אז נהיה בבעיה בעמדת המגן הימני בתנאי שפצעו לנו 2 בלמים. מצד שני גם במצב כזה יש פתרונות לא רעים כמו מנדי או ואסקז. נכון שזה לא פתרון מושלם, אבל גם אודריוסלה לא.
כנראה שבשיקול הכלכלי של כמה אודריוסלה עדיף על מנדי וואסקז התשובה הייתה קטנה מהמשכורת שלו.
דיברתי יותר על הבחירה של אורדיוסולה, שהיא לגמרי חסרת הגיון.
בנוגע לריאל לדעתי היה עדיף להשאיר אותו פה עד לסוף העונה, לא שאני רגוע במיוחד שהוא נמצא על המגרש אבל אין כל כך ברירות במידה וקרבחאל, שנוטה להעדר לעיתים די קרובות, לא על המגרש.
שוב פעם, אני פשוט לא מסכים.
אתה יוצא מנקודת הנחה שזידאן מעדיף את אודריוסלה על נאצ’ו, מיליטאו, מנדי וואסקז. אבל אולי אודריוסלה הבין שהוא לא מגן שני לקרבאחל באמת כי במקרי הצורך נאצ’ו יועדף והחליט שהוא מעדיף להיות מגן מחליף בקבוצה גדולה אחרת, והפעם באמת להיות מגן מחליף.
זה גם לא שיש לו עתיד אצלינו, הרי שנה הבאה אשרף חוזר וכנראה ירחיק אותו עוד יותר מתמונת ההרכב
אז אתה די טועה בנוגע לההעדפה של זידאן.
קרבחאל החסיר 4 משחקים עד המעבר של אורדיוסולה לבאיירן, אורדיוסולה החליף אותו בכל המשחקים האלו, מתוכם משחק אחד קרבחאל החסיר בעקבות השעיה (במחזור הראשון של העונה) ובשאר המשחקים הוא נח וזידאן הריץ את אורדיוסולה ברוטציה. הוא גם שיחק לצד קרבחאל בניצחון 4-2 על גראנדה (והבקיע) בזמן שקרבחאל מוסט לעמדת המגן השמאלי (בלית ברירה).
באף משחק מיליטאו, מנדי, נאצ’ו, מילטיאו או אראולה הועדפו כמגנים ימניים.
אז נכון, זה לא אידאלי לשחק 5 משחקים ב-4 חודשים, אבל אורדיוסולה הוא מגן מחליף בריאל מדריד והוא לא הציג יכולת שתשכנע את זידאן לשקול אותו כמגן פותח על חשבון קרבחאל (שמציג יכולת משופרת העונה).
ואני שוב אומר, במידה ורצה לקבל דקות שמחק אמיתיות, אני בטוח שיש מספיק קבוצות טובות בלה ליגה ובבונדסליגה שהיו שמחות לתת לו 90 דקות כל משחק, לא בבאיירן מינכן.
אני בכלל לא מבין שחקנים שבמודע בוחרים להיות מחליפים. להעביר את כל הקריירה שלך במילוי חורים? מעדיף כבר להיות גיבור מקומי באספניול. מילא לוקאס ואסקז שמצליח כנגד כל הסיכויים, פעם אחר פעם, לקבל תפקיד משמעותי, אבל זה נכון לאודריוסולה, לנאצ’ו ולרבים וטובים אחרים. שחקן מלשון לשחק, לא מלשון לחסוך לפרישה כל הקריירה.
מעבר לעניין המשכורת(נראה את אספניול משלמים ללוקאס 4 מיליון אירו לשנה), יש גם את האפשרות של לעשות את קפיצה להרכב, אם לתקופה קצרה ואם למשחק אחד גדול. נאצ’ו, נאבס(בא כשוער מחליף), לוקאס ואפילו קייאחון הם דוגמאות מצוינות. כל אחד מהם זכה ל15 דקות התהילה שלו, חלקם ליותר ואפילו לבוסט לקריירה שכנראה היה קשה יותר לו היו משחקים בלגאנס כלשהי.
מה גם שבדרך כלל אחרי ההרפתקה בקבוצה גדולה הם חותמים במקום שנותן להם את חולצת ההרכב, כמו במקרה גראנרו או סיליסן של בארסה.
אותי יותר מטריד איך רינייר או קובו בוחרים בריאל שכבר יש איזה מאה שחקנים צעירים אחרים על העמדה שלהם. לא עדיף ללכת לאיזה לברקוזן בה אם הם שווים משהו גג שנתיים והם בהרכב?
אז שוב, כמו שאמרתי, במועדון עשו חושבים והבינו שהמשכורת של אודריוסלה לא שווה את היתרון הקל שיש לו על כל אותם שחקנים אחרים שיכולים לשחק אצלינו כמגנים.
למה הוא הסכים לעזיבה? אמרו לו שבריאל לא יקבל דקות והוא רואה שאין לו עתיד (בגלל אשרף). ואם אין לך עתיד במועדון וגם לא הווה כז עדיף לעזוב. הוא קיווה אולי שבאיירן לפחות הוא יתבסס כמגן שני מה שבריאל לא יקרה.
מעבר לכך, מה זה משנה לו בכלל אם המשכורת אותה משכורת.
אודריוזולה אמנם בינוני במקרה הטוב אבל עדיף עשרות מונים על האלטרנטיבות שהן לא קרבאחל. במקום לשלוח אותו להתייבש במינכן ולרסק את השווי שלו עוד יותר, יכלו להצמיד אליו במשחקים שהוא שיחק את קרוס וראמוס שמעדיפים את אגף שמאל ככה שיפעילו אותי ויקחו ממנו חלק מהאחריות. לרוץ כמו תרנגולת בלי ראש כמו שלוקאס יעשה בהגנה ולהגביה גם הוא יודע, וזה לא שואסקס מתקל או שומר בחסד.
בנוגע לעניין המשכורת, למיטב ידיעתי הוא מהמרוויחים הנמוכים אצלנו. מהחיפוש שלי(אין לי מושג בנוגע לרמת אמינות) רשום שהוא מרוויח כ2 מיליון לעונה, משמע חסכנו במקסימום מיליון אירו משכורת.
בקיצור, עדיין החלטה מטופשת בעיני.
2 לייקים
קאייחון גדל בקבוצה וברגע שהבין את שרשרת המזון עזב להיות גיבור מקומי בנאפולי, זאת בדיוק הגישה שאני הייתי מגיע איתה לעניינים בהינתן שאני שחקן ברמתו בריאל מדריד. נבאס תוך שנה נהיה השוער הראשון (גם אותו אני לא לגמרי מבין, כל שנה אתה צריך להוכיח את ה"נשמה" שלך כשכל חלון העברות הקבוצה שלך מפלרטטת עם כל מחליף אפשרי עבורך). לגבי נאצ’ו - זה בדיוק סוג השחקנים שאני לא מבין. הוא בלם טוב, באמת הבלם ברביעי הטוב בעולם. הייתה יכולה להיות לו קריירה מאוד יפה בקבוצות כמו ולנסיה ורומא, הגם שהיה מרוויח מעט פחות, היה עוסק במקצוע שלו ומשאיר חותם. בלם רביעי כל הקריירה זו קריירה שתישכח מאוד מהר, עבורינו ועבורו.
זה, אגב, בהמשך לרעיון מהשיר ‘בינונימי’ של אריק ברמן למי שמכיר (ומי שלא, ממליץ):
“אח שלי מה קורה? וואו שנים!”
“כן, מצאתי משהו טוב, אתה יודע… מחשבים,
לא עושה כלום כל היום, משחק בסוליטר,
גם הזמן טס, עובר ממש מהר.”
אז נאצ’ו בעיני שחקן סוליטר מדופלם.
לייק 1
זהו, שהוא חזר אלינו אחרי גלות באספניול. אני מניח שהיו לו הצעות מכל מני סוסיאדיות ואולי איזו ולנסיה, אבל בדיוק בזכות העונה המפתיעה אצלנו הוא הצליח לעשות את קפיצת המדרגה.
במקרה של נאבס כמו שרשמת מהרגע שאיקר נזרק סופית ניסו בכל קיץ להביא מחליף, קשה לי להאמין שהוא יועד להיות מספר 1.
נאצ’ו הוא אכן מקרה קיצוני יותר בהתחשב בזה שהוא באמת בלם לא רע וגם המועדון יכל לעשות עליו אחלה קופה, ועם זאת זה לא שברומא הוא היה שני ברשימת המתנה לפסל אחרי טוטי.
לצורך העניין לוקאס עשה בריאל ב5 שנים יותר משהיה עושה בכל הקריירה במקומות אחרים. הסיבוב של הכדור על האצבע הוא רגע מפורסם, גם אם לא באותה מידה כמו המספרת של בייל. בסלטה ויגו כנראה שתקרת הקריירה שלו הייתה לכבוש מול ריאל ולזרוק אותנו מהגביע או משהו
לא הבנת אותי כראוי. אני בעד לנסות להצליח, הכי בעד, ולכן גם בעד הניסיון של קאייחון להצליח בריאל, וגם של נבאס. פשוט אם אתה לא מצליח בצורה חד משמעית, עדיף לנסות במקום אחר מאשר לבלות את כל הקריירה בלחמם ספסלים.
אולי זה בגלל שאני אוהד ריאל, אבל הייתי מעדיף לעשות את הקריירה של נאצ’ו עשר פעמים מאשר בלם פותח בבטיס/גרנאדה.
למען האמת נאצ’ו ממש לא מחמם ספסל טיפוסי, בניגוד לשוערים שניים למשל וכמות הדקות שלו מפתיעה.
שיחק 30 משחקים שנה שעברה (מספר 12 בסגל מבחינת דקות משחק), 42 משחקים בזו שלפניה (10 מבחינת דקות משחק, יותר ממודריץ’, בייל, ואיסקו) ומקום 5 (!!!) מבחינת דקות משחק ב 2016-2017, יותר ממרסלו, וראן, קרבחאל ועוד רבים אחרים.
סה"כ אני חושב שנאצ’ו מבין את מקומו, אגדה הוא לא יהיה לא ברומא ולא בריאל מדריד, אבל הוא יסיים קריירה כאחד השחקנים המעוטרים בעולם, הרבה דקות משחק לצד השחקנים הגדולים אי פעם. תענוג בקיצור…
4 לייקים
כאוהד הייתי שמח להיות כמה שקרוב לקבוצה ובעדיפות שבתוכה. כאיש מקצוע, לא הייתי מוותר על שאיפות מקצועיות ופיתוח אישי בשביל זה. הוא בלם טוב, לא הייתי מזלזל ביכולת שלו להפוך לבלם בכיר ברומא. קאייחון היה עשור שחקן בכיר בנאפולי. משכורת, חדש הלבשה נוצץ, כשהגורל רוצה אז גם דקות נאות - כל אלו לא מספיקים כפיצוי על ישיבה על ספסל רוב הקריירה. שחקן אמור לרצות לשחק. אם הוא לא רוצה לשחק אלא שם בשביל הבנפיטס, אז גם ההתעקשות של בייל להגכיח עצמו בריאל בשביל המיליונים היא לגיטימית. לדעתי זו לא התנהגות של ווינר, בשני המקרים.
אתם לוקחים את קאייחון בתור דוגמה קלאסית כשהוא כלל לא.
כמו נאצ’ו אולי שחקנים מקווים להיות ככה. הרי בואו נגיד את האמת, הקריירה של נאצ’ו יותר מלהיבה משל בלם בכל קבוצה ספרדית שהיא לא ברסה אתלטיקו ריאל וסביליה בעשור האחרון.
אולי, אבל הוא לא פקטור בהישגים של הקבוצה הזו וגם לא מנסה להיות. עם כל הכבוד ללחלוק חדר הלבשה עם כריסטיאנו, אתה לא נהיה כריסטיאנו כשדברים כאלו מניעים אותך. זו השקפה. בעיניי עדיף לנסות ולזרוח מלשאוף להשתכשך באבק של כוכבים אחרים.
יש ברוסית משפט שאומר “חייל שאינו שואף להפוך לגנרל הוא חייל גרוע”. לגבי הצבא אני לא בטוח שהוא צודק, כי דווקא אלו שאינם שואפים לשם הם החיילים הטובים ביותר בד"כ, אבל לחיים זו אחלה פילוסופיה. בטח אצלנו, הישראלים האינדיבידואליסטים.
קאייחון היה חלק משמעותי באליפות של מוריניו, אז נכון שלא היה הטוב בריאל אבל בהחלט היה שחקן ששיחק לא מעט והיה מאוד אהוב ולקח חלק במשהו גדול (ובהחלט לקח חלק).
כמוהו גם נאצ’ו וואסקז.
לשאוף לשחק על הבמה הגדולה ביותר זו גם שאיפה, ולאו דווקא לשחק כמה שיותר.
גם להרוויח מיליונים זו שאיפה. לדעתי, כמו שצייר אמור לרצות לצייר, שחקן אמור לרצות לשחק, אחרת הוא במקצוע הלא נכון או מסיבות שאני פחות מתחבר אליהן.
לשאוף להופיע על הבמה הגדולה ביותר זו שאיפה מקצועית (במובן של כדורגל), כמו גם לשאוף לשחק כמה שיותר, לשאוף להרוויח לא.
אני לא אומר שזו הגישה הנכונה, רק כי מנקודת מבט אחרת זו השאיפה, להגיע לבמה הגדולה ביותר. ואסקז, קאייחון, נבאס, אסנסיו, הם כולם הותירו חותם היסטורי גדול מאגו אספאס לצורך העניין (או 90% משחקני הליגה הטובים שמעולם לא קפצו לליגה גבוהה יותר).
שחקנים רבים מאמינים גם בפוטנציאל שלהם, כי להיות שחקן טוב בריאל מדריד יזכה אותך בכרטיס מעבר עתידי לקבוצה גדולה, אפילו אם לא ישחקו בהרכב הראשון (ראו ערך מוראטה).
אין דרך אחת נכונה למקסם את הקריירה. להחליט לשחק כמה שיותר לא תמיד יתן לשחקן את מה שהוא צריך כדי להתקדם מקצועית.
גב, אני אמקד את הטענה שתבין אותה טוב יותר: אני לא נגד להגיע לריאל מדריד, לא נגד להחליף בריאל מדריד ולא נגד שחקנים בתפקידים משניים. אני פחות מתחבר לאנשים שמגיעים לספסל ומשלימים איתו. או שאתה נלחם לזכות בהרכב, או שאתה רואה אחרי כמה זמן שזה לא הולך ועוזב כדי לשחק במקום אחר, על-מנת לבוא לידי ביטוי שם. שחקנים דוגמת קאייחון, נבאס ומוראטה עשו בדיוק את זה. להישאר כל הקריירה בלם רביעי כשבבירור יש לך פוטנציאל לשחק בקבוצה בכירה אחרת, רק כדי גם לקבל מדליה בגמר של מפעל ששיחקת בו 20 דקות, זו שאיפה מקצועית דלוחה בעיני, זה הכל. כנל עם אודריוזולה ובאיירן. אם רצה להיות בקבוצה גדולה אז הוא כבר היה. אם רצה לשחק, ללכת לקבוצה שגם בה יהיה מחליף+לה לא יהיה שום עניין בערכו המתרסק ופיתוחו, זה תמוהה לא פחות. הוא שחקן בשיא הקריירה, הוא לא אמור לחמם ספסלים. נאצ’ו כל הקריירה חימם ספסלים. אז מה שהם יוקרתיים ומדי פעם נוחתת עליך מדליה על איזה פודיום?
את נאצ’ו פרננדס ואלבארו אודריוסולה סביר שרובנו לא נזכור עוד עשור או שניים. אתה יודע כמה זמן ייקח לראול טאמודו ואיקר מוניאין להישכח בקבוצות שלהם? לא שזה בהכרח הפרמטר, הם פשוט היו שחקני כדורגל משמעותיים בקבוצות שבהן שיחקו, זה ההבדל.
לשים את שניהם ביחד במשפט הזה טיפה מוזר לי, יכול להסכים לגבי אוריוסולה אבל נאצ’ו??
נאצו כבר היום אגדה בריאל ואחד השחקנים האהובים בעיר מדריד. ייקח לו המון זמן להישכח, וכבר הראו לך פה לפי הדקות משחק שלו שהוא דווקא כן היה שחקן משמעותי בריאת של השנים האחרונות (אולי הקבוצה הגדולה אי פעם במועדון כן?)
3 לייקים