בכל השנים של בנזמה בריאל מדריד לי היה ברור שמה שבנזמה באמת סבל ממנו היה חוסר ביטחון. בשנים שהתחרה עם היגוואין על מקום בהרכב הייתי לגמרי בעד שהיגוואין יעזוב כדי שזה ישתחרר ונקבל ממנו מה שהוא שווה - זה לא קרה. כשרונאלדו עזב זה סוף סוף השתחרר והוא הפסיק להחמיץ 5 מצבים של גול בטוח במשחק. אתם באמת חושבים שבנזמה של לפני 4 שנים שם שלושער אתמול עם אותם מצבים בדיוק? אני בטוח ב95% שלא.
אם רונאלדו אשם ביכולת של בנזמה, זה לדעתי אך ורק בעניין הזה. אין שום קשר בין התפקוד במגרש לבין ההחמצות ממטר שלו בכל משחק חשוב.
בנזמה השתפר מנטלית וגם הגוף שלו הרבה יותר חסון מהגרסאות השמנמנות שלו. שילוב שני הדברים וגם העובדה שעבר לשחק באזורים היותר מסוכנים בסוף עשו את שלהם ואנחנו נהנים.
הוא בשום צורה לא היה אותו שחקן במהלך כל הקריירה שלו כאן. וחבל, עשור של בנזמה כזה לגמרי היה יכול להיות מדהים.
מסכים, בטח לגבי אלונסו שעם כל הכבוד ההיסטוריה לא תזכור אותו בשורה אחת עם מודריץ’ בשום עולם
פה לדעתי יש איזו מיסקונספציה
ברור שהצ’מפיונס הוא מפעל רנדומלי בהרבה מהליגה וכו’ (אגב, גם ההבדל בין 98 ל-100 נקודות יכול להיות די רנדומלי, אבל לא משנה)
אבל
היה משהו מאד לא רנדומלי בזכיות של בצ’מפיונס. הכדורגל היה על סף המעצבן אבל מותאם בדיוק לפורמט שבו היכולת לקחת סיכון יורדת. מדובר היה בחבורת ווינרים שידעה לנצח הכי טוב באירופה, במפעל שחלק עצום ממנו הוא מסורת. אלו תכונות שהן מרכיב בכדורגל בדיוק כמו טקטיקה, רצון או כושר גופני. אין ולא צריך לנתק את זה. ב- 16/17 היינו הטובים בעולם. למעשה, הדחיקות האלה של רונאלדו היו הדבר הכי מתוכנן באירופה. ובהצלחה לחאמס ומוראטה מול אייבר.
אין חולק על כך שגם ליגה יכולה להיות מוכרעת על מזל, אבל זה לא מנטרל את ההבדל המשמעותי בין ז לבין נוק אאוט, בו אתה פשוט עף מהמפעל ללא אפשרות לתקן. אפשר להתקטנן ולטעון שזה גם לא מזל שבארסה תמיד ידעה לשמור על ההובלה לא משנה כמה לחץ הפעלנו וכמה לא הפסקנו לנצח. הרי גם פה בסוף יש “מאני טיים” ולרוב ידו של מסי הייתה על העליונה. אני לא טוען שאפשר לבטל את הזכיות שלנו בטענה שהכל מזל, אני טוען שהזכיות האלה הגיעו דווקא בעונות פחות עוצמתיות שלנו (פרט ל16-17 כפי שציינת) וההבדל בינהן לבין 2011-12 בה עפנו לבאיירן בפנדלים בחצי הוא לא באמת מהותי. אז כן, 3 ברצף זה סקסי וכיף, אבל להביא את זה כטיעון נגד לטענה שרונאלדו נחלש באותה תקופה זה לא מחזיק.
אגב, גם זה ששיחקנו כדורגל מעצבן כלשונך לא תורם לנראטיב הזה. הרי לקחנו את האלופות ע"י התשת היריבות וחציבת שערים, רוב העבודה פה היא של הקישור והמגנים, רונאלדו פיתח כוחות על בנוק אאוטים ובאמת נהיה תופעה, אבל אני לא חושב שאפשר לבנות על זה באמת כשיטה, עובדה שכולנו הופתענו.
אני מסכים איתך כמעט על הכל, רק אומר שהזכיה הזו ומה שרונאלדו עשה לא ממש הפתיע אותי. הוא אף מתישהו החל להוריד דקות משחק בחלקים הראשונים של העונה בדיוק כדי להיות רענן במאני טיים. אנחנו היינו הטים טו ביט והאוהד הממוצע לא ממש הופתע. במובן הזה, הנראטיב ששלט פה בפורום היה די מעוות (הרי קרוס באותם ימים תואר פה כשרן ייני). זכורים לי ויכוחים על זה עוד בזמן שזה התרחש (וגם פחות או יותר מי היה בצד שלי ומי לא ).
לא רק שזו הייתה שיטה, זידאן היה מספיק חכם וווינר להבין שהיא זו שתעבוד לו בנוק אאוט. בליגה כמובן שיושמה אסטרטגיה אחרת.
אגב ווינריות - הבאנו ככה גם אליפות בחזרה מהקורונה, כל משחק היה ‘גמר גביע’ כמיטב הקלישאה. זה המועדון, אין מה לעשות. בגלל זה מצחיק אותי כל פעם שמעלים פה שמות של מאמנים מבטיחים או גאונים טקטית. לא זה מה שמביא פה הצלחות.
הדיון הזה עלה כבר לא פעם, אבל שיחקנו כדורגל טוב בחלק לא קטן מהזמן בזכיות בצ’מפיונס. בעונת הדסימה המון משחקים היו קונצרט, לא רק בתוצאה. גם אם הרבה גולים זכורים הם כתוצאה ממתפרצות. זה שבאיירן החזיקו בכדור 70% מהזמן בברנבאו בחצי הגצר לא אומר שהיא הייתה טובה או מסוכנת, שיחקנו בכלים שלנו. 0:4 מהדהד בחוץ עם גולים שבאו חלקם במצבים נייחים או מתפרצת שווה פחות מ-0:2 של גולים בטיקי-טאקה? בעונת הדאבל למשל הכרענו את אתלטיקו אחרי משחק אחד. היינו טובים ויצרנו מספיק מצבים בחוץ. זו קבוצה שלא תיזכר עם כדורגל גדול כמו הגלאקטיקוס של דל בוסקה אלא עם אופי עוצמה. ה-0:3 על יובנטוס בטורינו במשחק המספרת ההוא לא היה הצגת כדורגל?
ברצלונה הייתה תמיד עם שני הגרוש ללירה במשחקים הגדולים האלה בליגה בין אם זה נגד אתלטיקו (כמה פעמים הפסדנו להם וה-0:1 נפל דווקא בצד שלהם?) ובין אם זה בקלאסיקו (אפילו האדום של ראמוס אחרי הפאול על ניימאר או 14/15, שיחקנו מעולה בקאמפ נואו והפסדנו משער של מאתייה בנגיחה וגול של סוארס אחרי כדור ארוך של השוער) - ולנו היה את זה בצ’מפיונס.
בין השורות, המסר, לפחות שאני הבנתי, וזה בסדר, שלרונאלדו יש אשמה או שזה הכדורגל שאפשר לשחק איתו, כדורגל ‘מכוער’. נכון, אני מסכים. אבל זה נובע גם בגלל קאסמירו לדוגמא, בגלל בייל שהוא אתלט מדהים אבל לא שחקן עם יכולת מי יודע מה על שטח קטן וכן הלאה…
רונאלדו נחלש משמעותית רק בעונה האחרונה שלו. לפניכן קצב השערים היה טוב גם בליגה.לא מפלצתי אבל בסדר. אני אצא גם שגיא כהני קצת אבל לא בטוח שאין שם איזו פציעונת שהוא מעולם לא התאושש ממנה באופן מלא וגם מכבידה עליו (לא מעט דיווחים וכתבות היו על זה).
לגבי בנזמה: הכדורגל זה לא מתמטיקה, אני חושב שזה משהו שלא היה אפשר לצפות. זה הרבה דברים, וזה לקח זמן, כי בעונה הראשונה אחרי רונאלדו, הוא אמנם כבש במספרים יפים אבל הרוב היו גולים בגביע המלך וכאלה ונגד קבוצות תחתית (כבש רק נגד ולנסיה מבין הטופ - בליגה, בסופר קאפ האירופי נגד אתלטיקו ונגד אייאקס). בנזמה נראה קליל יותר ושומר על עצמו, המשקל שלו בחדר ההלבשה עלה והוא תפס מנהיגות ותענוג לראות אותו. זה לא אותו השחקן וזו גם ‘התפחות’ אישית שלו. מי שקטל אותו בצדק ב-2014 וסלד ממנו זה לא פשע, ומותר להחמיא לו וליהנות ממנו עכשיו.
אני חולק עלייך. היה לנו סגל מפלצתי בעונת הדאבל, היינו במקום הראשון כמעט כל העונה. חשבת למשל שרונאלדו יסיים עונת צ’מפיונס כזו עלובה כשהוא תקוע על שני שערים משלב הבתים? כמובן שגם המנוחות שקיבל מזידאן במשחקי החוץ השונים בליגה - עשו לו טוב. לא שיחקנו את הכדורגל הטוב באירופה והיפה באירופה אבל היינו קבוצה אדירה. ב-2017/18 הייתה עונת ליגה מחורבנת ואני לא בורח מזה. האמנתי שבליגת האלופות, תקרא לזה מיסטיקה, ‘המפעל שלנו’ - כן נעשה את זה, שיהיה לנו את הערך המוסף. ונגד באיירן כמובן שהיה לנו מזל גדול. בעונת הדסימה הימרתי עלינו. ודוגמא משקפת של המפעל הזה: ב-2011/12 היינו הכי טובים ללא עוררין ועדיין לא הצלחנו לשמור על ה-0:2 נגד באיירן בבית ליותר מכמה דקות, קצת פחדנו ושכחנו לתקוף ולא זכינו במפעל.
ברור, כי סטטיסטית אתה לא תזכה וברור שמה שעשינו הוא חריג. אבל הוא ממש לא עד כדי כך מפתיע בהתחשב במה שתיארתי זו הנקודה.
עכשיו, מה האלטרנטיבה? נניח שהיית מעיף את רונאלדו לפי הלך הרוח שהיה פה בפורום - לא רק שכנראה לא היינו זוכים בשלושה גביעים רצוף, כמה אליפויות היו לנו?הרי אתה מנסה לקחת אליפות מקבוצה שיש לה סופר סטאר עוד יותר גדול משלך, אחד שההשפעה שלו על הקבוצה היא משמעותית יותר. אם במקומו היה לך את הזארד בכושר הטוב שלו מצ׳לסי, מה כבר היה קורה?
ולכן היא לא פחות משמעותית למסורת של המועדון. איך בדיוק ניצחנו את פריז אם לא ככה? מול סיטי הם היו חוטפים כזה פיק ברכיים?
למרות שאני חולק ובגדול עם נירו על היכולת של רונאלדו, כן מסכים איתו על ההיחלשות המשמעותית שלו החל מתחילת 2015 ושהתארים שלנו הגיעו דווקא בתקופה החלשה יותר שלו. בנוסף, השיא של ריאל כקבוצה היה דווקא עם פלגריני-מוריניו-אנצ’לוטי ולא עם זידאן (כמובן שזה בגלל אותה היחלשות של רונאלדו).
עם זאת, זה רק מראה עד כמה רונאלדו יכל להיות היסטורי יותר אם בשנים הטובות שלו היה מקבל את הקישור של קאסמירו-מודריץ’-קרוס ולא חדירה-אלונסו-אוזיל. מאמין שאם זה היה קורה, רוב האליפויות באותן השנים היו הולכות לכיווננו, כמו גם ליגת האלופות.
זה ממש לא רק בגלל ההיחלשות של רונאלדו, הסגל בתקופה ההיא היה כל-כך טוב שהיום מוזר לי להיזכר בכך. בשונה מהגריאטריה (המוצלחת) שיש לנו היום, אז החזקנו בשחקנים הטובים ביותר בשיא הקריירה. ואגב, הקישור של חדירה-אלונסו-אוזיל לא פחות טוב מהקישור הנוכחי במצבו. אלונסו ואוזיל היו גאוני כדורגל ואני תמיד הייתי בטענה שחדירה לא מספיק מוערך, והיכולת שלהם לייצר התקפה הייתה גדולה בהרבה מהמשולש הנוכחי שהוא די מסורס.
אם יש משהו אגב שדי השתכנעתי ממנו לאחרונה הוא שטוני קרוס שחקן די מיותר בכדורגל המודרני הנוכחי, הקבוצה באופן די סיסטמטי נראית יותר טוב בלעדיו וזה לא מקרי. תמו הימים בהם הייתה חשיבות כלשהי ל"מנהל משחק מאחור". בשביל לשחק כדורגל טוב כיום אתה חייב להיות אגרסיבי, דינמי, מהיר ובכל מקום. כל הדברים שקרוס הוא בדיוק ההפך מהם. אגב, לטעמי גם צ’אבי אלונסו היה הולך לאיבוד היום. המשחק השתנה. למזלינו יש לנו את וואלוורדה וקמבאבינגה שיש להם הפוטנציאל לשחק את זה ברמה הנדרשת, רק צריך להריץ אותם (אהמ קרלו) כדי לבדוק אם יש על מי לסמוך או צריך לחפש מבחוץ.
גם בלי קאסמירו, שרוב כותבי הפורום נכנסים לפאניקה כל היעדרות שלו, אנחנו מסתדרים טוב לרוב. אם אני לא טועה כתבתי בעבר שלדעתי אנחנו יכולים “להחביא” את קרוס מאחור במקום קאסמירו ולא יקרה אסון, כי יש איכויות של קרוס שבאות שם לידי ביטוי.
לוקטלי, ג’ורג’יניו, אפילו קימיש…
הכל תלוי סגנון. אני בהחלט מסכים שהנחיצות של קרוס (ובעצם כל שחקן) צריכה להישקל מחדש בבואינו לאמץ סגנון משחק שונה, מה שאני מקווה מאד שנעשה.
מרגיש שאני חוזר על עצמי אבל תגובות שמציעות את קרוס כקשר האחורי מכניסות אותי לטילט.
ממש הסתדרנו איתו שם, במשך 60 דקות פריז עשו משולשים וכל פעם שאמבפה עבר שחקן אחד הוא היה מול קורטואה.
לאנשים יש זכרון קצר, ב14/15 אחרי שהקבוצה יצאה מהמומנטום המטורף של תחילת העונה כל התקפה של היריבה הסתיימה בחצי מצב. עדיף להפריש את קרוס ולשחק עם אלאבה שם מאשר להציב שם את הגרמני.
כדי ״לארגן התקפות״ יש את מודריץ׳ שגם בגיל 200 לא נופל מטוני.
זה קרה גם עם קאסמירו במשחק הראשון בפריז. באופן כללי במשחק הראשון היינו חלשים מהם משמעותית- בקושי עברנו את החצי, החזקנו מעט מאוד בכדור, לא לחצנו, לא הגענו למצבים.
קאסמירו בעונה רעה מאוד!= קרוס תחליף הולם.
לא המצאנו את הכדורגל, אי אפשר לשחק בלי קשר עם תרומה הגנתית ב433. הכנפיים במילא לא עוזרים למגנים ואז נוצר מצב של הפקרות מוחלטת.
אגב קאסי עם כמה שהוא חלש ומחזיר את רוב הפוזישנים שהוא מרוויח- לפחות עצם הקיום שלו מהווה איום על היריב, אם אני מאמן היריבה ואני שומע שקאסמירו חסר- אני מורה לשחקנים לתקוף את קרוס.
אסנסיו, קרוס, איסקו ומרסלו הם כיום שחקנים איטיים שמתקשים להתמודד ברמות הגבוהות ביותר של הכדורגל המודרני. הכישרון שלהם יכול לבוא לידי ביטוי מול קבוצות בינוניות וקטנות. מול קבוצות ברמה של פ.ס.ז’, באיירן והאנגליות הבכירות הם הופכים לנטל. אפשר להחליק שחקן איטי אחד להרכב כשיש לידו כמה שחקנים מהירים שמחפים עליו. אבל למה להתפשר?
אישית אני מעדיף שחקן מהיר גם אם יש לו קצת פחות כישרון וחוכמת משחק, עם דגש על הקצת… בכל מקרה לקמאבינגה ופדה יש סט יכולות רחב יותר מקרוס, התקפית והגנתית. כך גם רודריגו לעומת אסנסיו. כמובן שאף אחד לא רוצה סתם אצן חסר כשרון ושכל בהרכב.
אתלטיות חייבת להיות דרישת סף כשמחתימים שחקן היום. לשמחתי זה באמת המצב וכל השחקנים שאנחנו מקושרים אליהם הם אתלטי על - אמבפה, הולאנד וטשואמני.
אני מסכים על הלך הרוח שמה שקרוס מביא לשולחן כבר לא מספיק. הכדורגל נמצא בתהליך אבולוציה מואץ והדור הבא של השחקנים צריך לעמוד בדרישות אחרות לגמרי מהדור הנוכחי. התהליך הזה קורה בעיקר באנגליה עם כדורגל מאוד אגרסיבי ועוצמתי, כשהתהליך הקודם היה כדורגל טכני ומהיר שהובל בליגה הספרדית. כיום שחקנים צריכים לשלב את שתי התכונות ולמי שאין כדורגל חזק מהיר אינטנסיבי וטכני אין מקום ברמות הגבוהות. הדרישות מהשחקנים הולכות וגדלות, והשחקנים מהדור הקודם נשארים מאחור.
השחקנים שניתן לבנות עליהם להרכב שירוץ בעונות הקרובות בעיניי הם קורטואה, מיליטאו, אלאבה, פדה, קמאווינגה וויני. בהנחה שלמודריץ’ ובנזמה לא נשאר עוד הרבה כמובן. לשאר העמדות צריך להמציא מחליף. המגינים לא מספיק טכניים ואינטנסיביים, קסמירו לא מספיק טכני, רודריגו לא הוכיח את עצמו מספיק לעמדת התוקף הימני ונצטרך גם מתישהו מישהו שיחליף את בנזמה שלא קוראים לו יוביץ’.
זה תהליך שיקח מספר שנים אבל הדיבורים בכיוון הנכון. השחקנים שאנחנו מקושרים אליהם כולם עונים לכל הדרישות שאישית הייתי רוצה ואני מרוצה שבמועדון הולכים לכיוון הזה ולא מחפשים עוד ברזילאי מהיר או קשר ספרדי טכני איטי ומסורבל.
אני חושב שאסנסיו לא צריך להיות מוזכר באותו משפט עם שלושת האחרים. נכון, הוא איטי וחלש פיזית, אבל הוא צעיר הרבה יותר מהם ומביא ערך מוסף עך פניהם עם הבעיטות. יש לו את הטכניקה ולמרות האיטיות הוא עושה הרבה תנועה. במשחקים שבהם היינו עם הגב אל הקיר, שאז הכיוון של המשחק הלך לכיוון אחד ולא היה צורך לרוץ מהגנה להתקפה, היכולת שלו למצוא פרצות בהגנה ולהכרחי את ההגנה לצאת מהמערך כדי לסגור אותו שלא יבעט, שינתה לנו משחקים. כמו מול אלאבס שהוא עבר לאמצע והכריח אותם לבטל את השמירה הכפולה על ויני, מה שהכניס גם את האחרון למשחק.
לאסנסיו יכול להיות תפקיד מאוד משמעותי בקבוצה הבאה שלנו, לשלושת האחרים, גם בגלל הגיל וגם בגלל תכונות מסויימות, לא.
עם זאת אני מסכים שגם הוא בדומה לאחרים שהזכרת לא צריך לפתוח באף משחק שבו אנחנו לא שולטים לחלוטין.
אקדים ואומר שאני אולי מראשוני המקטרגים של קרוס פה בפורום. חושב שמאז 2015 אני כותב שאין לו מקום לצד מודריץ בקישור.
אני מאוד שמחתי מהניסיון שלו כקשר אחורי, אבל אותה עונה בהחלט גרמה לנו להבין שצריך להשקיע בקשר אחורי.
אבל אמירה של צריך להשקיע בקשר אחורי לא אומרת שעדיף לשחק עם עלי מוחמד שם ולא עם טוני קרוס, אלא אומרת שקשר 50-50 טוב זה לא בהכרח עדיף על קשר אחורי שעל הנייר פחות טוב.
איתו כקשר אחורי נראינו הרבה יותר טוב מאשר עם קאסמירו כקשר אחורי. רק אומר.
לך יש זיכרון קצר. זה עבד נהדר עד שמודריץ נפצע. מה שהוציא אותנו מהמומנטום הוא לא שנגמר המזל אלא שקרוס מצא את עצמו קשר אחורי כשמעליו איסקו וחאמס!
לדעתך קאמבינגה או קאסמירו מסוגלים להחזיק קישור לצד איסקו וחאמס?
מדובר בעונת שיא של מודריץ שאפשרה את כל זה, וכמובן שקרוס הוא לא הפתרון שלי לקישור האחורי, מעדיף את עקומת הלימוד של קאמבינגה שיכול להיות הרבה יותר טוב שם ממנו, אבל להפוך כל הצבה של קרוס כאחורי לטעות זה כל כך רחוק מהמציאות.
אגב, רק לפני שבועיים (נגד גרנאדה אם אני לא טועה) קאסמירו לא שיחק ופתחנו עם קאמבינגה כקשר אחורי. זה כשל באופן מוחלט ובמחצית קרוס נכנס לשחק אחורי והשתלטנו על המשחק. אז לא הייתי על סמך משחק אחד הופך את קרוס לכישלון וקאמבינגה כהצלחה אחרי שמצב הפוך למה שהיה נגד פריז קרה רק לפני שבועיים.
קאסמירו בעונה רעה מאוד אומר שצריך למצוא פתרונות.
אני אישית מעדיף את קאמבינגה כאחורי, אבל גם זה לא בטוח ובמקרים רבים קרוס הוא פתרון נהדר, בדיוק כמו במשחק לפני שבועיים מול גרנאדה.
הרבה יותר קל לשחקן לעלות מהספסל ולעשות שינוי. זה חא בהכרח אומר שהוא הפתרון הנכון.
באופן גורף קאמבינגה טוב יותר כשהוא עולה מהספסל ולא פותח בהרכב. לכן אני לא לושב שאפשר להתייחס למשחקים שהוא עולה מהספסל ופותח בהרכב באותה נשימה.
דווקא ללחוץ את קאסמירו יעיל פי כמה וכמה מאשר ללחוץ את קרוס.
ריאל עם קרוס כקשר אחורי יותר חלשה בלהתמודד עם מתפרצות וכדורי גובה ארוכים. על זה עדיף לך כמאמן לשחק.
אני חושב שמקומו של קרוס הוא מחליף למודריץ. מודריץ לצד פדה, קאסמירו וקאמבינגה נראה טוב יותר והקבוצה נראית טוב יותר. אבל קרוס עדיין קשר מצוין וכן הייתי רוצה שיישאר, במיוחד כשמודריץ בן 36.
).