אף אחד לא טען שהם באותה עמדה, הטיעון הוא ההשפעה שיש להם על הקבוצה
ואתה טוען שקאנטה מחזיק את הנבחרת הצרפתית? וואלה, לא מסכים. כמו שגיא אמר, הצרפתים מלאים בסופסטארס. מי יש לקרואטיה להציע?
בלי קשר ובאהבה גדולה - מודריץ’ לא עשה דבר יותר מראקיטיץ’ בטורניר. קרי, דבר יותר משפיע לטובה. הגאונות שלהם זה שהם לוקחים אחריות יחד ומתפעלים מסביבם נגרים ופועלים שחורים. אבל ראקיטיץ’ יהיה חסר לא פחות לקרואטיה ממודריץ’. חייבים את שניהם כדי שהם יראו ככה (ולא שהם מבריקים. שורדים נראה לי מתאים יותר).
אגב, את הקרדיט צריך לתת ללואיס אנריקה. אפשר להגיד שהוא הפך את ראקיטיץ’ מקשר התקפי ל50/50 עד אחורי. האם זה טוב לבארסה או לא? זה מטשטש במעט את החסרון של צ’אבי בעמדה שם. ומסכן ראקיטיץ’, הוא לא זוכה לקרדיט המגיע לו רק בגלל שצ’אבי דרך שם לפני, וכאוהד בארסה - אצלי הוא היה בטופ שלוש של עונה שעברה.
2 לייקים
אני טוען שההשפעה שלו גדולה יותר משל אחרים באופן יחסי - פוגבה, מטווידי, מגנים. כנראה שגם וראן ואומטיטי. אז כן, זה סלע המחלוקות
נוצרה הערצה לעמדת הקשר האחורי השנים האחרונות.
שחקן שהוא קשר אחורי אוטומטי אהוב בפני כל מי שמנסה להציג עצמו כגאון כדורגל.
הרי להתלהב מרונאלדו ומסי זה שמור לילדים, המבוגרים שמבינים יתלהבו ממודריץ וצאבי.
זו גישה שנכנסה בשנים האחרונות לטעמי, וכמובן שיש בה קצת צדק כי בניגוד לשחקני ההתקפה מדובר בשחקן שלא מקבל הערכה בסטטיסטיקה של שערים או בישולים. אבל לצורך העניין לא חושב שהתפקיד חשוב יותר ממגן או בלם או שחקן התקפה.
הטענה היא במקרה הזה של קאנטה. אין שום כלל כזה שנכון לכל הקבוצות בעולם.
רפאל ואראן הוא פשוט בלם על, לא פחות משמעותי בעיניי עבור הנבחרת הזו מקאנטה או אמבפה. מדהים ההתקדמות ההדרגתית שהבלם הזה עובר עם השנים, בעיניי אחד הגדולים שיצא לי לראות ואנדרייטד גדול.
בתור אחד שמחזיק מקאנטה מאוד ואם אני חייב לבחור שלישיית קישור אקראית כיום ללא קשר לשחקנים שמסביב אז הוא חלק מהשלישייה שלי (יחד עם מודריץ’ ודה בריינה), אני גם חושב שלמרות שהוא כמובן בטורניר נהדר, הסגנון של צרפת לגמרי מקל עליו והוא רחוק מלעשות הגנה לבד. זו הנבחרת הכי אתלטית ופיזית במונדיאל הזה, כולם עושים הגנה ויש שני בלמי על מאחורה ושוער גדול. גם מסצ’ראנו שמאוד מזכיר את קאנטה בסגנון ההתרוצצות והדינמיות (אולי עושה את זה פחות טוב אבל הוא גם היה קשר אחורי מוערך מאוד בסגנון הזה) כיכב במונדיאל 2014 והמשותף לשניהם הוא ששתי הנבחרות התבנקרו כקבוצה. כאשר אותו מסצ’ראנו שיחק כקשר אחורי בודד בתפקיד של בוסקטס והיה אחרי על חצי מגרש לבדו, היתרונות האלו שלו לא יכול לבוא לידי ביטוי.
לייק 1
זה נכון באופן כללי לטעמי.
זה לא תמיד שגוי, אך נוצרה מין הערצה לקשרים הלא התקפיים שלעתים אני לא מסוגל להסביר.
קרוס הוא הדוגמה האישית שלי, שההסבר ללמה אני לא מתלהב ממנו היא שאני לא מבין בכדורגל ואת התרומה שלו לא רואים במספרים.
זה כאילו פיצוי על כל השנים בהם לא העריכו את סןג השחקנים הזה מספיק.
שלא יובן לא נכון, קאנטה ומודריץ תותחים, אבל אני מאוד מסכים לגבי קאנטה, למה הוא מעל שאר הקבוצה? רק בגלל שהוא קשר אחורי?
אף פעם לא אמרתי פה שקאנטה עושה הגנה לבד. מה שבטוח הוא שהוא עושה הגנה הכי טוב בפער. פוגבה לא בר השוואה בכלל, זה כמו להשוות בין אגוארו לרונאלדו במשחק הראש - גם אגוארו יתן מדי פעם גול בנגיחה, אבל הנוכחות שלו ברחבה לא מאיימת מהבחינה הזו ואף שחקן הגנה לא יתן לאופציה הזו חשיבות יתרה. אתמול הזאר שרף את פוגבה באחד על אחד כמה פעמים, כשהוא הגיע לקאנטה הוא בכלל לא חשב על זה. גם באחת הפעמים היחידות שהוא כן ניסה (ואיכשהו גם הצליח) הוא פשוט נפל וקיבל שריקה למרות שלא היה פאול.
אני האחרון שאפשר להגיד עליו שהוא נוטה להעריץ אנדרדוגים, אם כבר אז בדיוק להיפך. המשיכה הראשונית שלי היא כמעט תמיד לפייבוריט והנוצץ. מה שכן, אני מזהה המון פעמים “כוכבים” שנהיו כאלה רק מכוח נסיבות מסוימות. ניימאר, נניח, הוא דוגמה מצוינת. על פוגבה אני לא יכול להגיד את זה כי אני בכלל לא מבין את הנסיבות. הוא לא עשה דבר כדי להצדיק איזשהו הייפ.
אני אטען בדיוק את ההיפך, נוח מאוד להעריך מספריסטים כי מאוד קל לראות את התרומה שלהם. כל אוהד כורסה שצופה פעם ב4 שנים במונדיאל ידע לדקלם שרונאלדו ומסי הם מכונות שערים, אבל יירוט מסירה של קאנטה אין לו סיכוי לראות גם בחמישה הילוכים חוזרים.
בד"כ אני מאוד מסכים עם תיאוריות המלך הוא עירום שלך, גיא, אבל במקרה של קאנטה, ובוודאי מודריץ’, אתה מפספס בענק לדעתי. ישנם שחקנים גדולים שלא תורמים ישירות להבקעת שערים. וכן, גם עילויים.
אני בחיים לא אטען שקרוס, תיאגו (בהמשך לדיון שלך עם שוסאקו) או מאטווידי הם כאלה, אבל בהחלט אטען שמודריץ’, קאנטה ובוסקטס כן.
לגבי הבונקר של צרפת - מסכים איתך שהם מתגוננים באופן קבוצתי ועל זה רק נותר לי לומר שהם פראיירים. נבחרת שמכילה את קאנטה ושני בלמים כ"כ טובים וברשותה כאלה כלים התקפיים ולמרות זאת בוחרת להתגונן כקבוצה זה טמטום ופחדנות. בכדורגל נבחרות פחדנות כזו כנראה תקח עבורם את הטורניר, בטורניר רציני יותר אין לי ספק שעדיף היה להם לשחרר את פוגבה לעשות את מה שהוא טוב בו (התקפה!!! לא הגנה) ולא לשחק בונקר רבתי באופן כללי.
מן הסתם כל אחד יפריז קצת בחשיבות של מי שהוא מעריך יותר. ברור שאני לא חושב שקאנטה יכול לקחת טורנירים עם עשרה קונוסים מסביבו, כמו שמסי לא מצליח לקחת טורנירים עם התקפה מפחידה ואין קישור. בסוף כל אחד צריך לעשות את תפקידו ויש כאלה שנותנים אקסטרה ערך מוסף. קאנטה הוא לחלוטין אחד כזה בעיני. בוא נגיד שאם הוא היה ארגנטינאי למסי היו הרבה פחות כאבי ראש עם השוואות למראדונה או לכריסטיאנו.
ונקודה אחרונה - זה ששחקן עושה הגנה לא אומר שהוא טוב בזה. הנסיון לגמד יכולות הגנתיות הוא לא רציני בעיני. זה שפוגבה עושה הגנה ומתאמץ זה נחמד והכל, אבל זה בשום צורה לא הופך אותו לשחקן הגנתי טוב, ובטח לא לכזה שהתרומה שלו יכולה להיות משוות באיזשהי צורה לקאנטה. זה כמו לומר שכל בלם יכול לתרום להתקפה אם יעיז קצת יותר ויבעט לשער.
5 לייקים
אתה באמת שואל? כי חוץ ממה שניכר לעין (ובדרך כלל מאדירים שחקנים לפי בצורת משחק שלהם וזה לא משהו שמתבטא בסטטיסטיקה) בטורניר הזה הוא כבש יותר, בישל יותר, סיפק יותר מסירות מפתח ועולה עליו (ועל כל הנבחרת הקרואטית) בכל סטטיסטיקה אפשרית (סייג לקרבות אוויריים וזה די מובן 
). גם אם תיקח את העונה של שניהם בליגה (וזכור שראקיטיץ׳ שיחק בקבוצה הטובה יותר בסופו של דבר וזכה באליפות) למודריץ יש שער ושש בישולים ולאיבן שער וחמש בישולים עם אלף דקות משחק יותר.
לייק 1
הבעיה שאצלו הממלכה היא חוף נודיסטים.
אין ספק שפנדל אחד והבישול מהקרן הופכים את מודריץ’ למועמד לגיטימי לכדור הזהב, לעומת רקיטיץ’ שנתפס כ-expendable. לא כדאי לך להיכנס לקרב מספרים כשאתה מנסה לפרגן למודריץ’, תאמין לי. ולטובת קרואטיה עדיף שהוא גם יפסיק לבעוט פנדלים.
שניהם שחקני הרכב בקבוצות הכי טובות שיש, לשניהם יש יתרונות וחסרונות מעטים מול השני (מודריץ’ דריבליסט ומהיר, רקיטיץ’ יודע להצטרף לשליש האחרון ולהבקיע). ההבדל הגדול הוא שסביב אחד יש הייפ, כנראה בגלל קריזמה ומסירות עם הפאלש, והשני נתפס כאפור ובינוני. זו דרכו של עולם אבל אין לזה קשר לניצחונות בכדורגל.
עילויים בתחומם - בהחלט. רק שהתחום שלהם לא חשוב או קשה יותר מתחומים אחרים. וקשר אחורי לא תורם להגנה יותר מבלמים.
יש הבדל מהותי בין הגנה להתקפה. כן, יש משמעות לכישרון ויכולות הגנתיות, אבל כמו שאומרים בכדורסל - בהגנה אין ימים רעים. אם אתה גדול פיזית כמו פוגבה ואתה משקיע, והקבוצה שלך משחקת בונקר - אתה טוב. גם אם אנזונזי היה משחק במקום קאנטה בלגיה הייתה מתקשה מאוד לתקוף אתמול. לא סתם הגנה היא הנשק של החלשים והקטנים יותר. לסטר לא יכולה לקחת אליפות עם כדורגל התקפי.
בהתקפה ריצת עמוק כאחוז טירוף כמעט לא רלוונטית. השחקן הטוב בהיסטוריה תופר את העולם בלי להזיע. זאת הסיבה לפערי המשכורות, לסכומי ההעברה ולכל הדברים שכבר דנו בהם בעבר.
המלך לא עירום, הוא פשוט לא מלך.
השחקן הטוב בהיסטוריה לא מצליח לתפור את העולם כבר שלושה מונדיאלים. ההסברים מדוע הם רבים ומגוונים - היגוואין המחמיצן, חוסר כריזמה, החיבור הקלוש לעם הארגנטינאי וחוסר הפרגון מהקהל, אבל ההסבר היותר הגיוני הוא הקבוצה החלשה. וארגנטינה היא נבחרת חלשה למרות שההתקפה שלה מורכבת משחקנים אדירים כולל הוא עצמו (חייזר לכל הדעות). זו כנראה האנומליה המובהקת ביותר בעולם הכדורגל - איך החוליה הכי חשובה בכדורגל לא מצליחה לתפקד בכלל בלי הגנה וקישור ראויים? כי עם פפה (או קאנטה) תוקפים טוב יותר.
אגב, מכל ההעברות החולניות של העידן האחרון אני לא חושב שיותר מדי הצדיקו את עצמן. רונאלדו הוא דוגמה מובהקת לאחת שכן, פוגבה הוא בנתיים דוגמה מובהקת לאחת שלא. אני מדבר כמובן מבחינה מקצועית ולא שיווקית/פירסומית. אם ממש נפתח את נושא המחירים של שחקני כדורגל אז הדיעה שלי היא שיש בועה דיי רצינית. שווקים יותר יציבים משוק שחקני הכדורגל התנפצו לרסיסים לאחר שהבינו שערך הנכסים בהם נופח מלאכותית (אפילו אם לא ביודעין).
אם הטענה שלך היא שמחיר של שחקן נקבע אך ורק על פי תרומתו המקצועית אז אני חולק מכל וכל. ניימאר בחיים לא שווה פי 7 מקאנטה. אם אתה מסכים שהמחיר משקף גם כריזמה, תסרוקות, יחסי ציבור וחורחה מנדש אז אנחנו נכנסים לדיון סופר מעניין על בועות ותמחור שלאו דווקא משקף שוק משוכלל. פוליטיקה, במילים אחרות.
לייק 1
וואו, קרואטיה לא ניצחה אף נוקאאוט ב90 דקות (ויכול להיות שגם ב120, נראה מה יהיה הערב)
אם היא תגיע לגמר, לא יודע איך היא תעמוד על הרגליים.
נראה שקרואטיה מתחרה פה באיש הברזל, לא במונדיאל.
כבר בחצי הראשון חשבתי שהיא סיימה את הסיפור, נראתה ממש עייפה וזה מובן, ואנגליה נראתה נהדר ויצאה פראיירית. איכשהו המומנטום התהפך לגמרי במחצית השנייה.
(מקדים את המאוחר אבל מעניין אם יש תקדים לקבוצה שעשתה את דרכה לגמר ללא ניצחון בנוקאאוט.)
מתוך 7 משחקים של הצד הזה בהגרלה, 5 הגיעו להארכה וכולם עד הערב, לפנדלים. מלמד אולי על הפערים הקטנים בצד הזה וגם על הדי מקריות שבה הגיעו מי שהגיעו לחצי הגמר מבין השמונה.
שוב פעם האנגלים התעקשו ללכת אחורה והתחילו למשוך זמן מדקה 50 וצגיע להם להפסיד.
קרואטיה לא משכו את הזמן ולא הלכו לקרן ורק על זה מגיע להם כל הכבוד.
מודריץ לכדור הזהב.
לייק 1
צרפת היא המנצחת הגדולה של החצי גמר הזה. כל כך שמח שהאנגלים עפו, מדקה 60 מבזבזים זמן. העיקר הקולימביאנים רמאים פחחח.
you going home you going home’ england going home!!!
לייק 1
טוב, אני חזיתי מפגש של בלגיה ואנגליה.
3 לייקים
נחזור רגע לדיון הקודם - @KB9 צודק בבסיס דבריו כשהוא מצביע על 2 נקודות מרכזיות:
- בגדול, התרומה של שחקני התקפה חשובה יותר מזו של שחקני הגנה.
- אנשים נוטים להימשך לסיסמאות ושחקנים מקבלים הכרה והערצה על סמך נתונים משניים.
מעבר לכך, כרגיל גיא אוהב להקצין דברים, אני מניח שזה סתם כחלק מהויכוח. המגמות נכונות אבל יש גבול, ובסופו של דבר העובדה היא שבטורנירים של נוקאוט כמעט תמיד שחקני ההגנה משמעותיים יותר משחקני התקפה. גיא, אתה מעגל פינות כדי להעביר את הנקודה שלך, ואין צורך. למשל, סכומי ההעברה מנופחים הרבה יותר אצל שחקני התקפה לא רק בגלל שהם “חשובים” יותר, אלא כיוון שהם מוערצים יותר. ככאלה הערך הכלכלי שלהם גדול יותר ועל כן האלמנט המקצועי במחיר שלהם נמוך יותר משנדמה.
חוץ מזה שיש גם מעט סתירות בדברים שלך. למשל, מצד אחד אתה טוען ש"קל" יותר להיות שחקן הגנה גדול כי זה דורש פחות כישרון ויותר עבודה (צודק לחלוטין) ועל כל שחקני התקפה נדירים חשובים יותר, ומצד שני טוען שאין הבדל בין מודריץ’ לראקיטיץ’. אתה לא יכול להחזיק את המקל משני קצותיו.
הדיון מראש היה בקונטקסט של נבחרת צרפת במונדיאל הזה.
לטעמי גיא ממעיט בתרומה של קאנטה כיוון שהוא באופן כללי פחות מעריך את תרומת הקישור, אלא אם מדובר בעילוי כמו צ׳אבי למשל. על הדרך מקצין את הצד השני (אף אחד לא באמת חשב שאין דרך לשחק מול קבוצה שקאנטה משחק בה). אני חושב שישנן קבוצות בהן הקישור חשוב יותר מהאחרות, פשוט כי יש יותר מדרך אחת לקחת משחק כדורגל. שלא לדבר על ההבדל בין טורניר נוק אאוט לליגה. כי אין רק הגנה והתקפה אלא יש שיטה. אני שותף להרבה מהראייה המפוקחת כלפי כדורגל וכמה הוא מקרי, אבל אני עדיין מאמין שברוב המקרים יש הגיון מקצועי ודרך מאחורי קבוצות מצליחות. הרי לא מזמן היה פה דיון על איך לעזאזל אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים ובסוף מביאים את הגביע. והאם זה לא אומר שלכאוס הזה יש הסבר כלשהו מלבד מקריות, שהיא כמובן חלק גדול. בבארסה של פפ אתה יכול לשים את את כחילה וסירושטיין והם עדיין אלופים. תוציא את גודין מאתלטיקו או את מלדיני/נסטה ממילאן וזה לא אותו הדבר. כל קבוצה משחקת בדרך אחרת ולכן הדגש הוא בעמדות אחרות. ובמציאות רוב הקבוצות איפשהו באמצע.
מסכים כמובן שבנוק אאוט ההתקפה חשובה פחות מההגנה והקישור, לפחות בסגנון שבו בחרה צרפת. ואם זה נכון אז קשה לי לראות מה כל כך מוזר בטענה שקאנטה הוא שחקן עם משקל סגולי גבוהה מאד.
גם בריאל מדריד של ליגת האלופות בשלוש השנים האחרונות הקישור היה חשוב מההתקפה.
נ.ב
מודריץ׳ היה יחסית חלש נגד אנגליה
2 לייקים
המונדיאל הזה מוכיח (ואחרי אמש זו כבר עובדה) שמה שנחוץ בטורניר גביע העולם הוא רוח לחימה ולכידות קבוצתית ומעבר לכל, קרח בוורידים. לא היה שחקן אחד בצד הקרואטי שחשש מתיקול קשוח, קרב בפאב שיכורים או סתם מרדף אחרי כל כדור אפשרי.
לאנגלים תמיד תיהיה שמורה הזכות על המצאת המשחק, וגם להם נחישות ייחודית, אך עם תאריך תפוגה.
2 לייקים
אם לא ספרד (בסדר בסדר, וארגנטינה), אז קרואטיה. כמו שאגלמה רשם - נבחרת שהיא קבוצה, וכזו שאי אפשר להספיד כל עוד לא נשרקה השריקה האחרונה. לא משנה מה יקרה בגמר, קרואטיה כבר עלו על כל הציפיות.
אם היה שבוע מנוחה לפני הגמר, הייתי אומר שהקרואטים צריכים רק עוד צעד אחד, ושזה מאוד אפשרי. אבל במצבם הנוכחי - גם את הצעד הזה הם יצטרכו לעשות עם הליכון, ועוד מול סופה בשם אמבפה.