אני דווקא בכיוון השני מרוב האנשים פה… לא חושב שכדור הזהב צריך ללכת לשחקן הכי טוב (ואז זה ברור שמסי היה צריך לקחת מהשניה שעלה לבוגרים והתחיל לרוץ על הקו).
בכדורגל יש משקל גדול מאוד לתארים ויש מסגרות שיותר נחשבות מאחרות, זה מצב נתון. אם נותנים את הפרס בלי להתחשב בתארים אז שחקן צריך לתת עונה באמת יוצאת דופן. בסטנדרטים של מסי העונה הסאת לא הייתה יוצאת דופן.
ואן דייק צריך לקחת ואיתו על הפודיום מאנה.
אבל אתה לא נותן את התואר על בסיס ביצועים ביחס למסי, אלא על בסיס ביצועים ביחס לכלל. ביחס לכל השחקנים בעולם, מסי נתן עונה יוצאת דופן. זה שהוא עושה את זה כל שנה לא אמור לבוא לרעתו.
וכי מה זה בכלל משנה. זה שהוא לא זוכה בתואר הזה הופך אותו לפחות גדול ממה שהוא? סך הכל תארים שלא מעניינים אף אחד. חוץ ממי שזוכה בהם.
לרוב הכוכב הגדול של המונדיאל או היורו זכה בתוארים הללו, ובשנה שאין טורניר בינלאומי הכוכב של הקבוצה שזכתה בליגת האלופות זוכה.
מסי גדול מדיי בשביל התארים הללו. הוא לא צריך חותמת מאף אחד שהוא הגדול מכולם. והסיבה היחידה שהוא לא קוטף את התואר פעם אחר פעם זה בגלל שהחברים שלו מפשלים בכל פעם בשלבים המכריעים בליגת האלופות. בעוד שלושה או ארבעה עשורים אף אחד לא יזכור אם יש למסי חמישה שישה או שבעה כדורי זהב, יזכרו שהוא היה הגדול מכולם. בעוד כמה עשורים יגידו שהתואר הזה דפוק וחסר חשיבות כי מסי לא זכה בו, ולא שמסי היה פחות טוב ממה שהוא כי הוא לא זכה בו.
זה בסך הכל תואר אישי. ובניגוד לתארים הקבוצתיים שהם מהות הכדורגל (וכל ספורט למעשה), תארים אישיים הם משהו משני ולא חשוב.
כתבתי לספורט1 את הרכב העונה בכדורגל האירופי יחד עם ספסל וגם כבונוס את נבחרת המאכזבים עליה כתבתי פיסקה, הנה זה. [מוזמנים לקטול]
הנבחרת : אליסון בקר (ליברפול), טרנט אלכסנדר-ארנולד (ליברפול), וירג’יל ואן דייק (ליברפול), מתיאס דה ליכט (אייקס), ג’ורדי אלבה (ברצלונה), פרנקי דה יונג (אייקס), דוני ואן דה ביק (אייקס), ברנרדו סילבה (מנצ’סטר סיטי), ליאו מסי (ברצלונה), קיליאן אמבפה (פאריס סן ז’רמן), סאדיו מאנה (ליברפול
).
כמובן שאלופת אירופה הגאה מככבת עם ארבעה נציגים, נתתי משקל גם לעונה האירופית המדהימה של אייקס. כריסטיאנו רונאלדו לא על הספסל אפילו וגם לא סלאח. קצת קשה לא לשים אף נציג מאלופות כמו יובנטוס או באיירן מינכן אבל לבנדובסקי למשל נכשל שוב במאני טיים בליגת האלופות לדוגמא. גם מנצ’סטר סיטי עשתה עונה גדולה ויש לה רק נציג אחד. בחרתי בג’ורדי אלבה למרות שני משחקי הנפל שלו.
מחליפים: יאן אובלק, חוסה מאריה חימנז, אדן הזאר, ג’יידון סאנצ’ו, ראחים סטרלינג, סרחיו אגווארו.
בונוס - נבחרת המאכזבים : דויד דה חאה, סנטיאגו אריאס, טיאגו סילבה, רפאל וראן, מרסלו, לוקה מודריץ’, פול פוגבה, פיליפה קוטיניו\תומא למאר, גארת’ בייל, דייגו קוסטה, פאולו דיבאלה.
בקצרה: אני חושב שפוגבה למרות המספרים שלו לא הביא שום ערך מוסף למנצ’סטר יונייטד ולא היה שם ברגעים הקשים, ודיבאלה גם אם לא שיחק בעמדה המועדפת עליו - היה קטסטרופה. ריאל מדריד מככבת בנבחרת הזו, בקיצור.
טר שטגן אחראי על כך שצמד המשחקים מול ליברפול לא נגמר איזה 9-1. לא רק השוער הכי טוב באירופה, אלא גם השוער שנתן את הקמפיין הכי טוב בליגת האלופות. בפער גדול.
ומה עם זה שפיקה אפילו לא בספסל כשחימנס שם?
לא בטוח לגבי זה שהכי טוב באירופה או בספרד אבל לגמרי אחד משניים. לא שאליסון לא טוב הוא היה נהדר העונה, אבל אובלק וטר שטגן רמה מעל כולם.
אין שוערים שהם רמה מעל אליסון !!! או שהם באותה רמה או שהם רמה מתחת, זה שאתם לא רואים את אליסון כל שבוע בליברפול(בניגוד לשני הנ"ל) לא אמור להוריד מהערך שלו, אחד השוערים הכי טובים בעולם, שם למעלה עם הטובים ביותר והעונה יש לו קייס לטעון שהוא הכי טוב.
כי אתה צופה באובלק וברצלונה כל משחק נכון?
אני מבין את ההתלהבות אחרי הקרקס של קריוס אבל לא להגזים. אחד השוערים הטובים בעולם זה נכון, הוכיח את עצמו בשני ליגות קשות מאוד. אבל צריך לעבור עוד כברת דרך, לדעתי אפילו דה חאה שעובר עונה מסויטת שוער טוב ממנו.
כן…ראיתי כמעט כל משחק של ברצלונה, והמון משחקים של אתלטיקו וכל המשחקים של ליברפול.
לא קשור לקריוס, אליסון היה נהדר ברומא והעונה כבר היה ענק באנפילד, הוא לא רמה מתחת לאף שוער בעולם, הוביל יחד עם ואן-דייק את ההגנה הכי טובה בעולם(בליגה הכי קשה מכולם מבחינת השוערים), הגיע ל-97 נקודות פרמיירליג וגביע הצ’מפיונס הגיע לאנפילד הרבה בזכות ההצלות המדהימות שלו לאורך הדרך.
אין לו כבר מה להוכיח כדי לטעון שהוא שייך לעילית שבשוערי העולם.
אליסון ענק ואני די בטוח שאם יפרסמו כמה גולים הוא היה אמור לספוג לעומת כמה באמת ספג (כלומר סך ה- xG) נראה שהוא היה טוב העונה גם מדה חאה, לו היו עונות שהוא פשוטו כמשמעו הציל את יונייטד.
לטעמי כדורי גובה ומשחק רגל אלה שני דברים שהוא יותר חלש בהם, אבל שום ספק שהוא שוער ברמה מאד גבוה עם נוכחות אדירה.
ליברפול העונה בפרמיירליג
29.15 xG ספיגות
22 ספיגות בפועל
יונייטד העונה בפרמיירליג
52.30 xG ספיגות
54 ספיגות בפועל
אז כן, הוא היה טוב מדה חאה.
טרשטגן עם 45 לעומת 36 בפועל
אובלק עם 41.43 לעומת 29 בפועל
אובלק מוביל את כולם גם בהפרש xG - שערים בפועל, וגם ביחס xG לשער בפועל
דיי עם החוסר הערכה לכל מי שלא בברצלונה או ריאל (ואתלטיקו במקרה הזה): אליסון לא רמה מתחת לאובלק וטר-שטגן; הוא שוער ענק והשניים הנוספים גם כן שוערים עצומים. שלושתם הכי טובים בעולם.
דניאל, אין קשר לחוסר הערכה מקבוצות מסויימות. הרי ואן דייק למשל הוא הבלם מס’ 1 בעולם ללא עוררין, ולטעמי אין התקפה באירופה שמתקרבת לשלישיית ההתקפה המטורפת שלהם.
אני רואה שאני בדעת מיעוט פה, יכול יכול להיות שמספר המשחקים שצפיתי באליסון זו הסיבה (וצפיתי לא מעט, אך מודה שפחות בהרבה מאתלטיקו ובארסה ).
בעיניי כל החבורה הזאת, טר שטגן, אובלאק, אליסון ועד לא מזמן גם דה חאה, ביום טוב שלהם יכולים לנעול את השער. ביום פחות טוב אתה צריך להיות מאוד טוב כדי להכניע אותם.
ההגנות של ליברפול ואתלטיקו יותר יציבות משל ברצלונה ולכן הקבוצה נזקקת לו יותר. ההבדלים ביכולת בין טר שטגן לאליסון למשל דיי זניחים.
תגידו שאני לא אובייקטיבי, שלא ראיתי מספיק משחקים…
אליסון שוער טופ 3 בעולם השנה זה בטוח, אבל טר שטגן בשנה וחצי האחרונות נותן אקסטרה שאין לאף שוער בכדורגל העולמי היום לטעמי.
כי ההגנה שלו “מאפשרת” לו לתת את האקסטרות האלה, ההגנה של אליסון לא משאירה לו כמעט עבודה, אבל את מה שצריך לעשות הוא עושה ברמה הכי גבוה.
ומה עם קורטואה ? פתאום הוא לא שוער טופ ? תראו מה הגנה יכולה לעשות לשוער…
דה-חאה בעונה טובה הוא השוער הכי טוב בעולם לדעתי, מה שהוא עשה ביונייטד עד לעונה האחרונה עולה על כל האקסטרות שטר שטגן נתן לברצלונה, הוא לבד היה ההגנה של יונייטד בעונות האחרונות.
אני אישית חושב שקורטואה ירד ביכולות בשנתיים שלוש האחרונות. אני זוכר שפעם אשכרה פחדתי ממנו כמו שאוהדים (וקבוצות) מפחדות ממסי ורונאלדו. הוא פשוט היה בלוק. מי יודע, אולי עונה הבאה הוא יישתפר.
וירג’יל אולי הגיע לזכות, אבל הוא לא היה השחקן הכי טוב בליגת האלופות או באירופה אשתקד.
כנ"ל לגבי טר שטגן ואליסון. אם היו מחליפים את ארבעתם קבוצות, ליברפול כנראה הייתה עולה עם 12-0.
סתם פרסים פופוליסטיים וחסרי משמעות. כריסטיאנו ומסי, במיוחד מסי, צריכים לזכות עד יום מותם, לא רק עד הפרישה.