סדק בקרסול להזאר. ההערכות בספרד מדברות על חודשיים בחוץ. נתראה ב-2020/2021.
יאללה, שינוח בשקט. ככה אין עוד תקוות לתלות בו העונה.
המנחוס הדדי - בין פציעה לפציעה הגיח לשני משחקים שכמעט גמרו לנו את העונה. אולי עכשיו בלעדיו הקבוצה תיזכר שוב איך מנצחים משחקים בלי שחקני התקפה.
בנוגע לבייל, מצחיק ועצוב שהבנאדם בשיא קריירה של כשירות דווקא בשתי עונות שהוא מסריח את הדשא בהן. אולי באמת הוא לא מתאמץ מספיק…
פתאום בייל מרגיש כמו סופרמן אה…
היידה,
5 קשרים + מנדי ובנזמה לבדו בחוד, בכל הכוח.
לא יהיה נעים ולא יהיה כיף, אבל זאת האופציה היחידה שלנו להשיג משהו בעונה הזו.
לכל המפנטזים על דקות ליוביץ’ ויניסיוס ורודריגו, יש לכם ד"ש חם מלוקאס ואסקז.
שימו לב לזה: אדן הזאר הפסיד העונה 18 משחקים בגלל פציעה -לעומת 20 בכל שבע השנים שלו בצ’לסי (2012 עד 2019). שימו לב: 52 הופעות בעונה שעברה, 51 לפניכן, שנתיים עם 43 הופעות וקודם לכן 52 הופעות, 49 ובעונת הבכורה 62. בדרך הבטוחה להיות הגלאקטיקו הכושל ביותר - יותר מקאקה ואחרים.
זה התחיל הפוך מהרגע הראשון: הגיע שמן בצורה מוגזמת (גם אם יש תחושה שחלק מהתמונות היו ממש פוטושופ) - > חלודה במשחקי ההכנה - > נפצע רגע לפני מחזור הפתיחה - חזר אחרי שלושה משחקים וחיכה לשער בכורה עד למחזור השמיני - >כושר טוב אבל דבר שלא התבטא במספרים - > פציעה ארורה נגד פ.ס.ז’ אחרי משחק נהדר שלו - > הקאמבק הולך ומתעכב, מתעכב ומתעכב…
בדרך לגנוב לקאקא את התואר המפוקפק על הגלאקטיקו המאכזב ביותר, אין תירוצים. ומתוך שחקני המאה מיליון יורו שהגיעו בקיץ הוא היה גם הכי בשל לעומת ז’ואאו פליקס וגם הכי מתאים לקבוצה בניגוד לאנטואן גריזמן וברצלונה. אני באמת מאמין שהוא היה מביא למפנה במשחק שלנו אבל זה לא מספיק. תמיד אמרתי שבצ’לסי לא היה לו עם מי לשחק - קצת דייגו קוסטה וקצת ססק פברגאס והשאר למל"מים, ואז הוא הגיע שנתיים מאוחר מדי, כריסטיאנו איננו והוא מתמסר עם קארים בנזמה הפחדן וגארת’ בייל שחצי בפנסיה והגרסה החיוורת של מרסלו…
הנה הגיע הרגע הזה בעונה שבו הקבוצה מקבלת אליבי לחוסר הצלחה. הזארד היה פצוע, הסטטיסטיקה של מסי התיישרה וכו’ וכו’.
בשביל לעשות אליפות צריך שריאל מדריד ב’ ברוחה תתחיל לשחק כדורגל. לטעמי באספקט האופי הקבוצה נמצאת במקום טוב, ההבדל מהאליפות האחרונה הוא איכות הסגל. אם תיהיה התעלות של שחקן או שניים אני מאמין שהרוח הנכונה תגיע ואפילו נזכה לכמה ‘נצחונות של אופי’. אין טעם לאהוב או לשנוא את היהלום אלא רק לרצות שהקבוצה תלמד גם 433 (או מה שזה לא יהיה) שמתאים לליגה.
בשבוע הקרוב קשה לי לראות את זידאן עושה שינוי שהוא מעבר לרוטציה קלה. לאחריו, אולי משיקולי עומס, מניח שנראה קצת יותר ילדים נמרצים. אולי איזה צ׳אנס ליוביץ׳ כשבנזמה נח.
אני אחדד: הפציעה של הזאר הרגה לי את החשק לקראת שני המשחקים הגדולים וחבל שלא הצלחנו ליהנות ממנו העונה. אבל אין שום תירוצים אם לא נזכה השנה באליפות. בעיטה בדלי. בטח עם כל מה שקרה בצד השני. גם איתו הובסנו בפריז והצגנו משחק חלש בדרבי. הרכישה שלו הייתה גם המהלך היחיד שהוא הצהרת כוונות, השינוי היחיד אולי מהסגל העלוב של העונה שעברה. וכאילו אם עונה כזו נפל כמו אשתקד ומאמן עם כוח כמו זידאן על הקווים לא הובילו לשינוי אמיתי (300 מיליון יורו כן הושקעו אבל בטיפשות) - זה מדאיג.
דעתי הצנועה היא שעם כל הצער על הפציעה של הזאר זה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לשאיפות האליפות שלנו.
חייבים לחזור לשחק מגעיל כמה שיותר מהר, ללכת על התחת עד הסוף, רק תחת ותחת ומשחק מגעיל, משחק מהנה נראה עונה הבאה.
תחזירו את הנגרים, שהמוגבלים יובילו את הקבוצה, כל המבריקים והיצירתיים לספסל ולהסתער על האליפות עם סכין בין השיניים.
השיטה שלך יכולה לעבוד אולי במשחקי נוק אאוט נגד קבוצות גדולות. במשחקי ליגה מול קבוצות קטנות שמסתפקות בתיקו מולנו ומתבצרות מאחורה הנגרים לא יעזרו לנו.
כדי לזכות באליפות נצטרך את ויניסיוס, בנזמה, רודריגו ואיסקו במיטבם.
עד עכשיו היא עבדה מצויין, הזאר חזר וניסינו לשחק כדורגל זה התפקשש.
אמרתי שאסור להשתמש בשחקנים מבריקים ויצירתיים, מה לזה ולויניסיוס ?
בכל מקרה, אם אנחנו מחפשים לזכות בתואר כלשהו עד לסיום העונה וניסיוס אסור שיראה דקת משחק אחת מכאן ועד לסיום העונה(ובכלל).
לשחק עם וניסיוס זה כמו לכרות לעצמך את יד שמאל ורגל ימין ולתקוע אצבע בעין ואז לעלות לשחק.
וניסיוס זה כמו לנגן על כנור עם מסור, לראות אותו כואב בדיוק כמו סתימה בטוחנת הכי אחורית אצל רופא שיניים עם ידיים כמו של שאקיל אוניל.
איפה היא עבדה מצוין? נגד ולנסיה היא עבדה בסדר. איפה עוד? ושוב, אני מזכיר - לא במשחקי נוקאאוט.
מה שאתה מציע זה מה שקרה לאתלטיקו. מתישהו התחילו לתפוס אותה כקבוצה גדולה שתיקו היא תוצאה טובה מולה. מאותו רגע היה לה הרבה יותר קשה.
בקיצור, ההצעה שלך לא כ"כ מחוברת למציאות.
מה זה איפה היא עבדה? עד חזרת הזאר היינו מקום ראשון, מה אתה רוצה שיעבוד יותר מזה?
אני אוהב את הקורלציה שאתה מייצר בין אירועים שאין ביניהם קשר, או שאתה מכוון לנקודה שבעקבות האזרד בהרכב לא הורכב שחקן אחר שעם הרכב דומה היה מייצר יותר?
גם דאגלס הקמע ישב בספסל ובזכותו זכינו בטראבל, אולי צריך להחזיר אותו…
שוב אתה מגיב בלי להבין דברים…
אין לנו כלים לשחק משחק מבריק ולנצח, בשני המשחקים האחרונים שיחקנו כדורגל יצירתי יחסית לעונה הזאת, שיחקנו טוב ויצרנו מצבים, הבעיה שאין לנו יכולת לסיים, אין לנו שחקנים שמשחקים לעומק ואז הבעיה היא כפולה כי לא מייצרים מספיק וגם המעט שמייצרים אין מי שיבקיע.
במשחקים שאנחנו לא מנסים לשחק כדורגל מבריק ועולים עם 70 קשרים והגנת ברזל אנחנו מנצחים, כי עם הרכב הנגרים אנחנו תמיד איכשהו מצליחים לחצוב שער ולא נותנים ליריבה להגיע למצבים, אחרי השער שלנו ברור לכולם שהניצחון הושג, כי היריבה כבר לא תאיים על השער אבל תתקיף ותשאיר שטחים מאחור.
כפי שאמר אחד המאמנים שהפסידו להרכב הבריונים שלנו לפני קצת יותר משבועיים, ריאל מדריד מרדדת אותך כאילו היית בצק, מתישה אותך ואז מנצחת.
יש לנו הרבה שחקנים טובים אבל כולם פחות או יותר עושים את אותו הדבר, חסר לנו שחקנים מהסוג שמשחק לעומק, אם תנועה או מסירה, חייבים 2 שחקנים כאלה, ועד שיגיעו שחקנים כאלה עדיף לנו לחצוב נקודות מאשר לנסות לשחק מבריק.
אני אומר שהעונה הרכב בריונים ולנצח בכוח, אנחנו נשאיר לכם את ההפסדים תוך ניסיון לשחק כדורגל מבריק.
ויש להזכיר שאני כבר מתחילת העונה אומר את אותו הדבר, אנחנו צריכים להיות קבוצת נגרים, זה לא משהו שהתחלתי לכתוב אותו לפני רגע.
אני מבין מה שנכתב, אך מנסה לרדת לסוף דעתך, האם לא ניתן לשחק 4-5-1 עם האזרד ו5 “נגרים” מאחוריו? בנזמה לא מתפקד כ9, הוא זז לצדדים ויורד לאחור כדי לנהל את המשחק. גם האזרד יכול למלא את התפקיד הזה ואולי אף בהצלחה רבה יותר מכיוון שהדריבל ויצירת המצבים שלו גבוהה בהרבה משל הצרפתי.
זידאן וריאל נכשלו לדעתי במשחקים האחרונים כתוצאה מהרכבים שגויים וצורת משחק לא תואמת ליריבה, להאשים את זה שריאל ניסתה לשחק כדורגל יצירתי במקום לעלות עם 10 סוסים ושוער ולצפות שהגול יגיע מאיפשהו (ואי אפשר להסתמך במשך 38 מחזורים על פנדלים של ראמוס, גולים של קאסמירו וטיל מונחה פעם בחמישה משחקים של קרוס/וואלוורדה) זאת התנערות מהמציאות, קבוצה שלא משחקת טוב באופן רציף סופה להילחם על מקום בליגת האלופות, תסתכל על יונייטד…
הזאר לא יכול לשחק 9 במקום בנזמה, אבל זה לא הדיון כאן.
אני לא מאשים את הזאר, רק טוען שכשהזאר משחק ובמיוחד עם מרסלו אי אפשר לשחק את סוג הכדורגל שהביא מקום ראשון עד עכשיו, זה שחקנים שלא בנויים לכדורגל הכוחני והמנצח שראינו מריאל העונה. זה גם פסיכולוגי, כשהזאר עולה ליד בנזמה אתה משדר שאתה בה לשלוט להניע כדור ולשחק כדורגל יצירתי, כשזה ואלורדה ומנדי עולים אתה כבר משדר על גל אחר לגמרי.
ומה זה משחקת טוב? לשחק טוב זה לא רק לשחק כדורגל נעים לעיין, אחרי הניצחונות ניהלנו את הדיון הזה הרבה פעמים, לדעתי ריאל שיחקה טוב העונה, כדורגל שבו אתה כותש את היריבה 90 דקות ולא נותן לו להתקרב לשער זה גם כדורגל טוב.
זה לא שער מכלום של קאסמירו או פנדל מזליקי, זה כדורגל שאתה לא נותן ליריבה לנשום ומעייף אותו כשכולם יודעים ששער של ריאל שווה ניצחון, בכדורגל כזה השער כמעט תמיד יגיע, זה לא יהיה יפה ומבריק אבל תמיד מגיע השער.
למעט הדרבי כל משחקי הפחחות היו בחוץ, ואפילו שם עברנו כבר במחצית ל4-3-3. בברנבאו אי אפשר לשחק ככה לאורך זמן ואני גם לא חושב שזה יעבוד. יריבות באות לברנבאו כדי להחנות את האוטובוס, לא משנה מה נעשה הרוח באיצטדיון תגרום לזה שאנחנו עומדים מול בונקר שצריך לפרוץ.
ההפסד האחרון היה בחוץ, משחק הבית הבא לא יחנו את האוטובוס.
התקופה הכי טובה שלנו העונה היא מהפציעה של הזאר ועד החזרה של הזאר.
זה לא שאני נגד הזאר או כדורגל טוב, זה רק שעם הסגל הזה זה לא עובד, עדיף לעשות דברים שהסגל יודע לעשות הכי טוב.
בכל מקרה הזאר כנראה סיים את העונה, 4 מ 5 שחקני ההתקפה הטובים בסגל לא תרמו כמעט כלום העונה.
אני עם טיטי פה, העובדות מספרות שאנחנו מביאים יותר נקודות העונה כשאנחנו פחות מנסים לשחק כדורגל. לא כי זו שיטה עדיפה או משהו, אלא פשוט כי אז ההגנה הרבה יותר יציבה.
גיא, אתה בעצמך אמרת - זה לא מקרי שהשיפור בהגנה קורה לצד האימפוטנטיות ההתקפית. במובן מסוים הפציעות הרבות בעמדות ההתקפיות עזרו לנו מאוד כי הם הכריחו אותנו לחשוב הגנה, וזה עובד. מי יודע, אולי באמת הפציעה של הזאר הועילה יותר מאשר פגעה בנו.
העובדות מספרות שזה עבד רק במשחקי חוץ. ואגב התחיל עם הזאר על המגרש בגלאטסאריי, הוא שחקן אידיאלי לסגנון העקיצות הזה ומנוסה בו מימי צ’לסי. בבית לא שיחקנו ככה מול אף יריבה למעט מחצית אחת בדרבי. בגלל הקלאסיקו הדחוי והסופרקאפ היה רצף ארוך מאוד של משחקי חוץ מול יריבות טובות. זה נותן תחושה שגויה.
אתם יכולים לטעון שאפשר לשחק ביהלום הגנתי גם במשחקי בית רגילים, נבוא בכל משחק לעקוץ שער של נאצ’ו במצב נייח בתקווה שנשמור על שער נקי. אני טוען שזה לא ממש אפשרי ולכן זידאן לא עושה את זה
אגב, גם בהפסד ללבאנטה באנו לשחק הגנתי ולעקוץ ניצחון, הנוכחות של הזאר במקום בייל לא הפכה את הקבוצה להתקפית אלא פשוט גרמה לזה שבמקום חושך מוחלט יהיה שחקן אחד שיודע להחזיק כדור. בפעם הזאת הגישה השמרנית פשוט לא הצליחה, כי לאורך זמן זאת לא גישה שבה קבוצה גדולה בכלל וריאל מדריד בפרט יכולה לנצח.
ויש עוד 6 משחקי בית שבהם נהיה חייבים לשחק כדורגל. העובדה שהזאר לא ישחק בהם פוגעת בנו קשות, למרות הניסיון לבלבל בין קורלציה לסיבתיות