דיון המושאלים ואקס המדרידיסטאס :: אנדריק מככב בברזיל

קרלוס קיירוש מדבר על תקופתו בריאל מדריד: שלושה חטאים קשים של ההנהלה

חלק מן האוהדים והפרשנים, בספרד ובכלל, מוצאים נק’ דימיון בין קרלוס קיירוש, שאימן את ריאל מדריד בעונת 2003/04 ונבחר ליורשו של דל-בוסקה למרות מעט ניסיון כמאמן ראשי, כששימש רק כעוזרו של אלכס פרגוסון לצד עבודה טובה בנבחרות הצעירות של פורטוגלי, לבין ז’ולן לופטגי שאת עיקר קרנו עשה בנבחרת ספרד.

המאמן, שעמד על הקווים במשך עונה אחת, בה זכה בסופר-קופה הספרדי אבל סיים בבושת פנים עם רצף הפסדים רצופים, מקום רביעי בליגה, הדחה ברבע גמר הצ’מפיונס והפסד בגמר גביע המלך, מדבר, כנראה, לראשונה על אותה עונה ומציין את שלושת החטאים הקשים של ההנהלה ופלורנטינו פרס - הויתור על מקאללה, שחרורו של מוריינטס וכן אי החתמתו של גאבי מיליטו הבלם. הנה דבריו בראיון ל-‘Tribuna Expresso’:

קיירוש ממהר להגיד שהוא לא מתחרט. "כשחורחה ואלדאנו, המנהל הספורטיבי, הציע לי את הפרוייקט, ידעתי מייד מה עתיד לקרות. אבל הייתי עושה זאת שוב. כשריאל מדריד קוראת לך אתה קודם כל מסכים ואחר-כך חושב בהיגיון. קיירוש מדבר על האסטרטגייה באותה עונה - “היו לנו שישה גלאקטיקוס בקבוצה אבל ריאל מדריד הפכה לקבוצה שמוכרת ולא קונה, כדי לאפס את הגירעון כפי שפרס הבטיח, כנראה, בישיבות ההנהלה השונות”. הוא ממשיך ואומר שכעס על שחרורם של מקאללה לצ’לסי ומוריינטס שהושאל למונאקו, אך לא יכל לעשות דבר, וכמובן מזכיר את ‘הזידאנס-והפאבונס’.

“עם מוריינטס דיברתי אחרי הסופר-קופה הספרדי ואמרתי לו שנשוחח ביום שלישי. הוא אמר לי ‘יום שלישי?’ - ‘אתה לא יודע שאני עוזב למונאקו, זה סגור’. לא רציתי שזה יקרה אבל הבנתי את המצב. מבחינתי הבעייה הגדולה הייתה לוותר על מקאללה. לא יכולתי לשים את הלגרה במרכז המגרש. אם מקאללה היה נשאר זה גם היה עוזר לבקהאם שכמובן היה חייב לשחק במרכז השדה, כי בצד ימין היה לואיס פיגו”.

כשהגיע לריאל מדריד, הקפטן פרננדו היירו כבר לא היה, הוא סולק, והיה בור גדול במרכז ההגנה. ריאל הייתה קרובה לצירופו של גאבי מיליטו אלא שהוא לא עבר את הבדיקות הרפואיות הראשוניות והוחלט שלא. לבסוף הוא חתם בסראגוסה כמובן. קיירוש זעם על כך שלא הגיע בלם ומגלה שהוא הציע לקנות את פפה - “אימנתי אותו בנבחרות הצעירות. הוא היה יכול להגיע במיליון וחצי יורו. בסופו של דבר, אחרי כמה שנים - ריאל הבינה את הטעות וצירפה אותו ב-30 מיליון יורו”. קיירוש מוסיף שהוא ביקש מהמועדון לצרף את לואיסאו מבנפיקה.

“החטאים של ריאל מדריד היו שלושה: מקאללה-מוריינטס-מיליטו. זה היה סיפור שהשתבש. גם המאמנים שבאו אחריי סבלו מזה. לקבוצה לקח שנים להתאושש וריאל מדריד הייתה צריכה לבזבז הרבה כסף כדי לתקן את הטעויות ולחזור לעצמה”.

לסיום קיירוש התייחס גם לכריסטיאנו רונאלדו. קווארסמה גם כן היה קרוב להגיע למנצ’סטר יונייטד אך זה לא קרה. הוא סיפר כשכאשר חזר למנצ’סטר יונייטד, כריסטיאנו כבר תפס מנהיגות לאט-לאט. מעבר לכך, הוא היה זה ששיכנע את כריסטיאנו להישאר במנצ’סטר יונייטד למרות העליהום עליו בסיום מונדיאל 2006 בעקבות שהביא להרחקתו של ווין רוני. “כריסטיאנו קיבל את סרט הקפטן בנבחרת שלי וזה היה צפוי. הוא היה שחקן גדול והנבחרת עברה שינוי. וותיקים כמו לואיס פיגו, רוי קושטה, פרננדו קאוטו ונונו גומז כבר פרשו”. קיירוש סיכם - “הפרק שלי ושל כריסטיאנו הוא הרבה יותר גדול מאשר הויכוח שלנו במונדיאל 2010(קיירוש אימן את פורטוגל), אני מקווה שאנשים מבינים את זה. זהו”.

ברנד שוסטר התראיין למארקה והתייחס בין היתר לבעיות של ריאל מדריד:

קודם כל נשאל על הקלאסיקו - “אני חושב שהיריבות היום היא הרבה יותר גדולה. אני משוכנע שאוהדי הקבוצות אהבו אותי גם כשהייתי יריב. בעבר היית יכול להיות שחקן ריאל מדריד ולהעריץ למשל את המודל של קרויף, ולא היו שום ביטויים שנויים במחלוקת מחוץ למגרש, הערכנו באמת זה את זה”. שוסטר ממשיך ואומר שבתקופה היום, מנגד, לא היו יכולים להתרחש דברים כמו שקרו בעבר - יריקות, איומים מצד אוהדים, ועוד - בגלל המצלמות.
בנושא אחר שוסטר מוסיף, לדבריו, שבתקופה שלו השחקנים הצעירים היו צנועים ועובדים קשה, בניגוד למה שקורה היום בעידן הכוכבות. שוסטר גם הוסיף ואומר שהוא מעריך את צ’ולו ושהוא מאמן טוב אבל הכדורגל של אתלטיקו לעולם לא יהיה ‘כדורגל טוב’ בעיניו.

"הבעיה הייתה בקדם העונה של ריאל מדריד והיא התכוננה גרועה. הם צריכים 3-4 שבועות של חופשה ולאחר מכן שניים-שלושה אימונים נוספים ואז לקיים משחקים. אבל הם שיחקו בקיץ נגד מנצ’סטר יונייטד ויובנטוס. אלה לא באמת משחקי ידידות למרות שילוב הצעירים והחילופים. אלה משחקים תחרותיים שמרגישים כמו ליגת האלופות. אף אחד לא רוצה להפסיד בהם והעיתונות מתייחסת אליהם בצורה רצינית מדיי.
“ריאל מדריד לא נחה מספיק. רוב השחקנים שלהם היו שחקנים בולטים במונדיאל. זו לא בעייה פיזית אפילו אלא נפשית. אין את הרעננות הזו במגרש. אני בטוח שעם הזמן זה ישתפר. זוהי מתכונת שחוזרת על עצמה כל שנתיים עם מונדיאל ויורו, הקבוצות הגדולות לא טובות. כמובן שיש מקרים יוצאי דופן אבל זה לא מקרי שבארסה גם כן מאבדת נקודות. בסופו של דבר הסמל של ריאל מדריד ‘שוקל’ הרבה וכולם יודעים את זה. כמובן שזה פוגע לקבוצה בגאווה אבל בסופו של דבר הם יטעינו את הסוללות וישנו את המצב הזה”.

לופטגי. “לשחקנים הרבה פחות אכפת ממה שקורה עד שזה מגיע למשחק. המאמן עצמו הוא זה שחושב בכל יום על המשחק הבא. לופטגי יודע מה לעשות והוא מאמן טוב. הוא חזק יותר ממה שהוא נראה והוא יודע שמאמן של ריאל מדריד סובל כשאין תוצאות. כל החיים מושתתים לפי התוצאה המיידית”.

חלוץ חדש בחורף. “לא הייתי מחתים אף שחקן בשוק בחורף. לרוב השוק הזה לא מוצלח. אתה צריך להביא רק שחקן שמשפר אותך, שחקן שטוב מאלה שיש לך. מעבר לזה, להגיע לקבוצה חדשה בינואר זה לא פשוט. כל חוץ שכבש 20 שערים בקבוצה שלו - לא ייתנו לו לעזוב בקלות. מה שקורה הוא שכריסטיאנו לא רק כבש המון-המון שערים, היריבות התכוננו אליו בצורה מסוימת. לפעמים המנהיגות חסרה. במשחק במוסקבה אני ראיתי ריאל מדריד אבודה ללא דרך”.

כל העולם מדבר על הכושר המטורף של פאקו אלקסר שעושה חיים בגרמניה. סביר להניח שהוא ייבחר בחודש אוקטובר. בינתיים אשרף חכימי האקס שלנו והמרוקאי של בורוסיה דורטמונד נבחר ל-‘רוקי’ של הבונדסליגה לחודש ספטמבר , תואר המוענק לשחקן המצטיין של החודש, כשהתנאי הוא שזו עונת הבכורה שלו בבונדסליגה. הוא הקדים את דילרוסון של הרטה ונויהאוז של גלדאבך. אשרף כבש את שער הבכורה שלו בדורטמונד במהךך ה-7:0 על נירנברג ובאותו חודש גם בישל שני שערים לאלקסר וגצה בנצחונות על לברקוזן ואוגסבורג(זה כבר קרה באוקטובר). אשרף פתח את העונה על הספסל אבל הוא פורח. המגן סיפר - "עברתי לגרמניה כשאני יודע עד כמה השנה בלברקוזן הייתה חשובה לקרבחאל שחזר לריאל מדריד שחקן שלם. זה בהחלט משהו שחשבתי עליו. “הוא מהיר מאוד, בלתי-צפוי, מוסר מצויין ותמיד נמצא בעמדה לקבל את הכדור ורוצה לקבל את הכדור. הוא יודע מה לעשות איתו”, אמר עליו האגדה לותר מתיאוס. באתר הבונדסליגה הוסיפו עליו עוד נתונים: הגיע ל-34.6 קמ"ש בשיאו, 31.5 ספרינטים למשחק ו-92.7% דיוק במסירות. המאמן של דורטמונד סיכם - “אנחנו מאוד מרוצים, יש לו פוטנציאל”.

לייק 1

אשרף חכימי מפרק את אתלטיקו. אם לא אנחנו, לפחות בשר מבשרנו זוכה בתענוג.

לייק 1

בהחלט ענק. מזכיר את ההצלחה של קרבחאל בזמנו בלברקוזן וגם גורם לרכישת אודריוזולה להיראות מצחיקה.

הוא משחק בצד שמאל לאחרונה (גם אתמול), כמו בנבחרת.

אודריוסולה לא פחות טוב ממנו. בשביל להתקדם בקריירה שחקנים צריכים להיות בפרונט, ההשאלה של אשרף טובה לכל הצדדים.

2 לייקים

אתה חושב שהוא יכול להוות מחליף למרסלו בעתיד ?
(לא מת על מגנים עם רגל נגדית; מזכיר לי את ארבלואה)
מסכים לגבי אודריוסולה, חבל שלופטגי לא משתמש בו יותר.

אני חושב שאין הרבה מגינים ברמה גבוהה, ושכבר היום לאשרף יש מקום בהרכב של לא מעט קבוצות גדולות - בימין ובשמאל. היכולת לשחק בשני האגפים תבטיח לו קריירה יפה בריאל מדריד. לרוע המזל שלו ושל אודריוסולה בריאל מדריד יש שני מגינים מטורפים. לא יודע מה יהיה עוד שלוש שנים. ברמה של מרסלו הוא בטוח לא יהיה אבל גם אף אחד אחר לא. הרגל הנגדית לא מדאיגה אותי דווקא, אשרף שולט טוב גם בשמאל ובאופן כללי שולט ברגליים יותר מארבלואה…

לגבי אודריוסולה, אני חושב שלופטגי מנסה לגונן עליו ולהוריד ממנו לחץ בימים טרופים אלה. לא נראה שזה מקצועי כי מדובר ברכש שלו פחות או יותר, אודריוסולה לא היה רע כששיחק והוא עצמו גם דיי מעריץ את לופטגי (אמר שהוא גורם מפתח ברצון שלו לעבור למדריד). יש לו רקורד של טיפול טוב בצעירים, זה בגדול הרקורד היחיד שלו. לפחות בפן הזה אני סומך עליו.

לייק 1

[quote=“KB9, post:129, topic:34, full:true”]
לרוע המזל שלו ושל אודריוסולה בריאל מדריד יש שני מגינים מטורפים[/quote]
הנטייה של קרבחאל להיפצע דווקא משאירה הרבה דקות משחק לאחד מהם.

דקות משחק רבות יש גם לואסקז והיו גם לדנילו, עדיין יש הבדל בין להיות שחקן מוביל לגיבוי. לא חושב ששחקן כמו אשרף ירצה להשאר גיבוי במשך זמן רב. זה לא כיף לראות את חגיגת הצ’מפיונס מהספסל ולקוות לפציעה של חבר שלך כדי לשחק בקלאסיקו.

נאצ’ו התלבט קשות בזמנו אם להשאר או לעזוב, למרות שהדקות שלו בעמדת מובטחות בגלל הורסטיליות, וגם ההחלטה שלו להשאר דיי חריגה.

איקר קסיאס עדיין הודף. לשוער של פורטו יש מניות גדולות בניצחונה 3:1 על לוקומוטיב מוסקבה אמש. לזכות הרוסים נשרק פנדל במצב של תיקו מאופס בדקה העשירית ואיקר הדף נהדר את הבעיטה של מנואל פרננדס. זה היה הפנדל הראשון שאיקר הודף בליגת האלופות מזה 11 שנים, אז עשה זאת בשלב הבתים במשחק בו ריאל ניצחה 3:1 את לאציו. זה הפנדל ה-19 שהוא הודף בקריירה: 15 כשוער ריאל מדריד, 2 במדי ספרד(אחד במונדיאל 2010) ו-2 במדי פורטו. הקבוצה במקום הראשון בשלב הבתים עם 7 נק’ משלושת מחזורי הפתיחה ובעמדה טובה להעפיל לנוק-אאוט.

וגם - לכו תראו את הגולאסו של די-מאריה במסובבת נהדרת, קבע 2:2 דרמטי והציל את פאריס במשחק הבית נגד נאפולי. הוא עדיין בכושר…

בעוד ויניסיוס מלהיב אותנו צריך לשים לב גם ליכולת של רודריגו בסאנטוס. הם עלו למועדון אותו סכום אבל ויניסיוס הרשים יותר בברזיל מאשר רודריגו שלא כבש מאז אוגוסט. במשחק האחרון הוא הוחלף כבר במחצית ונקווה שהמאמן שלו בסאנטוס לא מאבד סבלנות איתו. לרודריגו יש דריבל טוב והוא משחק לעומק, מה שחסר לו בעיקר זה פיזיות. לויניסיוס היה יותר קל להתמודד בזכות המהירות המסחררת שלו והוא גם בנוי טוב יותר.

רודריגו כרגע מתקשה וזה הגיוני לגמרי בהתחשב בכך שהוא יחגוג 18 רק בעוד חודשיים. אז בעוד ויניסיוס הגיע יותר מוכן, נראה שעם רודריגו נצטרך להיות יותר סבלניים.

איקר בשמינית הגמר. שבועיים אחרי התמונה היפה של איקר הודף פנדל במדי פורטו, עוד תמונה מרגשת: איקר חוגג העפלה לשלב 1/8 הגמר על רקע הגשם הבלתי-פוסק. פורטו ניצחה 3:1 את לוקומוטיב מוסקבה והבטיחה את מקומה בשמינית הגמר. בסה"כ העונה הוא שמר על שער נקי בשישה משחקים בכל המסגרות. בשנה שעברה פורטו ואיקר הגיעו לאותו השלב וחטפו חמישייה מליברפול דווקא בביתה. איקר אמר לאחר הגומלין באנפילד, בו שמר על שער נקי(0:0) - “אם אני צריך לסיים את דרכי בליגת האלופות, אז שזה יהיה כאן, באנפילד”. והנה, הפעם פורטו עם קצת מזל אולי בהגרלה תוכל להיות ברבע הגמר. בכל-מקרה, האגדה של איקר קסיאס בליגת האלופות ממשיכה…

לייק 1

כמה מילים על שני אקסים שלנו, כוכבי מחזור האלופות:

image

image

  1. כריסטיאנו רונאלדו - הוא אמנם כבש בוולה בדרבי בשנה שעברה אבל לרוב זה לא הצליח לו. בדרך-כלל הוא בועט לשמיים או מפספס. אתמול זה היה גול מושלם פשוט וראו את החגיגות שלו בהן הוא יוצא מגדרו. ככה צריך לעשות את הסיפתח בצ’מפיונס במדי הקבוצה החדשה והוא גם בישל מצב מצוין לסמי קדירה שבעט לקורה. מה שהקבוצה שלו עשתה אחר-כך, בטיפשות - זה כבר עניין אחר.

  2. ז’וזה מוריניו - אני חושב שהנסיגה המקצועית שלו היא דיון בפני עצמו, זה לא ממש ברור מה קורה אבל ברור שהוא רחוק מלהיות אותו מאמן. אני שם בצד את העניין המקצועי. העליהום עליו מוגזם ומטופש. כדורגל זה אמוציות. אין ספק שהוא בנה תדמית כזו בעשר אצבעות, אבל זה שהוא חגג בהפגנתיות באולד-טראפורד ב-2004 כמאמן צעיר בדרך לתהילה, כשעשה הישג ענק - ואפשר להבין אותו, או התלהב מההעפלה לגמר הצ’מפיונס בקאמפ-נואו - זה לא רלוונטי לאתמול. אף מאמן לא היה חוטף כמוהו. כדורגל זה שואו, זה ביזנס. הוא טוען שקיללו את המשפחה שלו. או.קיי, זה נטול קלאסה, אבל זה נמשך בדיוק כמה רגעים וקצת הומור וחן בכדורגל זה לא מזיק אף-פעם.

למרות שאהבתי אותו בתקופתו אצלנו, מוריניו מזמן כבר לא מעניין אותי. אבל אם כבר העניין הוזכר אז אגיד שהוא איבד את זה לגמרי. מקצועית.
וזה גורם לו להגיב בצורה ילדותית כזו, כמו גם ההתגרויות שלו כלפי אוהדי צ’לסי לפני כמה שבועות. או מסיבת עיתונאים העיתונאים ההזויה שפוצץ לאחר ההשפלה הביתית מול ספרס, כשדרש לכבוד בגלל שלושת תארי הפרמיירליג בהם זכה(מה זה פאקינג קשור?).
זה לא אותו מאמן.

לייק 1

אני די מסכים שהוא איבד את זה מקצועית, אבל הפרובוקציות הללו תמיד היו חלק מהרפרטואר. אצבעות לטיטו\התגרויות בקהל ומה לא, זה מלווה אותו מאז פורטו.

פעם להתנהגות הזו היה חן במובן מסוים, היום זה סתם פריקת עצבים ולחץ של אדם שאיבד את הדרך, ואין לו שום דבר מעבר להתענג על הצלחות מהעבר הרחוק של שבע,שמונה ותשע שנים…
אגב בנושא אחר, מזכירים פה את הרמוסו, אני רוצה להוסיף אקס נוסף שנכנס לסגל של אנריקה. דייגו יורנטה. צעיר,ורסטילי וזכור לי כשחקן לא רע בכלל, סוג של נאצ’ו נוסף. יש לנו אופצית החזרה עליו?

יש להזכיר שמוריניו סיים במקום השני בליגה מאוד תחרותית עונה שעברה עם כמות נקודות שבעונות מסויימות היו מספיקות להתמודד על האליפות ואף לקחת אותה, הסיטי פשוט נתנה עונה היסטורית ואולי חד פעמית מה שגימד את מה שמוריניו עשה עם היונייטד.

לא בא להגן על המעשים של מוריניו רק לשים דברים בפרופוציות, הוא קיבל מנצ’סטר יונייטד מפורקת וחסרת עמוד שידרה.

2 לייקים

מאורע נדיר קרה אתמול - אודגור נרשם בסטטיסטיקה של משחק כדורגל:

4 לייקים

איקר קסיאס היה רוצה להיות בסגל נבחרת ספרד גם בתור שוער שלישי. וזה כבר לא יקרה. מאז סיום יורו 2016 הוא מחוץ לעניינים. ובכל-זאת ב-AS מפרגנים לו וכותבים על השיפור בתקופתו בפורטו לצד המספרים היפים. הוא כן מרגיש סוג של ‘חיים חדשים’ בפורטו. במחזור הליגה האחרון פורטו השיגה 1:0 קטן-גדול במשחק הצמרת על בראגה והעפילה לראשות הטבלה. זו הייתה הפעם השביעית בעשרה משחקים שהוא שומר על שער נקי בליגה וגם רשם ציון דרך יפה עם 50 משחקי ליגה בפורטוגל בלי ספיגה(מתוך 95). בריאל מדריד היו לו 177 משחקים בלי ספיגה בליגה מתוך 524(פעם בשלושה משחקים). בכתבה השוו את המספרים לדה-חאה(שמר על שער נקי פעם אחת בלבד בליגה) וקאפה(שמר על שער נקי 6 פעמים וספג 8 שערים סה"כ) וכן לפאו לופס.

כמובן שלא צריך להסתנוור אבל בסה"כ כיף לראות ולהתעדכן שאיקר בכושר טוב בסוף הקריירה. עונת הבכורה שלו בפורטו הייתה מזעזעת והאמת שחשבתי שלא ימשיך ועובדה שהאריכו לו חוזה בקיץ.