כריסטיאנו רונאלדו :: תם עידן

players
season-17-18

#43

מצד שני הכדורגל היום הוא הרבה יותר טקטי. בעבר משחקים היו נגמרים 10-10 כל יומיים.
רונאלדו גם כל משחק קיבל שמירה כפולה, וריאל נאלצת להתמודד עם המון בונקרים והגנות צפופות.

לתקופה יש יתרונות וחסרונות ונראה לי כדאי לא להכנס לזה כי אפשר לפתח דיון עצום על זה.

לא כדורגל זה לא רק מספרים, אך כן זה גם מספרים, בסופו של דבר המטרה היא לשים את הכדור ברשת ולגרום לכך.
אין זה אומר שהשחקן עם הכי הרבה שערים הוא הטוב ביותר, אך זה בהחלט מוסיף, או במילים אחרות שחקן עם סטטיסטיקה נמוכה לא בהכרח גרוע, אך השחקן עם הסטטיסטיקה הטובה ביותר הוא כן בהכרח טוב, גם אם לא הטוב ביותר.

אז לא הגולים והבישולים של רונאלדו הם לא הסיבה היחידה למה שאני כותב, אני גם מתייחס ליכולת שלו מעבר לכך וכן רונאלדו היה שחקן ענק, עשה דברים לא פחות מיוחדים מבחינת כישרון מהגדולים ביותר. אך בניגוד אליהם הוא הוסיף לכך גם סטטיסטיקה מרשימה.
מבחינת כישרון אפשר לשים אותו ברשימה של זידאן רונאלדיניו ופנומנו
מבחינת יעילות ומספרים הוא ברשימה של פושקאש ומילר
כלומר כן השילוב של הסיבות האלה הופך את רונאלדו למעליהם מבחינתי בראיה היסטורית.

אבל היי אתם תתנו לי שוב את הטיעון של זה עניין של השקפה על המשחק ועוד דברים שלדעתי בעצם אומרים שאתם מעדיפים את הנוסטלגיה על ההווה בגלל שככה המוח שלנו בנוי, תמיד חושבים שפעם היה טוב יותר.

אשמח לנהל את השיחה הזו עוד עשור או 2, כשרונאלדו יהיה נוסטלגי גם הוא.


#44

לא אחי… אי אפשר


#45

אוף טופיק אבל נושא מעניין וכרגע אין דיון בנושא.
ניסיתי לראות את הסופרבול השנה, והאמת שמאוד נהנתי. כששיחקו. אבל 80 אחוז מהזמן לא משחקים.
בכדורגל גם כשהכדור לא ליד השער, אתה תמיד נשאר דרוך. אני נהנה גם ממהלכים שאינם שער, ולפעמים אפילו מתנועה של שחקן בלי כדור בהגנה (אני יכול לשבת ולהסתכל על איך מייקל קאריק סוגר מסירות בהליכה בלי להתעניין בשאר המשחק).
בפוטבול, ובמידה רבה גם ב-NBA, המשחק פשוט נעצר לחלוטין לדקות ארוכות. מה אני אמור לעשות בזמן הזה? זה כל כך מעצבן ורק הקהל האמריקאי מסוגל לסבול את זה. בכדורסל האירופי משחקים לא נגררים ל-3 שעות שידור, גם כשיש הארכה. 8 דקות, ש-6 מהן הן לרוב סתם גרבאג’ טיים כי ב-NBA גם ככה משחקים ברצינות רק רבע אחד, לא אמורות ליצור הבדל של מעל שעה בזמן המשחק הכולל.
ולגבי הטענה שעדיף משחק בו אתה חייב לראות הכל - בכדורסל אמריקאי מאמנים מתראיינים תוך כדי שהמשחק מתרחש מאחוריהם, והקהל יוצא לקנות נקניקיות במשך 3 רבעים.


#46

כדורסל זה ענף ספורט מביך ומיותר. הדבר הכי טוב שאפשר לעשות איתו זה להוציאו מחוץ לחוק


#47

אני ממש מצטער להרוס לכל הרומנטיקנים שונאי הסטטיסטיקות… אבל מספרים הם אחלה מדד. הוא אינו מהימן ב100%, אך זה הכי טוב שיש לנו, בטח כשלוקחים בחשבון שרובנו לא זכינו לראות את פלה, מראדונה ודי סטפאנו מפרקים הגנות - כל אחד בזמניו ונסיבותיו הוא. לא רק שמספרים זו דרך טובה מאוד לכמת ביצועים (וכמו שגיא כתב בזמנו - אשמח לעוד דוגמאות א-לה אינייסטה בהקשר הזה), הפרמטר ששמו המשכיות הוא בעיני יותר קריטי מביצוע מעט טוב יותר ברגעי השיא. השמכיות איננה פרמטר? אז גם בייל בין 20-30 הטובים לפי עונת השיא שלו. מה לעשות שהוא לא ואני בטוח שעל זה יש פה קונצנזוס.

באופן כללי, אני מסכים מאוד עם whykds - ההשוואות הללו למי יש יותר גדול ולמה - הן תלויות בכל-כך הרבה נסיבות שהן הופכות להיות מחוסרות כל בסיס, היגיון וסיבה. מראדונה סחב את ארגנטינה ונאפולי, רונאלדיניו הציג רגעי קסם שייחקקו בזכרוננו ורונאלדו פירק הגנות בכמות ובהמשכיות כמו שאף אחד לפניו לא עשה. חבל על ההשוואות. תשובה סופית אתם לא תמצאו כאן, ואולי טוב שכך.


#48

שוב אתה מסתכל על העונות האחרונות. תזכר ברונאלדו של יונייטד והעונות הראשונות בריאל. גם אם זה לא היה עם הטאץ של פנומנו הוא עשה את אותם דברים ואפילו יותר.
אחחח הנוסטלגיה…

וכן ההמשכיות חשובה.


#49

זה אוף טופיק לגמרי (אם בא לך פתח ת’רד על זה) אבל אזרוק עצם.

אני לא מבין בכלל את הטענה, מי החליט שמשחק צריך להיות רצוף? ולמה רצוף זה טוב כשברוב המשחק (כדורגל) אין שום דבר מעניין?? סטיגמה בלבד. אני מאוד מתחבר למשחק האמריקאי עם הפסקות, זו תרבות שונה. יושבים למשחק עם אוכל (לא פיצוחים או שיט כזה. פאקינג אוכל!) העולם עוצר את נשימתו כשהמשחק מנוהל ובכל הפסקה טוחנים אוכל, יוצאים לסיגריה/שירותים, וזורקים פרשנות על מה לעשות נגד מי ועוד התאמות למינהם. תענוג צרוף אם תעשה את הסוויץ’ בראש ותראה עם חבר’ה ברמה. מנסיון.

כל כך לא מסכים שאיני יודע מאיפה להתחיל.

ראשית איני רומנטיקן. סמוך עלי שאני מבין בסטטיסטיקות טוב מאהבתי לספורט האמריקאי שהמציא את עניין הכימות לסטטיסטיקה מצטברת. עולם הכדורגל רק לאחרונה החליט להצטרף למיפוי סטטיסטיקות מורכבות יותר מגול/בישול. וזו הבעיה הגדולה של רונאלדו, מעבר לגולים הפער בינו לבין הרבה מהכוכבים שהוזכרו כל כך גדול שזה חטא (בעיניי כמובן. מי אני שאחליט בשבילך/כם) להזכיר אותו אתם באותו המשפט.

המשכיות היא לא פרמטר חשוב, חשוב מה עשית כששיחקת כדורגל. לדוגמה, רונאלדיניו גאושו בשנתיים וחצי עשה דברים שגם מסי רונאלדו וזידאן לא עשו (הם עשו דברים שהוא לא עשה, זה פסדר) בכל שנותיהם ככדורגלנים, לכן, רונאלדיניו נמצא תמיד בדיונים של הגדולים ביותר, הוא פשוט תמצת חיים של גאון כדורגל מסוגו לשנתיים ומחצה. מאוד מעיבה העצירה שלו בגיל 28, לולא זה הוא בטח היה נחשב לעז האולטימטיבי אך הוא בחר שלא. זה בטח לא מוחק את השנים היפות שלו.

כריסטיאנו רונאלדו של שנתיים וחצי היו עשרות. ההזכרה שלו כחלק מסוללת הגדולים ביותר (טופ חמש נניח) היא רק בגלל ההמשכיות. אם הוא היה שורד רק שנתיים וחצי כמו רונאלדיניו הוא היה גארת’ בייל. זו בדיוק הסיבה לא להכליל אותו עם החבורה הכשרונית המוזכרת למעלה, כי לא נוטף ממנו כשרון, נוטף ממנו כוח רצון הגורם להיות בייל ל15 שנה. בעיניי, כמה שזה מרשים (וזה מרשים מאוד! שחקן שהגיע לא בגלל כישרון לרמה שלו תוך עבודה קשה ואהבה לנצח זו כנראה ההשראה הכי גדולה שאני יכול לקחת מספורטאי. אמיתי לגמרי) זה לא קשור לדיוני העז. הוא פשוט לא קרוב לשם.


#50

להגיד שהזכרתו עם הגדולים היא בשל ההמשכיות בלבד היא אבל גדול מאוד לרונאלדו. הוא הציב מספרים מטורפים בהמשכיות מטורפת. אמירה כמו “רונאלדו ללא המשכיות היה גארת בייל” היא שטות מוחלטת, כי גם אם נסתכל על הפרמטר שלך - הוא היה טוב ממנו בשיאם של שניהם.

השאלה היא מה הקריטריון שקובעים לגדולה של שחקן. אם זו הרמה שלו בשיאו בשילוב עם כישרון מולד ותו לא, ללא התייחסות למשך השיא הזה או לטיבו באופן כללי, אין לנו סיבה להמשיך את הדיון. בעיני גדולה נמדדת הרבה מאוד בפרמטר ההמשכיות וזה עיוורון מוחלט לא להתייחס לכך. יותר מזה, אם מחר אני פותח קבוצת כדורגל וביכולתי לקבל לשם כל שחקן מהמדוברים, אני אקח 10 פעמים את כריסטיאנו ולא את רונאלדיניו. אני ארצה קבוצה שתצליח לאורך יותר משנתיים וחצי ושחקן שמבטיח לך מעל 50 גולים בעונה למשך כ10 עונות רצופות הוא באלפי מונים טוב משחקן שייתן שנתיים וחצי של דריבלים קסומים ורגעים בלתי נשכחים ואז ייעלם לו.

שחקן כדורגל טוב הוא שחקן כדורגל טוב. אם זה בגלל הכישרון ואם זה בגלל התמדה, ההעדפה האישית שלי (וגם שלך) לדרך שבה הוא הגיע לרמה שלו פחות רלוונטית. מה שמעניין זה שהוא הגיע לשם. רונאלדיניו היה יותר כשרוני? שמח בשבילו. כמכלול, הוא עדיין היה שחקן כדורגל פחות טוב. פשוט כי לפי הפרמטר שלך ניתן לקחת גם כמה חודשים של פירוק הגנות ע"י רוביניו, הבחור ההוא עם הכישרון שנוזל מהאוזניים ולהגדירו כשחקן כדורגל מעולה בזמנו.

המשכיות היא לא רק מדד חשוב לטיב השחקן, היא מדד קריטי ועלייתה מעלה בקו ישיר גם את גדולתו.


#51

@Alex
אני מסכים שיציבות לאורך זמן היא פרמטר סופר חשוב. מבחינתי היא מאין מקדם הכפלה מחוץ לסוגריים.
הבעיה במה שאתה אומר (בעיניי, כן?) שאתה לא לוקח בחשבון את כל מה שיש בסוגריים ומתרכז בשערים בלבד.
שורת הסטטיסטיקה כיום מפורטת בהרבה וכוללת פרמטרים של השפעה על המשחק כמו מסירות מפתח, דיוק במסירות, מסירות קדימה/אחורה, בישולים… ופרמטרים של יכולת אישית (שכמובן משפיעה על המשחק) כמו דריבל שהוא קריטי בשבירת מערכים, השתלטות על כדורים ארוכים, בעיטות ואחוז דיוקם, איבודי כדור…

כל הנ"ל משפיע רבות על המשחק לא פחות מכיבוש שערים. אינייסטה לדוגמה בלי שערים ואפילו אין לו יותר מדיי בישולים, אבל שובר קוי הגנה בדריבל שלו, לא מאבד כדורים, מוסר כדורי עומק באחוזי הצלחה מטורפים, כנ"ל במסירות מפתח… כל זה מלווה ביציבות של מעל עשור.
כך שגם בלי שיכבוש 500 שערים בתקופה של עשור, הוא עדיין נחשב לאחד הגדולים בדורו ואחד הקשרים הכי מוערכים שידע הכדורגל.

רונאלדו בעיניי סוג של גרד מולר, מכונת שערים מטורפת שאתה יכול לסמוך עליו שאת התפוקה המטורפת שלו ייתן מדי שנה ולא ילך לסמים וזונות כמו המתולתל הברזילאי, אבל הוא גם לוקה בחסר בשורה ארוכה מאוד מהסטטיסטיקה שבתוך הסוגריים שהזכרתי.

זה מה שמציב אותו בעיניי כאחד הטובים (בפרמטר ספציפי) שידע המשחק, אבל לא אחד הגדולים (ככדורגלן שלם) בהיזטורית הכדורגל.

אגב, די סטפנו היה שלם בהרבה יותר ככדורגלן ולדעתי כן אחד הגדולים בתולדות הכדורגל.


#52

שוב הדוגמה של אינייסטה. כמו שאמרו פה, תנו עוד דוגמה של שחקן כזה ללא סטטיקסטיקה שעדיין קיימת הסכמה שהוא טוב.
אגב, הנה הסיבה של אינייסטה שהוא כזה טוב והיסטורי היא ההתמדה! היא העובדה שהוא עושה מה שעושה במשך עשור! הרי עונה 1 שלו גדולה ככל שתהיה לא הייתה שמה אותו במעמד הזה, גם חאמס נתן עונה גדולה בריאל.

רונאלדו הוא הרבה מעבר לשערים והעובדה שאתם אומרים זאת אומרת כמה אתם מסונוורים מאהבה לשחקנים עליהם גדלתם.
אין לי מושג איך למצוא את זה אך אם מישהו יכול בבקשה שימצא נתוני דריבלים ומסירות מפתח של רונאלדו בשנותיו ביונייטד ובשנים הראשונות בריאל ותשוו זאת לשחקנים אחרים שהוזכרו כאן.
כן רונאלדו בשנים האחרונות הוא חלוץ רחבה בלבד, לטעמי החלוץ הכי מגוון בהיסטוריה אך עדיין חלוץ בלבד. ולמה הוא עשה הסבה כזו, בגלל הירידה ביכולת! הוא ראה שהוא כבר לא מסוגל לשרוף אגפים והמהירות שלו ירדה ועדיין אפילו בלי המהירות המפורסמת שלו שכשחקן הוא היה בנוי עליה הוא המשיך לככב. זאת בניגוד לאותם דיניו מארדונה ופנומנו שלא הצליחו להתאים עצמם לשינויים והיו טובים בתקופה מאוד ספציפית שהתאימה להם.

יש פה אהבה מאוד מובנת לשחקנים עליהם גדלתם, אך אתם נותנים לה לסנוור אתכם הרבה יותר מידי ולפספס את העןבדה שרונאלדו הגיע לרמה לא פחות גבוהה אך בניגוד אליהם גם שמר עליה.

ואגב לגבי פנומנו בלבד. מדובר בחיית רחבה ובחלוץ מטורף, אז איך עדיין רונאלדו כובש ומבשל יותר ממנו? הרי כחלוץ אם תהיה טוב יותר אתה תגיע ליותר הזדמנויות, הרי הדריבל שלך ישחרר אותך לבעיטה ולכן לכיבוש או מסירה.

בכללי אשמח שתנסו להסביר לי איך כל אותם שחקנים טובים מרונאלדו. הרי גם לרונאלדו היה דריבל מטורף ועד 2013 היה עושה מה שבא לו על המגרש. עובר את כולם שובר את כל קווי ההגנה וכובש בצרורות. מה היה חסר לו?
האם זה בגלל שהתרגילים שלו היו פשוטים ולא היה מדובר בסבסוב של זידאן או הקפצות מעל שחקנים? אבל גם מסי עובר את כולם בפשטות, לא מקפיץ ואפילו לא עושה פדלדות. ועליו כן קיימת הסכמה.

נסו להסביר במילים מה הכוכבים הגדולים עשו שרונאלדו לא עשה.


#53

שני הגרוש שלי לדיון:

מבחינת טווחי הזמן שאני חילקתי, כריסטיאנו לא רלוונטי עם דריבלים בכנף בערך מאחרי הדסימה, קרי 2014/15. הוא היה טס קדימה בליגה האנגלית עם מהירות אדירה וזה סגנון כדורגל אחר מהקוסמים אינייסטה, זידאן ורונאלדיניו שלדעתי כריסטיאנו יותר גדול ממנו. כריסטיאנו בריאל מבחינתי תמיד היה מנייה בטוחה לגולים והתעלות במשחקים הגדולים, כמו בגמר הגביע נגד בארסה ובמשחק האליפות בקאמפ-נואו. זה שלוקח על עצמו הכל ורק משתפר עם גודל האתגר. לא הייתי מעולם מקטרג אותו כקוסם, דריבליסט וכן-הלאה.

לגבי רונאלדו ‘השמן’ שבכלל זה עצוב שזה הכינוי שנדבק לו - מה שראינו ממנו בריאל מדריד, כולל השלושער נגד יונייטד ומשחק האליפות וכו’, גם בשנתיים הראשונות שהוא באמת רצה לשחק - זה היה קמצוץ, פירורים ממה שהוא ‘ידע’ לעשות. בריאל הוא כבר היה חלוץ רחבה לכל דבר, זה שמחכה לכדור עומק, יעבור שחקן אחד ואת השוער וזהו. הוא ממש לא היה השחקן של בארסה או תחילת הדרך באינטר, הפציעות, אוי הפציעות…


#54

להשוות היסטורית את רונאלדיניו לכריסטיאנו זה חטא גדול עוד יותר מאשר להשוות את כריסטיאנט למסי.

רונאלדיניו היה גדול כי הוא היה מימוש פנטזיות. זה חשוב, אבל איפה הוא ואיפה כריסטיאנו רונאלדו. בתור אחד המתנגדים הגדולים של הפורטוגלי אני נעלב בשמו.

לגבי שאר הדיון פה, אני חושב שיש אמת בכמעט כל הודעה, ובסוף זה עניין של טעם. ולצד זאת, אני מאוד מתחבר לדבריו של בני: כל דירוג שחקנים שלא ממקם את כ. רונאלדו בעשירייה הראשונה בהסטוריה נמצא בתחום אפור מאוד של לגיטימיות. לא ייתכן שזידאן וקרויף נמצאים שם לכולי עלמא אבל רונאלדו לא יהיה. יציבות לאורך זמן זה אחד הפרמטרים החשובים ביותר לדבר על גדולה של שחקן, ורונאלדו מבחינתי שייך גם לחמישה הגדולים ביותר.


#55

השאלה היא האם כל אחד ממתנגדי כריסטיאנו שופטים שחקנים לפי הפוטנציאל שלהם או לפי מימושו.
לפי פוטנציאל אז כן רונאלדיניו נמצא מעל רונאלדו, אך כך גם רוביניו…
אך אם מדברים על מה השחקן עשה והיכולת שהוא באמת הראה יותר מפעם אחת אז אני חושב שמעט מאוד שחקנים בהיסטוריה יכולים להמצא ברשימה עם רונאלדו


#56

אני מצייר בראשי את רונאלדו משחק שנתיים וחצי בלבד (ומת בתאונה טרגית. לא מפסיק לשחק והולך לזונות) ושואל, האם מישהו היה זוכר ממנו כטופ 10? ואני מוכן לתת איזה שנתיים פלוס שבא לך מהקריירה שלו. רונאלדיניו בזכות שנתיים פלוס צרוב עמוק בזכרון של כולנו, רונאלדו כדי להכנס לHOF שלנו היה צריך יציבות של עשר שנים, בלעדי זה (היציבות) הוא היה עוד גארת’ בייל/הזארד. זה הכי בעייתי בעיניי. לא משווה בין השניים כי בשבילי רונאלדיניו טוב ממסי והשחקן הגדול ביותר שדרך על דשא, אבל להגיד שרונאלדו שחקן משמעותי בהיסטוריה של הכדורגל בניגוד לרונאלדיניו, או שזה חטא… לא יודע. נשמע מוזר.

ואגב, להגיד שרונאלדו קרוב למסי זה לא חטא. זו טיפשות טהורה. למי שבא בטוב התואר שיגיד…

גב, זה לגמרי פופליסטי להכניס את רוביניו לעסק. רוביניו הוא כלומניק, לא סחב קבוצה ולא נצץ אפילו שנה ברצף, כישרון יש למיליוני ברזילאים ורוביניו הוא אחד מהם - פח אשפה.

רונאלדיניו הוביל קבוצה שהייתה על הקרשים לאליפויות, צ’מפיונס, תוך כדורגל וירטואוזי (יותר מהפלופ רוביניו, המתחרה של מסי לפי עיתוני מדריד…) עוצר נשימה, שאשכרה אנשים התיישבו לראות אותו כמו שהתיישבו לראות את ג’ורדן בלי להבין כדורסל… ההשוואה של שניהם באותו משפט כאילו שניהם השיגו את אותם התארים זו תעודת עניות לכותב.


#58

אבל זהו לא המצב, הוא לא הפסיק והוא המשיך ורק השתבח עם השנים והסתגל לשינויים.
ואגב כן לדעתי אם תקח שנים מסוימות שלו זה לא פחות מרשים משעשה דיניו. במשחק של דיניו פשוט היה יותר קסם זה הכל, גם הרבה יותר משל מסי ועליו אין בכלל ספק מי עדיף.

וכן הקצנתי זה נכון.
אך כמו שאנשים התיישבו לראות את דיניו אנשים גם מתיישבים לראות את רונאלדו ולא סתם הוא המותג הגדול בעולם הספורט (ואפילו המוזיקה), ואגב העובדה שכמותג הוא מעל מסי אומרת הכל על דרך הקביעה הזו.

רונאלדו סחב את יונייטד לאליפות וצמפיונז. וגם לעוד גמר (נגד אולי הקבוצה הטובה בהיסטוריה).
רונאלדו הביא את ריאל מהקרשים לתארים אל מול אותה ברסה היסטורית.
בתארים הכוונה שהביא ל2 אליפויות ו3 צמפיונז, וזה לא מקרי שבתקופת רונאלדו ריאל כבר 8 שנים רצופות בחצי גמר האלופות.
בנוסף דיניו לא התחרה נגד המסי הזה והברסה ההיא, שאת זה צריך לקחת בחשבון.

בסופו של דבר זה מרגיש לי שהאהבה שלכם לאותם דיניו ופנומנו היא כי עליהם גדלתם, שזה דבר לגיטימי אך רונאלדו עלה לגבהים לא פחות גבוהים וגם נשאר בהם אך משום שאתם מסתכלים עליו בצורה בוגרת יותר אתם מתלהבים פחות.
זה לגיטימי שהוא לא יהיה הcup of tea שלכם, אך אל תורידו ממה שעשה, לצורך העניין אני שונא את בוסקטס, אין זה סותר את העובדה שבמשך שנים הוא הקשר האחורי הטוב בעולם.


#59

מספרי שערים הם לא הכל אבל הם בוודאי לא כלום עבור שחקני התקפה, ואני חושב שאתה מדבר מהעדפה אסתטית. רונאלדיניו בעונות השיא שלו לא התקרב למספרים של עונה ממוצעת של כריסטיאנו בעשור האחרון. הוא היה מאד מאד דומיננטי בסגנון שלו והיה הרבה יותר פליימייקר, אבל העובדה שהשיא שלו היה קצר לא אומרת שהוא היה בוהק יותר (מקצועית, לא סגנונית) משל כריסטיאנו. אין מקום להשוות גם לטעמי. אם אתה מבקש עונה ספציפית אז רונאלדו של 11/12 טוב מרונאלדיניו של 2006, כנ"ל מודל 2008.


#60

אין מה להשוות ביניהם מהסיבה הפשוטה שגם בשיאם, כריסטיאנו עדיף. כשנזכרים שאחד היה בשיא שנתיים והשני עשור ההשוואה כבר מעלה גיחוך.

אגב, רונאלדו מתעורר לאחרונה. הלוואי ונצפה במשהו דומה למה שהיה שנה שעברה.


#61

לרגע לא אמרתי ששערים הם כלום, כן אמרתי שיש עוד אספקטים של המשחק והיום הם כבר מתכמתים לכדי סטטיסטיקות של ממש. מסירות מפתח, דריבל מוצלח ובאילו אחוזי הם טיפה מן הים.

אם אני משכלל את כל הנתונים הקטנים רונאלדיניו היה גם יעיל יותר מרונאלדו באותם השנים. בעיניי, רונאלדיניו של 2006 לא אתגר אף שחקן שהיה, גם מסי על 73 שעריו בעונה לא הביא את זה. (אולי היום כשהוא שחקן שלם יותר וקשר לא פחות מחלוץ)

כנ"ל @dkaro, ברור לי שרונאלדו בעונות שהוא תפר את כל מי שנקרא לפניו היה ענק, הוא לא היה רונאלדיניו ששלט בכל תחום. רונאלדיניו כדרר יותר טוב, מסר יותר טוב, ורק בשערים הגרף של רונאלדו משמעותית גבוה יותר.

מרגיש קצת שהגענו למיצוי. אני חושב על סיטואציה מסוימת - שהטבנו להגדיר אותה - x, ואתם חושבים עליה y. דיוני העז (G.O.A.T למי שלא הבין את הסלנג) גם בספורט מגובה סטטיסטיקה עדיין לא מוכרעים לטובת צד אחד ברור, אולי למעט ג’ורדן. אולי. אז קל וחומר שבספורט שלמד רק לאחרונה להוציא מספרים ממראה עיניים אין לנו בכלל כלים להתדיין מעבר לטעם אישי (ושערים… :rofl:) אז שנפרוש בשיא?


#62

כל סטטיסטיקה שהיא אמורה לשקף את התרומה של שחקן לצבירת נקודות (שערים בכדורגל) או למניעת ספיגתן, אבל אני לא חושב שזה רלוונטי כאן - רונלדיניו היה שחקן התקפה מאד ישיר, הוא לא היה איזה זידאן או אינייסטה שכזה ש"אי אפשר לראות את תרומתו במספרים", אלא הסקורר השני/ראשון בקבוצה והמבשל הראשי. גם אסתטיקה, גם יעילות - זה תמיד היה הנימוק בעדו. בתקופת השיא המספרים שלו הובאו ללא הפסקה כדי להראות דווקא את העליונות שלו בפרספקטיבה היסטורית - הוא הבקיע הרבה יותר מכמעט כל לא-חלוץ שהגיע עד מסי וכריסטיאנו. לסובב את הדיון בדיעבד נראה לי קצת מוזר.


#63

שוב פאקו, אני מדבר על הדברים הנוספים. עז בשבילי זה לא רק שחקן שכובש אלא אחד השולט בכמה שיותר אספקטים התקפיים שיקדמו את הקבוצה שלו. רונאלדיניו שחקן ישיר ששבר הגנות והכין כדורים על מגש של כסף לחבריו. השליטה שלו במשחק היא אבסולוטית והוא גם הוציא את זה לפועל - שנתיים ומחצה.