בארסה של ה4 שנים האחרונות מחזקת את הטענה שניתן למדוד קבוצה לפי צמפיונס, בארסה לא טובה, מספיק. בארסה טובה לא הייתה מודחת עונה אחרי עונה (שזה 50 אחוז מ4 עונות) בצורה כל כך מביכה.
כמובן שברצלונה קבוצה מעולה אבל לא בסטנדרטים שהכרנו. בארסה בשיאה הייתה מפלצת כל כל גדולה להזכיר את סיטי באותה נשימה איתה עושה עוול לספורט וגם להזכיר את סיטי באותה נשימה עם ריאל ? אותה ריאל ששמה את אירופה בכיס הקטן שלה 3 עונות ברצף ועם 4 גביעי אלופות בכמה 5 שנים ? סיטי ? ברצינות ? זאת הגזמה פרועה לציין את הקבוצה הזאת ליד כל אחת מהקבוצות שתיארתי קודם.
היגיון של אנגלופילים:
הספריות משתלטות על אירופה, בארסה ריאל ואתלטי קורעות את הליגה => ליגה של שלוש קבוצות, ליגה פח. האנגליות לא מצליחות כי הן עסוקות כל השבוע בליגה קשה ואינטנסיבית.
שני גמרים כל אנגליים, סיטי מנצחת כ-15 משחקים ברצף בליגה => הפרמייר ליג היא הטובה בעולם, הישג ענק לסיטי
סליחה שלא עניתי, בכל מקרה: העובדה שהוא ענק לא סותרת את העובדה שהוא מבחינתי לא: 1. מנהיג שסוחף אחריו קבוצה 2. שחקן שזורם לו קרח בורידים. אז אולי זו הרגשה, אבל אם נשתמש באנלוגיה מהגמר ב-2010, כמו שאני רוצה את איקר מול רובן ולא שום שוער אחר בעולם, אני לא רוצה את מסי במקום רובן אלא את אגוארו/רונאלדו - על אף ששניהם פחות טובים ממנו.
בארסה פחות טובה מריאל מדריד בשנים האחרונות? הלוואי.
אין ספק שעובדתית צריך להצליח בצ׳מפיונס כדי להיזכר היסטורית או להשאיר מורשת, אבל עזוב - סיטי לא הייתה אחת מ5-6 המועמדות הבכירות לזכות בצ׳מפיונס העונה? היא לא תהיה בינהן בעונה הבאה? בכדורגל נטו, עזוב מסורת וכאלה. לשם פפ הביא את סיטי וזה מה שחשוב. לזכות בצ׳מפיונס אפשר גם בלי להיות קבוצה מצויינת. צ׳לסי בשנות השיא שלה נעצרה בחצי גמר ודווקא אחרי השיא עשתה גמר וזכתה.
אגוארו? מתי הוא עשה אי פעם משהו בנוק אאוט מלחיץ? אם מסי היה מחמיץ את הפנדל שלו בנוק אאוט מול טוטנהאם או לא קיים על המגרש בשני משחקים מול ריאל מדריד ב-2016 אני יודע טוב מאוד מה היו רושמים פה.
מסי לא מנהיג שדוחף אחריו בקטע שהוא צועק ומרים שחקנים מהרצפה שהם סבורים, אבל זה לא קשור לתפקוד האישי שלו שאני אישית לא רואה הבדל בו במשחקים מכריעים יותר לבין כאלה שלא (פרט למשחקים מסוימים בנבחרת ארגנטינה).
אתה רוצה את איקר מול רובן כי ההיסטוריה רצתה והוא בסוף עצר לו. את מי היית רוצה בדקה 93 בברנבאו במדי בארסה שגורדי אלבה מוסר לו לבעיטה בתוך הרחבה?
צ׳אבי הרננדז פעם אמר על קסיאס שיש לו מלאך ששומר עליו.
לא, אני לא שופט רק לפי תוצאות פשוטות, בדיוק בגלל זה נתתי את הדוגמה של אגוארו שהחטיא פנדל. אבל אגוארו, גם אתמול, זה שחקן שתמיד שם, מנסה, לוקח אחריות וסוחף. גם היגוואין עשה אחלה בישול לדיבאלה במאני טיים, אבל לא הייתי רוצה אותו במקום רובן.
מסי כנראה לא מנהיג נקודה. בכנות, לדעתי לטעון אחרת זו קצת היתממות. שחקן בכיר בסגל שצבר קצת ביטחון עם השנים ושיכולותיו החריגות מקנות לו מעמד? כנראה שכן. מנהיג? נראה לי שלא. לא טענתי שמנהיגות זה רק לצעוק כמו ראמוס (אפרופו ווינרים - לטעמי הוא ווינר ענק), מנהיגות זה היכולת לסחוף אחריך קבוצה של אנשים. אציג את זה בצורה הבאה: לארבלואה כנראה היה תפקיד מנהיגותי בחדר הלבשה. אתה חושב שאם מסי היה ברמה של ארבלואה מישהו היה חושב לטעון שהוא ממנהיגי ברצלונה?
אבל הוא לגמרי האיש שברצלונה הולכת אליו מקצועית שיותר קשה ופחות קשה. וגם ברוב המקרים זה מביא תוצאות ובעיקר בזכותו (הקבוצה המצליחה בעולם בעשר שנים האחרונות). הוא לגמרי שחקן שמסוגל “להוביל קבוצה” מבחינה מקצועית, זה בכלל מצחיק ומביך אותי שאני צריך להגיד את זה. לטעון אחרת זו גם סוג של התממות מבחינתי.
פויול התבקש להגדיר את מסי ב-3 מילים והוא אמר: “תחרותי, ווינר, הטוב ביותר”.
מסי הוא מנהיג. הוא פשוט שונה ממה שאנחנו נוטים להגדיר כמנהיג. וזה איתו לטובה ולרעה. מסי הוא זה שיקח את כולם על הכתפיים שלו, ויוביל אותם קדימה.
הציטוט הכי זכור לי הוא של פדרו, מה1-1 מול פסז ב2012/13. היינו זוועה, וכשמסי נכנס כמחליף (הוא היה פצוע, ולא עשה הרבה) כל הקבוצה שיחקה טוב יותר, השווינו ל ועלינו על שערי חוץ. פדרו אמר אחרי המשחק שעצם הכניסה של מסי נטעה בהם תקווה וביטחון. עצם זה שהוא על המגרש, והם ידעו שהם שם בשבילם.
זה שונה מסוג המנהיגות של פויול, שהיה יכול להרים את כולם מהקרשים, ובניגוד לסוג המנהיגות של מסי, היא תמיד שם. מסי לא יכול “להנהיג” כששמים עליו 5 שחקנים וכולם נושאים את עיניהם אליו להצילם. אבל כמה פוילים יש כבר בכדורגל?
אגב, חלילה חלילה חלילה מלהשוות את הפפ טים הגדולה לפפ טים הקטנה. אבל צריכה להיות מס’ 2. אני מסתכל על יונייטד של פרגוסון, באיירן של היינקס, באיירן של פפ, בארסה של אנריקה, צ’לסי של מוריניו, ליברפול של קלופ. היו הרבה קבוצות גדולות, אבל אף אחת מהן לא נראיתה כמו סיטי.
אם נסתכל על ההדחות של פפ בשנתיים האחרונות , אז שנה שעברה הוא סבל מחוסר VAR והשנה הוא סבל מעודף VAR. סתם מזל נאחס. לאורך זמן דברים יתאזנו. גם פרגוסון הענק השיג רק 2 צ’מפיונס בקריירה. פפ לא יסיים עם 2.
אגב, לפפ יש 82% אחוזי הצלחה בקריירה. הוא לקח 82% מהנקודות בכל 10 העונות שלו. יש לו אגב 80% תארי אליפות. מי שמנסה לזלזל בו כי הוא לא לקח פרויקט כמו ליברפול (מי יזכור את קלופ עוד 20 שנה, עם מס התארים המצחיק שלו) פשוט לא מבין עד כמה פפ מאמן היסטורי. המסי של המאמנים.
ומה עם ריאל של מוריניו שלקחה אליפות מהפפ טים הגדולה עם 100 נקודות ו-121 שערי זכות בליגה? והודחה רק בחצי גמר האלופות אחרי פנדלים מול באיירן?
נשמטה משום מה.
אני חושב שיונייטד של פרגוסון, 2007-2009, לא נופלת מבארסה של גווארדיולה (וגם טובה יותר).
לקחה 3 אליפויות פריימר-ליג ברצף כשאז זו הייתה הליגה החזקה בעולם ביי-פאר, זכתה באלופות אחד, הגיעה לגמר פעם אחת ופעם לחצי. ובלי קשר למאזן, הייתה משחקת כדורגל נהדר. אגב, לגמר נגד גווארדיולה הגיעה כפייבוריטית (והפסידה - לדעתי בחוסר מזל).
אני דווקא זוכר עליונות מוחלטת של בארסה בגמר ההוא, שבכלל עלתה עם הגנת טלאים. כל ההייפ סביב הגמר ההוא התברר מהר מאוד כסיפור חד צדדי לחלוטין, ואין מה שיסמל זאת יותר משער נגיחה של הגמד.
אגב יונייטד של פרגוסון, שבאמת הייתה עוצמתית והיו לה כמה הופעות יפות זכורות כמו מול ארסנל ורומא ומילאן (בעצם זה זכור בעיקר בזכות קאקה המדהים)- הייתה פשוט משעממת ברמות על במשחקי חוץ, לפחות ממה שזכור לי באלופות. כל כך הרבה כישרון מקדימה היה לה ותמיד צרם לי לראות אותה בחוץ.
(לגבי שתי הפסקאות, ייתכן שזכרוני מטעה אותי. זה ה שעולה לי לראש כשאני נזכר בשנים האלו, מוזמנים לתקן)
מי מבקיע? ארבלואה, קונטראו, חדירה או אוזיל?
מוריניו בנה קבוצה טובה מאד אבל היא שופרה לאחר מכן. השלד של 16/17 כבר כלל את מודריץ׳, מרסלו בשיאו, קרוס, קאסמירו, קרבחאל… לאנשים יש זיכרון קצר, שלושת ההדחות בתקופת מוריניו היו נגד יריבות שהיו טובות מאיתנו.
אם כבר ריאל החזקה ביותר הייתה לטעמי בשנת 2014, רק חבל על החוסר יציבות.
אגב גם ב2015 עם מודריץ בשיאו בתקופת רצף הניצחונות.
אגב באופן כללי אני חושב שמה שמודריץ עשה ב2015 הייתה תצוגת הקישור של קשר יחיד הטובה שאני ראיתי בחיי, אשכרה גרם לכך שקישור עם קרוס וחאמס לא יהיה רך מידי…
קונטראו לא היה וורלד קלאס, תמיד היה מגן מוגבל מאד, רחוק מאד מאלאבה, לאהם, אלבס, מרסלו, קרבחאל, אלבס ושות.
הבעיה באוזיל אף פעם לא הייתה היכולת שלו אלא שהוא נעלם ועקבי כמו פוליטיקאי ישראלי ממוצע. תמיד אמרנו עליו שהוא נעלם למשחקים שלמים (מה שכמובן ממשיך בארסנל).
