מפריע לי ששופטים שוערים לפי משחקים ללא ספיגה או כמות ספיגות.
דה חאה למשל השוער הספרדי הטוב ביותר (ובפער לטעמי) אך יש לפניו הגנה גרועה, כשלפניהם קישור שלא קיים.
מצד שני זה קצת כמו להגיד שרונאלדו יותר טוב ממסי כי ריאל לקחו אלופות וברסה לא… במקרה כזה משום מה אנשים לא רואים שזו דרך ביקורת לא הוגנת
שלושער נאה של בורחה מיוראל ב4-1 של ספרד הצעירה מול דנמרק. אחלה פינישינג וגול שלישי במתפרצת גדולה שהתחילה בהשתחררות שלו בחצי של ספרד והסתיימה בצ’יפ.
בלבאנטה הוא בקושי משחק לצערנו, יש להם את מוראלס המהיר שתפר אותנו וגם את בואטנג ורוג’ר מרטי. יש לו אולי קייס לקיפוח מצד מאמנים כי כשהוא משחק הוא נותן תפוקה, מצד שני אם בקבוצות כמו וולפסבורג ולבאנטה הוא מתייבש - כנראה שיש בעיה. לרמת ריאל מדריד הוא בכל מקרה לא שייך בעיניי.
אתמול פתחו במרכז ההגנה של הנבחרת שניים משלנו: הרמוסו מאספניול ודייגו יורנטה מסוסיאדד. על שניהם יש לנו סעיף רכישה מוזל. אם רוצים בלם נוסף לרוטציה במקום ואייחו לא צריך להשקיע בחיפושים…
על הרמוסו זה אכן הדיבור. בפנטזי הוא השחקן השני אחרי מסי מבחינת צבירת נקודות בליגה, וזה לא מה בכך. הוא מנהיג ביחד עם דויד לופס את הגנת אספניול שלא הפסידה נקודות בבית העונה.
יורנטה חזר מפציעה בת חודשיים הישר לנבחרת ספרד, לואיס אנריקה תופס ממנו מאוד, והאמת שמדובר בבלם מעולה שבעונה שעברה עבר עונה נהדרת. מצד שני, בריאל יצטרכו לשחרר את מרקוס, כי שני יורנטה בקבוצה אחת זה כבר יותר מדי.
אני אומר להיפך - צריך להביא גם את פרננדו!
באותו נושא מארקה מספרים שחצי ליגה בעקבות מרכוס המיובש, שעשוי לעזוב בינואר עם הצטרפותו של אקסקיאל פלאסיוס:
מזכיר את הפלופ יירמאנדי, למרות שיורנטה קיבל פחות זמן(משמעותית) לשחק. שחקנים מצויינים שיכולים להוביל בליגה פשוט לא ללבל של ריאל מדריד.
קסיאס:“אם הייתי נשאר עוד - הייתי מסיים בטעם רע יותר בריאל מדריד”.
שוער העבר האגדי שעדיין עושה חייל בפורטו ואנחנו ממשיכים לעדכן עליו ב-‘דיון האקסים’, התראיין לתוכנית של חורחה ואלדאנו וכרגיל אמר את כל אשר על ליבו, כשהוא מאזן בין הכעס כלפי מוריניו לבין אהבתו של ריאל מדריד ועונה ללא ספק - הוא רוצה לחזור הביתה לריאל מדריד. הראיון המרתק לפניכם::
הבכורה שלו בריאל מדריד. “חלקתי את החדר עם הקפטן פרננדו היירו והוא השאיר אותי לבד בחדר. אולי הוא רצה לתת לי את השקט שלי ואולי היה טוב יותר אם היה תומך בי ומדבר איתי. אבל בכורה בסאן-ממס שהוא מגרש עוין, בגיל כה צעיר - זה אתגר גדול”.
הבכי אחרי הזכייה ב-‘לה-נובנה’, גביע האלופוןת התשיעי. "זו הייתה עונה קשה עבורי, כזו שהסתיימה ברגע ענק שהיה נקודת מפנה. “פתחתי בהרכב בתחילת העונה ובשלושת החודשים האחרונים, בעיקר בליגת האלופות - המאמן דל-בוסקה חבר סזאר. הייתי בן 20, חייב לשחק, והתחלתי אפילו לשקול עזיבה אפשרית בתוך-תוכי. רציתי להמשיך בהתקדמות שלי. ופתאום עליתי מהספסל והיה לי חלק בזכייה בלךיגת האלופות. הדמעות לא הפסיקו, זו הייתה הדרך שלי גם להתפוצץ וגם להירגע. המלך חיבק אותי וזה עדיין לא עזר, הייתי זועם ומאושר”.
הגלאקטיקוס. “פלורנטינו פרס העלה את ריאל מדריד הכי גבוה שיש, אבל לכל דבר טוב יש סוף. היינו צריכים לרכוש שחקנים גדולים עוד קודם לדעתי, למרות אלה שהיו לנו. במשך שלוש שנים זכינו רק בסופר-קופה הספרדי וזה לא מספיק טוב. זה היה כישלון גדול אם נאמר את האמת ואפילו פרס הנשיא נאלץ לעזוב”.
ההחלטה לעזוב. “זה היה לא קל לעזוב את ריאל מדריד שהייתה כל חיי אך אם הייתי נשאר שם זמן נוסף אז הפרידה שלי הייתה גרועה יותר ולא יכולתי להרשות את זה לעצמי”.
העונה של פלגריני. “זו הייתה עונה קשה ומתסכלת. הודחנו מהגביע בצורה מביכה ע"י אלקורקון וזה השפיע עלינו. לא הצלחנו לעבור את ליון בברנבאו למרות שהיינו מוכרחים לעשות זאת ובליגה היינו צמודים לברצלונה אך הפסדנו במפגשים הישירים. הייתה תחושת פספוס”.
מוריניו. “הוא הגיע כמאמן גדול כדי להתחרות בברצלונה ועשינו את זה אך היה מתח קשה ובלתי-אפשרי, דברים שלא אהבתי גם כמדרידיסטה, נמתחנו עד הגבול. השנה השלישית הייתה לא טובה ולמרות זכייה מעולה בסופר-קופה, לא הצלחנו להיאבק על האליפות. באופן אישי היה לי קשה מאוד. מה שקרה לא מכבד אותי ולא אותו. זה לא היה טוב לא בשבילי, לא בשבילו ולא בשביל ריאל מדריד”. אני חושב שאם הייתי נקלע שוב למצב עם מוריניו, הייתי מתמודד איתו ואפילו מתנהג בתוקפנות אבל באותו הרגע בחרתי להיות שקט, חשבתי שזו הדרך בה אני מכבד את ריאל מדריד. כבר עבר הרבה זמן ועדיין מדברים על מערכת היחסים שלנו, מוטב להניח לזה ולשחרר". קסיאס מוסיף שהקלאסיקו הזכירו מלחמה פוליטית וזה גלש מעבר לטעם הטוב. “אני מדרידיסטה ותמיד רוצה לנצח ובטח שאת ברצלונה, אבל יש גבול”.
הידידות עם צ’אבי. “הכרנו עוד מהנבחרות הצעירות, הקריירה שלנו הלכה יד ביד. לצ’אבי הייתה דרך מיוחד לנהל משחק - הקצב, הטיפול בכדור, הוא כבר בגיל 17 היה שחקן גדול לדעתי”.
נבחרת ספרד. “המשחק נגד איטליה ביורו 2008 כהצלחנו לעבור בפנדלים - סימן את הדרך של כל מה שבא אחרי. הגענו ליורו עם רעיון ברור וקבוצה חזקה, כל הסגל שלנו עבר עונה טובה אבל לא ידענו מה יקרה. במונדיאל 2010 לעומת זאת כאשר עזבנו את ספרד והגענו לשם היה ברור לנו שנהיה אלופים, היריבים התחילו לפחד מאיתנו. זה היה רגע השיא בקריירה שלי. יורו 2012 היה קשה יותר כי כולם ידעו איך ספרד משחקת וציפו לנו”.
“צריך להיות כנה, ראמוס הוא קפטן גדול וראוי אבל גיל 37 זה לא הסוף ואני מצפה לחזור לשחק שוב במדי נבחרת ספרד”[רומז שראמוס יצטרך להחזיר לו את סרט הקפטן].
על הנשיקה עם שרה קרבונרו - “זה היה רגע אמוציונלי שאני גם שמח עליו אבל בדיעבד זה גרם לנו הרבה סבל. עבור שרה ככתבת, עבורי, עבור הסביבה”.
סוף הקריירה. “כל שישה חודשים אני משנה את ההחלטה שלי. כרגע אני משחק ונהנה ואני לא יודע מתי יגיע המשחק האחרון, אני מתענג על כל משחק כאילו זה הסוף”.
חזרה לריאל מדריד. “אני לא רוצה להיות נשיא ריאל מדריד. מעבר לכך שפלורנטינו איתן במעמדו וזה קשה מאוד לרוץ לנשיאות. אני כן רוצה לחזור לריאל מדריד, לא שכחתי איפה גדלתי ונתתי לה הכל”.
הרשתות החברתיות. “החיים של השחקנים הפכו לפחות פרטיים. אני משתמש הרבה. צריך לדעת את הגבול, וגם ללמוד לצחוק על החיים ולקחת הכל בהומור”.
נראה שאט אט אודגור מתחיל לממש את הפוטנציאל האדיר שבו. במשחקים האחרונים הוא היה מעורב ביותר שערים מכל העונה שעברה. טכניקה אדירה תמיד הייתה לו, אולם לאחרונה נראה שהוא מתחיל להראות את התרומה שלו גם ברמה הסטטיסטית.
מקווה שימשיך כך ובקיץ סוף סוף יחזור אלינו.
זה מעולה
משחק טוב של לונין אתמול בגביע כולל הדיפת פנדל. לגאנס עברה את ראיו.
בתקשורת אומרים שריאל שוקלת להחזיר אותו בינואר ולהשאיל לקבוצה אחרת שתיתן לו לשחק בקביעות.
אני צופה בגאגו מדדה לעבר קו הרוחב בברנבאו, הוא פצוע, הקבוצה שלו מפסידה והוא היה די לא יעיל ברוב המשחק.
אין ספק. בהחלט מזכיר נשכחות.
לא פחות מדהים שהוא יורד מהמגרש בהפתעה, משאיר את הקבוצה שלו ב-9 שחקנים כשהיא חייבת שער ועוד צועק על המאמן “אני לא יכול!”. פצוע, לא פצוע… ממשחק כזה יוצאים רק באלונקה.
מהשכונה שהלכה שם ב-10 דק’ האחרונות אפשר לייצר gif-ים קורעים.
![[IMG]](https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/fr/cp0/e15/q65/47685816_1697360157031658_3252835907312549888_o.jpg?_nc_cat=105&_nc_ht=scontent.fsdv1-1.fna&oh=99ae6569fbd941c85cbb327fad9cb317&oe=5CAF68E1)
משחק הסיום בשלב הבתים אמש היה לפרוטוקול עבור פורטו שעוד קודם הבטיחה את העפלתה כמנצחת הבית. ועדיין, עבור השוער שלה היה זה עוד ציון דרך: איקר קסיאס הגיע למאה נצחונות בליגת האלופות! איקר שהוא שיאן ההופעות במפעל, השתווה זמנית לכריסטיאנו רונאלדו. איקר זכה בצ’מפיונס 3 פעמים עם ריאל אצלה השיג 88 נצחונות, ובפורטו רשם 12 כשזו עונתו השנייה ברציפות בה הוא מעפיל לנוקאאוט. צ’אבי מדורג שלישי עם 91 וראול ואינייסטה יחד אחרכך עם 79 נצחונות.
זה עוול לכדורגל שבנזמה מופיע בכל הסטטיסטיקות האלה. השרלטן הכי גדול במקצוע.
פפה התיר את חוזהו בבשיקטאש כדי להקל על מצבה הכלכלי הקשה, ולפי השמועות גם שילם מכספו את המשכורות של הגננים והטבחים במועדון. עשה עונה וחצי יפות מאוד שם, אמנם המשיך להיות דיי פציע כפי שהיה כל הקריירה אבל בהחלט הראה שהוא עדיין רלוונטי (ואפילו כבש 7 שערים).
אגב, הליגה בטורקיה משוגעת השנה. פנרבחצ’ה מתחת לקו האדום ואיסטנבול בשקשהיר בדרך לאליפות (אדבאיור, גאל קלישי, ארדן טוראן שלא משחק ואמרה בלזוגלו המרגש בן ה38).
ההוא של אינטר?!
כן כן… שיחק שם עם רונאלדו עוד ב01/02. וכמובן אחד מכוכבי הצ’מפיונשיפ מנג’ר האגדי של אותה עונה
מכונת שריפת הזמן היעילה ביותר שהומצאה. עוד מכשרונות אותה עונה: מקסים ציגלקו, אריאן רובן וג׳ו קול.
והילדים היום חושבים שפורטנייט זה ממכר…
https://twitter.com/BrianMeneer/status/1074036043907764224
לא תאמינו אבל אודגור שוב הבקיע!!@#$!@! ועוד גולאסו! הוא עם 2 שערי ליגה ו2 בישולים. ומחר הוא בן 20.
ועוד אקס שלדעתי ראוי מאוד להיות ברשימת הרכש לעונה הבאה הוא פאבלו סראביה שממש עכשיו הבקיע את השביעי שלו בליגה. 15 שערים ו8 בישולים ב27 משחקים העונה בכל המסגרות כקשר התקפי. רגל שמאל נהדרת, ראיית משחק, עובד על המגרש. יופי של שחקן. חוץ מזה הוא חבר טוב מאוד של קרבחאל… הם מאותו שנתון (יחד עם מוראטה), שיחקו יחד בכל קבוצות הקאנטרה כולל בקסטיליה ומנהלים יחד בית ספר לכדורגל.
