העדכון החדש מבשר שמנדי רשמית מחוץ לקלאסיקו ויעדר כשבועיים.
יאללה נאצ’ו.
מודריץ’ לא זמין לקלאסיקו? 
אהה, שמתי לב ששמת אותו חלוץ. ההרכב הזה יתקשה מאוד להבקיע שער
ההרכב שלי
אלאבה נאצ’ו מיליטאו ואסקז
קרוס קמאבינגה מודריץ’ פדה
וניסיוס בייל
הביטו על הכותרת של הדיון…
קריסה בהמשכים: אדן הזאר יעבור ניתוח ויושבת לחודש ומעלה. עכשיו כבר לא ישאלו את המאמן שלנו למה הוא לא משחק. המועדון הודיע על הניתוח בשעות הצהריים. המטרה: הסרת ‘הברזלים’/פלטות על הקרסול שלו (הפציעה המייסרת שספג מול פ.ס.ז’ בנובמבר 2019 ולא טופלה כראוי). מדברים על ארבעה-חמישה שבועות בחוץ! אדיוס לרבעי גמר הצ’מפיונס נגד האקסית צ’לסי ולמשחק העונה בפיחוא ב-17 באפריל ומי יודע אם לא יותר; “הבעיות נמשכות עבור הזאר”, נכתב במארקה על הבלגי שלא שיחק אף דקה בחמשת המשחקים האחרונים. אתמול דווח שבמועדון רוצים שיעזוב אך הוא מתכוון למלא את החוזהו על אף האכזבה מחוסר הקרדיט של קרלו אנצ’לוטי. שווי השוק של הזאר ממשיך לצנוח וירד מ-18 מיליון יורו ל-16 מיליון יורו. הזאר רשם 877 דקות העונה ב-22 משחקים (שער ושני בישולים). שימו לב כי אשתקד היו לו 896 דקות ובעונת הבכורה 1,545 - כלומר סיכוי גדול שהעונה הנוכחית תהיה אפילו גרועה יותר עבורו.
כואב לי על חוסר המזל שהיה לנו עם הזאר.
מי יודע מה היה קורה בלי הפציעה מול פסז. נראינו מעולה במשחק הזה.
בכנות, כבר לא אכפת לי.
הוא לא משחק גם כשהוא כשיר.
לפי מה שהבנתי הזארד דווקא בחר לעבור את הניתוח עכשיו בגלל שהוא מבין שהוא לא משחק — לא משנה מה. במקור (שוב לפי הבנתי) היה צריך לעבור את הניתוח בקיץ אבל לא רצה להחסיר את קדם העונה.
תכלס מבאס עבורו. זורקים עליו זין רציני. בשונה מבייל אני חושב שלהזארד כן היה אכפת. אולי זה אותו משחק נגד צ’לסי שחרץ את גורלו? אין לי הסבר אחר.
2 לייקים
היה תופס את עמדת הקיצוני השמאלי בהצלחה, ולא היינו נותנים מספיק הזדמנויות וניסיון לויני, ואז ויני היה עוזב והזאר מתבגר ואין לך לא אותו ולא אותו 
הזאר לא התאים מבחינת הגיל שלו מהרגע הראשון. גם אם הוא לא היה נפצע זה מאוד אופטימי לחשוב ששחקן מיד ישתלב. למשל מה שקרה עם אלאבה, זה היוצא מן הכלל. אני חושב שהביאו לנו אותו רק כדי לסתום לנו את הפה. “הנה גלאקטיקו ואנחנו עדיין בתמונה”. היו צריכים לגרור עם מה שיש כמו בשאר העמדות ולא להיכנע ללחצים ולהביא מה שלא יהיה. מצד שני אני גם מבין את המועדון וההבנה שהיה צריך מישהו שירים את המוראל אחרי עזיבת רונאלדו…
לחלוטין מה שקרה עם הזאר זה סיפור עצוב, אבל נפילות כאלה הן חלק מהכדורגל. הזאר לא הראשון ולא האחרון גם לא בריאל מדריד, אבל התקוות שתלו בו כגלאקטיקו ומי שיצעיד את הקבוצה חזרה קדימה והקורולציה עם מה שקרה במציאות הופכות את זה ליותר דרמטי. הלחץ שהופעל עליו גם היה עצום.
אני מקווה שהמאמן הבא שיבוא כן ייתן לו את ההזדמנויות. שחקן כמו הזאר שיכול לשחק בכל מקום בהתקפה, אם הוא חוזר לכושר סביר או אפילו טוב, יכול להיות נכס מהספסל במקרה של פציעה. אבל אני לא רואה את זה קורה ולצער כולנו יכול מאוד להיות שהמאמן בעונה הבאה עדיין יהיה קרלו… פרידה תהיה הפתרון הטוב ביותר לכל הצדדים ככל הנראה, לא מגיע לו ההתבזות שהוא עובר במדריד ולריאל מדריד גם הרעשים האלו לא תורמים דבר. חבל שהוא לא מעוניין בעזיבה למקום שבו הוא יוכל לפתוח דף חדש.
ממש לא מסכים.
הזאר נקנה בגיל 28. בעידן בו שחקנים משחקים עד גיל מאוחר.
הוא לא הגיע כדי לשחק אצלינו עשור, אבל בהחלט היה יכול, וגם צפוי, לתת פה איזה 3-5 שנים טובות.
אזכיר שהוא הגיע אחרי עונת שיא בצ׳לסי ולא ביכולת ירודה.
מה שקרה איתו זה ביש מזל, פציעות וחוסר מקצוענות, אבל ההעברה ממש לא הייתה מועדת לכישלון.
בניגוד לשחקן אחר שהגיע מהליגה האנגלית, הזאר תפור ביכולות שלו על הליגה הספרדית. הוא בין השחקנים הטובים בעולם מול צפיפות עם כדרור צמוד לרגל, בעיטה טובה, ויכולת טכנית מעולה.
נכון שההגעה שלו לקחה דקות מויניסיוס ורודריגו, אבל הזאר של צ׳לסי הוא בדיוק השחקן שאתה רוצה שייקח מהם את הדקות (בניגוד לאסנסיו).
אתה צודק שתמיד עונה ראשונה מעט קשה לחקנים בקבוצה חדשה וליגה חדשה, אך מדובר בחולשה של להפוך את ה20-20 שלו ל15-15, לא ברמה של להפוך אותם לשער בודד וכרס.
זו טענה שאני גם אומר בקשר לרכש של ברסה, יש רכישות שמועדות לכישלון (קוטיניו וגריזמן) ויש רכישות טובות שלא צלחו בגלל ביש מזל (דמבלה).
הזאר נמצא בקבוצה של דמבלה. לא רק זה אלא שהוא היה הרבה יותר מועד להצליח מהצרפתי משום שהוא נתן מספר שנים מעולות (רצופות) והיה ברור שזוהי אינה סטיית תקן מצד אחד, וגם בכך שהראה שהוא לא פציע (אירוני מאוד).
אין פה שום אשמה של המאמן או אחראיות על היכולת של הבלגי.
היא קיבל הזדמנויות ופשוט לא הראה את מה שהוא יודע. גם לא הצליח לשמור על כשירות לאורך זמן.
הוא יקבל עוד הזדמנויות, אבל לא בגלל שמגיע לו אלא כי אין ברירה. אם זה תלוי בי לגמרי הייתי חותך לו את החוזה וחוסך את המשכורת המוגזמת שלו.
4 לייקים
זה נכון מאוד אבל הוא לא התאים למדיניות הרכש של המועדון. אצלינו היו רגילים לקנות שחקנים שהגיעו יחסית צעירים, גיל 28 זה גיל השיא. עד שהוא משתלב ומתחיל באמת להוביל יעברו איזה 2 עונות, ואז יש לך עוד 2 עונות טובות להינות ממנו. לא שווה את ה120 מיליון יורו ששילמו עליו.
בזה אין ספק, אבל העברה דיי מיותרת מבחינה מקצועית. לא חושב שהיינו מגיעים גבוה יותר משמעותית בעונות האחרונות, גם אם הוא היה בעניינים.
זו הטענה שלי, עם ההמשך אני מסכים.
הזאר בתחילת העונה שיחק טוב. אפילו אמרו שהוא בכושר הכי טוב בחייו. אז אולי הגזימו, אבל הוא בהחלט שיחק טוב. הבעיה היתה זה שהוא לא סיפק את המספרים, ירד לספסל, פציעות פה ושם, ומאז שחזר אנצ’לוטי פשוט מחק אותו ונתן לו הזדמנויות נדירות. יכול להיות שזו הוראה מלמעלה, אבל גם יכול להיות שלא וזו פשוט החלטה שלו. כרגע הזאר מחוק תחת אנצ’לוטי ולא מקבל הזדמנויות.
איזה מדיניות רכש? קנינו כמה צעירים ומיד אנחנו חייבים לקנות שחקנים בגיל 22 ומטה?
לא זוכר שזו הייתה מדיניות הרכש שלנו עם קורטואה, רונאלדו, קאקה, אלונסו, בייל, מודריץ, קרוס, אלאבה….
אתה לא יכול להצליח בגישה הזו. אתה צריך לדאוג שיהיו לך שחקני עתיד בקבוצה אבל בשביל הצלחה אתה חייב גם שחקני הווה. ריאל היא לא מועדון שאמור ללכת לבניה של כמה שנים בלי תארים, אנחנו מועדון שכל שנה אמור להעמיד קבוצה תחרותית.
הזאר היה אמור להיות הכוכב שיהפוך את חבורת הילדים לקבוצה טובה.
גם לא כל צעיר יתפתח לכוכב. מה שהזאר יכול לתת לנו ב3 שנים טובות כנראה ש5 צעירים לא יתנו לנו.
ריאל חייבת לגדל שחקנים, אבל אנחנו לא דורטמונד ומקומינו הוא לא להיות המקום בו שחקנים משתפרים כדי לעבור לקבוצות אחרות. בריאל אין את המקום הזה לטעויות. גידול השחקנים חייב לבוא למד שחקנים מוכחים, אחרת זה יגיע על חשבון הצלחה ותארים.
הבעיה של הזאר היא לא התאמה, היא נטו פציעות וביש מזל.
לצורך העניין, את אמבפה אני רוצה לא בגלל הגיל שלו, אלא בגלל היכולת. גם אם היה בן 28 הייתי שמח שיגיע (אם כי אולי בשכר נמוך יותר).
אתחיל מכל שעם הזאר בשיאו כנראה שהיינו זוכים באליפות שנה שעברה.
זה לא רק בנוגע לזכיה עצמה בתואר, מה לעשות שבשנים האחרונות לא צריך להיות מהטובות באירופה כדי לזכות בליגה. זו העובדה שאני רוצה שנהיה מהטובות באירופה! אני רוצה שכשידונו במי יכולה לזכות בתואר שהקבוצה שלי גם תזרק באוויר ולא רק בגלל ההיסטוריה.
דרך אגב, סיכוי טוב שעם הזאר בשיאו כן היינו עוברים את צ׳לסי או סיטי. להזכיר לכולם פה שלא הייתה לנו התקפה כלל כבר כמה עונות (גם העונה, פשוט לפחות במקום 1/3 יש לנו 2/3). הזאר בשיאו בהחלט יכל לעשות את ההבדל.
אולי התכוונו לכושר הטוב מאז שהגיע לריאל.
לא משנה כמה טוב הזאר ישחק, בלי מספרים הוא לא יכול להתקרב ליכולת ממוצעת שלו מצ׳לסי.
חוץ מזה שבתור אחד שיצא לו לראות את הזאר זה פשוט לא אותו דבר. הזאר היה שחקן שהיה עובר את מי שרצה ואי אפשר היה להוציא לו את הכדור. גם אם הוא סיפק כמה מהלכים חמודים בחלק מהזמן ששיחק, זה כל כך רחוק מהיכולת של צ׳לסי ובטח שמהשיא.
קורטואה שוער ואצל שוערים הגיל שבו מגיעים לשיא יותר מבוגר. בכל מקרה הוא לא הגיע בסכום של גלאקטיקו.
רונאלדו הגיע למועדון בגיל 22 (יליד 87 והגיע ב2009)
בייל בגיל 23
שאר השחקנים גם הגיעו בגיל סביר וגם בסכום לא יקר.
היחיד שיוצא מן הכלל פה הוא קאקה, שהיה חלק ממסע הרכש המטורף באותה עונה. אפשר להכניס פה גם את אלונסו שהגיע בגיל יחסית מבוגר אבל בסכום לא יקר, או את אלאבה שהגיע בחינם.
ועכשיו שנמנה את השחקנים שהגיעו לפה עד גיל 24? בטח בסכומים יקרים יחסית? אני אעשה לך ולי את זה יותר קל. כולם, למעט 4-5 וגם זה בהגזמה.
ספר את זה לפלורנטינו.
בשרשרת הזכיות שלנו רק בייל ורונאלדו הגיעו כסופרסטארים. אתה יכול להוסיף לזה את קרוס שהגיע בסכום מצחיק יחסית. כל השאר לא נקנו בסכומים מטורפים. ברצינות, תעבור על ההרכב. וראן, ראמוס, קרבחאל, מרסלו, קסמירו, מודריץ’ קרוס ובנזמה. רובם המוחלט הגיעו כילדים. אפשר להוסיף לזה את איסקו שהיה רלוונטי לשתי הזכיות הראשונות.
על הנייר זה נכון, אבל שחקן צעיר אמור להישאר פה לעשור ובראייה לטווח רחוק יותר זה עדיף לקבוצה גם אם עכשיו הזאר, או כוכב מתבגר אחר, יכול לתרום יותר. נגיד שהזאר היום טוב מויניסיוס. אני מעדיף שויני ישחק על פני הזאר מכיוון שעדיף לקבוצה לתת את הדקות האלה לויני כדי שיצבור בהן ניסיון.
אני לא חולק על זה לרגע. הדגשתי גם שחוסר ההתאמה הוא מבחינת הגיל ותו לא. אני לא מאשים את התרומה שלו בחוסר ההתאמה לרגע, פשוט אומר שזה היה רכש מיותר לכתחילה.
כנראה. היינו צריכים לזכות בה גם בלעדיו.
האמת שלא זכור לי אף פעם שזרקו את השם של צ’לסי לאוויר כפייבוריטית כשהזאר היה שם. לא הוא הוא האיש בדביל המטרה הזאת. אאלט הם זכו בתואר הזה לפני שהוא הגיע ושוב אחרי שהוא עזב.
אנחנו אולי מעריכים את הזאר בצורה שונה. בעיניי הוא מעולם לא היה ברמה הגבוהה ביותר. אתה יכול לומר רונאלדו מסי סוארז בייל ניימאר, הזאר אף פעם לא היה שייך לרשימה הזאת.
זה אבל אוף טופיק שעברנו לפני 4 שנים ואין טעם להיכנס אליו שוב.
זה נכון, אבל פופוליסטי.
כדורגל זה ספורט קבוצתי.
לצורך העניין בוא נבנה 2 קבוצות במשחק 2 על 2.
אני ומסי מול 2 השחקנים הכי טובים בכדורגל שאני וחברים שלי משחקים בו.
כנראה שמסי ואני ננצח. האם זה אומר שאני טוב משניהם? אני אומר לך שלא.
אז זה גם מה שקרה בצ׳לסי. הזאר היה שחקן מאוד משמעותי שם. אבל זה לא רק שהוא עזב אלא שהגיעו:
וורנר, האברץ, זייש, צ׳ילוול, מנדי, תיאגו סילבה.
כלומר הקבוצה שדרגה את עצמה בהמון עמדות במגרש.
בנוסף, ואולי החשוב מכל, טוכל התמנה למאמן. אזכיר שגם עם הרכישות האלה צ׳לסי לא היו טובים ולמפארד פוטר באמצע העונה. השאר היסטוריה.
אז להגיד שהם זכו אחרי העזיבה של הזאר זה נכון (עובדתית) אבל זה פשוט פופוליסטי.
האם אם תשים את הזאר של צ׳לסי באגף שמאל תקבל צ׳לסי טובה יותר? זו השאלה היחידה שצריכה להשאל. (חד משמעית כן)
פספסת את הנקודה, לא שאני טוען שמה שיש להם יותר טוב מהזאר בשיאו, הטענה היא שלמרות שהם זכו לפני ואחרי אף אחד לא טען במהלך הזמן שהיה שם שצ’לסי מועמדים לצ’מפיונס בגלל נוכחותו. אפילו לא לאליפות הליגה.
צ’לסי הייתה קבוצה לא מדהימה בשתי האליפויות עם מוריניו וקונטה והזאר היה היהלום שבכתר. הוא שיחק עם דייגו קוסטה וחצי הברך שלו, קצת עם ססק פברגאס ושם נגמר החלק ההתקפי ‘המגוון’ או הוורלד-קלאסים. אלה היו שתי אליפויות כמעט אך ורק על שמו עם כל הכבוד למסביב כמו קאנטה, מערך שלושת הבלמים של קונטה וכן הלאה.
לגבי הזאר וריאל מדריד: החולצה היחידה של שחקן ריאל מדריד שקניתי איי פעם וטרם לבשתי אותה מעולם. אני לא אסלח לו על כך שהגיע שמן עם איזה שבעה קילוגרמים עודף במקום להוכיח את עצמו ו’לגמול’ לקבוצה ששמה עליו מאה מיליון יורו, זו שהייתה אמורה להיות ‘קבוצת חלומותיו’. אני מאמין שללא הפציעה נגד פ.ס.ז’ (הוא באמת רקד על המגרש ובמשחקים שקדמו לכך היה נראה שרק הגולים חסרים כי הוא באמת השתלב לאט לאט) במשחק הארור הזה היינו רואים שחקן טוב שעוזר לבנזמה ולוקחים אליפות קצת יותר בקלות (והיה יכול להיות אופציה גם בימין או מתחת לקארים במערך לא סימטרי). כזה של 15 שערים ועשרה בישולים. על עונת בלהות אחת אפשר לסלוח אבל הפציעות לא עזבו, אולי גם למועדון יש חלק לזה והטיפול הלקוי בקרסול לדוגמא (בכל זאת, בצ’לסי הוא שיחק 35 משחקי ליגה בכל עונה בממוצע, זה לא שקנינו רגל זכוכית כמו אריאן רובן כשגם גארת’ בייל היה מעין סימן שאלה לאור הפציעות באנגליה). בעונה השנייה לקראת הסוף הוא היה כמו מת מהלך נגד צ’לסי - והוא לא התנהג ככוכב, לא דרש את הכדור, לא עשה ‘מעשה זעם’ כמו בייל שעלה בטירוף לישורת האחרונה של 2018 וכבש צמד בגמר, לא כידרר, לא כלום, ואחר כך היה צריך לשמור אותו ליורו. העונה הוא שיחק לא רע, אולי פעמיים-שלוש גם היה מצוין, וכעת אני קצת מרחם עליו שלא הצליח להשאיר לנו שום רגע למזכרת כדי לצמצם את היותו בדיחה, חבל שאנצ’לוטי לא השתמש בו כשהיה כשיר. אני מניח שיעזוב בהשאלה לאנגליה כשאנחנו נשלם 80% מהשכר שלו בערך. אגב, על אף מה שאמרתי אני חושב שבייל הרבה-הרבה-הרבה יותר גרוע ממנו.
לייק 1
@Gev אתה לגמרי מפספס. הזאר היה רכישה מאוד חריגה בנוף ואם אני זוכר נכון היו פה גם כאלו שידעו להצביע על זה בזמן אמת (אני ביניהם…). אני לא מצליח לחשוב על אף רכש אחר של ריאל מדריד שאפילו היה דומה לזה בערך מאז הרכישות הגלאקטיות זידאן ופיגו שנרכשו בסכומי עתק (לתקופתם) בגיל יחסית מתקדם - וגם זה לא היה בשנה האחרונה לחוזה (נדמה לי). וזה עוד לפני שאני מתייחס לזה שזידאן ופיגו זה פאקינג זידאן ופיגו, הזאר לא היה חצי מהם גם במשחק הכי טוב שלו בקריירה.
הזאר לגמרי היה רכישת פאניקה ובהקשר הזה יש דימיון מסוים לקוטיניו. לצורך עניין, אני לא חושב שיש איזשהו סרט שאם רונאלדו לא עוזב הזאר היה מגיע בכזה מחיר מופרז. אז כן, מקצועית הוא התאים, וכן, ריאל סבלה מהמון חוסר מזל איתו. אבל כל זה לא סותר את זה שגם מלכתחילה הוא לא היה שווה את הסכום הזה. הוא בשום שלב בקריירה שלו לא היה שייך לטופ של הטופ (במקסימום התקרב לשם) והוא אשכרה נרכש בגיל 28 וחצי, בשנה אחרונה לחוזה, ב-100 מליון יורו. זה מגוחך. אני לא אהבתי את הרכישה הזו מהתחלה.
3 לייקים
אני חולק עלייך, “רכש פאניקה” הייתי אומר אם הוא היה מגיע בדיוק כשרונאלדו עזב, בשנת המונדיאל, במחיר אותו צ’לסי דרשה שהיה 200 מיליון יורו וזה פסיכי לחלוטין. הרי עובדה שחיכינו שנה. זה גם לא ממש משנה ‘מה היה קורה אם’ - רונאלדו עזב, ההחלטה ‘להמר’ על בייל ככוכב הראשי שלנו או על אסנסיו כשחקן הרכב משמעותי - הייתה טעות קטלנית. פיגו וזידאן לא נרכשו בסכום עתק בעונה אחרונה לחוזה אבל פלורנטינו בעצמו אמר שצירופם באותם הימים היה הימור רציני בפן הכלכלי ולקח נתח גדול מאוד מהתקציב. ריאל מדריד של קיץ 2019 חיכתה להתפוצצות אחרי שנים בהם היינו בפלוס אדיר ממכירת שחקנים מאז הדסימה - די מאריה וחאמס נניח זה מתקזז אבל רונאלדו נמכר בהרב הכסף, אלברו מוראטה, קובאצ’יץ’ לצ’לסי נדמה לי ועוד ועוד ועוד. מעבר לכך הזאר הגיע בדיוק בגיל שלהם וכשחקן בריא בצ’לסי שבכל עונה משחק איזה 35 משחקי פרמיירליג. איך אפשר היה לדעת שהוא יהיה כישלון? מקצועית הוא היה מהשחקנים הכי טובים בפרמיירליג, לצד קוויין דה בריינה ומוחמד סלאח שהגיע.
4 לייקים
דור, כל מה שכתבת לא סותר בערך שום דבר ממה שכתבתי. לא צריך סתם לכתוב…
אדן הזאר לא היה שחקן ששוה בשנת חוזה בגיל 28.5 100 מליון יורו. זו לא חוכמה בדיעבד - כתבנו את זה כשזה קרה. זה היה נכון גם אילולא הוא היה הופך לפלופ הכי גדול בהיסטוריה של ריאל מדריד (ואני מקווה שעל זה אין ויכוח. קאקא לא מתקרב לזה ובייל לא פלופ למרות שאוהבים להציג אותו ככזה).
המחירים הולכים ועולים כל הזמן. חשבו שהוא יכול לתת 3-4 שנים גדולות. פיגו וזידאן פנטסטיים אבל פיגו היה לא קיים בעונה האחרונה אצלנו וזידאן היה רע מאוד ביובנטוס ולא המשיך את הכושר הטוב מהיורו. לא ראיתי בו (הזאר) סקורר אלא שחקן יוצר מעולה. ושוב אם היה מגיע במחיר גבוה עוד יותר ב-2018 זה היה לטעמי רכש פאניקה. הבזבוז הגדול בקיץ היה ההסתערות על יוביץ’ וגם על רודריגו אפשר היה לוותר.
ואכן הזאר הבלוף הכי גדול שלנו, קאקה רק נכשל ובייל פשוט פוגע באגדה שיצר ובמקומו בין הגדולים (והוא היה חלש לפרקים גם לפני המספרת אבל שיהיה). אגב יקירי אם מה שאני כותב זה בזבוז זמן עבורך אז דלג. אבל אל תתנשא.
מעולם בייל לא היה ספורטאי שעקביות היא הצד החזק שלו. לפחות לא במדריד. דעה לא פופולארית - עוד מימיו הראשונים במועדון עם זידאן בתור הסגן של אנצ’לוטי היחסים ביניהם היו עכורים. כשזיזו חזר בתור הבוס בייל כבר ידע שהוא יפסיד את מקומו בהרכב (בצדק). הדעיכה שלו החלה עוד מאז (היעדר מזל/מקצועיות יו ניימ איט).
על הפלוסים שלו אין עוררין והארכת החוזה ב17’ הייתה מוצדקת לולא ידענו מלכתחילה שהרעיון המקורי הוא לשחרר את רונאלדו. איסקו היה פלסטר מוצלח וזכינו בתארים, אבל זה היה ברור שבייל לא מתכוון להתחיל לרדוף אחרי מגנים שמאליים אז זידאן עזב; ואז חזר.
אנחנו נשארנו עם גארת’ בייל, so called יורש, על תקן סופרסטאר בסגל שאמנם סבבה להחזיק בפיפא, אך ללא ספק אחד כזה שהאט כל התפתחות חיובית בקבוצה, בין אם מקצועית, פיננסית או מנטאלית.
נשאל את אוהדי ליברפול כמה סלאח שווה בשבילם… נחכה שטיטי יגיב בנושא.
סלאח היום בן 29, אז מדובר על החל מעונה שעברה אפילו ולא החל מהעונה. כלומר התפוקה שלו עונה שעברה, והעונה, ועונות שיגיעו.
שעל הדרך יגיד גם מה דעתו על ואן דייק שהגיע בגיל דומה ובמחיר דומה (והוכיח את עצמו הרבה פחות לפני).
גם סוארז דוגמה לשחקן שהגיע בגיל דומה ובמחיר דומה.
לגבי החריגות בנוף, אני מסכים, אבל זה לא הופך את ההעברה לרעה או שגויה.
גם ההעברה של אמבפה שתהיה (אמן) מאוד חריגה בנוף. מתי הרי הבאנו שחקן בסדר גודל כזה בהעברה חופשית? הכי קרוב אליו זה אלאבה שמעולם לא היה השחקן הטוב בעולם.
שורה תחתונה, חריג != לא טוב.
ההעברה של הזאר חריגה, אבל זה לא בסיס לכך שכדאי להמנע ממנה.
אז הראיתי שחקן מאוד דומה להזאר (בגיל, בסגנון וברמה) שאני לא חושב שאוהדי ליברפול חושבים שהוא לא שווה 100 מיליון מצד אחד, ומצד שני הבאתי העברה חריגה נוספת שכולנו מייחלים לה.
בנוסף אליו הבאתי עוד 2 שנחשבים להצלחות בקבוצות אליהן עברו בגיל הזה.
אני לא בא לטעון שאלה ההעברות הטובות ביותר, רק שאין פה איזשהו כלל על כך שכדאי להמנע מהן והן כמו כל העברה, יום עאסל יום באסל.
יתרונות של העברה כזו:
לרוב נדע איזה יכולת נקבל מהשחקן כי לא מדובר בנסיקה רגעית או עונה גדולה.
חסרונות של העברה כזו: לאחר 5 שנים כנראה שהשחקן יעזוב במחיר נמוך ולא נמכור אותו במחיר קרוב למחיר הקניה. (או שלא נקבל ממנו עוד 5 שנים).
אפילו אוסיף ואומר שהעברות כאלה בטוחות הרבה יותר מהעברות של שחקנים שרק פרצו. כי שחקנים שרק פרצו אלה לרוב שחקנים שלא ברמות הגבוהות מספיק שנים כדי שנחווה את הפציעות שלהם ולא הראו מספיק יציבות בניגוד לשחקנים בגיל 28 שנמצאים בשיא הקריירה והשאלה שנשאלת היא כמה זמן יחזיקו אותו