איקר קאסיאס ואישתו שרה הודיעו שהם נפרדים. הזדמנות להיזכר ברגע המתוק הזה, ממש אחרי הזכיה במונדיאל:
אודגור נתן אתמול משחק נהדר נגד ווסטהאם.
ממש ניווט את המשחק ההתקפי של ארסנל, מסירות עומק, דריבלים, יצירת מצבים. עשה הכל מהכל והיה תענוג לצפייה.
2 לייקים
בהחלט היה שווה יותר מ300 דקות בקבוצה שההרכב הטוב שלה הוא עם 4 קשרים…
אם כי אולי זה לטובה שעזב בהשאלה. הוא מקבל דקות בליגה קשה ומשתפשף, ואנחנו סוחטים ממודריץ עוד עונה מלאה.
לטעמי עונה הבאה יש מקום להחזירו, כל דקה שאיסקו רואה מיותרת, אולי ארסנל יסכימו לקבל גם אותו
משחק גדול שלו:
בגדול ארסנל קבוצה שממש תפורה עליו, הוא ממש מרשים במשחקים האחרונים ומפתיע לטובה אפילו אותי.
בנוסף אליו, ברהים דיאז עם שער חשוב אחרי זמן רב מול פיורנטינה.
גם קובו אגב רשם משחק טוב עם בישול ראשון במדי חטאפה מול אלצ’ה.
לייק 1
בסרטון הוא נראה כמו קרוס לעניים, וזה בעצם פחות או יותר מה שהוא באמת.
יותר משארסנל תפורה עליו הייתי אומר שארטטה הוא זה שתפור עליו.
יש פה דפוס חוזר שאף שחקן צעיר פשוט לא מתקדם אצלנו תחת זידאן. זה פשוט נראה כאילו כולם עושים צעד אחורה.
מקווה מאוד שהוא יחזור לריאל ובאמת תהיה פה הזדמנות לבנות קבוצה חדשה ושיטת משחק אמיתית שמגוון רחב של שחקנים(כדוגמת אודגור ועוד) יצליחו לבוא לידי ביטוי.
לייק 1
ברור שזידאן הוא לא הדמות האידיאלית ועם מה שקורה אי אפשר להתווכח, אני עדיין חושב שהפספוס הגדול שלנו הוא אשרף חכימי וכנראה גם תיאו הרננדס (לגבי האחרון, הכל עניין של תזמון, מרסלו היה גדול ב-2017/18, הוא לא הודיע שהוא יוצא לפנסייה). מרטין אודגור לא הצטרף אפילו לארסנל מודל 2013/14 שיש לה שאיפות לאנשהו אלא סתם מועדון להעביר את הזמן. היא מתחרה על שום דבר בפרמיירליג בערך ואולי-אולי תעשה משהו בליגה האירופית. רמה אחרת של לחץ ותחרות בסגל. תראו גם בניגוד לברהים למשל - פדה פתח את העונה נהדר והשלישייה שלנו באמצע יחד עם בנזמה מחזיקה אותנו מעל המים. לגבי יוביץ’ אגב, גם הוא כבר נתקע, השלושה שערים בפרנקפורט מרגישים כמו היסטוריה. אנדרה סילבה כובש, קוסטיץ’ כובש והוא פחות בחבר’ה מה שנקרא.
לדעתי כדאי לו לנקות מניירות ולשחק יותר בבגרות. נדמה שיש לו את היכולת לעשות את הפעולות שיביאו למספרים, לכאורה התכונה שחסרה לקשרים בעמדה הזו. ה’ניהול משחק’, לעומת זאת, לוקה בחסר. כל הקטע בתפקיד הזה הוא שאתה לא ההצגה, ובחלק גדול מהפעולות עליך פשוט למסור בלקוניות. לא צריך לעקם עין בכל פס.
לייק 1
אני באמת מנסה להבין את הסיבות של כל מי שמזלזל באודאגור ובעיקר להבין על סמך מה האינפורמציה.
יצא לי לראות עשרות משחקים שלו (יש לי פינה חמה בלב לילד) עוד מהימים בהולנד, אז הוא הרשים שם אבל יבואו אנשים ויגידו בסוג של צדק שזו לא חכמה בליגה הזו.
אחר כך הוא עבר לסוסיאדד והיה השחקן הכי טוב שלהם בעונה שעברה, כן יותר מאוירסבאל, פורטו ואחרים, לא לחינם הוא נבחר ל11 של העונה בליגה.
לאחר מכן הוא פתח עונה איתנו ופתח ב2 משחקים והיה פושר כמו כל שאר הקבוצה (השאיר את בנזמה מול שוער במשחק הראשון).
לאחר שהוקפא עבר לארסנל וכרגע הוא ממשיך בדיוק באותה נקודה שהוא עצר בסוסיאדד- הוא השחקן הכי טוב בקבוצה בחודש האחרון.
אז על סמך מה הוחלט שאודאגור לא מספיק טוב/לא עם סכין בין השיניים וכו’? על סמך 300 הדקות שלו אצלנו? כי בכל מקום הוא נהדר מבחינת ניהול המשחק, מסירות המפתח השערים והבישולים.
בכל עונה הבחור צריך לעבור קבוצה, ליגה ושפה, סובל מחוסר עקביות ועדיין מצליח לעמוד יפה במשימות שלו.
ואם זה לא מתאים לנו לתת לשחקן צעיר יותר מ3 משחקי חסד מה אנחנו עושים פה? איך מודל הצעירים של פרז יכול להצליח בקבוצה ואיך לעזאזל שחקנים משמעותית פחות טובים מאודאגור כמו אסנסיו או ויניסיוס מקבלים במשך שנים ברצף את חולצת ההרכב?
9 לייקים
אני דווקא לא מסכים, לא חושב שיש איזשהו זלזול בבחור, פשוט הערכה קצת יותר פורפורציונלית ליכולות שלו.
כן הוא הרשים בהולנד וגם בסוסיאדד (למרות ששם הוא לא היה חשוב כמו אוסיארבאל בשום שלב של העונה, בטח שלא אחרי הפציעה שלו) הוא נבחר לדעתי ל11 של העונה בגלל הקשר שלו לריאל.
אבל אי אפשר להתייחס אליו בוואקום. הוא הגיע לקבוצה שיש בה 2 מהקשרים הטובים בעולם ועוד ילד (פדה) שמועיל יותר ממנו. אם היה נשאר להלחם על דקות בהרכב אולי היה מרויח יותר אבל הוא בחר לעזוב בשביל דקות (לכן גם אני לא רואה שום אשמה על זידאן שכביכול לא מקדם צעירים)
עם כל הכבוד לארסנל השאיפות שלהם ושל ריאל שונות לחלוטין ואם היה לארטטה איזה קרוס ומודריץ ככה במקרה אודגר לא היה רואה שם יותר מ300 דק.
כבר עניתי על זה בערך אבל שוב, מודל הצעירים של פרז מסתמך על זה שנמצע מכל הילדודס אולי איזה אחד שיהיה כוכב על ויתפוס מקום בהרכב בזכות ולא בגלל שהאוהדים חושבים שהשדא של השכן לא מסריח, אם המטרה היא לשלם שכר לימוד על כל מיני שחקנים שאולי יצא מהם משהו אז השאיפות שלנו היו דומות יותר לשל ארסנל וטוטנהאם ולא למועדון הטוב בהיסטוריה . פדה נראה כזה יותר מאודגר למשל. לגבי שחקני ההתקפה שלנו שזוכים מההפקר, אם היה לנו קרוס ומודריץ בהתקפה הם גם לא היו רואים יותר מכמה דקות פה ושם או עוזבים לקבוצה דרג ב (ג) והייתם מדברים עליהם כמו על הנורווגי. אבל אין ובגלל זה הם משחקים.
זה לגמרי בסדר אם זידאן לא מאמין בו. אבל כל חברי הצוות המקצועי כולל אודגור עצמו רצו להמשיך את ההשאלה המוצלחת בסוסיאדד וזידאן התעקש להחזירו.
אז בטח שיש לי טענות לזידאן, שלקח ילד שהגיע ל11 המצטיינים של העונה והפך תחתיו לשחקן שלא שווה יותר מ300 דקות בריאל לפי חלקכם.
ריאל לא הוציאה את הכסף שהיא הוציאה כדי להרוויח שחקן הרכב אחד! מדובר פה על 3 ברזילאים ב120, על פדה מהנוער (משכורת) על כל השנים ששילמו לאודגור (+10 מיליון קניה), על יוביץ (60) ומיליטאו (40ish), על ברהים (10?) ועל קובו (?).
מדובר על המון כסף שהיום אפשר להביא איתו את האלאנד ואמבפה יחד!
אז לא, להגיד שהרווחנו את פדה מכל הפרויקט הזה זו לא הצלחה ולא קרוב לזה אפילו. עם כל הכבוד:
אמבפה+האלאנד > פדה. עם כמה שאני אוהד את פדה.
לפני שיגידו לי שאני סתם זורם מספרים, בקלות אנחנו מגיעים שם ל240 וזה למרות ששכחתי כמה שחקנים כנראה וללא המשכורות שהם קיבלו במשך שנים.
לשחקנים פה יש את כל מה שצריך כדי להצליח. שחקנים נהדרים לצידם, צוות אימון מהרמה הגבוהה ביותר, מערכת בבנייה, ואת המאמן הטוב בעולם לפי חלק. אז למה אחוז הכשלונות אצלינו כזה גבוה?
אולי ורק אולי אנחנו לא מפתחים טוב צעירים.
בכך אני מאשים את זידאן ואת פרז:
זידאן - משום שנראה שהןא אינו מסוגל לשפר את אותם שחקנים.
פרז - שהתאים את הדרך למאמן בצורה הגרועה ביותר שיש.
לייק 1
זידאן האמין בו ועדיין מאמין, אבל בתור מחליף לשני קשרי האמצע שיש לנו. ובגלל זה הוא החזיר אותו. אתה מתנהג כאילו מישהו חטף אותו באמצע הלילה וזרק אותו בולדאבבס. מאמין שאם הנרווגי היה מתעקש הוא היה נשאר בסוסיאדד כמו שהתעקש ויצא לארסנל.
זידאן בשום מצב לא הפך את אודגר לשחקן שלא שווה 300 דק, פשוט לפניו בתור יש שחקנים שלא שווה להוריד מהמגרש, ואם היה מוכיח שהוא כן שווה את זה הוא היה משחק.
לא כתבתי שזה בשביל שחקן הרכב אחד (כתבתי כוכב על, למשל כמו האלנד או אמבפה שאתה אוהב לדבר עליהם)
גם לא כתבתי שלדעתי הפרוייקט הוא הצלחה. בתור אחד שמתלונן המון על זה ש"מוציאים את המילים שלו מהקשרם" אתה ממש אוהב לעשות את זה לאחרים.
ריאל לא הביאו 5 שחקנים צעירים על אותה עמדה בערך כדי שכולם יהיו שחקני הרכב. אם רק אחד מוינסיוס/אסנסיו/אודגר היו מתגלים כאמבפה/אהלנד/דה בריינה החדש אז כל הפרוייקט היה שווה את זה.
בנתיים כל הצעירים שמשחקים בלי סוף בהתקפה לא מספיק טובים בשיט אבל זה אשמתם ורק אודגר (ויוביץ אצלך) היו זוכים בכדור הזהב אם רק זידאן היה משתף אותם. זה דמגוגיה וזאת הדרך שאתה מציג את הדברים.
יש להם הכל חוץ מאת היכולת להפוך לכוכב על מסתבר.
אולי ורק אולי… אבל כנראה שלא.
אתה החלטת שאחוז הכשלונות אצלינו גבוה ביחס לכדורגל העולמי והמצאת מגמות שליליות בלי לגבות את זה בכלום.
אגב, איפה נמצאים כל השחקנים האלה שיכלו להיות הגדולים בעולם וריאל הרסה?
לא זכור לי שקובאציץ או השחקן המרשים התורן (ברח לי שמו) שעבר לארסנל היה עושה את ההבדל בין ריאל של מקום שלישי לאלופת אירופה.
לייק 1
אני טוען שאם הוא התעקש להחזירו בשביל 300 דקות אז זו טעות! היה אחד השחקנים הטובים בליגה אשתקד, אז או שיחזור ויקבל דקות אמיתיות או שימשיך בהשאלה ובפיתוח.
האלאנד ואמבפה אמורים לעלות בין 100 ל200 מיליון כל אחד.
כל הצעירים שלנו כבר עברו את הסכום הזה. אז זה כישלון גם אם משווים זאת לכוכב על אחד.
ויניסיוס נקנה בשליש מחיר של כוכב על, זאת אומרת שההימור הוא על כך שמכל 3 ויניסיוסים יצא כוכב אחד לפחות. בנתיים קנינו 3 ויניסיוסים ונשארנו עם 3 ויניסיוסים פשוט מבוגרים בשנתיים.
לגבי הוצאת המילים מהקשרן מצטער אם הבנתי אותך לא נכון, זו הפסקה המלאה שרשמת:
אתה אומר שאם היה מתפתח לנו אמבפה אחד אז זה היה שווה את זה.
אז הוצאנו קרוב ל300 מיליון במקום לקנות אמבפה אחד ב200. כל זה בנוסף לשכר הלימוד שאנחנו משלמים.
המודל היה צריך לספק לנו לפחות 2 כוכבי על כדי להחשב למוצלח.
אז שניה, אתה מתלונן שאני מוציא לך את הדברים מהקשרם?
אני כתבתי בכל הודעה בנושא שחור על גבי לבן שאני לא חושב את זה. אבל כמה קל להתעלם ממשפטים שלא משרתים את האג׳נדה שלך בתקיפת הדעה שלי. שלא תבין לא נכון אין לי שום בעיה שתתקוף את הדעה שלי, רק אשמח שזה יעשה בצורה הגיונית.
מה אני כן טוען? שאני חושב שזה לא מקרי שהצעירים כולם נכשלים תחת זידאן. שאני חושב, ונתתי לא מעט דוגמאות מקבילות מהשנים האחרונות בהרבה קבוצות צמרת, שתחת מאמן אחר היה יוצא מהם יותר.
שמע אין דרך באמת להוכיח דבר כזה, יש יותר מידי משתנים כי עם כמה שאני יכול לדמות את מקרה ויניסיוס למקבילות שלו הוא לא זהה.
נתצי המון דוגמאות בהודעות קודמות, אני לא אביא אותן כל פעם כי זה המון מלל וחוזר על עצמו.
רגילון מגן טוב ממרסלו (ואולי גם ממנדי, לא בטוח). בנתיים אנחנו משלמים למרסלו שכר של קראק ולא מקבלים ממנו כלום.
יורנטה.
יוביץ יותר טוב ממריאנו.
אודגור יותר טוב מאיסקו.
לא כל שחקן חייב להיות שחקן הרכב, אבל בסוף אנחנו מאוד תלויים במחליפים שלנו. וכשהיו לנו כמה משחקים ללא בנזמה פתאום הבנו שמריאנו זה לא מספיק.
אנחנו רחוקים פציעה אחת של שחקן פציע בן 35 לכל שהכל יקרוס עלינו.
אין דרך להוכיח כלום, יש לי פשוט הרגשה שרודריגו וויניסיוס בקבוצה אחרת היו גורמים לפלורנטינו לפתוח את הארנק
לייק 1
הזיכורונת של סאלגדו מתקופת הגלאקטיקוס | זוכרים את המגן הימני החביב שהצטרף מסלטה ויגו בקיץ 1999? עשר עונות היו לו בלבן עם שתי זכיות בליגת האלופות ועוד ארבע אליפויות ספרד. מיצ’ל נזכר: “הייתה לי עונה מרהיבה בסלטה ויגו, הייתי תגלית העונה, אבל בדצמבר סעיף השחרור שלי היה עצום, שיא עבור מגן. ג’ינס קרבחאל הסוכן שלי הגיע עם הצעות מקבוצות שונות - תחילה מריאל, אחר כך מאינטר, רומא, יובנטוס וברצלונה, חלק היו מוכנות להציע כסף ושחקנים. אמרתי לו - אני רוצה להגיע לריאל, והוא השיב שאינטר מוכנה לשלם את סעיף השחרור. חתמתי על הסכם עם ריאל וחיכיתי שהמועדונים יגיעו להסדר. הסכמתי להישאר בסלטה עד תום העונה. ולנסיה ואתלטיקו התעניינו גם כן אך זה היה מאוחר מדי.הליגה הסתיימה, יצאתי לחופשה במטוס פרטי. הסוכן התקשר אליי: ‘אתה שחקן של ריאל מדריד’. מייד עשיתי ריאיון ראשון כשחקן ריאל מדריד והוצגתי במסיבת עיתונאים יחד עם המארקה”.
לאחר מכן הוא דיבר על שחקני העל שהקיפו אותו. “השחקן הכי אלגנטי היה זידאן. הוא היה נראה כמו ברבור עם התנועות המדהימות שלו. ראול היה השחקן האידיאלי שאתה בוחר כדי לנצח משחקים. ווינר עצום. אנשים אמרו היה לו מזל כי הכדור נפל לו לרגליים אבל זה לא מזל אלא אינטואיציה. רוברטו קרלוס הוא המגן הגדול בתולדות הכדורגל. עבור מעט מאוד מגנים שילמו כסף לראות אותם במגרש. פיגו היה שחקן עצום, הוא הצליח להסתדר עם הכדור גם כשהיה מוקף בשלושה שחקנים”.
מיצ’ל עצר מעט ואז הגיע לרונאלדו-פנומנו: “‘אל גורדיטו’ (השמנמן) היה השחקן הגדול ביותר שראיתי איי פעם. הוא הגיע לריאל אחרי שסבל בעיות בבירכיים. ראייתי שחקנים גדולים כמו מסי, רונאלדיניו, אטו, שיחקתי מולם, גם איברהימוביץ’ גדול אבל רונאלדו מעל כולם”. בקיץ 2003 עם פיטורי דל בוסקה דברים השתנו. “חבל שהלכנו למסיבת האליפות. כשחקנים לא יכולנו להשפיע על ההחלטות. יותר ממה שהוא פוטר - הוא לא האריך את החוזה. היו לנו שלוש וחצי שנים מדהימות איתו, התארים אומרים הכל. הייתי רוצה שימשיך בשנה לאחר מכן, כשקיירוש היה, שיחקנו עם בקהאם באמצע ומקאללה כבר לא היה - פיגו נשאר בימין. זה היה מסובך ונגמר רע אבל ברמת הכדורגל זו אחת השנים שהכי זכורות לי”.
3 לייקים
אחרי כמעט עשור אפשר להגיד-בחרנו נכון.
5 לייקים
האמת שכנראה אם היגוואין היה ממשיך היינו מתבאסים עליו והיינו מביאים לו מחליף. אולי היינו נלחמים יותר חזק על חלוצים אחרים שהיו זמינים לאורך הדרך כמו לבנדובסקי, אגוארו או סוארז.
לפעמים בחירה שגויה מתגלה כטובה עם הזמן מסיבות אחרות לגמרי.
אבל בהחלט שבחרנו נכון
איקר קסיאס התראיין לשוער העבר סנטיאגו קניזארס:
“לילדים שלי אין מושג מי זה אבא שלהם אבל הם רואים שעוצרים אותי ברחוב ומבקשים תמונות ולשוחח איתי”.
“עכשיו אני מרגיש בסדר, אחרי התקף הלב הרגשתי אבוד כי אתה לא יודע אם תוכל לחזור לעולם המקצועי שלך, המציאות משנה ברגע. נלחמנו על האליפות, היינו בגמר הגביע וזה היה קשה. אתה רוצה להתקדם ורואה שזה לא קורה”.
“הייתי אולי רוצה לשחק גם בליגה נוספת אבל התנהגו אלי בצורה פנומנלית, היה לי נוח והייתי בן 38”.
“אני זוכר כל הצלה שהראו לי, כל משחק. זו הרגשה מיוחדת ועכשיו זה קצת עצוב, הכל קרה מהר מדי ולעתים אתה לא מעריך מספיק. אבל אי אפשר לבקש עוד, הייתה לי קריירה נפלאה”.
“האם אנשים אוהבים אותי יותר עכשיו? זה שונה, קודם היו כאלה שהייתי אחד האלילים שלהם. עכשיו אין לאף אחד ביקורת כלפייך. אני לא יודע למה אתה צריך להפסיק לשחק כדי שישכחו את הטעויות שלך. אולי החברה ביקורתרתי מדי”.
הרגע הגדול ביותר שלו: “הופעת הבכורה שלי בקבוצה, כן, יותר מהמונדיאל. כדי להגיע לגמר מונדיאל עלייך להתחיל. כילד, החלום שלי היה לשחק בריאל מדריד בקבוצה הבוגרת, זה השלב הראשון לפני זכייה בליגת האלופות או מונדיאל”.
על הזכייה במונדיאל: “זה רגע יפה מאוד, מהמיוחדים בקריירה. אחר מהם הוא הזכייה בליגת האלופות ב-2000, הזכייה הראשונה שלי, ואז מונדיאל 2010. אני זוכר שראיתי את דונגה מניף את הגביע ב-1994 וחשבתי שאי אפשר להשיג את זה”.
הזכייה ב-2000: “התחלתי לשחק בריאל והייתי חסר דאגות, עברתי את כל קבוצות הילדים, בהתחלה שיחקתי מול אבייה, היו 200 איש. לאחר מכן במגרשים של 50 אלף איש ואז השם שלך מופיע בכל מקום. כילד בן 18 שיחקתי בסן ממס. היה לי קצת מזל כשבודו יילנר נפצע. אמרתי לעצמי ‘תהנה מהרגע, כמה פעמים תשחק בברנבאו המלא?’, ידעתי שהציפיות יעלו. נהניתי”.
הזכייה ב-2002: “זה לא נורמלי, זה היה תסריט שאף אחד לא יכל לחלום עליו. אני רואה את סזאר מבקש חילוף ודל בוסקה קרא לי להתחמם. לא חשבתי שזה אמיתי. חזרתי לספסל אחרי שתי דקות ואז הוא זרק את הכדור החוצה ואמרתי לעצמי: ‘עכשיו באמת אני משחק’. כולם מסביבי היו עצבניים, אבל הייתי רגוע, אחרי כמעט חודשיים מבלי לשחק, הייתי נינוח ובטוח וללא פחד”.
הדסימה: “אמרתי לראמוס אחרי השער שאנחנו אלופי אירופה, ‘אתה המאסטר! אתה הלב’., זהו. הרגשנו טוב מהם פיזית, אבל לא הלך לנו, לעזאזל, לא רציתי שההפסד יהיה על הראש שלי. כבר שכנעתי את עצמי שאספוג ביקורת, כולם ידברו עליי. באותה עונה שיחקתי רק בגביע ובצ’מפיונס והעונה הייתה טובה, ניצחתי ב-22 מ-24 משחקים. אבל זה הכדורגל. כן, הרגשתי בר מזל, שכחתי מהכל. צר לי על אתלטיקו”.
כואב על קיילור,אבל זה כל כך אופייני לו,לעולם לא אשכח לו איך לקח לי עשור מהחיים עם הזוועתון שלו מול יובנטוס ב 2018 אחרי שבאנו מטורינו עם יתרון 3-0 והוא פשוט הרס לנו את המשחק במו ידיו.
שוער שיכול להיות מדהים כל העונה ואז להרוס אותה ברצף טעויות של טירון.
4 לייקים
לעומת זאת די מריה… אתמול הוא פתח את ההגנה של הסיטי לבדו פעם אחר פעם וגם עזר בהגנה לא מעט. איזו טעות זו היתה. כמה שחקן כזה היה יכול לעזור ךנו עכשיו, כשאין לנו טיפת טכניקה בהתקפה למעט בנזמה.
2 לייקים