אני דווקא ממש מאמין שהוא הציע את עצמו לכל הקבוצות שהוזכרו. זה רונאלדו והאופי שלו שגורם לאנשים כמוני להאמין שמאוד חשוב לו לשחק בליגת אלופות בכל קבוצה שהיא טופ אירופאית - אפילו אם זה אתלטיקו. הבנאדם היה אמור לחתום בסיטי לפי כל השמועות ובסוף בגלל לחץ סגר ביונייטד. הקבוצה היחידה שאני מאמין שרונאלדו לא הציע את עצמו אליה זה ברצלונה.
לי דווקא זכור שפפ איים להתפטר בשנייה שהם מחתימים את רונאלדו, וזה מה שמנע את העסקה. אחרי זה הייתה את החתימה ביונייטד וכולם סברו שזה היה איזה מהלך של הפורטוגלי ללחוץ על יונייטד להחתים אותו.
פרגוסון עצמו אישר שהוא שכנע את רונאלדו לחתום ביונייטד ולא בסיטי.
סביר שפפ לא רצה אותו אצלו, אבל זאת לא תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שהנהלה תקבל החלטה על רכש בניגוד לדעתו של המאמן, גם אם מדובר בפפ גוארדיולה הגדול.
0 סיכוי שזה היה קורה. שזה קרה בבארסה הוא הלך. סיטי לא הייתה מחתימה לו על הראש שחקן, גם אם זה רונלדו הגדול.
4 לייקים
אני בעד למחוק את השרשור הזה אם הוא חותם באתלטיקו, שזה נראה אפשרי יותר מיום ליום.
כמה שהאופי שלו היה תפור לריאל, הוא גם יכול להרוס לו בראייה היסטורית אם ישחק באתלטיקו.
זה צעד הרסני מבחינתו
וכל זה בשביל מה ?
עוד לכל היותר 5-6 שערים בליגת האלופות בעונה? גג לעוד שנתיים?
חברים, אני לא מבין למה אתם כ"כ דואגים שכריסטיאנו יצטרף לאתלטיקו (או ברצלונה בזמנו). הרי הוא מחרב קבוצות סדרתי, לא ככה?
לייק 1
כלומר אתה בעד שצ’אבי יפוטר וראול ימונה למאמן ברצלונה מחר בבוקר?
מה יש לחרב באתלטי? 
2 לייקים
הוא ביקש ממני לכתוב את הפוסט הזה והיה שמח לקרוא אותו 
בזמן שרוברט לבנדובסקי הנהדר משאיר את ברצלונה חזק במאבק האליפות עם שער הניצחון על ולנסיה - שערו ה-13 ב-12 מחזורים - זמן טוב להזכיר את שיא ספרד בכל הזמנים.
בעונת 2014/15 כריסטיאנו רונאלדו היה מפלצת כדורגל. שימו לב לזה. הוא כבש במחזור הפתיחה נגד קורדובה, הבקיע בדרבי נגד אתלטיקו מדריד, היה לו שלושער נגד דפורטיבו בריאזור, רביעייה נגד אלצ’ה, הוא הבקיע שער נגד ויאריאל, שלושער ביתי נגד בילבאו, צמד נגד לבאנטה, אחד נגד ברצלונה וגם בבודד מול גרנאדה וראיו וייקאנו, צמד נגד אייבר. לא עומדים בקצב הספירה? הוא כבש בעשרה משחקים רצופים. היו לו 20 שערי ליגה כבר במחזור ה-12, אבל זה קרה רק ב-11 משחקים שכן הוא נעדר מההפסד באנואטה לריאל סוסיאדד. וואו!
הוא סיים את העונה עם 61 שערים במדי ריאל - שיא קריירה. שלושה שלושערים בארבעת המחזורים האחרונים וגם חמישייה נגד גרנאדה במשחק הצהריים.
לייק 1
כריסטיאנו רונאלדו בפוסט ארוך ועצוב על כך שהחלום הגדול ביותר שלו - זכייה במונדיאל בקטאר בניסיון החמישי שלו - התנפץ לרסיסים. הוא מודה על התמיכה ומבטיח שמסירותו לנבחרת מעולם לא השתנתה למרות כל השטויות שנכתבו. כמובן שהוא גם לא הודיע על פרישה מהנבחרת. כרגע כמעט 13 מיליון לייקים. קיליאן אמבפה הגיב.
הפוסט המלא: "זכייה בגביע העולם עבור פורטוגל הייתה החלום הגדול והשאפתני ביותר בקריירה שלי. למרבה המזל, זכיתי בתארים רבים בעלי מימד בינלאומי, כולל עבור נבחרת פורטוגל, אבל לשים את שם המדינה שלנו ברמה הגבוהה ביותר בעולם היה החלום הכי גדול שלי. נלחמתי על זה. נלחמתי קשה על החלום הזה. בחמש הפעמים בהן השתתפתי במונדיאל במשך 16 שנים, תמיד לצד שחקנים גדולים ונתמכת על ידי מיליוני פורטוגלים, נתתי את כל כולי. השארתי הכל על המגרש. מעולם לא הפנתי את פני הצידה. ומעולם לא ויתרתי על החלום הזה.
“לרוע המזל, אתמול החלום הסתיים. לא כדאי להגיב לכולם כשאתה חם ובוער. אני רק רוצה שכולם ידעו שהרבה נאמר, הרבה נכתב, הרבה מאוד השערות, אבל המסירות שלי לפורטוגל לא השתנתה לרגע. תמיד הייתי עוד אדם אחד שנלחם למען המטרה של כולם ולעולם לא הייתי מפנה עורף לחבריי לקבוצה ולמדינה שלי.
לעת עתה, אין יותר מדי מה לומר. תודה, לך פורטוגל. תודה לך, קטאר. החלום היה יפה כל עוד הוא נמשך… עכשיו, הגיע הזמן להיות יועץ טוב ולאפשר לכל אחד להסיק את המסקנות שלו”.
לא היה לכם ספק שלקחתי קשה את העניין.
4 לייקים
2 לייקים
שהיה הולך לפחות לMLS או משהו… הרי את הכסף הוא לא צריך ובארצות הברית הוא יזכה לתהילה בשפע ולליגה באיכות מתקבלת על הדעת שיש לה במה בינלאומית. להיעלם ככה לתהומות הנשייה זה פשוט עצוב מאוד.
חוזה של 200 מיליון יורו זה לא עצוב…
מעבר עצוב. אין ספק שהוא תולדה של ההתנהלות של רונאלדו בשנה האחרונה, וחבל. זה יכל להיגמר אחרת.
ראיתי היום ראיון מ-2015 בו הוא אומר שהוא לא רוצה לסיים במקומות כמו ארה״ב או דובאי, ככה שאני בטוח שהמעבר נעשה בלית ברירה, כנראה שלא היו הצעות מאירופה ואולי גם לא מארה״ב, שם השוק לבדו היה מביא לו סכומי עתק מחוץ לכדורגל.
ובכל זאת, 200 מיליון. הזוי.
אני לא רואה הבדל גדול מידי במהות בין ערב הסעודית לארהב. כלומר הרמה בארהב גבוהה יותר, אבל שתיהן מוגדרות כליגות פרישה ושתיהן לא יתנו לו כבוד אם יצליח.
לא חושב שלשחק כדורגל פחות מקצועני בארהב בשביל עשירית מהשכר שווה יותר מלשחק כדורגל פחות מקצועני בערב הסעודית.
בכללי קשה לי עם אמירות של ״הוא לא צריך כסף״ כולנו רוצים יותר כסף. כנראה שילד באפריקה יסתכל עלינו ולא יבין למה אנחנו בוכים על יוקר המחיה כשאנחנו גרים לנו בדירות מבטון ויש לנו רכב וטסים לחו״ל פעם בשנה.
זה מרגיש לי כמו פרישה. עד הרגע האחרון הייתה בי התקווה שזה לא יקרה. מ"חלומות" על כך שיישחק בצ’לסי לדוגמא, אולי נאפולי כשחקן גיבוי, סגירת מעגל בספורטינג ליסבון - זה דעך לארה"ב ואז הבומבה הזו. כמובן שיעשה כמה כסף שהוא רוצה ואני מאושר בשבילו עבור החוזה הכי גבוה בתולדות הספורט אולי, אבל כמובן שכסף זה לא חסר לו ולהערכתי הוא מרוויח אפילו יותר כסף “מהמסביב” ולא מהכדורגל - האינסטגרם והפרסומים והקמפיינים וכל הנכסים שלו וכן הלאה. עצוב לי לראות את השחקן הכי אהוב עליי אחרי ראול מסיים בצורה כזו כשהוא עושה פשוט הכל הפוך. קרה הרבה מאז, אבל ב-2018 אמרתי שכריסטיאנו רונאלדו וריאל מדריד זו חתונה קתולית - הייתה צריכה להיות - לכל החיים. כזו שהחלה עם 90 אלף(!) איש שבאו לראות אותו מקפיץ כדור בסנטיאגו ברנבאו. בשנה שעברה אולי הייתי במעין בועה, כלומר מנצ’סטר יונייטד לא באמת הייתה קבוצת כדורגל - הארי מגווייר והגנת הליצנים, אין קשר אחורי, מאמן טירון, והוא עדיין הבקיע בכמות לא רעה בעיקר בליגת האלופות על אף שהמהירות המשיכה לדעוך כמובן. העונה הוא כבר היה נראה ממש חסר אונים.
אני ער לדיכאון בשל הטרגדיה האישית שעבר עם מות הבן (וכשחקן צעיר התמודד עם אובדן אביו האלכוהוליסט) וכמובן, שכחנו, הוא בן אנוש. אבל זה נראה לי קצת רחב מזה. והרי כריסטיאנו התמודד עם אינסוף קשיים. הדרך לטופ הייתה מלאה אבנים. כל שונאיו והשמחים לאיד רק דירבנו אותו לפאר את האגדה.
אני אמשיך לעקוב אחריו בכל מקום מה שנקרא וסולח לו על הצהוב-כחול הזה. מבחינתי תישאר לעד המלך של ליגת האלופות, זו שצריך היה לקרוא לה על שמו, והשחקן שהחזיר את ריאל מדריד לתקופת שנות ה-50 והיה תמיד הכי-הכי חשוב בכל זכייה וזכייה. הסקורר הגדול בהיסטוריה של הכדורגל וכשזה שמורשתו והווינריות שלו תישאר לעד. אם תרצו או לא תרצו. תודה על הכל, ורוצה עוד SSUUII אחד.
אזהרה: קצת פסיכואנליזה מוגזמת בשקל לטובת סיפור טוב, אל תיקחו יותר מדי ברצינות.
כל מה שראינו בחודשים האחרונים היה ״חמשת שלבי האבל״ של כריסטיאנו על הקריירה שלו, שאני בטוח שכבר ידע מתחילת העונה שמתה. הוא בטוח הרגיש את זה, בירידה בביקוש עוד בקיץ הקודם, בהיעדר ההצעות מקבוצות גדולות הקיץ, וגם באימונים ועל המגרש במחזורי הליגה הראשונים.
- הכחשה בתחילת העונה בכל פעם שדרך על המגרש וניסה לשחק כמו בגיל 30, או הוחלף בזעם.
- כעס - הראיון המגוחך, אף יותר בדיעבד, עם פירס מורגן (כמובן שכנראה גם רצה לקבל שחרור כדי להגדיל את החוזה הסעודי).
- התמקחות - המונדיאל והמאבק בשיניים, הביטחון שהוא יכול לתת את החותמת האוליטימטיבית לקריירה ולזכות בגביע, הניסיון ״לשכנע״ ולסגל לעצמו את הגול של ברונו, משל עדיין היה אותה מפלצת זוללת גולים מלפני כמה שנים ספורות.
- דיכאון - שני המשחקים האחרונים על הספסל בנבחרת, תצוגות כבויות וחסרות תרומה כמחליף.
- קבלה - התמונה המדהימה והמרגשת של הדמעות בירידה למנהרה, שם חילחלה סופית המחשבה שהכל נגמר באמת, במובן מסויים.
באמת שחבל על כמה מהכתמים שצבר בחודשים האחרונים, בעיקר מול אוהדי יונייטד. אבל בפרספקטיבה היסטורית אין ספק שכל אלה יתקווצו ואף יעלמו, ותישאר אחת מהמורשות המפוארות ביותר בתולדות הענף.
נ.ב בעריכה (סליחה אם מישהו מתחרט על הלייק):
ראוי לציין שעם כמה שזה בהחלט סוף מעט קקה לסיפור של כריסטיאנו, במיוחד לאור אמירותיו שלו מהעבר הקרוב והרחוק, כמעט כל שחקן על מהעידן המודרני כבר היה מילולית פנסיונר בגיל הזה, ואם הלך לליגת פרישה - עשה זאת עבור הרבה פחות כסף, ובגיל מוקדם יותר. קל מאד לשכוח שעד לפני שנים בודדות, מה ששחקן התקפה היה עושה אחרי גיל 32 היה בגדר בונוס, ואני מדבר ברמת השערים הבודדים. כל מיני ג׳יימי קראגרים שמחרבנים עליו עכשיו בעיקר מוציאים את עצמם ליצנים, יש בדיוק קריירה אחת שמעמידה את הסיום של הקריירה של כריסטיאנו באור מעט חיוור.
14 לייקים
המעבר לסעודיה במקום לארה"ב הוא ממש לא כתם. זה נראה לנו דוחה כישראלים, אבל האמת היא שגם צ’אבי וראול עברו לקטאר ואף אחד לא זוכר להם את זה (ובצדק).
את חצי השנה האחרונה לעומת זאת, אי אפשר להבין. מניסיונות העזיבה בקיץ והשביתה האיטלקית בלי שיש סיכום מקדים עם אף קבוצה, דרך ההתנהגות הלא מכבדת והלא מקצועית מול טן האח במהלך העונה, והשיא בראיון המחריד לפירס מורגן - ובשביל מה? בשביל להשתחרר בחינם ולעבור בסופו של דבר לערב הסעודית, משהו שאין לי ספק שיונייטד הייתה מאפשרת לו אם היה פשוט מבקש ממנה.
טירוף מוחלט, תזכורת לאופי הנרקיסיסטי שבא לצד (או אולי, הוביל את) השערים והיציבות בטופ העולמי לאורך כמעט שני עשורים. בסופו של יום, כריסטיאנו סוגר קריירה מפוארת, עם 5 כדורי זהב ו-4 נעלי זהב. לא רע הילד הזה.
סוף סוף מישהו אומר את זה!
אלוהים, כמות הפעמים שעשיתי למישהו לייק רק בשביל שהוא יערוך את הפוסט ויוסיף שטויות.
ספציפית פה, נשאר עם הלייק, אחלה עריכה.
5 לייקים