אם הולכים על מאמן צעיר ולא מנוסה במיוחד כמו ראול, אפשר וצריך לקחת בחשבון גם את צ’אבי אלונסו. הבאסקי רחוק משחק אחד מלהעלות את סוסיאדד ב’ לליגה השנייה. לדעתי הוא יהיה אחד המאמנים הטובים מבין שחקני העבר שנכנסים עכשיו לתחום האימון (סטיבן ג’רארד מסתמן כהכי מוצלח בינתיים). בכל מקרה אני מעדיף את ראול או אלונסו על פני מאמן איטלקי. הגנה טובה כבר יש לנו כרגע, עכשיו צריך לעבוד על ההתקפה ואני לא חושב שאלגרי מתאים לשידרוג המשחק ההתקפי שלנו.
יוגי לב הוא האופציה הכי גרועה שיכולה להיות. יש הבדל עצום בין לאמן נבחרת לאימון קבוצה. פעם אחרונה שהוא אימן קבוצה הייתה לפני 17 שנה וגם אז הוא נכשל. אני מקווה שהוא בכלל לא מועמד.
הכדורגל של הקבוצה עם אנצ’לוטי היה מחפיר בחלק מהזמן ביחס לסגל שהיה, הוא היה זורק את אותם 10 שחקנים כל שבע ונותן להם להסתדר על הדשא. לא סתם הקריירה שלו במבוי סתום מאז, יש לו את היתרונות שלו(דוד חביב וכו’) ועדיין הוא לא מתאים לכדורגל של השנים האחרונות וכמו שכתבו כאן אין כבר כוכבים שצריך ללטף. לא תודה.
אלגרי לא כס התה שלי אבל הוא מאמן מוכח וההבדל בין יובה שלו לבין מה שהגיע אחרי תהומי, קצת כמו זידאן. על ראול אין מה לדבר, אי אפשר להמר על מאמנים שעושים עונה במילואים כל פעם.
ההבדל בין הצלחה לכשלון תלוי יותר באיכות הסגל מאשר בזהות המאמן, אבל מעבר לכך ולרומנטיקה ולהתרגשות לראות את ראול על הקווים, אני מאמין שאלונסו יצליח הרבה יותר.
אורי קופר כתב פעם מאמר מצוין על ההבדלים בין קשרים אחוריים לשחקני התקפה כמאמנים הנוסחה המנצחת על הקווים / הכל מקצועי), קודם כל בשל ראיית המשחק, אבל מעבר להכללה הזאת, צ’אבי אלונסו הוא השחקן הכי אינטיליגנטי שיצא לי לראות, ואני חושב שגם המזג השקט שלו עשוי לסייע לו לצלוח את סיר הלחץ המטורלל במדריד.
"הפגישה שתקבע את עתידה של ריאל מדריד" , נכתב ב-AS בדרמטיות. ביום שבת ריאל תפגוש את ויאריאל במחזור הסיום אבל לא פחות חשוב האם תצליח לזכות באליפות או לא - לאחר שהעונה תיגמר, הנשיא פרס יפגש עם זידאן. ייתכן שזה יקרה בראשון או ביום שני. “המטרה של ריאל היא שזידאן יישאר. תהיה פגישה ארוכה בה הם ידברו על הכל - החוזים של השחקנים, החתמות. במועדון מבינים שזידאן הוא האיש שצריך להיות בעונה הבאה”, טוען חאבייר הרננדס מקדנה סר. העיתונאי מאנו קרניו מדווח אחרת: “במדריד אומרים שיש עדיין אפשרות שזידאן יישאר והם מאמינים בזה. כי הם אומרים שלזידאן אין ספקות”. מנגד, חוליו פולידו טוען כי “אם זידאן קיבל החלטה, הוא נחוש. הוא לא ישנה אותה, לא בגלל שפרס מבטיח שינויים. זה לא יעזור”. בכל מקרה ביום שני ההחלטה הסופית תתקבל.
אני מאוד פסימי וחושב וחושש שההחלטה של זיזו כבר נעשתה. אם פרס באמת הבטיח לו רכש וסמכות נרחבת יותר אז מבחינתי הוא ניסה להציל את המצב אבל אולי התעורר מאוחר מדי.
מאוד מאכזב. כשהוא עזב ב-2018, למרות ההלם, זה היה מובן. היה תחושת מיצוי והוא ופלורנטינו (עפ"י הדיווחים) לא ראו עין בעין את הצורך בחיזוק הסגל. ועכשיו מה? נחוצה כאן כל כך הרבה עבודה ויש הרגשה שהקיץ סופסוף חוזרים לתלם בגזרת הרכישות. מבחינתי, וכתבתי את זה בעבר, הוא צריך להישאר כל עוד הוא חפץ בכך. מצחיק שדווקא מאמנים אמוציונליים שצריכים מדללי דם כמו סימאונה יכולים לאמן הרבה שנים ברצף אבל אדם קר כקרח כמו זידאן צריך “להתאוורר” פה ושם. ואולי זה העניין, האש לא בוערת בו מספיק או שהוא באמת הגיע לתחושת מיצוי אצלנו ויחפש את האתגר הבא בקרוב.
מה הלאה? מקווה שלא ראול, לא כל אחד הוא זידאן/פפ והוא יקר לי מדי מכדי לראות אותו מתבזה. הוא יגיע לקבוצה בינונית להחריד או קבוצה עם כוכבים חדשים וציפיות בשמיים. בכל אופן, לא מצב אופטימלי בלשון המעטה. השחקנים יכבדו אותו ואני מאמין שאלוהים ברך אותו בתחת לפחות כמו של זידאן אבל אני בספק אם כרגע יש לו את המוח הטקטי שלו והיכולת לנהל סגל מסועף.
אלונסו ושאר השמות המוכרים נשמעים כאופציות יותר הגיוניות בעיניי. בכל מקרה, כמו שלוקה ציין למעלה, ההצלחה תלויה הרבה יותר במי שעולה על הדשא. צריך כאן דחוף עוד כישרון, מהירות וטכניקה. גם יקל על המאמן הבא וגם על הלחץ דם שלנו.
ריאל מדריד לא אתלטיקו מדריד, אין מה לעשות, גם בעידן ההצלחות שלה. לאורך ההיסטוריה רק מיגל מוניוס עמד על הקווים חמש שנים+, זה קרה בשנות ה-60-70 וגם הוא עף בכישלון הבומבסטי הדי ראשון.
אני דווקא כן הופתעתי ב-2018 וזה לא היה מובן לי. לא היו חסרים אתגרים כמו לייצר רצף אליפויות לדוגמא, ומעבר לכך הסגל, ונעזוב בצד את רונאלדו רגע כי בטח היה ידוע שהוא לא ימשיך - היה צעיר בשלוש שנים ממה שקורה עכשיו. ראמוס, מודריץ’, בנזמה (למרות שהוא היה ‘צל’ אז), בייל כביכול רצה לקחת את הפיקוד ולהיות הכוכב. מרסלו, קרבחאל ועוד. סגל טוב. אגב, הוא כבר חזר במרץ 2019 הרי, הבטיח לעשות שינויים וזה לא קרה. מוזר. גם אם הזאר היה משתלב נהדר זה לא מהפכה. מה הרווחנו מאז? ואלוורדה.
אני שמח על האופטימיות לגבי רכש בומבסטי בקיץ, מניין היא? אני גם חושב ששחקן אחד, אפילו אם הוא אמבפה - לא יספיק. כל השחקנים שרוצים למכור - אין להם ביקוש.
ראול - הראש אומר לא! והלב אומר כן. אבל אסור שהמאמן, זהות האיש על הקווים - תהיה הריגוש היחיד בקיץ. זה לא ‘טריק’ שמתאים לריאל מדריד.
קשה לי מאד להאמין שרגע לפני שהוא נפתר מכל הויניסיוסים ומקבל את חלום חייו אמבפה+ עוד כמה שחקנים זידאן יעזוב.
יש כאן אחד מ2-
זידאן יודע משהו שאנחנו לא ולא באמת מתוכנן רכש ראוי.
זידאן מנסה ללחוץ על פרז שהפעם יביא לו את מה שהוא מבקש.
בנוגע למאמנים אחרים אם וכאשר זיזו עוזב-
לאמן את ריאל מדריד לא דומה לאימון בשום קבוצה אחרת בעולם, לדעת טקטיקה זה אחלה אבל לפני הכל יש כאן דינמיקה עדינה של יחסי אנוש והתמודדות עם אגו עצום (לך תשכנע את כריסטיאנו לשבת על הספסל וגם להיות מבסוט מזה בסופו של דבר), נשיא דומיננטי מאד, תקשורת שמסקרת יותר מכל קבוצה אחרת וקהל תובעני שלא מוכן לקבל הפסד.
לכן, אני חושב שאלגרי הוא מאמן טוב אבל לא יתאים לפה, הוא שייך לסוג של בניטז, קאפלו או אפילו מוריניו שגם אם יצליח עונה אחת, הקהל והתקשורת לא יהיו איתו בגלל סגנון המשחק וכו’ ולעומתם מאמן כמו דל בוסקה התאים לנו כמו כפפה גם אם שלחו לו בפקס את ההרכבים לפני כל משחק.
גם ראול רצוי שיקבל עוד ניסיון בקבוצה אחרת ואז יגיע אלינו, אלונסו זה חלום רטוב אבל כרגע בכלל לא מועמד.
בשורה התחתונה- מקווה שזיזו יהיה פה עוד שנתיים, יביא את השחקנים שצריך ולאחר מכן מאמן צעיר אחר יגיע אלינו.
שמועות שזידאן רוצה לעזוב הופיעו כמה פעמים במהלך השנים האחרונות. כנראה שפחות בא לו הטוב הלחץ והמרכיבים היותר נוקשים של העולם הזה.
לא יפתיע אותי אם הוא פשוט עייף מהמצב הזה. וזה לא בהכרח קשור לזהות הקבוצה בעונה הבאה.
לפני שלוש שנים כשזידאן עזב עלו המון שמועות ובסופם נבחר לופטגי דיי בהפתעה.
כרגע מדברים על ראול ואלגרי. לא יפתיע אותי אם יעלו שמות נוספים בהמשך.
אתם זוכרים שמוריניו היה פה הצלחה עצומה?
הוא ייצב אותנו וייצר שיטה!
בזכות אותה שיטה הצגנו את הכדורגל הכי טוב וגם הכי התקפי שריאל אי פעם הציגה!
למוריניו יצא שם שם בונקריסט, אך הוא לא יותר בונקריסט מקלופ שגם ביסס את המערך שלו על הגנה חזקה ויציאה מהירה קדימה.
בסופו של דבר אותה ברסה הייתה מיוחדת, לא במקרה הקבוצות היחידות שעצרו אותה באותן שנים היו… אינטר ריאל וצ׳לסי, כולן עם טקטיקה של הגנה חזקה ומתפרצות.
זו הסיבה שמוריניו זכור לעולם כמאמן כזה. אגב, בדרך הזאת הוא הבקיע יותר מכל אנצ׳לוטי חביב והתקפי שהגיע לפה.
בלי קשר, אני מנסה להבין לפי מה משייכים מאמנים? לפי צורת משחק באמת או לפי מוצא וגיל?
צריך להבדיל בין הסביבה אליה מאמן מגיע. ריאל מודל 2021 דומה יותר לריאל טרום מוריניו מאשר לריאל של טרום בניטז.
זה דבר אחד לקבל קבוצה לפני הפריצה שלה וחגרום לה לפרוץ, וזה דבר אחר לקבל קבוצה אחרי הפריצה וההצלחה שחוותה עונה קשה, ולהחזיר אותה לדרך הישר.
זה כמו ההבדל של מתי שקלופ הגיע לליברפול לעומת אם קלופ יעזוב השנה ומי שיחליף אותו
אני ממש לא חושב שמוריניו היה הצלחה ענקית.
בסופו של דבר ב3 עונות הוא הביא אליפות מאד יפה וגביע, נתן עונה ראשונה של הסתגלות (+חמישייה בתחילת העונה מול ברצלונה) עונה שנייה מצויינת ועונה שלישית קטסטרופלית, אני לא קורא לזה כישלון בעיקר בגלל זהות היריבה הבאמת היסטורית שהייתה מולנו אבל הצלחה? ממש לא.
בסופו של דבר תנסה להיזכר איך מוריניו הגיע אלינו (אחרי הגביע עם אינטר וסוג של נשק יום הדין מול ברצלונה) בזמן אמת היית חותם לפני שהגיע שיביא אליפות וגביע ב3 עונות? אני לא.
גם לגבי הכדורגל אגב אני פחות מסכים, בעונה השנייה שלו באמת שברנו שיא שערים אבל זו תמיד הייתה קבוצה ששיחקה על מתפרצות ועל יציאה מהירה קדימה, פחות כוס התה שלי.
לדעתי הקבוצה של אנצ’לוטי ושל זידאן ב2017 שיחקו כדורגל הרבה יותר התקפי וכיף לעין.
מה?
קודם כל קלופ היה התקפי בכל קבוצה שאימן.
שנית קלופ זה לא הגנה חזקה ומתפרצות, ממש רחוק, קלופ זה לחץ גבוהה ומסיבי וחונק שלא נותן ליריבה לנשום, התקפה מהירה שמשחקת לעומק ותמיד מחפשת את השער, קלופ זה גאנג באנג.
אחרי שקלופ בונה קבוצה ואין עונה פסיכית של פציעות כמו העונה או שחקנים שנמכרים כדי לאזן את המספרים כמו בדורטמונד אי אפשר פשוט להתמודד איתו.
כל הטענות כנגד מוריניו מבוססות על המשחק ההוא של אינטר ועל הקלאסיקויים של 2011 שלאחר המאניטה ההיא.
אלה הן הסיבות להיותו בונקריניו.
בסוף נגיד מה שנגיד, זו הייתי הדרך היחידה להתמודד עם אותה ברסה. כל קבוצה שניצחה אותה שיחקה ככה.
ריאל עוד הצליחה להתקדם ויחד עם הירידה של ברסה זה עבד.
בסך הכל מוריניו לא שיחק כל כך שונה מקלופ, לפחות לא באופן בו אני יכול להגדיר את הראשון התקפי והשני הגנתי.
קלופ לוחץ יותר, זה כן. מצד שני גם ריאל ניסתה לחטוף ולרוץ קדימה, פשוט עם משחק לחץ פחות טוב ויעיל
אתה רציני?
פפ אחרי שבנה קבוצה תואמת ברצלונה בסיטי הוא הודה בפה מלא שאי אפשר לשחק את המשחק הרגיל שלו מול ליברפול כי היא תשחט אותך, זאת אחרי שבעונה קודמת הוא קיבל מכות קשות מקלופ, אמרו שזה משחק פסיכולוגי לפני משחק באנפילד, אבל במשחק עצמו כפי שפפ אמר ובפעם הראשונה שלו מאז ומעולם הוא החליף שיטת משחק, ויתר על הנעת כדור בכל מחיר, שיחק יותר נסוג ותקף פחות וסחט תיקו.
ואילו מוריניו העלה בלם קשוח כדי שישחק קשר אחורי כדי לעצור את ברצלונה של פפ.
אני מאוד מחבב את מוריניו, מחזיק ממנו מאמן על וחושב שעשה עבודה מצויינת בריאל( בעונה השלישית משחקי אגו של חלק מהשחקנים מול מוריניו הרסו לנו את העונה ואני מאשים יותר את השחקנים בעניין זה) אבל אין 2 מאמנים שכל רחוקים זה מזה בשיטת האימון והמשחק שלהם מאשר מוריניו וקלופ.
אז לסיטי של פפ היה יותר קשה להתמודד עם קלופ מאשר לברסה של פפ עם מוריניו.
בסוף סיטי של פפ היא לא ברסה של פפ. בסוף לפי דעות של רוב האנשים, ליגת האלופות הייתה חזקה יותר בזמנו אבל גם אם נתעלם מזה, ברסה הייתה חברה קבע בחצי גמר וזכתה גם פעמיים וכשהפסידה זה היה מול משחקי בונקר.
סיטי של פפ מפסידה לטוטנהאם וליון.
אז סלחו לי שאני לא חושב שסיטי צריכה את אותן ההתאמות כמו ברסה של פפ. כל הכבוד לקלופ שהוא לא משחק בבונקר מולם, תאמינו לי שאם מחר מוריניו מגיע לריאל הוא לא ישחק בבונקר מול ברסה של קומאן. זה מוכיח משהו?
לא במקרה אף קבוצה עד באיירן 2013 לא הצליחה להתמודד עם ברסה במשחק פתוח.
מקרים שונים.
משחק אחד הוא כל ההבדל, ברור.
ריאל ההגנתית ההיא הבקיעה 121 שערים לעומת כל המאמנים ההתקפיים לפניו ואחריו…
אולי צריך להחליט מה זה מאמן הגנתי? לטעמי זה קשור לכמה מחפשים את השער ולא לצורה בה מחפשים אותו.
לטעמי מאמן שאיתו כבשנו מעל 3 שערים למשחק הוא לא מאמן הגנתי!
לטעמי מאמן ששבר שיאי שערים מטורפים שאפילו פפ לא הגיע אליהם (היה רחוק שער אחד בשיא) הןא לא מאמן הגנתי.
