קרלוס קיירוש מדבר על תקופתו בריאל מדריד: שלושה חטאים קשים של ההנהלה
חלק מן האוהדים והפרשנים, בספרד ובכלל, מוצאים נק’ דימיון בין קרלוס קיירוש, שאימן את ריאל מדריד בעונת 2003/04 ונבחר ליורשו של דל-בוסקה למרות מעט ניסיון כמאמן ראשי, כששימש רק כעוזרו של אלכס פרגוסון לצד עבודה טובה בנבחרות הצעירות של פורטוגלי, לבין ז’ולן לופטגי שאת עיקר קרנו עשה בנבחרת ספרד.
המאמן, שעמד על הקווים במשך עונה אחת, בה זכה בסופר-קופה הספרדי אבל סיים בבושת פנים עם רצף הפסדים רצופים, מקום רביעי בליגה, הדחה ברבע גמר הצ’מפיונס והפסד בגמר גביע המלך, מדבר, כנראה, לראשונה על אותה עונה ומציין את שלושת החטאים הקשים של ההנהלה ופלורנטינו פרס - הויתור על מקאללה, שחרורו של מוריינטס וכן אי החתמתו של גאבי מיליטו הבלם. הנה דבריו בראיון ל-‘Tribuna Expresso’:
קיירוש ממהר להגיד שהוא לא מתחרט. "כשחורחה ואלדאנו, המנהל הספורטיבי, הציע לי את הפרוייקט, ידעתי מייד מה עתיד לקרות. אבל הייתי עושה זאת שוב. כשריאל מדריד קוראת לך אתה קודם כל מסכים ואחר-כך חושב בהיגיון. קיירוש מדבר על האסטרטגייה באותה עונה - “היו לנו שישה גלאקטיקוס בקבוצה אבל ריאל מדריד הפכה לקבוצה שמוכרת ולא קונה, כדי לאפס את הגירעון כפי שפרס הבטיח, כנראה, בישיבות ההנהלה השונות”. הוא ממשיך ואומר שכעס על שחרורם של מקאללה לצ’לסי ומוריינטס שהושאל למונאקו, אך לא יכל לעשות דבר, וכמובן מזכיר את ‘הזידאנס-והפאבונס’.
“עם מוריינטס דיברתי אחרי הסופר-קופה הספרדי ואמרתי לו שנשוחח ביום שלישי. הוא אמר לי ‘יום שלישי?’ - ‘אתה לא יודע שאני עוזב למונאקו, זה סגור’. לא רציתי שזה יקרה אבל הבנתי את המצב. מבחינתי הבעייה הגדולה הייתה לוותר על מקאללה. לא יכולתי לשים את הלגרה במרכז המגרש. אם מקאללה היה נשאר זה גם היה עוזר לבקהאם שכמובן היה חייב לשחק במרכז השדה, כי בצד ימין היה לואיס פיגו”.
כשהגיע לריאל מדריד, הקפטן פרננדו היירו כבר לא היה, הוא סולק, והיה בור גדול במרכז ההגנה. ריאל הייתה קרובה לצירופו של גאבי מיליטו אלא שהוא לא עבר את הבדיקות הרפואיות הראשוניות והוחלט שלא. לבסוף הוא חתם בסראגוסה כמובן. קיירוש זעם על כך שלא הגיע בלם ומגלה שהוא הציע לקנות את פפה - “אימנתי אותו בנבחרות הצעירות. הוא היה יכול להגיע במיליון וחצי יורו. בסופו של דבר, אחרי כמה שנים - ריאל הבינה את הטעות וצירפה אותו ב-30 מיליון יורו”. קיירוש מוסיף שהוא ביקש מהמועדון לצרף את לואיסאו מבנפיקה.
“החטאים של ריאל מדריד היו שלושה: מקאללה-מוריינטס-מיליטו. זה היה סיפור שהשתבש. גם המאמנים שבאו אחריי סבלו מזה. לקבוצה לקח שנים להתאושש וריאל מדריד הייתה צריכה לבזבז הרבה כסף כדי לתקן את הטעויות ולחזור לעצמה”.
לסיום קיירוש התייחס גם לכריסטיאנו רונאלדו. קווארסמה גם כן היה קרוב להגיע למנצ’סטר יונייטד אך זה לא קרה. הוא סיפר כשכאשר חזר למנצ’סטר יונייטד, כריסטיאנו כבר תפס מנהיגות לאט-לאט. מעבר לכך, הוא היה זה ששיכנע את כריסטיאנו להישאר במנצ’סטר יונייטד למרות העליהום עליו בסיום מונדיאל 2006 בעקבות שהביא להרחקתו של ווין רוני. “כריסטיאנו קיבל את סרט הקפטן בנבחרת שלי וזה היה צפוי. הוא היה שחקן גדול והנבחרת עברה שינוי. וותיקים כמו לואיס פיגו, רוי קושטה, פרננדו קאוטו ונונו גומז כבר פרשו”. קיירוש סיכם - “הפרק שלי ושל כריסטיאנו הוא הרבה יותר גדול מאשר הויכוח שלנו במונדיאל 2010(קיירוש אימן את פורטוגל), אני מקווה שאנשים מבינים את זה. זהו”.