צ’לסי לא באמת “מנצחת” את סיטי. היא רחוקה ממנה שנור אור בליגה. זה ידוע שבנוק אאוט, ובכללי לעתים במאצ’ אפים מסוימים, הכדורגל שונה וההשפעה של מאמנים וההתאמות הנקודתיות גדלה.
הבסיס המשמעותי ביותר של קבוצת כדורגל היה ונשאר שחקני כדורגל ברמה גבוהה, ולכן גם בשנה הבאה אהמר שסיטי תסיים מעל צ’לסי בליגה וגם תגיע רחוק ממנה באלופות. עם כל הכבוד לזכייה המרשימה והמוצדקת היום של צ’לסי, זה לא המודל לחיקוי של ריאל מדריד.
בוודאי ששחקני כדורגל ברמה גבוהה זה הבסיס. טענתי היא ששחקני כדורגל ברמה גבוהה זה למשל קאנטה ומאונט.
טוכל אימן שחקנים טובים יותר בפאריז ובנה קבוצה טובה יותר בצ’לסי.
כדי לייצר הגמוניה מובהקת כמו בארסה של פפ אתה צריך יתרון מאוד משמעותי בחומר השחקנים. דבר שכמעט לא קיים היום. כאן נכנסים מאמנים טובים. כאן נכנסים שחקנים חרוצים. מאמנים טובים עוזרים לשחקנים טובים להיות מצוינים. גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית.
המודל של ריאל הוא ריאל. זה לא סותר את טענתי שהיא יכולה ללמוד מצ’לסי במקומות מסוימים.
ריאל מדריד בשנים האחרונות הצליחה הרבה יותר בכדורגל מאשר קבוצות שונות עם המודל של צ’לסי. יש גם מקריות בכדרוגל ובזכיה האחרונה המקריות שיחקה תפקיד אף גדול יותר (וזה בלי קשר לזה שצ’לסי קבוצה מעולה).
בסוף עם כל ההערכה לטקטיקות ומאמנים, זה די אוברייטד. לאורך זמן מי שמנצח זה מי שטוב בכדרוגל, ואם יש לך שחקנים טובים, עשית כמעט הכל.
מציע שתקרא שוב מה שכתבתי.
היתרון המובהק שהיה לקבוצות כמו בארסה וריאל ברמת השחקנים כבר לא כ"כ קיים.
קבוצות הטופ יחסית שוות. לליברפול וסיטי יש קבוצות שוות פחות או יותר. הניצחונות שלהן אחת על השניה בשנים האחרונות קשורות בעבודה טקטית של המאמנים.
אז כן, ברור ששחקנים טובים הם הדבר החשוב ביותר. אלא שטענתי מתייחסת למצב שבו אין פערים משמעותיים בין קבוצות בשדה הזה.
באיירן מינכן היא דוגמה מצוינת לכך. כדי להבין עד כמה זה עמוק שווה לבדוק כמה כסף היא הוציאה עבור שחקני ההרכב שלה.
אבל כיום הפערים הם לרעתנו ברמת השחקנים, בוודאי שחקני התקפה, שם אנחנו משתרכים מאחורי קבוצות הטופ ובפער משמעותי. וגם אם צ’לסי היא המודל לצורך הדיון, אף מאמן לא יהפוך את מה שיש לך לחבורת כלבי ציד שלא נותנת ליריבה לנשום, פשוט כי אין לך שחקנים כאלה.
זה היה הסלע של זידאן, והוא הוציא ממנו מעל ומעבר.
לא מזלזל בטקטיקה ומאמנים, אבל בלי רכש משמעותי הדשדוש ימשיך ואני לא רואה מאמן שיעשה פה קסמים מהחומר הקיים, גאון ככל שיהיה.
ברור שרכש משמעותי חייב להגיע.
אבל שים לב לצ’לסי של למפארד וצ’לסי של טוכל. אותו חומר שחקנים וקבוצה שונה לחלוטין.
הטענה שלי בשנים האחרונות היא שריאל מנסה ללכת או על כישרונות צעירים (ויניסיוס, רודריגו, קובו) או על שוברי שוויון (אמבפה).
יש עוד שחקנים טובים מאוד שיכולים לשפר אותנו משמעותית. מספיק כאלה שיודעים לרוץ מהר ולבעוט לשער.
ריאל לא משתחררת מהמודל הגלאקטי. הלוואי והיה אפשרי אבל זה מורכב הרבה יותר היום.
צ׳לסי של טוכל בהחלט מתמודדת עם סיטי על אליפות. פשוט למפארד מסר אותה במצב רע בליגה. קצת כמו זידאן ב2015-2016, אי אפשר להגיד שהשיטה שלו זה מה שנכשל בליגה, בסוף הבן אדם השיג בזמן שהיה לו יותר נקודות מכולם אבל זה לא הספיק כדי לסגור פער של 12 נקודות.
צ׳לסי ניצחה והייתה גם יותר טובה ומסוכנת. השני שלה היה יותר קרוב מהראשון של סיטי, ואני לא מדבר רק על אחרי השער אלא גם לפניו עם ההחמצות של ורנר.
זה לא סותר את הרמה הגבוהה של השחקנים, צ׳לסי מפוצצת בכישרון בחלק הקדמי שלה וגם המחליפים שלה מעולים. אבל לפני שקונים שחקן טוב מריך גם לדאוג לרמה הקבוצתית שתהיה איתו. הנה, השחקנים הקבוצתיים של צ׳לסי מסתבר שעולים על הכישרון הקיים בסיטי. בסוף כל הכשרון של סטרלינג לא עזר כשלחצו אותו כל כך טוב אך צ׳לסי הצליחה לצאת קדימה ולחטוף כדורים באמצע בזכות היתרונות הפיזיים.
זה לא סותר את אמבפה, אבל זה אומר שהכדורגל הולך לכיוון של קבוצות ולא רק של כוכבים.
כל הזוכות האחרונות היו קבוצות נהדרות ולא קבוצות של כוכבים:
צ׳לסי, באיירן, ליברפול (התקפה נהדרת, אך לא יזכרו אותם בגלל אינדיבידואלים).
גם הכוכבים יצטרכו ללמוד להיות חלק מקבוצה.
אגב, אני חושב דרך אגב שהקבוצה עם הסיכוי הטוב ביותר מול צ׳לסי העונה הייתה פסז׳.
סיטי ובאיירן אולי הכי טובות על הנייר, אבל הטקטיקה שלהן ממש משחקת לידיים של צ׳לסי.
זינדין זידאן מסביר את הסיבות לעזיבתו במכתב פתוח למדרידיסימו שפורסם במלואו ב-AS: “אני הולך כי המועדון לא נתן לי את הביטחון שהייתי צריך”.
“אני מבין כדורגל ואני מכיר את הדרישות של מועדון כמו ריאל מדריד. אני יודע שכאשר אתה לא זוכה בתארים אתה צריך ללכת”, אומר המאמן, שמוסיף:" אני לא קופץ מהסירה ולא נמאס לי לאמן. הקשר שלי עם המועדון. ועם הנשיא בחודשים האחרונים היה קצת אחר".
ובכל זאת הוא אסיר תודה: “עשרים השנה במדריד (מחודש יולי) היו הדבר הכי יפה שקרה לי בחיי ואני חייב את זה לפלורנטינו פרס” מבהיר זיזו.
המכתב המלא:
“מדרידיסטאס יקרים. במשך עשרים שנה, מהיום הראשון בו רכתי במדריד ולבשתי את החולצה הלבנה - נתתם לי את אהבתכם. תמיד הרגשתי שיש בינינו משהו מיוחד מאוד. היה לי הכבוד הגדול להיות שחקן ומאמן של המועדון החשוב בהיסטוריה. רציתי לכתוב לכם את המכתב הזה ולהסביר מדוע החלטתי לעזוב”.
"כשהסכמתי לחזור במרץ 2019 לאחר הפסקה של שמונה חודשים כי הנשיא ביקש ממני כמובן. הרגשתי את התמיכה שלכם ברחוב. אני שותף לערכים של המדרידיסימו ורציתי לחזור. המועדון הזה שייך לאוהדים הרבים כל העולם. ניסיתי להעביר את הערכים האלה בכל יום ולהוות דוגמא.
ביליתי 20 שנה בריאל וזה הדבר הכי יפה שקרה לי בחיים ואני יודע שאני חייב את זה אך ורק לנשיא פרס שנלחם עליי, גרם לי להגיע לכאן ב-2001. אני אומר את זה מכל ליבי. אהיה אסיר תודה לנצח".
כעת החלטתי לעזוב ואני אסביר את הסיבות. אני הולך אבל לא נמאס לי לאמן ואני לא נוטש. במאי 2018 עזבתי כי אחרי שנתיים וחצי הרגשתי אחרי כל כך הרבה ניצחונות ותארים שהקבוצה זקוקה לדם חדש כדי להישאר בטופ. כעת הדברים שונים.
היום אני עוזב כי אני מרגיש שהמועדון לא נותן לי את הביטחון שאני צריך, לא מציע לי את התנאים לבנות משהו בטווח הבינוני או הארוך. אני מכיר היטב את הכדורגח ויודע מהן הדרישות של ריאל מדריד, אני יודע כשאתה לא זוכה בתארים - עלייך ללכת.
אבל כאן נשכח דבר חשוב מאוד. כל מה שבניתי על בסיס יומים - נשכח. הייתי כאן כדי לכבוש עוד ועוד גביעים אבל מעבר לכך יש אנשים, רגשות וחיים שלמים. ויש לי תחושה שזה לא הוערך. אפילו באופן מסוים הרגשתי שנוזפים בי".
אני רוצה לכבד את מה שעשינו יחד. הייתי רוצה שבחודשים האחרונים היחס שלי עם המועדון והנשיא לא היה כזה. הוא היה שונה. לא ביקשתי יחס אחר אלא קצת זיכרון, זה הכל. כיום החיים של מאמן נהדר הוא טוב לשתי עונות ולא הרבה יותר. כדי שזה יימשך זמן ארוך יותר יחסי אנוש חשובים, יותר מכסף, יותר מתהילה, מהכל. כאב לי לקרוא בעיתונות אחרי הפסד, שאני הולך לעוף אם לא אנצח במשחק הבא. זה פגע בי ובכל הצוות שלי מכיוון שההודעות האלה הודלפו בכוונה לתקשורת וזה לא הפריע רק לי אלא לכל הקבוצה. זה יצר ספקות ואי הבנות.
למזלי היו לי שחקנים נפלאים שהלכו איתי עד המוות. כשהדברים היו מכוערים הם הצילו אותי עם ניצחונות גדולים. הם האמינו בי וידעו שאני מאמין בהם. כמובן שאני לא המאמן הטוב בעולם אבל אני מסוגל לתת את הכוח והביטחון שכל אחד זקוק לו בעבודתו. בין אם מדובר בשחקן או מישהו מצוות האימון. אני יודע בדיוק מה הקבוצה צריכה. לאורך 20 השנה האלה במדריד למדתי שאתם האוהדים רוצים לנצח אבל אפילו חשוב לכם יותר שניתן הכל. המאמן, הסגל, העובדים. אני יכול להבטיח לכם שכך היה בתקופתי.
אני לוקח את המכתב הזה גם עבור העיתונאים. עשיתי מאוד מסיבות עיתונאים ולצערי דיברנו מעט מאוד על כדורגל. ואני יודע שאתם אוהבים כדורגל והספורט מאחד אותנו. עם זאת, בלי להעמיד פנים שאני מבקר אתכם, הייתי רוצה שהשאלות לא יהיו תמיד לגבי מחלוקות. שנדבר לעתים קרובות על כדורגל ועל השחקנים שהם הדבר הכי חשוב. בואו לא נשכח את הכדורגל ונדאג לו.
מדרידיסטאס יקרים, אני תמיד אהיה אחד מכם. האללה מדריד! זידאן
עם מכתב כזה, עדיף שפרז יתחיל לעשות בדק בית והרבה חשיבה.
בשנה האחרונה יש יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה.
אי חידוש חוזים לשחקנים שמגיע להם ( וואסקס)
לתת למאמן לתכנן את הסגל ולא לתת לדירקטורים לתכנן.
להחתים מאמן ל5 שנים חוזה ולתת יציבות.
לא להדליף דברים לעיתונות על ימין ועל שמאל ( כשפרז רצה להתראיין ולדבר על הסופרליג ידע לעשות זאת בלי סוף).
הסופרליג רק פגע בריאל, תדמיתית ובכוחה באירופה.
כלכלית המועדון כנראה במצב לא מזהיר, במיוחד עם השיפוץ של האיצטדיון והחוזים הכבדים של מרסלו, איסקו, בייל והזארד ידידינו.
סליחה על ההתבטאות אבל זידאן יוצא חתיכת אפס בכיין. הוא מתמם כאילו הוא חדש בעולם הכדורגל. בתחילת העונה כמעט הודחנו מול נמושות אירופה, אז מה הוא מצפה? לאמון טוטלי ולא משנה מה? זה בולשיט!
בפועל, כל מאמן אחר היה עף על טיל מזמן, בטח עם הכדורגל המזעזע שלו. רציתי לכתוב לפני שאני שמח שהוא הלך כי עם כל הכבוד ל"הוצאת מים מהסלע" וכל שאר המחמאות שהוא מקבל, בשורה התחתונה, היה בלתי אפשרי לראות את הקבוצה, ממש סבל. אז עם כל הכבוד להישגיות, איפשהו חייב לשים את הגבול ולהגיד שאת זה לא מוכנים לסבול. אני מוכן לוותר על חצי גמר צ’מפיונס, ולעיתים גם על זכייה כדי לראות משהו שדומה לכדורגל ולא החושך הזה שראינו בשנתיים האחרונות.
בקיצור, תודה ושלום. בהצלחה עם לקבל תמיכה מוחלטת בפריז או ביובה.
לא הודחנו מאירופה וכמובן שזה קריטי. היינו על סף הדחה ותלויים בעצמנו ובשביל לחזור על כל בעיות הסגל/הנהלה/כסף - אין מקום מספיק כאן. אם מישהו מהמועדון אכן הדליף בכוונה זה חמור. בכדורגל יש זיכרון קצר אבל יש גבול. זידאן לא לופטגי או לושמבורגו/גארסיה ראמון. מכתב מאוד-מאוד עצוב. נפגע עד עמקי נשמתו. פרס חייב לצאת מהבונקר בשביל האוהדים ואפילו לדבר דוגרי שאין לנו כסף. זה יהיה קיץ קשה יותר מ-2018
גם אני שותף לתחושות של דור ומודאג ביותר מהמכתב הזה. אם זידאן בחר להוציא אותו החוצה, המצב כנראה חמור בהרבה ממה שאנחנו חושבים.
אני מעריך שפלורנטינו שם את כל הביצים על הסופרליג, וברגע שזה נפל לטמיון אין לנו שום Plan B על הפרק.
ואם הוא היה יודע בוודאות של 100 אחוז שהשנה מגיעים מבאפה והאלאנד אז המכתב הזה היה רואה אור?
הדבר הכי מדאיג פה זה שזידאן אמר שלא נותנים לו לבנות משהו לטווח הבינוני והארוך.
אם זידאן כותב דברים כאלה בשער של המארקה זה באמת מאוד מדאיג. זידאן לא יחפש לחסל חשבונות עם ריאל סתם, אם הוא מרגיש פגוע ברמה כזאת שהוא מכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ זה מראה שהדברים לא עובדים טוב, אבל אני לא חושב שאנחנו עד כדי כך צריכים להתרגש מזה.
ההדלפות האלה אמנם לא היו הוגנות אבל פלורנטינו כן גיבה את זידאן הרבה מאוד פעמים במהלך העונה, כולל בתקופות קשות מאוד מבחינת התוצאות (הכדורגל היה גרוע רוב העונה), אמר שהוא המאמן הכי גדול בהיסטוריה של ריאל ושהוא מאוד רוצה שימשיך, אז המועדון אולי טעה בחלק מההתנהלות שלו אבל כן עמד מאחורי זידאן בסופו של דבר, ובגדול.
זה החלק הבאמת מדאיג. אם זידאן לא מקבל מה שהוא רוצה מי כן יקבל? אולי באמת אין לנו שקל על התחת (לא חושב)?
מצד שני, הוא באופן ברור מרגיש לא מוערך וגם אומר את זה, יכול להיות שבגלל שבניגוד לרצונו המועדון רוצה להעיף את רוב הותיקים שהלכו איתו את כל הדרך הוא מתבטא ככה, בצורה שהיא מוגזמת קצת. נראה לי שזה שהוא בוחר להרכיב את ראמוס כשהוא לא ממש כשיר או בכושר במשחק הכי גדול של העונה מספר את הסיפור, אמונה עיוורת בותיקים גם כשלא מגיע להם. כנ"ל וראן שפותח בהרכב נגד ויאריאל על חשבון נאצ’ו במחזור האחרון, כל דקת משחק של מרסלו ואיסקו, ולדעתי גם אסנסיו שהוא פשוט שחקן לא לרמה של ריאל.
אולי זה כל הסיפור? שזה שהמועדון לא נותן לזידאן say
בלעדי על בניית הסגל ורוצה למכור את הותיקים ולרענן את הקבוצה על אמת כשהוא עוד מאמין בהם גורם לו לאבד את זה?
*בסיטואציה עם לוקאס אני מסכים עם זידאן ב-100%.
אל תשכחו שזידאן לא רצה לתת דקות לאף שחקן מהקאנטרה עד שהפציעות כבר לא נתנו ברירה, וגם אז הוא ניסה כל מיני ניסיונות משונים כמו מנדי בימין ו-ואלוורדה מגן, לא רצה את אודגור וייבש את מיליטאו לחלוטין עד למכת הפציעות, וזה הכיוון שהמועדון הולך אליו, של צעירים, יעידו כל הרכישות של ילדי ברזיל והמושאלים שלנו. ומצחיק שדווקא כשהוא הימר על מיליטאו עד הסוף קיבלנו את השבוע הכי טוב בעונה עם ניצחונות גדולים על ליברפול ובארסה. זידאן קיבל קרדיט שאף מאמן אחר לא היה מקבל, וקיבל בצדק כי הוא אגדה. מהתוצאות לדעתי אי אפשר לבוא אליו בטענות וגם לא לכדורגל, פשוט כי יש רק שחקן התקפה אחד בסגל, וזה לא אשמת אף אחד שהזאר כזה פלופ.
אני כן משוכנע שפלורנטינו הבטיח לו חיזוק להתקפה אבל ביחד עם ניקוי אורוות רציני שכנראה זידאן לא מסכים לו, והוא כנראה רוצה final cut על הסגל, דבר שפלורנטינו לא רוצה לתת לו.
אז החילוקי דעות המקצועיים התווספו לחוסר הגיבוי בתחילת העונה וכל הבלאגן בתקשורת, וזידאן כנראה לא קול כל כך כמו שחשבנו אלא כנראה יותר רגיש וטיפוס ששומר בבטן, ומשם הגענו למכתב הזה.
בהחלט לא נעים, אבל לא נורא.
איזה קול, אתה זוכר את רגע סיום הקריירה שלו?
אני חשבתי שיכול להיות שהוא שוב מתעייף ונשחק ועזיבה במצב הזה הרגישה כמו עוד נסיבות שנעבור אותן. במקום, מדובר בהדלפות מהמועדון שפגעו בו וסימן שאלה עצום על היכולת שלנו לרכוש שחקנים מהחומר הריאל מדרידי הסטנדרטי. מבאס לשמוע, ומעניין מאוד מה יקרה עכשיו בקיץ והלוואי ויום אחד המיסטר יחזור לסיבוב נוסף.
מה? פרז הפציץ אותו בצעירים שזידאן החליט לא לקדם.
זידאן קיבל המון תמיכה לטווח הארוך עם רוב הכשרונות הכי גדולים שיש בעולם. אבל מעט דקות, מעט אמון ומעט גיבוי לא קידמו אותם.
נכון שזה גם תלוי בשחקנים, אבל לא היה שום ניסיון לקדם אותם.
ברור שגם פרז אשם, פרז היה צריך לדאוג יותר לטווח הבינוני ולא רק על הרחוק. אבל שלא יתמם ויגיד שאין דאגה לעתיד, כי לעתיד הייתה המון דאגה, להווה לא.
אני ממש לא מגבה את המדיניות של פרז. הם לא היו מתואמים בשיט.
אבל להגיד שלא דאגו לטווח הארוך? זה כבר חרטא. לטווח הקצר לא דאגו, אפילו לא לבינוני. לארוך דאגו יותר מידי
ההנחתה של הברזילאים קרתה לפני שזידאן חזר למיטב זכרוני.
השחקנים שהגיעו לריאל מאז שזידאן חזר: מנדי, יוביץ׳, הזאר ומיליטאו.
ממיעוט ההזדמנויות של יוביץ׳ ומיליטאו יהיה הגיוני לחשוב שהוא לא רצה בהם בכלל.
פלורנטינו יכול להפציץ במה שהוא רוצה, אבל אם זה לא לדעת המאמן מדובר בבעיה קשה.
כמו שאנחנו יודעים, זידאן הוא לא “בכיין” או משהו בסגנון. הוא אדם מאוד מחושב. תהיה בטוח שהוא לא סתם אמר ככה. חצי עשור אומרים לנו שחוסכים לאמבפה וכלום לא קורה.
מאוד מדאיג.
עדיין. להגיד שאין חשיבה על העתיד כאשר העתיד שפה לא מקבל הזדמנויות זה מצחיק.
אז מיליטאו לא רכש שלך, אז מה? הוא עדיין בלם נהדר שלא נופל מהפותחים (ולפי העונה אף עולה עליהם). אז אני מבין למה לא לתת לא מייד הרכב, אבל לא לתת בכלל דקות?!?
במיוחד כשאתה רואה שראמוס עושה שרירים על החוזה, לא תראה את החלופות ותעזור למועדון? זה ממש כאילו שזידאן שיתף עם ראמוס פעולה כדי שפרז יאמין שאם אין את ראמוס אין על מי לסמוך.
פדה היה חייב להיות באנקר בהרכב. זידאן לא נתן לו את זה.
אודגור (שחזר אגב לבקשת המיסטר) קיבל 300 דקות בלבד! אז נכון שהייתה שם פציעה קטנה, אז מה?
זידאן לא חשב על העתיד, לא פרז. פרז הוא זה שלא חשב על ההווה.
בסוף שניהם אשמים. האשמה היא החוסר תיאום.
האחד קונה ילדים והשני רוצה קראקים.
אין לי שום תלונה נגד תלונות כלליות על הרכש, אבל שיהיו הגיונית. הבעיה היא המחשבה המועטה על ההווה ולא על העתיד
לפי הדיווחים האחרונים המאמן החדש יהיה מישהו שלא עלה עד כה.
לפני שלוש שנים זה היה אותו דבר. היו כל מיני מועמדים ופתאום לופטגי מונה.
