טוב, אז אולי כמו שחלקכם שם לב, נעדרתי מהפורום פה לכמה שבועות. הסיבה לכך היא ביקור אצל אחותנו הגדולה - ארצות הברית של אמריקה.
אז זה לא בדיוק טיפים והמלצות, ויותר פריקת עצבים, והתלבטתי האם לכתוב פה או בת’רד הקפיטריה של נדב, אבל בסוף החלטתי לא לזהם את הדבר הבאמת יפה שהולך שם.
אז ככה, ההתרשמות שלי מהאחות הגדולה והנערצת שלנו:
א. כבישים.
מילא הקטע הזה של לפנות ימינה באור אדום, בלי אי תנועה ובלי כלום. לזה עוד הכינו אותי מראש. אבל מה הקטע הזה שכשיש לי אור ירוק בפנייה שמאלה, אז יש גם אור ירוק לאלה שבאים ישר מולי?? הדרך היחידה להתגבר על הדבר הזה, זה להיות יותר ישראלי מישראלי, לנצל שנייה של חוסר ריכוז כשלאלה ממול בדיוק מתחלף לירוק, ולפנות על הפרצוף שלהם ושהם יחכו בינתיים. וראיתי - זאת גם הדרך של המקומיים לעשות את זה.
בנוסף - מה הקטע הזה של צמתים עם שלטי עצור מכל הכיוונים? ואז צריך להתחיל לחשב מי הגיע ראשון לצומת ולמי יש זכות קדימה עכשיו. בואו נשים מכונה וכל אחד ייקח מספר וזהו.
אה, ועוד משהו - אחלה שאתם נותנים לאחרים להשתלב בנתיב שלכם והכול. מאוד נחמד מצידכם, באמת. אבל לפני שאתם מחליטים להעלים נתיב מהכביש, אפשר איזו התרעה מראש? שלט, תמרור, משהו? בכל זאת הרגע נסעתי פה.
אגב, כל הקטע הזה של הנחמדות והאדיבות האמריקאית בכבישים, בניגוד לישראלים הלא מתורבתים, עובד יופי כל עוד יש להם מיילים על גביי מיילים של כבישים פנויים וזורמים. אבל ברגע שמגיעים לעיר, או שסתם יש פקק מזדמן בכביש המהיר, הם יודעים יפה מאוד להיות עצבניים ולחתוך כמו אחרון הישראלים.
ב. כסף.
סבבה והכול שאתם שונאים מיסים, ושהמיתוס המכונן של המדינה שלכם זה מלחמת עצמאות שפרצה בגלל מיסים, אבל בחייאת תשימו את המחיר המלא של המוצר ליד המוצר. אני מכיר את הדבר הזה מראש, ובכל זאת כל פעם מחדש אני לא מבין איך זה חוקי. למה לא? אולי גם תיתנו לי בנפרד את המס הכנסה, הארנונה של העסק ושלכם בבית, והמס שבח שעשיתם על האוטו שמכרתם בשנה שעברה…
ואם כבר כסף - אולי תיפטרו כבר מהמטבע הבלתי שמיש הזה של פני, שכל מה שאפשר לקנות בו זה גרסה שחוקה יותר של עצמו? כל הארנק שלך מתמלא בחרא הזה, ואז אתה מגלה שיש לך את הסכום הבלתי רגיל של 42 אגורות בכיס. אתה ערוך לכבוש את אמריקה.
ג. סגירות אקראיות.
בזמנו נהגתי להתעצבן שלפעמים דברים נסגרים פה בארץ בצורה אקראית, בלי הודעה מוקדמת - קווי אוטובוס, כבישים, חנויות - ושאין חיה כזאת במדינה מתוקנת.
לא עוד.
ארה"ב הביאה את זה לרמה אחרת. לא רק נתיבים בכביש שנסגרים זמנית ובאופן אקראי ללא סיבה נראית לעין, אלא גם מיצגים שלמים במוזיאונים שנפתחים ונסגרים לסירוגין באקראי, עד כדי מוזיאונים שלמים, כשהתירוץ הקבוע - “due to covid”.
השיא היה סגירה מוחלטת של השדרה החמישית בניו-יורק, בשביל מצעד מטופש, גם שעות אחרי שהמצעד עבר כבר. אתה הולך את כל הבלוק עד לשדרה החמישית, רוצה לחצות (ברגל!) כדי להגיע לחנות שממול - וחסום. עכשיו לך תחזור את כל הבלוק ותלך בחזרה ברחוב אחר, ותקווה שהוא לא יהיה חסום. יום פורטו ריקו. ישר מתוך סיינפלד.
ד. קורונה.
אם קורונה לא הייתה קיימת, האמריקאים היו צריכים להמציא אותה. פשוט תירוץ מושלם מבחינתם לכל מה שהם לא רוצים לעשות, אבל לגבות ממך את אותו כסף. המסעדה של המלון סגורה “due to covid”. חצי מוזיאון/פארק סגור “due to covid”. החנות נפתחת היום רק ב-11 “due to covid”. אין צ’ק-אין פנים-אל-פנים, ומבחינתנו תיחנק בניסיון למצוא מישהו שיעזור לך “due to covid”. אני לא אתפלא אם זאת גם תהיה הסיבה הדיפלומטית הרשמית לזה שאמריקה לא באה לעזור לאוקראינה במלחמה.
אגב, מילה של רצינות לסוף - אני שומע הרבה על זה ש"כדאי ללכת לראות את אירופה הקלאסית לפני שהיא נעלמת סופית". אבל אני חייב להגיד שדווקא ארה"ב הרגישה לי כמו מדינה בקריסה. כמות ההזויים וההומלסים בכל פינת רחוב - ולא רק בניו-יורק. וושינגטון, פילדלפיה, בוסטון, קונטיקט - פשוט בכל מקום. הדברים שארגונס מביא לנו לפה רחוקים מלהיות איזוטריים שם, ברמה שאני מתפלא שלא רואים אפילו יותר מזה בטלוויזיה. בתור גבר סטרייט עם משפחה “נורמטיבית”, אתה מרגיש החריג שם. אני מקבל את כולם והכול, אבל קצת עצוב לראות את כל ערכי המערב הישנים נמחקים בצורה כזאת.