תיקנתי להם.
תאמינו לי אתם, בנאדם הביא לכם שתי גביעי אירופה וגביע מלך, ואתם רק שופכים את דמו. הלוואי כל דמבלה/ראפיניה יביאו לי אותם מספרים ותארים. כל הסיפור שהוא לא למד ספרדית? זהו?
אחלה יכולת הסקת מסקנות, הלוואי עלי.
רוב התלונות עליו שהוא לא מחובר לקבוצה, שהוא לא מנסה, ואחת ההוכחות לכך היא שהוא לא יודע ספרדית אחרי 5 שנים בספרד. כאילו שזה אמור להזיז למישהו.
אני מבין שהוא לא סיפק את הסחורה אחרי רונלדו, אבל לדעתי שפטו אותו יותר מדי בנוקשות והוא אחראי לשתי גביעי אירופה וגביע המלך. הוא היה צריך לקבל יותר קרדיט, במקום זה הוא קיבל יחס של נבל.
כמובן שזה נאמר בחצי ציניות, אבל אתה בהסקת מסקנות לא טוב נקודה.
מבחינתי כל הכעס והזעם כלפיו נעלם כמעט במלואו כבר שהושאל לטוטנהאם, ככה זה. אתה זוכר את הדבר הטובים, והרבה. הוא היה שחקן מצוין, בעיקר בעונת הבכורה. לא אשכח את המספרת ההיא, הוא עלה ‘זועם’ כדי לטרוף בגמר הזה. בייל היה שחקן מהיר ואחרי הגול הזה הוא רץ יותר מהר מאשר בכל דקה שלו בסנטיאגו ברנבאו. לא רוצה להשתמש במילה ‘אגדת מועדון’ ולדעתי לא ממש יכול כי הוא התנהל בצורה לא טובה. זה מעבר לכדורגל וזה מעבר לעניין הפציעות אפילו. הוא שם עלינו פס. ואי אפשר להשוות אותו לכל מיני עוסמאן דמבלה. הוא הגיע במאה מיליון יורו עוד קודם, כשחקן שסומן כיורש של כריסטיאנו רונאלדו ואחרי עונות מעולות בפריימרליג. הציון שאני נותן לו על התקופה במועדון הוא בערך 8. משהו שלא ראינו ממנו מספיק לדעתי אלו הגולים שלו מחוץ לרחבה שזה היה מאוד אופייני באנגליה
באיזה היבט? למה? יכולת להיות שאני לא יודע על אירועים ספציפיים, לי כאוהד ברסה מהצד זה מרגיש כמו הביצה והתרנגולת. בייל נותן לכם תארים, ואתם מתלוננים עליו על משהו שלדעתו לא מוצדק, אז הוא מרגיש לא מוערך ושם את ריאל מתחת לווילס וגולף.
אתם רואים את זה כבייל נתן לנו תארים, אבל אחריהם התחיל לא לספק את הסחורה ולזלזל, וזה משתקף בכך שהוא משחק בנבחרת ומעדיף גולף על ריאל.
מה היה לפני מה?
אמרתי שהוא שחקן מצוין, לא יכול להגדיר אותו כאגדת מועדון. זה הרבה מעבר ל"ווילס, גולף וריאל מדריד, בסדר הזה" והחגיגה המטופשת שלו. היו הרבה פעמים שהוא לא היה כשיר וזמין לקבוצה, אבל כמו שור בנבחרת. המריבות עם זינדין זידאן, הקטעים על הספסל, הרצון ללכת לסין ובסוף שהעניין טורפד. משחקים בסנטיאגו ברנבאו שהוא הבריז ולא כיבד אותנו בנוכחותו, אפילו משחק ההכתרה האחרון. אפס מוטיבצייה. וזה עצוב מאוד שלא אכפת לו מה חושבים 80 אלף אוהדים ביציע. הוא לא הודה באף טעות שביצע.
מקצועית כתבתי כמה פוסטים בעבר נגדו. היה לו רצף גדול בלי גול בליגת האלופות למשל. בעונת הדאבל 2016/17 הוא כמעט ולא שיחק בשל פציעות. הוא היה פצוע איזה 50% מהזמן. וקיבל הזדמנות להוביל אחרי כריסטיאנו ונכשל טוטאלית. הייתה עונת בכורה מדהימה, עונה שנייה טובה, עונה שלישית טובה, פיניש אדיר ל-17/18 והרבה ריק.
היו לו כמה עונות טובות, 2 בינוניות ו2 נוראיות. זה לא הרבה ריק.
תשעה שערי ליגה יש לו נגד ראיו וייקאנו ורביעייה נגד תשעה שחקנים בערך, שמונה שערים נגד דפורטיבו לה קורוניה. יש לו 81 שערי ליגה במדי ריאל מדריד אז תבין לבד את המתמטיקה.
2013/14 - מצוינת.
2014/15 - טובה.
2015/16 - מצוינת
2016/17 - פצוע
2017/18 - טובה.
2018/19 - בינונית מאוד
2019/20 - חרפה
2021/22 - חרפה
אנשים שוכחים שהוא פתח את 2019/20 כשחקן הרכב וגם עלה ב-11 בקלאסיקו. אחרי ‘פציעה מסתורית’ שלו ושל חאמס רודריגס רגע לפני משחק חוץ קריטי בטורקיה נגד גלאטאסראיי המצב קצת השתנה. כבר בעונה השנייה לא הרגשתי שהוא נתן לנו ערך מוסף. כריסטיאנו רונאלדו הבקיע בלי הכרה. בייל באותו משחק במאסטייה היה חייב למסור לו אבל הלך אגואיסט וכמובן הסוכן הליצן שדרש שהוא ישחק באמצע. עד פברואר הוא לא הופיע לעונה האחרונה שלו. ושוב, אני לא חושב שאני קטלתי אותו יותר מדי. מה לעשות שהסיום הרס מאוד. ב-2013 הוא וניימאר הגיעו ללה-ליגה. בייל עם עונת בכורה מטורפת, ניימאר היה די בינוני. הציפייה הייתה שבעונה השנייה לבייל יהיה אפילו קל יותר. ניימאר לקח צעד קדימה והיה אדיר, בייל לקח צעד לאחור. הכושר הכי טוב שלנו בעונה השנייה היה עם איסקו כקשר רביעי, ה-1:3 על ברצלונה וה-0:3 באנפילד…
אני חושב שבשורה התחתונה, בייל סיפק לריאל המון רגעי אושר והוא חתום על כמה תארים. זה משהו שהרבה רכשים שהבאתם לא יכולים להגיד. רוביניו, הזארד, רובן, חאמס, די מאריה, בשורה התחתונה הם לא סיפקו 3 גולים בגמר ליגת האלופות ועוד גול מנצח בגמר גביע המלך נגד ברצלונה.
מבחינה מקצועית בעיניי הוא שחקן מוזר, אחד שהגיע לכדורגל בטעות, השתמש במשחק לעשות מיליונים ויותר אהב את החיים מחוץ למגרש. לא היה לו את הדרייב במועדונים כמו בנבחרת.
ועם זאת, צריך להוריד את הכובע בפניו -מלבד ההישגים שלו במשחקים הגדולים, הבנאדם ברמת הנבחרות שם את ווילס על המפה. הוא הוביל אותה לחצי גמר יורו, הוא שם אותה במונדיאל. זה הצלחה מטורפת מבחינתו.
מה שמדהים אותי, זה שאתה שטוען ש’ריאל עשתה את רונאלדו יותר גדול ממה שהוא באמת’, עכשיו טוען ש’בייל הביא לנו 2 גביעי אלופות וגביע המלך’.
הגביעים שבייל “הביא” לנו, זה בדיוק ההגדרה של ‘ריאל עשתה אותו יותר גדול ממה שהוא’. לצורך העניין, גם דמבלה אם היה משחק בריאל ההיא, היה עשוי ויכול להביא את הגרוש ללירה כדי להביא את גביע האלופות.
רוביניו ורובן שיחקו בריאל בינונית להחריד, הזארד אכן הרכש הגרוע בתולדות המועדון, ודי-מאריה רשום על הדסימה יותר מאשר בייל יהיה רשום אי פעם על גביע ספורטיבי כלשהו.
מה שאני כן יכול להסכים (גם אם לא נאמר פה בפירוש), זה ששמו עליו יותר מידיי משקל עם תג המחיר ההוא. פלורנטינו, בתקופה תחרותית במיוחד בשוק המקומי, ניסה לייצר כוכב כמעט יש מאין, כאשר בשום שלב בייל לא באמת היה שווה את המחיר ששולם עבורו.
אבל דווקא ההצלחה הפנומנלית שלו בוויילס, צובעת את התקופה שלו בריאל בצבעים עכורים כל-כך. הוא הוכיח שם שכשהוא באמת רוצה, הוא גם יכול להיות שחקן כדורגל לא רע בכלל. והעצבים והאכזבה ממנו היא על-כך שבמדי ריאל, הרצון הזה הופיע לעיתים נדירות ביותר בלבד.
לא “שרפנו” אותו בכוח. להיפך, כל הזמן קיווינו ורצינו בהצלחתו מאוד - שכן הצלחתו היא הצלחתנו.
כן, הייתה ביקורת - בעיקר בעיתונים, אולי גם מתד חלק מהאוהדים. אולי גם משלבים מוקדמים מידיי. ואולי חלקה אפילו לא עניינית. אבל ככה זה כשאתה משחק באחד המועדונים הגדולים, הלחוצים והמסוקרים בעולם, ומקבל בוכטות של כסף כדי לשחק את מה שכולנו משחקים בחינם ולכיף במקרה הטוב (או משלמים מכספנו על מגרש במקרה הרע). מה לעשות, שיתמודד. ילד גדול.
אבל אחרי כמה שנים ראשונות די הפכפכות, שכללו לא מעט פציעות ו’חוסר מזל’ לכאורה, התחלנו לראות שהפציעות הן בכלל ב’דלקת קרום החשק’. פתאום לנבחרת הוא זמין, בעיות משמעת עם המאמן, והשיא היה הצעד הדבילי עם הדגל של וויילס.
אנחנו (בריאל, אבל נראה לי שזה נכון בכלל), נוטים להעריך את אלה שעובדים קשה ומזיעים עבור החולצה, גם אם הם פחות מוכשרים. נאצ’ואים כאלה, לוקאס ואסקז אפילו (ובוודאי שקרבחאלים ומודריצ’ים). בייל זה בדיוק ההיפך הגמור - ים כישרון, ואפס מאמץ. אגב, לכן גם בנזמה היה שנוא כל-כך לאורך כל-כך הרבה שנים, עוד יותר מאשר ההחמצות המסמרות.
אז כן, מבחינתי אני לא מתגעגע לשחקן הזה בשום צורה, ולמעשה מאז 2016 (גיל 27 אם נדייק), למעט ההבלחה עם הצמד ההוא בגמר הצ’מפיונס מול קיריוס האומלל - הוא הפסיק להיות שחקן כדורגל פעיל.
הוא כבש את שער הניצחון מול את’, הוא כבש את שער הניצחון מול ליברפול, הוא כבש את שער הניצחון נגד ברצלונה. אני רק אומר את מה שהיה
ברור שלהצלחה יש המון אבות, וברור שלאורך כל השלבים והעונות הטובות שלו הוא היה כינור שני/שלישי ולא דומיננטי כמו רונלדו, אבל השערים שלו במאני טיים נתנו תארים לריאל מדריד, כאשר שחקנים אחרים לא פגעו.
אני לא אוהב לשחק ב"אם". בשורה התחתונה דמבלה אידיוט שלא מסוגל להופיע לאף משחק גדול, נגד ליברפול הוא חירבן במכנסיים למרות שהאכילו אותו עם כפית, והלוואי והיה לו חצי מהבייצים והווינריות שיש לבייל. שיתן לי את הגולים שלו ב2 גמרים בליגת האלופות ואני מוכן שישחק סוני ויאחר לאימונים כל שבוע.
אני עם מנדייטה פה. גארת’ בייל סבל מאוד מהפער בין היכולת לרצון וזה לפעמים גרם לקיטלוג מוטעה שלו כפלופ או משהו, והאמת רחוקה מאוד מלהיות כזו. מדובר ברכש מדהים של ריאל ושחקן שלחלוטין היה שווה את הסכומים ששולמו עליו. בשיאו היה וורלד קלאס לכל דבר ועניין, והוא היה בשיאו אצלינו לתקופה לא כזו קצרה ולגמרי היה חלק מהותי מאוד ממספר עצום של תארים.
פלופ זה שחקן שמתחרטים שקנית. אני לא חושב שיש בנאדם אחד שבאמת מתחרט על בייל, מדובר היה ברכישה שגם בדיעבד הוכיחה את עצמה לגמרי. פספוס - כן (עם קצת יותר רצון יכל להיכנס לרשימה יותר מצומצמת של שחקנים היסטוריים), פלופ בחיים לא.
אני אישית אהבתי אותו ומעריך את מה שנתן לנו.
אורך החוזה והשווי של החוזה גרמו לו להישאר יותר מדי זמן וזה עשה את שלו. הטעות היתה הארכת החוזה וההתעקשות של פלורנטינו להעדיף אותו על כריסטיאנו.
בייל הביא לנו המון, אין לי ספק, וכבודו במקומו מונח, אבל קשה להתעלם מ3-4 עונות ביזיוניות, ביניהן הוא לכלך על ריאל והיה פצוע כמעט כל פעם שנזקקנו לו.
חוץ מזה שלכל קבוצה יש שחקנים שהם לא אוהבים ולא בגלל מה שנתנו להם.
לדוגמה, ניימאר בברסה.
ניימאר הביא לכם גביע אלופות. הביא לכם ניצחונות מתוקים רבים וחתום במו רגליו על המהפך הגדול בהיסטוריה של המשחק הזה.
בניגוד לבייל ניימאר גם לא נשאר לשבת על הספסל שלכם בלי להיות כשיר במשך 3 שנים כשהוא עולה לכם 30 מיליון לעונה, אלא אשכרה הכניס לכם 222.
ניימאר גם מעולם לא לכלך על ברסה. הוא לא עלה על דגל של ״אחותי, ברזיל, ברסה״, ולא נתפס ישן על הספסל או היה פצוע רק במשחקים שאינם של נבחרות. עדיין הוא לא אהוב בלשון המעטה.
אם תשאלו אותי יש לאוהדי ריאל הרבה יותר סיבות לשנוא את בייל מאשר לאוהדי ברסה את ניימאר.
באופן כללי, לא שונא את בייל. מודה לו על מה שנתן, אבל יש לאוהדי ריאל סיבות רבות לחוסר האהבה אליו, זה ממש לא כפיות טובה סתמית, זה פשוט שחקן שלמרות היכולת שלו התנהג בצורה מזלזלת כלפי המועדון.
מקומו חקוק בספרי ההיסטוריה שלנו, אך לא נקנה חולצות שלו
בייל האריך חוזה בתחילת 2016 כלומר לפני הפציעות הנוראיות ואפילו לפני מינוי זינדין זידאן. כן אבל לא היה צורך בחוזה כלכך ארוך. אני לחלוטין חושב שאם כריסטיאנו רונאלדו היה מתנהג ככה היו צולפים בו יותר וזו נטו העדפה אישית פה של חבר’ה. בייל לא ניסה אפילו להיות המוביל. את הדסימה ראמוס הביא. אתלטיקו היו שבורים וזה היה עניין של זמן.
אגב תמיד דיברו עד כמה הכדורגל של רונאלדו הוא רובוטי. לא התרשמתי שבייל עם ראיית משחק היסטורית וישאיר שחקן מול שוער בכדור עומק. גם הוא התקשה מול בונקרים. לכו תראו כמה כבש נגד אתלטיקו מדריד.
תמיד כיף לשמוע מוויסנטה דל בוסקה. הוא נזכר בתקופתו בריאל מדריד ומספר בריאיון ל"אתלטיק": “התוכן של האימונים כל כך חשוב, זה מה שהמאמן משדר לשחקנים. מאמן שעומד מול שחקנים טובים מאוד לא יכול להגיד ‘צאו ותהנו’. אני חושב שזה ילדותי. אסור לך להראות לשחקנים שאתה חלילה אדם חלש, כי הם יורידו רגל מהגז. זה לא קרה לי באימון אף פעם. גם אסור לכעוס יותר מדי, שלא יחשבו שאתה מתנשא או משהו. אסור לצלול בהפסדים או להיות שחצן בניצחונות. היסטוריה של ריאל מדריד היא כמו לקחת פנדל, זה בדרך כלל נכנס פנימה. אתה לא מאמין שאתה יכול לפספס את זה (אבל זה לפעמים קורה)”.
הוא גם התייחס לשחקן אחד ספציפי וסיפר אנקדוטה נהדרת: " פעם אחת, רוברטו קרלוס הגיע למדריד מיד ממשחק עם ברזיל. הוא חזר למדריד בטיסה בהולה. הוא לא ישן בכלל, הוא הגיע בבוקר ואחר הצהריים, הוא שיחק. הוא היה במצב פיזי מדהים. זה רוברטו קרלוס". “אני מתרשם שזינדין זידאן הגיע מיובנטוס שם עבדו מאוד על הפן הפיזי וזה שיפר אותו, הוא ספג הרבה גליצ’ים באימון. וכאן הוא גילה שאנחנו מתאמנים כל יום הרבה עם הכדור וזה נעים יותר. כמובן שגם ביובנטוס עשו את הדברים מעולה!”.
המנהיגים: “ראול היה מדהים. בנוסף לרוברטו קרלוס וראול, פרננדו רדונדו וקלוד מקאללה היו המפתח לשמירה על במגרש לצד כל שחקני ההתקפה. הם היו אנשים מאוד חשובים עבורנו”. הוא נשאל גם - איך כריסטיאנו היה מסתדר בריאל מדריד אם הוא היה משחק עם זידאן, פיגו, רונאלדו, ראול ובקהאם וענה? - “כמו שהוא הסתדר עם חבריו הנוכחיים קרוס ומודריץ’. הוא היה מבקיע 50 שערים בעונה”.
ינסו להציג את זה שהוא עזב כי הוא פחד מתחרות. אך הוא עזב פשוט משום שלא קיבל הזדמנות הוגנת בקבוצה שלנו.
מאותה סיבה ברחו מאיתנו גם חאכימי, רגילון ויורנטה.
הוא קיבל בריאל 233 דקות בחצי עונה תחת זידאן (היה אצלינו עד מחזור 20).
רק כדי שיבינו כמה זה מעט, נאצ’ו שממש מיובש העונה ראה בחצי עונה 822 דקות כבר (שוחקו 17 מחזורים).
כל זה עונה אחרי שנכנס ל11 המצטיינים של העונה בלה ליגה.
כל הכבוד לו! מעריך מאוד שחקנים כמוהו. שיצליח בכל המשחקים שלא יהיו נגדינו. מי יתן והוא ירים העונה תואר פרמייר ליג.
לא ממש. הוא פשוט לא היה ברמה ומכרנו אותו.
הוא הגיע אלינו בגיל 15[לפני 6 עונות!] כפונטציאל אדיר, הוא התחיל לממש את הפוטניצאל שלו רק העונה.
העונה ניתן להגדיר את העונה שלו כיוצאת דופן, לא כמשהו רגיל. 2 העונות האחרות הכי טובות שלו בקריירה[אני שם בצד את ההליגה ההולנדית שאינה ממד אמיתי]הוא השיג את כמות השערים+בישולים בפי ב1.8~ דקות מהעונה הנוכחית!
חכימי לא דומה בשום מקרה לרגילון ויורנטה.
יורנטה-התפקיד החדש שצ’ולו המציא לו הפך אותו לשחקן שהוא כיום, משהו שאצלנו לא יכל היה לקרות.
רגילון-העיפו אותו מטוטנהאם מרוב שהוא היה חלש וכיום באתטליקו הוא 84דקות ב4 משחקי ליגה. לא מאמין שנדרש להוסיף עוד משהו בשביל להסביר את השוני העצום.