יורו, דייגו קוסטה מדורג שלישי עם 93 מיליון יורו, רודריגו הרכש הטרי של סיטי במקום הרביעי עם 90 מיליון יורו, חמישי קפה עם 80 מיליון יורו בעסקה אחת, השוער היקר בהיסטוריה, ואת הרשימה סוגר ססק פברגאס עם 76 מיליון יורו. החלוץ הושאל לאתלטיקו לעונה נוספת בסיומה תהיה חייבת לרכוש אותו. בעונה שעברה כבש 6 שערים ב-17 משחקים במדי אתלטיקו. העונה הטובה בקריירה שלו היא עדיין העונה אצלנו ב-2016/17 עם 20 שערים ויחס מרשים של גולים פר דקות משחק.
מי שממשיך בדיון הזה כאן אך בנקודה אחרת: תיאו הרננדס שעבר רשמית למילאן בתמורה לסכום המוערך ב-20 מיליון יורו, נמכר במחיר הפסד.
שני הסנט שלי על הדיון הבאמת מרתק שהיה כאן: מבחינתי, אין כמעט הבדל בין בייל לרובן. זה נבלה וזה טרפה. ההבדל היחיד הוא שמרובן נפטרנו יחסית מהר ועם בייל (והמשכורת שלו) אנחנו תקועים שנים.
בלי בכלל להשוות או להיכנס לניתוח יכולות. שניהם כלי חרסינה עם תחזוקה יקרה. לקבוצות גדולות יש מכסה מסוימת של כוכבים בסגל מבחינת אגו, מקום על הדשא ושכר. ברגע שבזבזת את אחד המקומות היקרים האלה על שחקן ששליש עונה פצוע ושליש עונה חוזר לכושר זו קטסטרופה.
יש 3 דברים בטוחים בחיים: מוות, מיסים ופציעת תאומים של גארת’ בייל. אני במרחק פציעה אחת מלקנות טלוויזיה חדשה. לצבוע אותו בכחול ולזרוק לים.
![[IMG]](https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2019/07/06/15624153674657.jpg)