חחח, השוואה לא הוגנת בין שחקן שנמצא לפני שנות הזהב שלו וכרגע פורח לעומת שחקן 37 כמה אדיר ומדהים שהוא.
שאלה רטורטית, מובן שמודריץ’
[צוחק, אודגור כיום עולה בהרכב הרבה לפני מודריץ’]
מסכים שהוא מספק עונות אדירות, לא כתבתי אחרת. אבל אני מעוניין בטובים ביותר ב11 הפותחים הטובים ביותר בהרכב של ריאל ואין לו שום סיבה להיות שחקן ספסל אצלינו עם היכולת הנהדרת שהוא מציג כיום.
למה אני אומר שאני לא מביא אותו כי הוא לא ברמה?
מהסיבה הפשוטה שאני לא משווה אותו לקשרים הנוכחים שיש לנו, שמן הסתם הוא פותח בהרכב במקום בקלות.
אלא אני משווה אותו לג’וד. מדוע?בגלל שאת שנהיים אנחנו נדרש לרכוש ואף אחד מהם לא יהיה זול[מן הסתם שאודגור יהיה הרבה יותר זול יחסית לג’וד אבל עדיין יוכל להגיע ל80+ בכיף].
אם הוא היה עדיין מושאל לארסנל אז הייתי מחזיר אותו עכשיו להמשך העונה.
מזל טוב למושאל שלנו אנדריק על זכייה בסופר קאפ הבריזאלי עם ניצחון על חשבון פלמנגו(סיכוי טוב שנפגוש אותם בגמר גביע המועדונים).
פליימרס ניצחו 3-4, אנדריק סחט פנדל בדקה ה57.
עד כה בתחילת העונה בבוגרים אנדריק שיחק 240 דקות (3 משחקים), ללא בישול או שער. במשחק הרביעי לא היה בסגל, לא מצאתי סיבה עקרונית אולי מנוחה למשחק המצוין מעל.
עונה קודמת בבוגרים בגיל 15 היו לו 3 שערים ובישול ב7 משחקים (300 דקות).
ויני בבוגרים בברזיל בגיל 16-17: 10 שערים ו-4 בישולים ב2243 דקות (49 משחקים).
נתוני הדקות והבישולים הם רק על הליגה הבכירה + ליברטדורס, אם נוסיף את הליגה המקומית והגביע יש לו 14 שערים ב69 הופעות.
רודריגו בבוגרים בברזיל בגיל 16-17: 10 שערים ו-5 בישולים ב-3620 דקות (49 משחקים).
17 שערים ב80 הופעות כולל שאר המסגרות.
סתם שיהיה למה להשוות בעוד שנה וחצי
עריכה: אה ואם מישהו תוהה אז לרינייר היו 6 שערים ב-15 משחקים בגיל 17 וכמובן שאף אחד פה לא מתקרב למספרים של ניימאר (56 שערים ולפחות 17 בישולים ב-118 הופעות בגילאים 17-18).
אני צופה בתקצירים של אנדריק אחרי כל משחק ביוטיוב. התקצירים האלה באורך של 2-3 דקות אז כנראה שהוא בקושי מעורב במשחק. רואים שהוא בוסר אבל יש לו ניצוצות של גאונות מדי פעם.
בכל מקרה אתמול הוא שוב פתח בגמר הסופרקופה הברזילאי מול פלמנגו. הרוויח פנדל והוחלף בתוצאה 3-3. פלמייראס ניצחה 4-3.
הוא מסתמן כשחקן הרכב באלופת ברזיל בגיל 16. הוא הולך להגיע אלינו עם המון נסיון.
שיפור של שחקנים אינו לינארי ואינו ניתן להשוואה, זה משהו מאוד אינדיווידואלי. אני לא אומר שבוודאות יצא מאנדריק משהו גדול כמובן, אך עם זאת אני לא יודע כמה ההשוואות לגילאי 16 של שחקנים אחרים אשכרה מעידות על משהו.
בכל מקרה צריך לקחת בחשבון שהוא עדיין ילד, ובסך הכל עוד כישרון. הוא לחלוטין לא מוצר מוגמר לטוב ולרע, ולא מן הסתם שיסיים כעוד פלופ. כרגע מוקדם לפתח בו ציפיות.
אודגור: “אם הייתי ספרדי אז אולי היו נותנים לי עוד קצת זמן לצמוח בריאל מדריד”| הקשר הנורבגי שהגיע אלינו כנער - פורח בארסנל ומקווה להוליך אותה לאליפות היסטורית לראשונה מאז “הבלתי מנוצחים” ב-2004. כעת הוא כתב מעין מכתב על הקריירה שלו והנה החלקים שקשורים לריאל. הוא פותח בביקורת על התקשורת ואומר: “או שאתה שחקן הרכש הכי טוב בעולם או שאתה לא שווה כלום”. הוא מספר גם על הביגוד המגוחך שלו ביום הצגתו: “לא היה לי זמן לארגן כלום בבית המלון, הביאו אותי במטוס ומיד הוצגתי לתקשורת”.
“הדבר החשוב באמת בהצעה של ריאל מדריד היה שיש להם קבוצת מילואים שבה יכולתי לשחק כדורגל תחרותי מיד. והמאמן של של הקבוצה הזו? זינדין זידאן, שחקן ענק, זה מסביר הכל”. על חדר ההלבשה: “זה היה סוריאליסטי. אני לא הייתי מספיק מבוגר כדי לנהוג, לא היה לי רישיון, אז אבא שלי צריך לקחת אותי לשחק עם איסקו וכריסטיאנו רונאלדו וראמוס ומודריץ’ ובייל ובנזמה, כאילו הוא הוריד אותי בבית הספר. אבל כולם היה כל כך נחמדים, ומי שדיבר אנגלית (קרוס, מודריץ’, רונאלדו) דאגו לי מאוד בהתחלה”.
החזרה למדריד: “היה לי קשר טוב עם זידאן מאז שאימן את קסטיליה והוא דאג לי מאוד, אז רציתי להאמין שהפעם זה יעבוד. אבל אז חליתי בקורונה. פתחתי בשני המשחקים הראשונים של אותה עונה ב-2020-21. אבל לא התאוששתי לגמרי. לא שיחקתי ברמה הכי טובה שלי ואחרי זה לא היו לי עוד הרבה הזדמנויות. כמעט כלום. בינתיים, אני צופה בריאל סוסיאדד במחשבה בטלוויזיה, עדיין יכולתי להיות שם. אני יכול רק להודות לריאל סוסיאדד וגם לריאל על ההימור על ילד בן 16. כולם התכוונו לטוב ואני לא מאשים אף אחד, אבל הייתי צריך למצוא מקום שבו אוכל לצמוח. הייתי צריך למצוא בית אמיתי. מצאתי אותו בלונדון”
מרסלו נפרד מאולימפיאקוס אחרי שבעה חודשים בלבד| כבר בחודש נובמבר דווח ביוון על כך שבמועדון שוקלים את התרת חוזהו. בסופו של דבר מה שהיה באוויר כבר זמן רב - הפך לרשמי. אחד העיתונאים אמר: “רבים האמינו שמרסלו הוא ההחתמה הטובה ביותר אי פעם בליגה היוונית”. אותו כתב מוסיף: “סוג זה של העברה מתרחש פעם או פעמיים בכל עשור ביוון” מרסלו רשם עשר הופעות בלבד העונה - 322 דקות, הגיע עם כושר לקוי, סבל מפציעה והחמיץ במצטבר שמונה משחקים בשל כשירות וגם צמד ענק בגביע לא שכנע יותר מדי את מיצ’ל. הוא הוגדר לאחרונה כפצוע והוסיפו את המילה ‘מצב מסתורי’, חזר למדריד כדי לקבל טיפול. כעת הוא הודיע באינסטגרם על פרידה.
“חייתי רגעים בלתי נשכחים ביוון, שבהם התקבלתי בחום לבית חדש, לא רק עבורי, אלא גם עבור משפחתי. יש לי מקום ענק בלב לפיראוס ואנשיה. וזו לא תהיה הפעם האחרונה שלי במדינה המדהימה הזו.
אני יכול רק להביע תודה על לבישת החולצה של אולימפיאקוס. למרות שהשהות הקצרה, החוויה והחברים שרכשתי שם יהיו נוכחים לנצח בחיי. היום אני נפרד לשלום אבל אני משאיר את החיבה והכבוד שלי לנשיא, לחבריי לקבוצה, לכל העובדים והאוהדים של המועדון. אני מאחל לאולימפיאקוס עתיד מוצלח! תודה, אולימפיאקוס”.
אני לא מסוגל לעשוחת ניתוח קר כאשר מדובר על אחד האהובים עליי איי פעם. קצת מאכזב, אני מקווה שהוא יחזור הביתה לברזיל קצת ולא אצטרך לכתוב את פוסט הפרישה שלו, כי זה הפוסט היחיד שגרוע מפוסט הפרידה. האמנתי שהוא יהיה מסוגל לתרום קצת אולי בחלק הקדמי ושייתאמן קשה.
מסכים לגמרי. לא בטוח שהכי טוב זו ההגדרה המדויקת, כי אם מתייחסים ליכולת בפיק אז מודריץ׳ לוקח, אבל מבחינת יציבות ותרומה לאורך זמן הוא לוקח לטעמי מבין השלישייה.
קאסמירו פתאום משחק בליגה בה משחקים מהר ואז לשחקנים כמוהו יש הרבה יותר מה להציע. לחטוף כדור ולשחרר מהר קדימה.
בליגה הספרדית עד שהכל קורה, גם כשהוא חוטף הוא פשוט לא יכול לשחק מהר נגד הגנה מוכנה. לא במקרה תמיד במשחקים גדולים הוא היה מהמצטיינים.
אין לי מושג על מה אתם מדברים. קסמירו עם דיוק של 68 אחוז במסירות היום. היה לו את הכדור האלכסוני המושלם לברונו בתחילת המשחק, אבל למעט זה היה לו משחק רגל דיי סטנדרטי.
וזה שהוא היה מדהים הגנתית ובכל מקום על המגרש? גם סטנדרטי.
כנראה לא מסי ורונאלדו אבל רמה אחת מתחת. עם הנרי ועם צ׳אבי ועוד קבוצה אקסקלוסיבית מאד של שחקנים. נוסף על כל זה הוא גם ווינר ענק (קיבלנו ניסוי טבעי בשני המונדיאלים האחרונים).
סוגד לאדמה עליה לוקה דורך, ה-longevity שלו זה משהו מדהים באמת, יותר מכריסטיאנו אפילו, אסתטיקה קיצונית, ווינר עצום. לכלבה שלי קוראים ‘לוקה’ על שמו.
אבל - מכיר במרכיב הרגשי והאסתטי הענק, ומנסה להפריד. אל כדורגל - לא ולא. מעולם לא סחב ולא מסוגל היה לסחוב מועדון להצלחות ותארים על גבו. לא סיפק שום סוג של מספרים. בינו לבין כריסטיאנו/מסי שכבה (דקה) של שחקנים גדולים יותר (מירו לא אחד מהם, למען הסר ספק).
הדומיננטיות של קסמירו בקישור האחורי (ולטס פייס איט - גם בתור עוד חצי בלם) גדולה בפני עצמה ולא רק בגלל ניהול סגל גרוע שהשאיר אותו כאופציה יחידה. כולם פה יודעים מה אני חושב על טוני קרוס, כל הקריירה של הבנאדם הזה זה שק קמח אחד גדול על מירו וקצת על מודריץ’. העובדה שמירו כזה טוב ודומיננטי למרות נגריות גדולה מאד יחסית, אפילו לקשרים אחוריים מודרניים ולא לקוסמים כמו לוקה, עושה אותו אולי לקשר האחורי הטוב שראיתי. מה שהוא הצליח, לפעמים, לעשות למסי - רק פפה הצליח.
אני מאוד מאוד אוהב את קסמירו ועדיין בדעה שהקשר האחורי הגדול ביותר שראיתי הוא מקללה.
כשמקללה שיחק הרגשתי שאפשר לזרוק למגרש תשעה שחקני התקפה+ מקללה (היו רגעים שהיינו קרובים לזה) ועדיין איכשהו ריאל תצליח לזכות בכדור.
נכון שבאותה תקופה היו דרישות אחרות מקשרים אחוריים (היום הם יותר “מודרניים” ופחות “גרזנים”).
קסמירו קרוב לשם, אבל עדיין לא שם. מצד שני הוא לא סיים עדיין את הקריירה. אין ספק שתואר עם יונייטד (בטח ובטח אליפות) יתן בוסט רציני לטענה שהוא הכי גדול בעמדה הזאת.
לגבי לוקה- השחקן האהוב עליי היום בריאל מדריד (ובכל ה"שושלת" האחרונה שנבנתה אצלנו). מהגדולים ביותר ושייך ל"שכבה השנייה" של השחקנים (זאת שמתחת למסי ורונאלדו) ללא ספק.
אני בעצמי עדיין בהתלבטות לגבי כמה ה- “מספרים” משחקים פה תפקיד. בסך הכול, אם משווים את הסטטיסטיקה (שערים ובישולים) של לוקה לאלה של צ’אבי או פירלו (שני שמות שתמיד קופצים לי לראש כהשוואה בהקשר של מודריץ’) אז היא קצת פחות מרשימה מזאת של צ’אבי ודי דומה לזאת של פירלו (לפירלו אפילו הייתה עונה עם 14 בישולים בליגה. לוקה מעולם לא התקרב לזה). ברור לכולנו שזה לא כל הסיפור.
