הניגרים סיבכו את העניינים בבית הזה. כל כך רציתי שאיסלנד תנצח על מנת שהשבוע הקרוב יעבור בצורה שקטה יותר. הניגרים השאירו לארגנטינה הזדמנות לעלות, ועכשיו יצטרכו להתעלות ביום שלישי.
אני גם מקווה שאיסלנד תביס את קרואטיה, אבל זה לא סביר. למעשה, ניצחון בהפרש של שער אחד לאיסלנד וניצחון בהפרש של שער אחד לארגנטינה יעלה את איסלנד לשלב הבא.
בחיים שלי לא אהבתי כ"כ את הניגרים. חבל שעוד כמה ימים אני כ"כ אשנא אותם.
בתור מישהו שבשטח, אני אומר לכם חד וחלק-הלחץ הכי גדול הוא על ארגנטינה ומסי. קודם כל מהאוהדים, שאנשים פה מכרו את הבית בשביל להגיע לפה, כל מוסקבה כחול לבן ובניז’ני תוך יום הפכו את העיר למושבה ארגנטינאית. אני משער שגם היעד הבא יהיה ככה.
דבר שני הסיקור התקשורתי. דווקא בגלל שמסי מועד, דווקא בגלל שהם נראים ככה הלחץ הוא פי 6. אם מסי למשל היה משחק בנבחרת שוויץ הוא לא היה קורס. על אף שחקן בטורניר הזה אין לחץ כמו עליו. תסתכלו על ההימורים, אם אני לא טועה ארגנטינה לפני הטורניר הייתה פייבוריטית. איפה הייתה מצרים של סלאח, פורטוגל של רונלדו, ברזיל של ניימאר? הלחץ הכי עצום על בנאדם שבכלל לא רצה להיות הפנים של הנבחרת הזאת.
מה שיותר עצוב, שגם הארגנטינאים בלי להבין הם כמו המאמן שלהם. הם מאוהבים במסי על תקן מרדונה כשהם לא מבינים שהימים ששחקן 10 מקבל את הכדור בחצי מול הקשר ההתקפי של היריבה ומנצח את המשחק תמו. אף שחקן לא יכול לעשות משם גולים. לא סנצ’ס, לא הזארד, לא רונלדו, לא סלאח וגם לא זידאן.
מה שכן, אם התפקוד של מסי הוא בקשה מפורשת שלו, והוא דורש לשחק ככה, אז הוא אידיוט וצריך לעוף לאגף או לרדת לספסל. אין אמצע, תרתי משמע.
אתמול נזכרתי למה אני שונא את ניימאר ואוהדיו כל כך. למה שנאתי אותו בברסה.
האפס לא עושה כלום כמעט כל המשחק, כמעט ורק מפריע לנבחרת שלו, מתחזה בצורה מבישה וסוחט פנדל, ואז לא מקבל משום מה צהוב כשמגלים שלא היה שם כלום, אבל הכי נורא ומגעיל זה שברגע שהוא הבין שברזיל מנצחת הוא עושה תרגיל שכונה שמטרתו היחידה הייתה השפלת המגן. להקיא ממנו.
אם היה כזה גבר שאוהב את הג’וגו בוניטו וכל מיני שטויות כאלה, שיגדל ביצים ויעשה את זה במצב של תיקו או פיגור. דיניו אהוב כי הוא שיחק כך כל הזמן בלי קשר לתוצאה, ניימאר הוא אפס שממש אבל ממש מגיע לו שמישהו יפרק לו את הברך ויגמור לו את הקריירה ברגע של תרגיל כזה. כמו שניסו לעשות לו שחקני אתלטיק בזמנו.
תגיד, למה כששחקן עושה תרגיל זה להשפיל את המגן וזה כאילו לא חלק מהמשחק, אבל ששחקני הגנה למשל משחקים מלוכלך מקבלים את זה בהבנה, עוטפים את זה במילים כמו “לחימה” או “תשוקה”? למה דבר אחד, שהוא חוקי ויפה לעין מקבל כ"כ הרבה ביקורת רעה, ומשחק מלוכלך שלא קשור למשחק אלא לufc אוהדים מקבלים ואפילו מעריכים וחושבים שזה חלר מהמשחק!
אני בחיים לא אשכח את צ’ולו סימאונה הטקטיקן הדגול מסמן לשחקניו עם הידיים לקצץ את מסי. זה גועל נפש ואני מקווה שהאפס הזה יהיה בלי ברכיים ויפסיד עוד 60 גמרים של ליגת האלופות. זה לא חלק מהכדורגל.
אני אוהב את ניימאר. הוא מאוד אנושי בעיניי, ככה הוא משחק מגיל 0, זה לא משהו אישי. בדיוק כמו שריקלמה היה משחיל לשחקנים זה לא היה אישי, בדיוק כמו שרונלדיניו היה עובר שחקנים זה לא היה אישי וכו’ וכו’. קל לשנוא את ניימאר פשוט, כי הוא כמו רונלדו דורש את זה.
ניימאר שחקן גדול.
מה שלי מפריע בו זה שהוא בוחר לעשות את הדבר שיוציא אותו הכי טוב ולאו דווקא את מה שטוב לנבחרת.
הוא בחיים לא ישחק בנגיעה ותמיד יחפש את הדריבל המיותר.
מאוד מקווה שהשמועות על מעבר לריאל לא נכונות, לטעמי עדיף שחקן יותר קבוצתי שידע לתת ערך מוסף מאשר שחקן שכל מה שיש לו זה ערך מוסף. תן לי את הזארד, סלאח, מאנה ושחקנים בסגנון הזה, שחקנים שישפרו את מי שסביבם, שחקנים שבמידת הצורך יוכלו לשתף פעולה עם עוד כוכב.
עריכה: הזארד עכשיו בדיוק מראה למה הוא עדיף. לא לוקח על עצמו את המשחק, משחק לצד שחקנים ונותן להם גם לבלוט. יודע לקבל כדור לשטח ולרגל ויותר קבוצה מגוונת
ניימאר בהשוואה לשחקנים אחרים כמו רונאלדיניו גם עושה את הדברים האלה בצורה גרועה ולא יפה. לא יודע איך להסביר, אבל כמו שAragonas אמר, אצל רונאלדיניו זה היה חלק ממנו כל הזמן וזה פשוט היה יפה לעין. ניימאר סתם מפגר שעושה דברים בלי קשר למציאות כשלא צריך אותם וגם אז זה לא כל כך הולך טוב ופוגע בשטף של המשחק, תוקע ומעקב את החברים לקבוצה שלו וסתם מעצבן את כולם.
והנה מנגד אפשר להסתכל על הזארד, קוטיניו - שחקנים שלא נופלים מניימאר ופשוט עושים מה שצריך לעשות וגם תוך כדי עם יכולת אישית.
כשניימאר עושה את זה זה פשוט נראה נטו , כביכול ‘‘יכולת אישית’’ בלי קשר לכדורגל. כאילו עצרו את המשחק.
פעם אהבתי אותו, אבל אני פשוט לא יכול שלא להתחיל לשנוא אותו, רק שלא יבוא לריאל ושיתעסק בכדורגל כבר.
ניימאר מחפש את הפעולה שתוציא אותו הכי טוב. קוטיניו והזארד את הפעולה שהכי טובה לקבוצה.
כשזה מצליח לניימאר זה מרשים, אבל שחרה תחתונה אעדיף את השחקן הפחות מרשים.
גם הזארד יכול לעבור כמעט כל מי שירצה וגם קוטיניו יודע להקפיץ, הם בוחרים לא לעשות את זה.
+1
להוציא את מסי, ניימאר מוכשר בהרבה מכל השאר. ולדעתי החבילה השלילית שבאה עם זה קטנה משל כריסטיאנו בצעירותו: פדלאדות הסרק שלו בגרבץ’ טיים, מתעקש לבעוט אינספור כדורים לעננים, לא חוגג גולים של אחרים (היחיד שלא חגג את השיוויון של ראמוס בדסימה), רוטן וזועף על החברים כשלא מוסרים לו.
ברור שריאל מדריד היא לא מגרש המשחקים שלו, אבל אני מתגעגע לניימאר של מונדיאל 2014, מן הסתם כשהופכים אותך לשחקן היקר בעולם ולא מפסיקים ‘להרים לך’ - זו התוצאה, אבל פייר - יש ימים לא טובים בהם הדריבלים לא הולכים והכדור לא נכנס, נניח מסי נגד איסלנד. אבל הכדורגל של ניימאר במונדיאל לא מגעיל אתכם? הוא פשוט הרס להם במשחק הראשון. ואתמול אם לא הגול של קוטיניו - היו שוחטים אותו. במקום לכבוש שער בקלילות, ואני כבר בלייב שמתי לב שזו הצגה - הוא רצה לכבוש שער שכל העולם יידבר עליו. אני לא רוצה לראות אותו בריאל מדריד. כריסטיאנו ‘בצעירותו’ או יותר נכון בעונות הראשונות בריאל כן היה ילדותי אבל כן שיתף את החברים שלו. והוא גם אפילו לחץ את הבלמים פה ושם.
אני חושב שכל הדיון הזה תיאורטי, אז אמשיך ככה, בסכום של ניימאר אפשר להביא שני גלאקטיקוס. הרי הם קנו אותו ב-222 מיליון, אז ברור שהוא יעלה לנו יותר כסף. האזרד הוא אחד מאלה שהייתי רוצה לראות, ואני כן חושב שהוא סובל מהכדורגל המדכא של צ’לסי ואני לא אהבתי אף פעם את ההצבה שלו במרכז ההתקפה, זה עושה לו עוול כמו בצמד המשחקים נגד ברצלונה.
צ’יצריטו קיבל מסירה בדיוק כמו ניימאר ועשה שער. היה לי ברור שיהיה שער. זה הגול ה-50 שלו בנבחרת. שחקן שתמיד חיבבתי. לפני מונדיאל 2010 הוא כבר היה סגור במנצ’סטר יונייטד. שחקן שהוא לא רק חיית רחבה אלא גם לא נגר. הוא בן 30 וזה לא הסוף אבל ברור שלא יגיע לרמות האלה שוב, והייתי מבסוט עליו גם כסופר-סאב בריאל מדריד. מבסוט על מקסיקו, מחבב אותם - אוצ’ואה, מארקס ושיאי המונדיאל, הקיצוני הלהטוטן של איינדהובן וגם קרלוס ולה שהיה יכול להגיע רחוק יותר.
אחמד מוסא שחקן מרגש, אני וחבר ‘גילינו’ אותו בפיפה, הוא כבר כבש צמד נגד ארגנטינה במונדיאל הקודם. יש לו מהירות ודריבל אבל בליגה האנגלית הוא לא הצליח וחבל, שחקן מעניין. מדהים איך בכל טורניר ארגנטינה וניגריה נפגשות, ובינתיים כל מונדיאל ארגנטינה מנצחת.
לגבי גרמניה: אני מעדיף לראות את כל הגדולות בשלב הבא(חוץ מארגנטינה), משחק כמו גרמניה-ברזיל מעביר בכם רטט הרבה יותר מהסינדרלות גם אם הנבחרות הגדולות מזייפות.
מאוכזב מגרמניה, בעיקר ברמה המנטאלית, מאז השער הם גמורים. הנה, אוזיל על הספסל והנבחרת לא השתדרגה פי מאה. ברור שהספסול מוצדק והוא היה חלש אבל כן ראו בו קצת שעיר לעזאזל. אני מאוכזב שהלהבה של גרמניה כבתה אחרי רבע שעה מצוינת שלא באה לידי ביטוי בשער בגלל פס אחרון לא מספיק טוב, ולא חוכמה לתקוף עם הרבה שחקנים כשכל התקפה של שבדיה שהיא מחברת שני פסים - היא מגיעה למצב. ההחמצה מול נוייר, דריבל אחד מעולה קודם לכן, השער, ועוד. מולר לדעתי צריך לשחק באמצע ודרקסלר בכנף, רויס הוא עוד מהפחות גרועים. גונדוגאן שנכנס בפוקס אולי יעזור באיום על השער, לגרמניה יש מחצית להתעשת.
הלחץ הוא עצום ללא ספק וגרמניה קורסת בינתיים. אני חושב שלגבי איטליה במונדיאל 2010 היו ‘חשדות’ עם כל הכבוד לליפי, ושהסגל מיצה את עצמו, אבל צרפת 2002 וספרד 2014 לדעתי אלה הפתעות גדולות.
דמיינו כאן תמונה של קרוס בטירוף. בחיים לא שמחתי ככה בגול של טוני קרוס, הנה המהפך השני בטורניר, איזה טירוף, כדורגל משחקים 90 דק’ ובסוף, אתם יודעים…הכדורגל משתפר קצת, סוף-סוף
חייב לומר שקרוס היה מהבודדים שתיפקדו תחת הלחץ, הוא הכניס כמה כדורים גדולים לאגפים ורויס לפני דקה וחצי העביר מסירה כושלת לעננים. קרוס גם כמעט כבש בבעיטה. יש לו קרח בורידים ולא דם. בניגוד לשחקנים כמו מולר ששוב לא הופיע. אציין לטובה גם את וורנר שלא אמור לשחק חלוץ ומשום מה בורח לקו אבל הוא נהדר שם?
ומצד שני, שחקן כמו בואטנג, בלם נבחרת, הבלם של באיירן שהיא אחד המועדונים הגדולים באירופה, המון ניסיון, ולמרות מוטיבצייה ורצון טוב ודחיפה קדימה - צהוב שני רשלני, מטופש, מרגיז, כמעט הפקיר את הנבחרת שלו וזה לא משנה שכולם בין-כה חשבו התקפה. אם ראמוס היה מקבל צהוב כזה ומורחק הייתי רותח וזה מאוד אופייני לו. בואטנג הוא א-ו-ב-ר-י-י-ט-ד.