לא רוצה כי הוא לא חושב שצריך. כמובן שזאת לא משוואה כזאת פשוטה, כי זה באמת שאלה של אפשרויות בשוק. אולי חלק מהתסכול שלי מהרכש נובע מזה שפלורניטינו לימד אותנו שאין כזה דבר שריאל לא יכולה לקנות מה שבא לה.
הקיץ שעבר נטחן עד דק, אבל הוא יותר מעניין מהכדורגל של הקבוצה, אז זאת דעתי: הוא באמת לא רע כשלעצמו, הוא פשוט לא מה שצפינו אחרי העונה שעברנו. בסופו של דבר התחושה הייתה(ועדיין) שההרכב הראשון חייב חיזוק, וההחתמות שהיו הגיעו לחזק את הסגל יותר. מסכים לגבי הזאר, עניין של חוסר מזל.
אז במגמת הנאחס, יוביץ’ ממשיך בז’אנר “עונת הבכורה הנוראית שלי” ובדיוק ברגע שהוא חוזר מפציעה ומוכן לקבל דקות, נכנס לבידוד כי בא במגע עם חבר חולה קורונה.
מקווה מאוד שלא יתגלה כחיובי ואז כל הסגל יצטרך להיות בבידוד גם כן…
לא צריך להביא גלקטיקוס כדי להשתדרג, קלופ הביא את ואן-דייק, אליסון, פאביניו, ווינאלדום, מאנה וסלאח בפחות מתקציב הרכש של ריאל בקיץ שעבר, והוא עוד מכר את קוטיניו ב 150 מיליון והחזיר חצי מההשקעה…
בניגוד לקיץ הקודם יש יופי של אפשרויות הקיץ. סאנצ’ו, האברץ,סאנה ופוגבה(נכנס לעונת חוזה). יש גם סיכוי סביר יחסית לעריק מסיטי(כזכור הושעו מאירופה), ליברפול(מניח שיש תחושת מיצוי קלה אחרי העונה) טוטנהאם(מוריניו עושה שם קרנבל) ואולי אפילו קאנטה שאיבד קצת ממעמדו ובברידג’ צריכים להחזיר קצת מזומנים.
חבל שקנו את יוביץ’ ומיליטאו אם במועדון לא מאמינים בהם. אם היו צריכים פאץ’ לעונה הקרובה היו אחלה אפשרויות בליגה ברבע מהמחיר, שגם כנראה היו נותנים תפוקה גבוהה יותר.
תאורטית יש יותר אפשרויות בשוק, אבל קורונה. אין לי מושג מה המצב הכלכלי של המועדון, והאם הקורונה פגעה בו בצורה משמעותית, עד לרמה שלא ניתן לבצע רכש. יתר על כן, ייתכן שהתירוץ של הקורונה ישמש את המועדון כדי לדחות רכישות גדולות לקיץ הבא(פוגבה בחינם, סאנצו ואמבפה בשנת חוזה).
הייתי מחכה עם המחשבות על שחקן מסיטי רק עוד קצת, החודש עתיד להתפרסם תוצאות הערעור שלהם על עונש ההעשייה.
הנאחס עם הזאר ויוביץ’ בלתי נסבל.
להוציא החזרות של שחקני בית כמו קאסמירו ודני, לדעתי בייל הוא הרכש הכי מוצלח שביצענו מאז שהגיע. פאקינג בייל, ששני שליש קריירה היה פצוע כרוני, ובשליש האחרון מסריח את הדשא - אבל לפחות היה מכריע לפרקים.
התפוקה של הצעירים לא מצדיקה את הכיסא שהם תופסים אצלנו. (הקיצוניות של הקבוצה הזאת מזכירה לי את הממשלה הישראלית בקורונה - ולא רק עם השינוי החד במינון הצעירים. למשל בעונה הראשונה של זידאן, עברנו משיטה עם 0 קשרים אחוריים לשלישיית ברזל דפנסיבית.)
אנחנו צריכים קשר אחורי מחליף, קשר יצירתי, קיצוני וחלוץ ברמה - בהווה שלהם. את היתרה שירפדו עם צעירים.
אני חושב שהקבוצה הפכה להיות משעממת יותר (ואני מדגיש, משעממת. לא חלשה) מאז היווצרותו של הקישור המשולש קאסמירו-קרוס-מודריץ. על אחת כמה וכמה עם איסקו איתם.
משהו לא מתרומם שם. אני חושב שכדי להיראות מעניינים יותר הגיע הזמן לפרק את השלישייה הזאת. אם ע"י שינוי מערך או אולי שחקנים אחרים.
ובלי קשר לציוות ביניהם, הם כבר הרבה מאוד זמן ביחד. לאוהדים, גם אם מדובר בכדורגל טוב, יש תשוקה לחידוש.
הכל עניין של מחיר. כל זה נכון, אבל כשזה נעשה במחיר של רכישת חצי הרכב זה היה אבסורד. ספסל מחזקים בנזיד עדשים, לא בפאקינג 300 מליון יורו. כל רכישה חייבת להימדד גם ביחס לעלות שלה, להביא את אמבפה זה מאוד קל אם נשים מליארד יורו, זה לא יהפוך את זה לרכש טוב. זה רק ישתק אותנו לעשור קדימה.
דוד, ברור לך שאתה לא קונה ב250 מיליון יורו חצי הרכב היום (לצורך הדיון “היום” זה קיץ שעבר, לפני הקורונה). 6 שחקנים ב250 מיליון, שניים מהם להרכב, זה לא רע. היה אפשר יותר טוב, כמו עם הדוגמה הנהדרת (אך החריגה) של ליברפול, אבל זה סביר ביותר.
בעולם שעל אמבפה רק מתחילים לדבר עם 300 מיליון בכיס ועל הארי קיין דורשים 250 על הפקס הראשון, 250 עבור אלו שקנינו זה בסדר גמור.
אני לגמרי מסכים שזה תוצר יותר של תסכול. הקיץ הקודם היה בסדר, זה כל אלו שלפניו שהיו כאלו שכונים שהוא לא הספיק לכסות את הפערים שלהם.
קשה להסכים עם זה כי המחירים של מנדי ובטח יוביץ’ מנופחים חבל על הזמן. אפילו בלי להתייחס לזה שיוביץ’ מסתמן כאחת ההשקעות המזעזעות של העשור האחרון, אפשר היה לקצץ ולקבל מחליף פחות טוב בשתיים שלוש עמדות בתמורה לאיזה דיבאלה, והאימפקט היה גדול בהרבה.
לעניין האופציות בשוק, אני חושב שתמיד היו(גם שנה שעברה), פשוט הדעה הרווחת במועדון הייתה שלא צריך לחזק את ההרכב הראשון. הקיץ האחרון זה דוגמה מצויינת לרמת האמון הקיצונית שהמועדון הביע בהרכב הראשון, נשפכו 300 מיליון יורו על מחליפים והזאר.
ברמת המדיניות יכול להיות שהרכישות היו נכונות, לשלב שחקנים בהדרגתיות, אבל ריאל הייתה צריכה ועודנה צריכה חיזוק להרכב. לצערי לא נראה לי שהקיץ הולכות להיות בשורות.
זה הרבה יותר מלא רע, זה ניהול סגל נכון. מנדי הוא בהחלט רכישה סבירה, פדה אחלה, מיליטאו בינתיים בסדר: גם אם כל אלה הגעות מסוג שונה, עדיין ברור שיש פוּל של שחקנים טובים. ויש גם מועמדים טובים, כמו אודגארד או אשראף שלא יצא. מסכים איתך שיש גם כשלונות.
הבעיה שלנו היא בין השאר משכורות גבוהות של הרבה שחקנים בכירים שצריך לחתוך. ה’מחיר’ סביר כל עוד עלות החוזה שהם מקבלים סבירה. מנדי עולה בשנה 2.5 מיליון לישט עד 2025. החוזים השמנים, לפי חשבון של 6 שחקנים ב-250, יקרים כמעט כמו העברה בכל קיץ. ראמוס עושה 15 נטו, הזארד 20. וזה נטו. הזארד אחד יכול להאכיל ארבע פעמים את משפחת קאסמירו, ועוד ישאר לו מספיק כסף לחיות בסטייל שהולם אושיה במעמדו. מודריץ׳, בייל וחאמס הן הדוגמאות המובהקות להוצאות עצומות ומיותרות. אם חותכים את שלושתם בקיץ זה מספיק כסף כדי להביא שני שחקנים טובים או אחד טוב מאד (לא מצויין).
בעיה נוספת היא כמו תמיד העובדה שאין לנו את הכוכב האמיתי שאנחנו מחפשים להתקפה.
לטעמי הסיכום הוא שמדיניות הרכש של הסגל הרחב מתפקדת לא רע בשנים האחרונות. הבעיה היא בזו של ההרכב הראשון.
רכש יקר ומועד לכישלון מראש כמו יוביץ’ - קורה וסביר
אמון מוגבר בהרכב הקיים - קורה וסביר
אבל זה שאנחנו עדיין תקועים עם חאמס ובייל וחוזיהם המדושנים למרות שהמאמן לא רוצה אותם כבר שלוש שנים - תקלה והזיה.
את חאמס לא שיחררו לנאפולי כי היא לא הסכימה לשלם מספיק, רק 40 מיליון נדמה לי, אז בסוף יצא שאנחנו שילמנו/הפסדנו סכום גבוה יותר רק בשביל שלזיזו יהיה במי להתעלל. כמו הפרק בחברים שמוניקה מעסיקה את ג’ואי רק בשביל שתוכל לפטר אותו ולהראות לכולם שהיא הבוס.
רק שאת מוניקה כל העובדים שנאו כי היא גרמה לפיטורים של השף הקודם, שהיה אבא שלהם או משהו. הם לא הקשיבו לה והשפילו אותה בעבודה. אז היא הייתה צריכה להשתמש בטריק של לפטר את גואי כדי לבסס את הסמכות שלה. זידאן הוא הבוס אהוב שחזר אחרי חצי שנה.
מה שאני מנסה להגיד זה שאי מכירת חמאס היא באמת ביזיון.
אמון בסגל, אני חושב שהשאלה כאן היא מתי האמון הוא מוגבר ומתי הוא מוגזם. אנחנו מדברים על סגל שרץ מ5-6 לפחות בלי רענון. אני חושב שלפחות בעונה שאחרי עזיבת רונאלדו היה צריך לרענן את ההרכב הראשון.
סופר מסכים. גם ההשאלה לבאיירן מלכתחילה הייתה הזויה, וכנ"ל גם ההשאלה של קוטיניו מהצד השני. למה להשאיל שחקן בשיא הקריירה ועוד לשנתיים? כדי שיזדקן בינתיים? מתי פעם אחרונה שחקן שלא הוכיח את עצמו ברמות הגבוהות עבר לקבוצה אחרת באותו לבל והתגלה כרונאלדו 3?!
הזדקנות, ירידת ערך וקיבוע כשחקן סוג ב’, אלו לעומת זאת תוצאות ישירות של השאלות כאלו.
הסוף העצוב של חאמס ובייל | השאלה האחרונה שהופנתה כלפי זידאן אתמול הייתה מה קורה עם חאמס רודריגס. על גארת’ בייל אף אחד כבר לא שואל. “אני לא יודע אם הוא ישחק עוד בקבוצה”, אמר המיסטר על הקשר הקולומביאני שנראה מדוכא ביציע בעוד הוולשי הגיב בחיוך מריר אחרי שברהים דיאס עלה בתוספת הזמן והוא שוב לא שותף. שניהם רצו לעזוב בקיץ אך לא התקבלו הצעות טובות, האוהדים חשבו שהם יוכלו להוות ערך מוסף, לא כמו בעבר אבל לפחות כשחקני סגל.
עד למשחק המכריע נגד גלאטסראיי הם נלקחו בחשבון. בייל לא כבש שער ליגה מאז ספטמבר (נגד ויאריאל) ויש לו בסך הכל שלושה שערים ושני בישולים ב-1260 דקות. הוא קיבל הזדמנויות מזידאן נגד פ.ס.ז’ במחזור הפתיחה בצ’מפיונס, פתח גם בפיחואן, בדרבי ובקלאסיקו הראשון, אך איבד ממהירותו כמובן ומחדוות המשחק ולא עשה דבר חוץ מלהיכנס לרחבה ולחכות לנגיחה. חאמס לא נכלל בסגל בליגה במשך 20 מחזורים, שותף בהדחה מהגביע שכמובן לא קשורה אליו וקיבל את ההזדמנות במפתיע נגד ריאל סוסיאדד. מי זוכר בכלל את השער נגד גראנדה והניידות של פתיחת העונה. הוא יסיים את 2019/20 עם שער ושני בישולים, 728 דקות בלבד, אחרי שביקש מזידאן שלא לשחק יותר. חבל שככה מסיימים את דרכם שני הגלאקטיקוס. אחד עם הדאבל-פיגרס מעונת הבכורה מאנצ’לוטי והשני עם הדסימה והמספרת. זה קצת צורם אבל לבטח שהם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם.
איזה כיף,אחרי קיץ שלם שבו עשינו הכל כדי לא לחרוג מתקנות הפייר פליי (הישנות והחדשות) כולל להסתפק בשחקני ספסל ולדחות את אמבפה בעוד קיץ ועוד קיץ (וזה עוד אחרי שנתיים של אפס רכש) מגיע היום בית המשפט ומבטל את העונש של סיטי.
אין יותר חוקים,מקווה שפלורנטינו הבין את זה.