מקפיץ את הדיון ממעמקים. המאמן זינדין זידאן חוגג היום 47, ממליץ לכם לראות את הוידאו שהכינו עבורו באתר הרישמי, הבעיה היא אחת: מדובר שם רק על תקופתו כמאמן.
המורשת: שורה שאני כותב אותה תמיד והתאהבתי בה - הוא כבש את השער הגדול בתולדות הגמרים והביא לריאל מדריד את ה-‘לה-נובנה’ - גביע אירופה התשיעי ב-2002 (והסיר מעליו את תדמית הלוזר)| בזכייה בדסימה, הגביע העשירי, הוא קפץ על ערימת השחקנים אחרי הגול של ראמוס כשהיה עוזרו של קרלו אנצ’לוטי| ומ-2016-2018 זכה שלוש פעמים ברציפות בליגת האלופות, לא היה כדבר הזה.
הרגע: כששלח את הוולה הבלתי נשכח לרשת של באייר לברקוזן, באותו רגע, ה-15 במאי 2002, היה זינדין זידאן השחקן היקר בעולם, אלוף העולם ואלוף אירופה עם צרפת ואלוף אירופה עם ריאל מדריד - וואו.
עוד שערים: תמיד ידברו על הוולה הבלתי נשכח שלו בגמר. אני חושב שאפשר וצריך להזכיר גם את הגול נגד ויאדוליד מהבישול של בקהאם, וגם את השער נגד דפורטיבו לה קורוניה בעונת הבכורה אצלינו, 2001/02, זידאן פשוט ‘המציא תרגיל’, אין מילה אחרת| הבישול? היו כמה כאלה, בראש ובראשונה מול ולנסיה (רגע השיא של פורטיו). המשחק? כנראה נגד מנצ’סטר יונייטד. צמד המשחקים
ועכשיו אתם מוזמנים לחידון הקצר שלי על זינדין זידאן - שחק אותה זיזו. מצפה מכולם להביא 8-10 ולהיות גלאקטיקו אמיתי. כמובן שאפשר היה להאריך או להתייחס רק לריאל מדריד, אבל זה נעשה במסגרת העבודה תחת יוזמה ולא ציפיתי בכלל שהשם שלי יופיע.
התאריך הזה, 9.7, תמיד יהיה חלק מחייו של זינדין זידאן. בקיץ 2001 הוא הוצג בריאל מדריד כשחקן היקר ביותר בהסטוריה, וכולם זוכרים איך הסתיימה עונת הבכורה שלו - באייר לברקוזן, וולה ענק, “לה נובנה”. וכעבור חמש שנים, בתאריך זהה, גמר מונדיאל 2006 נגד איטליה. אחרי שהוביל את הטריקולור לגמר במשחקי ענק מול ספרד-ברזיל-פורטוגל, הגיע משחקו האחרון בקריירה. זידאן כבש בפנדל בקור רוח מצמרר וכמעט ניצח את המשחק במלוא פדחתו. ואז "הדם עלה לראש - הראש ירד לחזהו של מטראצי - כרטיס אדום לצרפת, למונדיאל ולקריירה של זידאן שהסתיימה בטונים צורמים. וגם לאוהדים העצובים.
התמונה שלו חולף ליד גביע העולם ושולח מבט חטוף עצוב - לא יצאה לי מהראש לזמן רב. פשוט טרגדייה. למה לעזאזל? למה? מטורף שהתאריך זהה - דיסוננס עצום.
זה משעשע, אבל הנגיחה של זידאן במטראצי חקקה את שמו בהיסטורית הכדורגל יותר מהנגיחות שלו בגמר 98.
לכולם היה ברור שזה הגיע למטראצי, והבמה והתיזמון (במשחק ושל הקריירה) הראו שזידאן בראש ובראשונה בן אדם, ויש לו בחיים דבר חשובים יותר מכדורגל.
אני חולק עלייך לגבי המשפט האחרון, זידאן התנהג בטמטום, היה צריך לחכות בדיוק עשר דקות ואולי כמנצח בדו-קרב הפנדלים לסגור חשבון עם מטראצי הנוכל. זה המשחק האחרון שלו בקריירה וגם אם אנשים שוכחים לו את זה והוא לנצח יישאר אגדה - פרידה עם זכייה בעוד מונדיאל, שהיה רשום בעיקר על שמו לדעתי אפילו יותר ממונדיאל 1998 (התעלה בגמר) או יורו 2000 (שיחק נפלא אבל היה מוקף בשחקנים גדולים) - זה היה פיניש מהחלומות ואפילו מדרג אותו מקום-שניים למעלה.
לא.
אם היה שם את הנגיחה בדקה ה109, וכובש 2 צמדים ב2 גמרי מונדיאל - אז, בראי ההיסטוריה, היה הופך לגדול מכולם.
שחקן שסוחב נבחרת על גבו ל3 זכיות בגביעים בינלאומיים, אשר כובש 2 צמדים ב2 גמרים, ראוי שההיסטוריה תזכור אותו כענק שבענקים. בהינתן ולא כך הדבר - גם מקום בטופ 6 ההיסטורי מכובד דיו.
אגב, נחש מה? מסי הוא היחיד בטופ 6 הללו ללא תואר בנבחרת.
אסביר יותר בעדינות, שלא תיפגע, לא המוכשר מכולם, הגדול מכולם.
המוכשר מכולם הוא כנראה יהיה ויישאר ליאו מסי שלך.
אין פה שום היגיון מעוות.
כדי שתרגע, אני לא יודע מי יותר מוכשר זידאן או כריסטיאנו, אבל לאורך הקריירה כריסטיאנו היה שחקן הרבה יותר טוב ופרודוקטיבי גם אם זידאן היה זוכה במונדיאל 2006.
הגדול מכולם זו הגדרה סובייקטיבית, אם מדובר על סרט הוליוודי אז אולי הקריירה של זידאן הייתה מקבלת בוסט נוסף עם עוד מונדיאל (עדיין פחות מהסיפור של מראדונה בעיניי לצורך השוואה), אבל בכדורגל הוא לא היה רק פחות מוכשר, אלא הרבה פחות טוב ויעיל ממסי ורונאלדו, גם אם צרפת הייתה מנצחת דו קרב פנדלים ב-2006.
חד משמעית.
ולכן, אין טעם להיכנס לנושא הזה בכלל, זה דיון עמוק שאינו נגמר.
באשר לכריסטיאנו, זה שהוא יותר יעיל מזידאן זה מובן מאליו, אין צורך לומר את זה בכלל, מבחינת מספרים גם היגוואין עולה עליו,
אבל - וזה אבל חשוב,
הגדול מכולם זה חבילה. ולא סתם ציינתי את הטופ 6 הנ"ל, להם יש את החבילה כולה. אני רק יכול לשער, שאם זיזו היה כובש את אותה נגיחה נגד בופון, מסמן V על עוד צמד בגמר מונדיאל, מניף את הגביע המוזהב, ואת כדור הזהב לאחר מכן, חלקים גדולים מחובבי הכדורגל היו מגדירים אותו כ’גדול מכולם’.
לא כיעיל מכולם, לא כמוכשר מכולם, ולא המהיר וכן הלאה… אלא “רק” הגדול מכולם.
זה לא היגיון מעוות,פשוט ככה עובד הזיכרון של בני אדם,בעוד 50 שנה אתה חושב שמישהו יזכור את כל הדריבלים ומסירות המפתח המדהימות של מסי?
כשבוחנים קריירה של שחקן בדיעבד מסתכלים קודם כל על תארים קבוצתיים/אישיים/סטטיסטיקות שטחיות כמו גולים ובישולים.
אני חושב שמסי הוא השחקן הכי מוכשר שדרך על מגרש כדורגל אי פעם,אבל בעוד 50 שנה רונאלדו ייזכר ללא פחות גדול אם לא יותר,רק בגלל העובדה שמסי החטיא פנדל בגמר הקופה ולעומתו אדר דפק שער ניצחון בגמר היורו ונתן לרונאלדו תואר עם הנבחרת שייזכר לנצח.
לפי ההיגיון הזה ואן באסטן נזכר כשחקן יותר טוב מקרויף. זה תופס אולי למי ששופט שחקני כדורגל לפי טבלאות אקסל. מי שראה את מסי וזידאן משחקים לא יכול לחשוב פעמיים, ואלו האנשים שמכתיבים את הנרטיב ומעבירים אותו הלאה. ברור שיש השפעה עצומה לזכייה בטורנירים גדולים, אבל בניתוח מקצועי רציני ברור שזה אנקדוטלי במקרה הטוב לטיב השחקן.
קרויף לא היה במעמד שלו היום אם הוא לא היה ממציא את הכדורגל מחדש,הוא יצר משהו שהוא מעבר לתארים וגולים,זו השוואה לא טובה.
לדוגמה זלאטן מול קלוזה,מי יותר מוכשר ומי ייזכר לעוד הרבה שנים?
אבל זו בדיוק הטענה שלך, שבסוף סופרים תארים וגולים. אתה מצפה ממני להביא דוגמה למישהו שלא נמדד מעבר לתארים וגולים, אבל לא שינה כלום מעבר לתארים וגולים?
אגב, התשובה היא זלאטאן פעמיים. זה לא כל כך משנה כי את מי “יזכרו” זה אכן סובייקטיבי ולא לזה אסף כיוון - אלא לדיון המקצועי. דיוויד בקהאם יותר “זכור” מתיירי הנרי, למען השם.
זכייה בטורניר כמו מונדיאל זה לרוב כרטיס כניסה לזכרון הקולקטיבי על זה אני מסכים, מסי לצורך העניין ממש לא צריך כרטיס כניסה כזה, הוא מספיק גדול וההייפ סביבו היה בעידן הכי מתוקשר בהיסטוריה של הכדורגל .
אם מישהו פה חושב שאת מסי לא יזכרו עוד 50 שנה יש לו טעות קשה ביותר, וזה היה נכון גם לגבי רונאלדו גם במידה ואדר היה בועט החוצה. רובן לדוגמא ללא ספק היה יכול להכנס לזכרון הקולקטיבי אם היה זוכה במונדיאל (מה שכמובן ממש לא היה הופך אותו מקצועית לאחד הטובים אי פעם), מסי לא צריך את זה, למרות שברור שזה היה מעטר ומעצים את המיתוס שלו.
זידאן כבר נמצא בתודעה בגלל היכולת, הקסם והתארים החשובים בהם זכה. עוד מונדיאל היה מוסיף, אבל לא הופך אותו ליותר גדול ממסי או רונאלדו לא מקצועית ולדעתי גם לא תודעתית.
בנוגע ליכולת המקצועית אל מול המורשת- בדיוק מה שאורי אמר ולשם כיוונתי.
נ.ב: ברור שזלאטן ייזכר הרבה יותר מקלוזה! מי לעזאזאל יספר לילדים שלו על קלוזה חוץ מקלוזה עצמו?
כמובן שמסי ייזכר,אבל הוא לא ייזכר כגדול מכולם כמו שהוא מבחינת היכולת על המגרש נטו.
את זלאטן והגולים המרשימים שלו במשחקי ידידות במדי שבדיה ייזכרו אולי עוד 10-15 שנה כי עד אז יקומו עוד אלף כמוהו שזכו בכישרון אלוהי ולא עשו איתו משהו משמעותי.
קלוזה לעד ייזכר כגדול מבקיעי המונדיאלים (עד שזה יישבר) למרות הקריירה הבינונית שלו במועדונים.
