הבכורה של אנצ’לוטי בברזיל הסתיימה ב-0-0 באקוודור במוקדמות המונדיאל
איסקו הפסיד עוד גמר| הקאמבק שלו לנבחרת היה מרגש והוא כמעט היה הגיבור - אך לא שלם. במארקה עצובים עבור איסקו והחלום לזכות בתואר עם הנבחרת - שהתפוצץ שוב בינתיים. העונה כזכור נכנע עם בטיס לצ’לסי בגמר הקונפרנס-ליג בנוסף. “התוצאה הייתה 2-2, דופק מהיר וספרד מחפשת דרכים להיכנס לרחבה הפורטוגלית. אז לואיס דה לה פואנטה החליט שהגיע הזמן לפנות מקום לאיסקו. אחרי שש שנים של נדודים במדבר, האנדלוסי הרגיש שוב את מה שייחל לו - להיות שחקן נבחרת וברגע גדול. הוא כבש את הפנדל שלו ושיחק היטב, אבל הכדורגל מנע ממנו את התואר שחיפש עם ספרד. אולי הגורל צופן לו משהו הרבה יותר טוב..”. איסקו עצמו הודה לקהל על התמיכה וכתב באינסטגרם כי “לוותר זו לא אופציה”.
אנחל די מאריה השווה לבנפיקה אמש ברגע האחרון וכפה הארכה (1:1) מול צ’לסי בשמינית גמר גביע העולם למועדונים. אך הפורטוגלים ספגו שלישייה (4:1) והודחו ו"אל פידאו" שסיים את הטורניר עם ארבעה שערים - נפרד סופית מהכדורגל האירופי אחרי 18 שנה. זהו, כפי שהכריז עוד לפני הטורניר בחודש מאי - בגיל 37 הוא חוזר הביתה לרוסאריו. חוזר הביתה לרוסאריו.
איזה דרך ענקית ומפוארת הייתה לו עם הפריצה בבנפיקה, הפיכה לוורלד-קלאס בריאל מדריד וזכייה בדסימה, הכישלון היחיד היה במנצ’סטר יונייטד ומיד התאושש; אגדה גם בפריז סן ז’רמן שם שיחק פרק זמן ארוך; קצת יובנטוס ואז סגירת מעגל בבנפיקה ותקופה מצוינת. לא נשכח גם את הזכייה במונדיאל 2022.
לא אשווה פה את הוויתור עליו למה שקרה עם קלוד מקאללה אבל אני חושב שהוא היה תפור לריאל מדריד והעזיבה שלו הייתה טעות עם כל הכבוד לשואו של חאמס רודריגס שהוא ‘גולר’ טוב ממנו. די מאריה נתן לנו לחץ על היריבה - גם אם לא באופן מסודר [אני זוכר שחלק פה קטלו אותו], הוא עזר לפרוץ בונקרים בשל הטכניקה על שטח קטן, והיו לנו מספיק גולרים בקבוצה. אני הרגשתי שהשינוי של קרלו אנצ’לוטי שדחף אותו כקשר מרכזי שלישי בכאילו - נתן לקבוצה המון, והיה את הקלאסיקו שכרגיל הפסדנו אבל הוא שיחק בכנף ויצר המון מצבים, שניים מהם קארים בנזמה הפך לגולים.
אולי עם גארת’ בייל בפריים אתה זוכה בתארים הגדולים ומנצח גמרים אבל אליפויות אתה לוקח עם די מאריה שהיה כשיר וזמין יותר ועם פחות ‘מצבי רוח’. מדהים איך הוא משחק נפלא גם בגילו המופלג.
אם לוקאס ואסקז חותם במילאן וכמו שאנחנו נראים עד כה, אני גם יוצא לעונת השאלה לבתור אוהד מילאן.
רק צריך לפתוח את ערוץ One2 (שזה גם שם מטומטם מאוד וגם חוצפה שהוא בתשלום, אבל בסדר)
כתבתי הרבה פעמים “וואו עד לאן היה מגיע אם לא היה נפצע בפציעה האכזרית ההיא נגד שאלקה בעונת הדסימה”, כי היה לו את חוש השערים, הייתה לו מהירות מסחררת, הוא לא היה לחוץ אף-פעם, אך נראה לפי המנטאליות שבעת משבר הוא היה צונח. בכל מקרה - עוד ניסיון שלו לחזור לתלם: חסה רודריגס בלאס פלמאס
קדנצייה שלישית כשחקן בוגרים ושלוש שנים מאז שעזב - חסה רודריגס, ילד הפלא בעבר והיום כבר בן 32 עם קריירה שממש לא עמדה בציפיות - הוצג בקבוצה מהאיים הקנאריים: “אני מגיע עם התלהבות של ילד אבל עם ניסיון ובגרות של גבר. שיחקתי בליגות רבות”.
חסה גם ביקש סליחה על הפעם האחרונה והדרך בה זה נגמר: "לא עזבתי בצורה הכי טובה שאפשר. עזבתי בכעס אחרי שהפסדתי בפלייאוף, אחרי שנה קשה… אני מתנצל בפני האוהדים ובפני צ’אבי גרסיה פימיינטה: אלו היו הצהרות מצערות שנולדו מתסכול.
“אני חייב להודות למנהלים הספורטיביים, לנשיא ולסגן הנשיא. כולנו באותו ראש. לשוק ההעברות יש את הרגעים שלו. המועדון בוחר מתי להחתים שחקנים. התמיכה של הקפטן ג’ונתן ויירה הייתה מקסימה וחשובה. אני מתאמן בכל יום מאז החופשה. אני מתרגש אפילו יותר מפעמים קודמות, ואיני רוצה להבטיח ולדבר במספרים כי זו טעות אבל אני מבטיח שאתן הכל”.
הוא מספר ‘לא אכחיש את זה שהייתי רוצה ללבוש את חולצה מספר 10’ - “החלום? עליית ליגה תהיה הדבר הכי מיוחד בשבילי, כי זה המועדון מהעיר הולדתי. אבי היה לוקח אותי לאינסולר כילד, שם צפיתי בכל המשחקים. אנחנו הולכים צעד אחר צעד, משלבים צעירים. ההנהלה עושה דברים טובים, מחתימה שחקנים צעירים. אנחנו צריכים לקחת את זה צעד אחר צעד, בלי להציב מטרות גדולות בהתחלה. כשדברים יתחילו ללכת טוב, נלך בהדרגה קדימה”.
חסה בלאס פלמאס: 3 שערים ב-17 משחקים בחצי עונה ב-2016-17| 13 שערים בעונה וחצי ב-2021-2022 ב-57 הופעות
יבקיע נגדנו? מפתיע: האקס מריאנו דיאס חתם לשנתיים באלאבס אצלה גם השתתף באימונים עד עתה. אלאבס צריכה חלוץ ומריאנו שמשחקו הרשמי האחרון שלו היה בחודש מרץ עם הנבחרת (הרפובליקה הדומיניקנית) מקבל עוד צ’אנס לשקם את הקריירה. מאז 2018/19 כשחזר לריאל מדריד אחרי עונה נהדרת בליון - הוא בקושי שיחק. אשתקד היה ללא קבוצה אחרי שעזב את סביליה (13 הופעות ב-2023/24).
אני לא יודע אם הנתון הזה נכון או לא, אז אל תבדקו אותי, אבל אצלי בזיכרון מראינו דיאז תמיד יהיה חקוק בתור ‘זה שהבקיע יותר שערי ניצחון באמצעות הכתף מאשר באמצעות הרגל’ (במדי ריאל).
זוכרים את מדור המושאלים השבועי?
אז… לא
אין לי כוח, זמן או רצון לחדש אותו (וחוץ מזה – כרגע גם אין אף מושאל מהקבוצה הבוגרת).
אבל! יש לא מעט אקסים מהקסטייה שהחלו להשתלב יפה בליגות השונות באירופה, וחשבתי שיהיה נחמד לכתוב כמה מילים עליהם.
הרי לכם: מדור אקסים חד־פעמי ליוצאי הקסטייה המרכזיים.
ג’קובו ראמון (קומו)
הבלם החביב שרשם הופעות יפות בעונה שעברה ואף כבש שער, הצטרף הקיץ למושבה הספרדית בקומו.
הוא כבר הספיק לערוך הופעת בכורה מצוינת ב־0:2 מול לאציו, ואף להשלים 90 דקות לא רעות בהפסד לבולוניה.
ניקו פאז (קומו)
הקשר הארגנטינאי נשאר לעונה נוספת בקומו עם סעיף חזרה לריאל.
למרות דיבורים על הצעה של 70 מיליון מטוטנהאם – הוא בחר להישאר. לפי הדיווחים, חזרתו לריאל בקיץ הבא נראית סבירה מאוד.
כולכם בוודאי ראיתם את השער והבישול המדהימים מול לאציו. זומן גם לנבחרת ארגנטינה – מגמה חיובית בהחלט.
מריו מרטין (חטאפה)
עוד קשר עם מספר הופעות בבוגרים.
כיום משחק תחת בורדלאס בחטאפה, פתח בשלושת המשחקים האחרונים ונראה שמתחיל להתבסס בלה ליגה.
צ’מה אנדרס (שטוטגארט)
אחד האקסים המעניינים ביותר.
הקשר הגבוה נמכר לשטוטגארט עם סעיף חזרה, ובסופר־קאפ מול באיירן הספיק לבשל בנגיחה.
השבוע כבש שער ניצחון נהדר מול אוניון ברלין (0:1). בהחלט שווה מעקב.
אלברו רודריגס (אלצ’ה)
לאחר עונת השאלה לא מרשימה בחטאפה (3 שערים בכל המסגרות), החלוץ האורוגוואי – שכולנו זוכרים מהשער בדרבי – פתח את העונה כחלוץ הפותח של אלצ’ה. כבר רשם 2 בישולים בשלושת משחקי הליגה האחרונים.
אלכס חימנס (בורנמות’)
המגן הימני הרשים במדי מילאן והושאל העונה לבורנמות’ מהפרמייר ליג.
לריאל נשאר סעיף ביי־בק – נקודה חשובה לעתיד.
איקר בראבו (אודינזה)
זוכרים את “ראול הבא”? הגיע בהשאלה מלברקוזן לקאסטייה, אך לא הצליח להמריא.
ריאל ויתרה עליו, והוא מצא עצמו באודינזה.
כבר כבש בגביע האיטלקי וגם שותף בליגה.
סרחיו אריבאס (אלמריה)
מכונת המספרים של הקאסטייה לא הצליחה להשתלב בבוגרת.
בעונה שעברה התקשה גם באלמריה בליגה הראשונה, אך נשאר עם הקבוצה לאחר שירדה לליגה השנייה.
פתח את העונה עם שער אחד בשלושה משחקים – מנסה להחזיר את עצמו ואת המועדון למעלה.
רפאל אוברדור (בנפיקה ליסבון)
המגן השמאלי שהגיע להחליף את קרראס בבנפיקה כבר פתח במשחק ליגה אחד.
יהיה מסקרן לראות כיצד יתפתח.
וואלה כל הכבוד על הטרחה. אתה משאיר את כולם מעודכנים.
באופן אישי, עקבתי מקרוב אחרי ניקו פאס בעונה שעברה, הבחור מוכשר בטירוף. שמח שהוא לא חזר העונה, כי הוא היה נפגע מכך בעיניי. קצת כמו שהחזרנו את מרטין אודגור אחרי עונה מצויינת בסוסיאדד וייבשנו אותו. מאמין שהילד הזה יכול להפוך לכוכב, הזמן יגיד. השנה יהיה מעניין לעקוב גם אחרי חאקובו.
השחקן הנוסף והמאוד מעניין כפי שציינת הוא צ’מה. הבחור לא רק גבוהה הוא גם מאוד חזק פיזית. וניראה שיש לו משחק ראש מצויין. מקווה שימשיך כך.
שווה לעקוב.
גם זה קרה ביום האחרון והמשוגע של חלון ההעברות. שנה אחרי ‘הפייק’ הגדול שרץ ברשת: מרקו אסנסיו בפנרבחצ’ה
קיץ 2023: מסיים חוזה בריאל מדריד ועובר לפריז סן ז’רמן.
חורף 2025: מושאל בחורף לאסטון וילה אחרי שלא שיחק
קיץ 2025: חותם בליגה הטורקית בגיל 29 ומאבד קשר עם הטופ
עבר בתמורה ל-7.5 מיליון יורו וחתם לשלוש עונות עם אופציה לאחת נוספת. בסה"כ בפריז רשם שבעה שערים ב-47 הופעות בשנתיים (מעט דקות), ובווילה שמונה שערים ב-21 משחקים…
(ו…אם תרצו: בדרך הבטוחה לערב הסעודית עוד מעט ואחר כך אולי…למכבי חיפה במקום נהאול וסברינה שלא מסוגלים לתת גול וגם לא סוף פודגורואנו. עד שסוף ייתן גול - זו תהיה סוף העונה.)
"אני מאוד שמח להיות כאן. אני לא יכול לחכות לשחק מול האוהדים שלנו באצטדיון הזה. הם אמרו לי שיש כאן אווירה נהדרת. אני רוצה להצטרף לקבוצה ולהתאמן עם חבריי בהקדם האפשרי. קודם כל, אני רוצה להודות להם על התעניינותם. קיבלתי הרבה הודעות מהאוהדים. אני מקווה לגמול להם על ידי השגת הצלחה גדולה יחד.
דווין אוזק המנהל המקצועי: “מרקו היה להוט לשחק בפנרבחצ’ה מאז השיחה הראשונה שלנו. הוא יביא ערך רב לקבוצה שלנו עם היצירתיות שלו, הכישורים הטכניים, אינטליגנציית המשחק שלו והניסיון הרב שלו. אנו שמחים שהבאנו את השחקן המיוחד הזה למועדון שלנו. אנו מקבלים בברכה את מרקו אסנסיו למשפחתנו ומאחלים לפנרבחצ’ה ולצהוב-כחול כהה ניצחונות ואליפויות רבות”.
חבל.
מגיע לו.
היה יכול להאריך חוזה בריאל מדריד ולהיות שחקן רוטציה.
במקום זה העדיף לגמור את החוזה אחרי שהמועדון עמד לצידו ברגעים הקשים שלו. אפילו לא הסכים להמכר.
כשר, אבל מסריח, ולא כואב לי עליו.
היה יכול (יכל) הרבה דברים, ובחר אחרת. לא חושב שהוא כשרון על ולא היה כזה באף שלב, ומה שקצת סינוור זה שהוא זכה להבקיע כמה גולים בכמה מהופעות הבכורה בקבוצה, בדגש על בעיטות שמאליות מרהיבות.
בעיקר היה וואן טריק פוני ובהחלט יכל להישאר לו הבין את מקומו היחסי כשחקן רוטציה. בסופו של יום, לא איבוד גדול גם אם לא קיבלנו תמורתו סכום במכירה.
לי זכור במיוחד שלפני שהגיע לארץ, נדמה לי עם הנבחרת, הוא כתב על כמה הוא מצפה לבקר בירושלים שהיא עיר טופ, ואז הופצץ בתגובות מוסלמיות זועמות ומחק את אותו ציוץ. לא יודע למה אני עדיין זוכר את זה, אבל זה האיש.
זה נכתב יותר ממקום של “חבל לי עליו” ברמה האישית, לא שהוא היה יכול לשחק בריאל מדריד, גם לא צפיתי לו הצלחה גדולה בפריז סן ז’רמן.
אני חושב שרגע שדבק בו הוא אותו ריאיון ב-2018/19 “לא אני זה שצריך לסחוב את המכונית” שהראה על כל דבר חוץ משאפתנות - ועל כר הדשא הוא דווקא כן הראה.
לדעתי הוא פספוס, וחשוב לציין: לדעתי בהחלט יש משמעות ליריבות נגדן אתה מבקיע ולמעמדים בהם אתה מבקיע, זה בא לו בקלות. אגב, הוא היה שחקן עם קצת יותר מתותח ברגל שמאל. היה מהנה מאוד לראות אותו בשנתיים הראשונות. הוא היה חכם, יודע למסור, אפילו בכנף שמאל מדי פעם מייצר מצבים. נגד באיירן מינכן בחצי הגמר עשה גול אחד ממצב אחד..
את זה באמת שכחתי. אני באותו זמן לקחתי את כיוון המנהיגות - אני לא המנהיג של הקבוצה, ולא משתייך לקבוצת המנהיגים שתפקידה לנווט בזמן שלא הולך. כמובן שלנוכח הביקורות הוא מיהר לחזור בו אבל האמירה כבר נאמרה..
מסכים איתך בכל מילה, מגיע לו ואני גם שמח שהוא עזב. ככה קיבלנו את בריהם ישר לרוטציה. לדעתי בריהם עדיף עליו בכל פרמטר למעט בעיטה מהמקום (שאסנסיו היה משתמש בזה פעם ב..)
מסכים איתך, אבל אצלי השמחה לאיד היא פחות מצד “מה הוא עשה למועדון” (למען האמת לא זכרתי את הצד הכלכלי של העניין, יותר את הפן המקצועי, שהשאיר אותנו לכאורה בלי שחקני קו ימין - מה שהתברר בדיעבד כשדרוג, עם הגעתו של בראהים, כפי שציינו נכון מעליי).
אצלי השמחה לאיד נובעת מנקודת המבט של השחקן עצמו דווקא. הוא פשוט מאוד קפץ מעל הפופיק, וכולנו ידענו ואמרנו את זה בזמן אמת.
אסנסיו עזב לפריז (ובצורה שבה עזב), כי הוא חשב שהוא שווה הרכב בקבוצת טופ אירופאית, ולכן לא התאים לו לשבת על הספסל של ריאל מדריד. בפועל, וכפי שכולנו ידענו להגיד מראש - הוכח שהוא לא שווה הרכב ראשון בקבוצה בדרג של פסז’, ואולי אפילו בקבוצה בדרג של אסטון וילה - והקריירה שלו תיזכר תישכח בתור נקודה קצרה וחסרת משמעות יחסית בזמן.
זאת בזמן שחברים צנועים וסבלניים יותר, כמו לוקאס ונאצ’ו, שהסכימו לספוג “עלבונות” לאגו כמו ישיבה על הספסל ותפקוד בעמדות פחות מועדפות - זכו להיות שותפים לאינספור תארים ורגעי ענק היסטוריים, כולל כאלה בכיכובם אפילו, תוך שהם משחקים לא מעט בכלל לאורך השנים, וגולת הכותרת - אפילו זכו להירשם בהיסטוריה ברשימת הקפטנים של ריאל מדריד.
יוהרה וחשיבות עצמית מנופחת תמיד מצחיקים אותי, בעיקר כשהם מתנפצים על סלע המציאות.
-לגבי מרקו אסנסיו: הוא הרגיש שהוא נלקח בריאל מדריד כ’מובן מאליו’ ועזב אחרי הרבה זמן. לא שאני חולק עליכם שהוא חשב שהוא יותר טוב ממה שהוא באמת, והוא עשה טעות. גם הצד הכספי שיחק תפקיד ואין לי ספק שהוא הרוויח בפריז סן ז’רמן יותר מאשר בריאל.
-הסתכלתי על רשימת האקסים החביבה כאן והתמקדתי בסרחיו אריבאס. כל שחקן שנותן מעל 20 גולים בקסטיליה מושך את העין יותר מאחרים. מתשעה שערים בליגה באלמריה שהייתה קבוצה חלשה מאוד בליגה הבכירה - הוא ירד לשמונה שערים בליגה השנייה. הוא יותר מספר 10 או חלוץ שני ולדעתי חסרה לו קצת מהירות. הוא אוטוטו בן 24 ובהתחשב באיפה שרודריגו היה בגיל הזה - לא ייצא ממנו הרבה. בזמנו רציתי לראות אותו מקבל דקות על חשבון ארדה גולר שהיה קרוב לברצלונה והרגיש לי שריאל מדריד מנסה “לנצח אותה” במאבק על שחקן ולא הייתה חשיבה גדולה בהבאתו וזה היה מוקדם מדי, אבל טעיתי.
זה מוביל לשאלה מדוע לה מאסיה >קסטיליה ולה פבריקה, אפילו אם מנתקים את לאמין ימאל מהמשוואה שהוא שחקן היסטורי.
רק אני רואה פרסומת לאייר אירופה?
אכן מוזר, חברת התעופה השתלטה לי על הטלפון. הסגירה גם את העובדה שאני בדרך למשחק.




