כריסטיאנו רונאלדו בן 40! פעם כששחקן שאתה אוהב היה מגיע לגיל 30 זה היה ‘או.קיי…’, אז 40? נכון שכריסטיאנו הוא אחד מפלאי הטבע אבל קודם כל זה קצת מלחיץ – לא נשאר לנו עוד הרבה ליהנות מהסקורר הגדול בהיסטוריה. ומה זה אומר עליי? שאני כבר לא ילד – אבל הכדורגל תודה לאל מחזיר אותי פעם אחר פעם לילדות.
מאז גיל 30 אני בכל שנה כותב טקסט על כריסטיאנו ומנסה לגוון אבל אותם הדברים עולים וצפים, עשיתי השבוע מעין ‘מנהרת הזמן’, לא רק הצטלמתי בבית עם כל החולצות והמרצ’נדייז שיש לי אלא גם צפיתי בהרבה גולים ישנים שאני מכיר בעל-פה אך הייתה לי צמרמורת. בשנה שעברה בחרתי את 40 הגדולים שלו.
הוא הגיע לריאל בקיץ 2009 ועזב את האימפריה מנצ’סטר יונייטד ששלטה בליגה האנגלית כדי להיות במפץ הגדול. השחקן היחיד שהיה יכול לעזור לריאל להילחם בברצלונה הגדולה בהיסטוריה. הוא הצטרף בעונה האחרונה של ראול שהיה ויישאר גיבור הילדות שלי והשחקן שבזכותו אני אוהד ריאל מדריד וכל כך אוהד כדורגל. משהו בי כבה כשראול עזב. ועדיין, כריסטיאנו אחרי עונת בכורה אחת וכשידעת שהטוב ביותר עוד לפנינו – החזיר לי מהר את התשוקה למשחק. הוא גרם לי להעריץ אותו בצורה עיוורת ולהתלהב כמו ילד – והפעם כבחור בן 20. אין כמו האהבה הראשונה אבל כריסטיאנו היה כמעט כמו.
תמיד הרגיש שכריסטיאנו לא באמת בן אנוש, שהוא כמו דמות מהסרטים. עף באוויר כמו סופרמן, מבקיע כאילו הוא דרגון בול. מכשף את הכדור ומבקיע – יודע איפה הכדור ייפול, או שהוא האיש החזק בעולם. ממש ניחן בכוחות על טבעיים.
צריך לחזור אחורה שוב ליום הקסום הזה השישה ביולי 2009. הסנטיאגו ברנבאו התמלא ב-90 אלף איש כדי לראות אותו מקפיץ כדור ואומר את המשפט האלמותי. זה היה כמו בסרטים. כריסטיאנו רונאלדו לריאל מדריד זו ההעברה הגדולה ביותר בתולדות הספורט, זה היה שידוך משמיים וכזה שהיה צריך להימשך לכל החיים. אני צופה בו שוב מזנק מהמנהרה בחדר ההלבשה אחרי שהתארגן ופשוט בהלם מכל המסביב.
זו הייתה יריית הפתיחה לתשע שנים שהן פשוט כמו חלום מתוק. הלוואי שהייתי באמת יכול לחזור אחורה בזמן ולחוות את הכל שוב מחדש. למרות שאני יודע שחגגתי כל גול והתענגתי מכל שנייה. לראות שוב את ריאל מדריד משתלטת על אירופה וזוכה בליגת האלופות שלוש פעמים ברציפות, ארבע פעמים בחמש שנים, מחזירה אותנו לשנות ה-50. לא משנה מה קרה – כריסטיאנו יציל אותנו ויבקיע במשחק גדול. תשאלו את באיירן מינכן – סגר חשבון עם מנואל נוייר, תשאלו את אתלטיקו מדריד (לראות אותו בחצי הגמר ב-2017 מבקיע שלושער ולשאוג יחד עם עוד 80 אלף איש את ה-SSUUII שלו והאטריק דה כריסטיאנו – מהרגעים הגדולים בחיים שלי), תשאלו את יובנטוס שעד שפגשה בו בגמר 2017 ספגה פעמיים או שלוש בלבד בכל העונה.
רונאלדו הרגיל אותנו שריאל מתחילה עם 0:1 במנהרה. גם נגד ברצלונה ובמשחקים הכי קשים. אחרי שנה וקצת הוא התניע. גמר הגביע ב-2011 היה הפריויו, שער האליפות בקאמפ נואו וה-Calma-Calma ועוד, עד לשער המטורף בסופרקופה והורדת החולצה באוגוסט 2017 ברגע אייקוני- לפתע מאה אלף איש היו בשקט. הוא הראה “אנחנו כאן. אני כאן”. רונאלדו הרגיל אותנו לעונות של 50 שערים – זה היה מובן מאליו. הוא נתן הכל עד טיפת הזיעה האחרונה. הוא לא היה צריך לרדוף אחרי הבלם, לרדת לגליצ’ים או להתחנף. הוא שיחק את הכדורגל הכי טוב שיש.
יש הרבה שחקנים שמסמלים את ריאל מדריד. כל אחד בדרכו. ראול הוא הקונצנזוס, הספורטאי היפה, זה שגם היריבים אוהבים, ובעל כח ההתמדה. סרחיו ראמוס הוא הקפטן השחצן שהוא יודע שהוא יותר טוב מכולם. איקר קסיאס הוא מדרידיסימו, תוצר הקאנטרה שלנו, איש המשחקים הגדולים. חואניטו היה מספר 7 של הרמונטדות. וכריסטיאנו מסמל את ריאל מדריד שלא יודעת שובע, מענין אותה רק לנצח ולדרוס, שהיא שואפת לשלמות. זו שלא אכפת לה משום דבר אחר.
אחרי הרביעייה הוא היה מחפש את השער החמישי. הוא המשיך לשחק ולהבקיע שבוע אחר שבוע גם כשהיו עונות ליגה איומות שנגמרו מהר – וכמה חבל לי שיש לו רק שתי אליפויות בארון – כי התחרות מול ליאו מסי הייתה כה קשה. רונאלדו הצדיק את ה-BBC. הוא כיסה על הפציעות הבלתי נגמרות של גארת’ בייל למשל ועל העונות החלשות של קארים בנזמה. הוא היה השחקן שהכי קל בעולם לבשל לו. זה לא פלא שמסוט אוזיל או חאמס רודירגס לא התקרבו לאותה רמת כדורגל שלהם בריאל מדריד במקומות אחרים בקריירה.
באמצע עונת 2017-18 שהלכה לאיבוד העזתי להעביר עליו ביקורת. זה לא היה גרוע כמו הכתבה האיומה שהייתה ברשת “ריאל צריכה למכור את כריסטיאנו” ב-2015 או משהו כזה (באמת??) ועדיין. הייתי בקלאסיקו בברנבאו בדצמבר והוא איכזב אותי, פתח את העונה חלש, נקלע לבצורת וריאל איבדה את זה. ואז בחצי השני הגולים שוב הגיעו כמו קטשופ וכמובן המספרת המדהימה נגד יובנטוס או הפנדל עם קור רוח מצמרר ברגע האחרון. וכתבתי את “מכתב הסליחה לכריסטיאנו”.
תמיד חגגתי את הגולים שלו בשיא התשוקה, שידרתי כמו השדר הספרדי. קניתי כל חולצה אפשרית ובפורים לא רציתי להיות ‘עוד אחד’ אלא הלכתי על התחפושת הגדולה בהיסטוריה – תחפושת רונאלדו. ברחוב לא היה אחד שנשאר אדיש. הצטלמו איתי סבתות, מבוגרים, ילדים קטנים, הרגשתי כוכב ליום אחד. אני שחקן הגנה וכשהבקעתי בכדורגל – בטח לא בבעיטה לחיבורים כמוהו – חיכיתי את החגיגה, עשיתי SSUUII והורדתי חולצה. כמאמן כושר תמיד חלמתי על קוביות בבטן כמוהו, אמנם יש אבל אני לא בכיוון.
עונה שנחקקה בזכרוני היא 2014-15. עונה אחרי השיא בדסימה עם 17 שערים בליגת האלופות, עונה אחרי שכרע על כר הדשא כשהביא את הדסימה. שנתיים אחרי שברון הלב נגד באיירן מינכן כשאומרים שבכה בביתו יחד עם ז’וזה מוריניו. דקה 58 - כריסטיאנו כבש את השלישי נגד חטאפה והוחלף. סיים עם 61 שערים ב-54 משחקים ובליגה? 48 שערים ו-17 בישולים ב-35 משחקים. וזה לא הספיק לאליפות - טראגי. לכו תראו שהבקיע בכל המשחקים מהמחזור השלישי עד המחזור -19 למעט שניים.
למען האמת חשבתי שהתגברתי. הזכייה בגביע ה-14 הייתה מטורפת, אם כל הקאמבקים, ומרגשת עוד יותר בהתחשב כשכבר לא היו אגדות כמו כריסטיאנו רונאלדו או סרחיו ראמוס וגם חלקו של מרסלו היה אפסי. ועדיין, הגעגוע צף אחת לתקופה. באירוע של אגדת המארקה כמה חודשים אחרי שעזב – אחד הילדים בקהל אמר לו: “הייתי עצוב כשעזבת את ריאל מדריד” והוא חייך ואמר: “גם אני”.
בתקופה ביובנטוס אמרתי ‘או.קיי’, למרות שברור שאין כמו ריאל מדריד וזו טעות מרה וכעסתי על פלורנטינו פרס. במונדיאל 2022 היה נראה שזה הסוף, שהוא איבד את החשק לכדורגל, רוצה אבל לא יכול. לא מסוגל להקדים את הבלם, הספרינטים זה לא זה. מנצ’סטר יונייטד הראתה לו את הדרך החוצה והפנו לו גב. והוא גילה עולם אחר בסעודיה. ואני ממשיך. להתעדכן בנעשה, לספור לו את הגולים, להתבאס ביורו. מחכה לאלף!
רונאלדו פשוט הגשים לי את כל החלומות. וכשהעלה פוסט צנוע לחגיגות יום ההולדת של ריאל מדריד התרגשתי, כמעט זלגה דמעה. אני ממשיך לחכות לחגיגות האלף, כמו אלף המילים של הפוסט הזה. תן לי עודSSUUII אחד. המלך צריך לחזור לברנבאו למשחק הוקרה הכי גדול שיש – במשחק האגדות הוא יבקיע – אבל אל תפרוש! בערב ההוקרה צריך להציג את כל התארים בהם זכה כאן וגם כדורי הזהב, ואחרי המנון הדסימה לנגן גם את המנון ליגת האלופות ברקע.
נקפוץ ל-2075, אני בשנים האחרונות לחיי ככל הנראה. אין ולא יהיה עוד כריסטיאנו. זה שחקן של פעם במאה שנה. כל מי שהעז להגיד את שמו של קיליאן אמבפה באותו המשפט יחד איתו – קיבל ממני הזמנה לוועדת משמעת. במילה אחת: תודה. בארבע מילים: אני אוהב אותך, כריסטיאנו
קצת מסביב:
-איזור הספיישל של המארקה: תמונות, טורי דעה מגוונים על כך שכריסטיאנו בהחלט גם מוכשר, 12 המילים שמסכמות את הקריירה שלו ועוד - לחצו כאן.
-ריאל מדריד גם כן מברכת שלא כמו בדרך כלל וחורגת ממנהגה בטוויטר - לחצו כאן.
-40 סיבות למה אני כל כך אוהב את כריסטיאנו רונאלדו - לחצו כאן.
-דירוג ההצגות הגדולות של כריסטיאנו במדי ריאל בליגת האלופות - לחצו כאן.
המספרים המלאים של כריסטיאנו רונאלדו בריאל מדריד:
450 שערים בתשע עונות! מהפציעות ומספר הדקות הנמוך בעונת הבכורה דרך עונת 2011/12 העונה הראשונה עם 60 השערים, השנה בה התעלל בברצלונה בקלאסיקוס, 2014/15 בה כבש את מספר השערים הגבוה ביותר, הנוקאאוט המטורף שלו בעונת הדאבל והמאזן גם בדרבי בכל שנה. מה העונה הגדולה ביותר שלו?
הסטטיסטיקה עם כל המאמנים:
עם מנואל פלגריני: 35 משחקים - 33 שערים ו-11 בישולים.
-עם ז’וזה מוריניו: 164 משחקים - 168 שערים ו-49 בישולים.
-עם קרלו אנצ’לוטי: 101 משחקים - 112 שערים ו-47 בישולים
-עם רפא בניטס: 24 משחקים - 25 שערים ושמונה בישולים.
-עם זינדין זידאן: 114 משחקים - 112 שערים ו-30 בישולים.
האוסף הביתי: “מוזיאון כריסטיאנו רונאלדו” שלי
מעבר למרצ’נדייז שם יש עוד בובות, עיתונאי מארקה ו-AS, מגנטים וכדומה, פוסטרים (ואפילו חולצה של מנצ’סטר יונייטד מ-2007/08) ומרגיש לי שזה לא מספיק. המסכה מפורים משהו-משהו. חולצה מכל גמר ליגת האלופות זה חובה. זו מהגמר נגד ליברפול ממש אייקונית וגם זו מזהב ב-2011/12 למרות שברון הלב. לפתע גם החולצה מעונת הבכורה שלו עם המספר 9 מקבלת משמעות ממש אחרת. אני חושב שארכוש עוד כמה