תשמע רגע
הוא ודאפה היו בהרכב שלי (אהבתי אותו במבחן העין). עשיתי סלטות כדי להכניס את טוריאל, ותראה מה קרה.
כיף להיות אוהד הפועל תל אביב אה?
אמר אף אחד 
4 לייקים
בסוף נגמר שישייה ולהוציא משחקי גירבוץ ב-2018/19 צריך ללכת אחורה עד לעונת הדאבל לדעתי, וואו. הניצחון הכי גבוה שלנו באשדוד. כבשנו אשכרה 13 שערים - שלושה במשחק - עבודה להיסטוריונים.
היו לנו 10 נקודות אחרי 12 מחזורים בפעם האחרונה ב-2011-12 עם דרור קשטן, לפניכן בעונת 2002-03 אז היינו במאבק האליפות עד הסוף, גם ב-1997-98. הפועל ידועה כקבוצה שפותחת עקום.
בדאבל 2010 היו לנו רק 5 נקודות מתוך 12, הפסדנו במשחק העונה למכבי חיפה, ושנה אחר כך עוד יותר גרוע עם ארבע נקודות. בדאבל 1999-00 היו לנו 7 נקודות, ב-2001-02 היו לנו 9 נקודות.
ומה עם הגולים מה קורה איתם. שערי זכות? הכי קרוב זה התשעה שלנו ב-2010-11. בדאבל 2010 כבשנו חמישה בלבד, ב-2006-07 שמונה וגם ב-2002-03 ובדאבל 2000
לגבי “ההרכב” שלך - וואלה סתיו טוריאל חושב כל הזמן מספרים, מחפש את השער, יש לו את זה, הוא בזון. יותר קל ‘לסמוך עליו’ מאשר על דניאל דאפה. סתיו עם רגל נדירה אני חושב, קצת כמו סלים טועמה (סליחה סלים, רק בכיוון), עומר אצילי, מאור בוזגלו מצד ימין. הוא לוקח את כל הנייחים שלנו גם כן ויש הרבה (ומזל שעומרי אלטמן בעט נגד בית"ר ירושלים) - אז אחלה באנקר.
הפועל ירושלים נכנעת למכביזם בשנייה האחרונה של המשחק. מבאס מאד. רביבו מורחק שלא בצדק
מ.ס אשדוד - הפועל תל אביב 6:2
בני ריינה - הפועל פתח תקווה 6:1
מכבי נתניה - עירוני טבריה 2:5
בית"ר ירושלים - הפועל קריית שמונה 1:2
מכבי תל אביב - הפועל ירושלים 1:2
28 שערים בחמישה משחקים, אתם מבינים את הממוצע, כמעט שישה. מחזור עם שתי שישיות וחמישייה או אם תרצו - משחק אחד של שמונה שערים, שניים של שבעה שערים, יאללה צריך להוציא את המחשבונים. הפועל באר שבע הרגילה אותנו שיש הרבה גולים גם אצלה. הפועל ב"ש - בני סכנין, וכמובן הדרבי החיפאי מכבי חיפה-הפועל חיפה. כמובן שההגנות גרועות ויש כאוס.
נראה כרגע שבית"ר ירושלים לא משחקת מספיק טוב (“נציגים אוהדים” אגב רעולי פנים וגם לא רעולי פנים ממש לא צריכים לעשות ‘ביקור’ לשחקנים, זה מלחיץ ולא משנה כמה ההפסד האחרון כאב להם), ומגרדת ניצחונות, לגבי מכבי תל אביב יש להם תשע נשמות והם ממש ווינרים אסור להספיד אותם.
הם בדרך לאליפות אחרי שפירקו להם חצי קבוצה. מנספורד ופרייס עושים שם עבודה הרבה יותר טובה מהחלטורה של פטריק ויצחקי. גם על זהבי יתכן וזה אומר משהו.
תשמע אני קצת לא זוכר את השמות המדויקים אבל נדמה לי שהם איבדו את מילסון שהיה שחקן כנף אחלה שעושה בלאגן, וחששו ואז הגיע פאטצ’י שהיה לאו דווקא בדיוק אותו סוג שחקן אבל לא פחות טוב ממנו, ועכשיו עושה רושם שהם הביאו זרים טובים, ועד שהחלוצים יתאקלמו יש דור פר.. אתה כאוהד מעדיף את המוכר והידוע אבל עושה רושם שעשו עבודה אדירה שם, מסכים. הם ינצחו על אוטומט את כל הקבוצות מלבד ארבע הגדולות ואולי נוכל לתת פייט סוף-סוף.
יש את סימן השאלה אם זה יצליח שוב בשילוב עם אירופה ואם הפועל באר שבע במשחקים הישירים תוכל לעשות יותר. אחת הבעיות אולי היא שהפועל ב"ש לא לקחה את הסגל צעד קדימה, אם אני רואה קבוצה כן ‘מתפוצצת’ גם בינואר זו מכבי תל אביב ואולי מכבי חיפה שלא תהיה רלוונטית..
אם לא רוצים אותנו, אני סבבה עם לפרוש.
לכל האירועים האלו יש אפקט מצטבר מאוד חזק. זה כדור שלג שמתגלגל, וכל פעולה מחזקת את ההצדקה לפעולה הבאה. הדחת ישראל מאופ"א (והאירוויזיון לצורך העניין) היא לא רק פגיעה ספורטיבית (ובכבוד הלאומי שלנו), אלא מהווה בעצמה הצדקה לצעדים הבאים, מכיוון שהיא מחזקת את הטענות נגדנו לכשעצמן. סוג של “אם זרקו אותם מאופ"א אז בטח זה כבר אומר שהם ממש לא בסדר”. יש המון אנשים שלא מספיק מושקעים בסיפור שלנו שהטיעון הזה, אפילו באופן חצי לא מודע, יעבור להם בראש.
לכן, חייבים להילחם נגד זה הכי חזק שאפשר, ובטח שלא לשתף פעולה ולפרוש בעצמינו. זה לא כדי להציל את הספורט, זה חלק מזירת התודעה.
7 לייקים
אני לא רואה צורך להילחם כדי להיות שייך לחבורה שלא מעוניינת בי. בין אם נילחם או לא, נודח או לא, ההשפעה של זה תהיה קטנה ביותר.
אם יקבלו החלטה שלא רוצים, אז זו בעיה שלהם.
אני גם כבר לא מאמין בלחימה הזאת. למה אנחנו מתעקשים למצוא חן? אולי דיי כבר עם התדמית של היהודי המסכן שמתחנן שיקבלו אותו וירשו לו להגן על עצמו? אולי הגיע הזמן לאמץ גישת fuck off? זה עבד לנו פעם יותר מהגישה הקוקסינלית הנוכחית.
זכור לי איזה רצף של מיליון משחקים עלובים נגד הפועל חיפה, הגיע הזמן של הפועל תל אביב לשים לזה סוף. נדמה לי גם שב-2023-24 היינו בפיגור 4:0 פשוט הזוי ושובר את הלב וניצלנו כביכול עם הפסד 4:3 “מכובד”. מתקרבים משחקים קשים מאוד כמו הפועל באר שבע בחוץ והדרבי, אסור להיות שאננים חלילה ולהוריד רגל מהגז. הפועל חיפה נראתה קבוצה מסכנה בקיץ כשהמאמן המצוין שלה - התאים לה - עוזב, והסגל התפרק, אבל גל אראל ייצב את השורות ואין לה מה להפסיד. לא תהיה הצגה.
ל-לואיזו יש שיר אוהדים חדש ומרגש, אבל עוד מוקדם עבורו לשחק. אני סקרן לראות את מור בוסקילה, “שחקן המריבה”. יש כישרון בקבוצה הזו גם אם סתיו טוריאל תופס יום פחות טוב, ומרכז השדה מתחיל להבין זה את זה. הגיע הזמן לשפר את ההגנה שלנו, אי אפשר לספוג פעמיים כמעט בכל משחק ולא בכל פעם נחזור מפיגור. אני לא אומר אגב שפיבן נקודת התורפה בהכרח אבל התקפית הוא לא תורם כלום ושחקן שיודע מה לעשות עם הכדור - הוא בלם מה נעשה - יקל גם על סתיו.
אני רק מסיים לראות את הדרבי של מדריד - מקווה שלא להתאכזב - וטס לבלומפילד על קורקינט בעזרת השם, חורג ממנהגי, מראה כמה אני מחכה למשחק הזה. אל תהרסו את הכיף ואת החיוך שאני מסתובב איתו כבר כמה ימים. יאללה הפועל!
טסתי לבלומפילד שבור אחרי הדרבי העצוב ואיזה כיף שלא ויתרתי. בחיים לא קרה שהגעתי למשחק אחרי שהתחיל (נכנסתי אחרי 20 שניות).
מצד אחד המון מצבים לגול, בעיקר בליץ’ לקראת סיום המחצית הראשונה וגם בדקות 55-70 ככה, ומצד שני בסוף 0:1 קשה וטוב - וחזרנו להיות הפועל. שומרים על שער נקי ולא משתוללים. כלכך חשוב לנצח ואפילו להסתנוור מהטבלה (עם משחק עודף אבל מקום ראשון - היידה), לקראת מה שמגיע. והדברים מתחברים וקצת מזל כשהשוער שלך הודף פנדל - אחלה אסף צור, ואתה מנצח לקראת הסיום. והגיבור רוי קורין. ברדה הכין את הקבוצה טוב, ראינו קבוצה רעבה שלוחצת ומחפשת גול, לא הייתה ירידת מתח אחרי השישייה נגד אשדוד.
טר"ש: דניאל דאפה עם עוד החמצות ממטר כמו נגד בית"ר ירושלים, אחרי כדורי רוחב טובים. הוא חייב להיות יותר מרוכז וחד. ראיתי יותר מדי דריבל ופחות משחק קבוצתי בהפועל, בעיקר הזר שאנדה סילבה האגואיסט שאולי רוצה להוכיח את עצמו יותר מדי ומרגיש שהרכבת שלו נוסעת - טרנקילו.
מור בוסקילה נכנס טוב והיה קרוב פעמיים, הוא שחקן מעניין, ויש תחרות קשה על הדקות ונראה מה עם לויזו החדש. אני מרוצה גם מדורון ליידנר ממש. איך שהוא פותח את המנוע שלו ואז משגר כדורי רוחב - רק רוי רביבו ברמה שלו בארץ לדעתי, כמובן מאפיל עליו. יאללה הפועל
3 לייקים
זו פתיחת העונה הכי טובה של הפועל תל אביב מאז 2011/12 עם דרור קשטן (עונה שתסתיים בינואר כשאלי טביב יפטר אותו), אז היה לה גם כן מאזן 4-1-0, יחס שערים 10:2. ו-14 שערי זכות? לא קרה איזה 40 שנה לפחות. אם בכלל..
זה מדהים כי בעונת הדאבל 2009-10 היו לנו רק שני ניצחונות, מאזן 2-2-1 כלומר שמונה נקודות בלבד, בעונת ליגת האלופות אפילו נקודה פחות (הפסד להפועל חיפה במחזור הראשון וגם 4:2 להפועל ק"ש בבלומפילד). בדאבל 2000 היו לנו 10 נקודות, מאזן 3-1-1 וכבר במחזור השני הגיע הפסד בכורה. בעונת 2001-02 גם כן עשר נקודות - הפסד במחזור הראשון, וב-2002-03 מאזן של 4-1-0 עם 12 שערי זכות.
לייק 1
בדומה למכבי חיפה נהיה חכמים יותר לגבי היכולת האמיתית של הפועל תל אביב לאחר טבילת האש מול ב"ש ומכבי ת"א.
איך הפועל חיפה שיחקו? בעיני זו קבוצה לא פראיירית בכלל וקיבלתי רושם דומה עוד לפני התיקו בדרבי.
חשוב להגיע לדרבי במצב טוב, הלוואי ונחנה את האוטובוס נגד הפועל באר שבע ונגרד תיקו, צריך לשחק הגנתי יותר ולוותר על קשר התקפי. אני חושב שמכבי חיפה ובית"ר ירושלים יותר יריבות שמתאימות להכריע עד כמה הפועל תל אביב טובה או שזה רצף שהכל נדבק, אני יותר על גדר שמח מאשר מסתנוור. גם ב"ש וגם מכבי תל אביב הרבה יותר טובות.
הפועל חיפה התגוננו לא רע רוב המשחק, בהחלט היו יציבים וגם עם שקט נפשי, לקראת הסוף הם יכלו לנצח. גם מצב של רותם חטואל (זה היה מוגזם אם הוא היה כובש נגדנו) באחד על אחד ובעט לקורה וגם קודם לכן פנדל. לדעתי הניצחון של הפועל משקף, ויותר מ-0:1.
וואו איזו דרמה אדירה בין בני סכנין למכבי תל אביב, חבל שבדרבי של מדריד לא היה ככה. משחק שחשבתי שייגמר 0:3 צהוב וכל אחד הימר ככה, ובסוף סכנין מסיימת בתשעה שחקנים, ניצלת בעור שיניה אחרי שני פנדלים מפגרים בדקות האחרונות שאחד מהם לא נשרק (פשוט שוער שתופס אויר ומאגרף ראש של שחקן ולא את הכדור), ואין לה שוער בשער אלא שחקן שדה. הזייה מוחלטת. כמה דקות לפני זה ומכבי עשתה ממש פוצ’יוולי ברחבה - ההוא עוצר בזה, ההוא מכין להוא ואף אחד לא בועט.
לדעתי מכבי עדיין תמשיך לעשות גולים בקלות וכשיש אירופה באמצע אין ברירה, כשאתה מנצח בקלות בליגה אי אפשר שלא תהיה נפילת מתח.
אגב וואלה עשו לנו עוול ענק בשער השבת ואני בטוח שאלי אוחנה לא ראה את המשחק שלנו - זה הצטלב עם בית"ר. שמו תקציר קצר ועלוב. היו לנו המון מצבים בחצי הראשון גם.
שריף כיוף זה פשוט ליצן, לא מבין איך נתנו לו לעמוד 2 עונות בשער כשוער ראשון, לא מתאים לליגה א’.
אין להם שום כוכב כדורגל בהתקפה. סגל לא מספיק טוב
אני חושב שאפילו בעונות הגרועות של העשור של הכלום ושום דבר, שמכבי חיפה הייתה פלייאוף עליון וזהו - היו לה שחקנים יותר טובים ממה שיש היום. לא שחקנים שאתה אומר שאפשר לקחת איתם אליפות, אבל הם כן ייצרו משהו במשחקים סבירים. חן עזרא כזה, אלירן עטר כשחזר מחו"ל, ראובן ראיוס עד הפאול ההוא על רפי דהן.
אתמול כל מה שהפועל באר שבע עשתה בקלות - להניע כדור על מטר ולצאת למתפרצות - למכבי חיפה היה קשה, כל מצב לשער היה מסובך.
קראתי כתבה בידיעות אחרונות על הזרים המובילים שהגיעו לארץ השנה וכדומה, ציינו שם את אנדריאן קרייב וכדומה, וגם את סטיוארט. אני לא ראיתי את כל הדקות של מכבי חיפה אבל לא הבנתי את ההתלהבות. הוא מהיר וחזק אבל כל-כך לוקה בחסר עם הכדור, גם במאבקים הוא מגיע אחרון, לא יודע. סבלתי כאוהד נייטראלי.
סוף פודגוראנו מהיר כמו שד אבל זהו - כדורגל זה לא אתלטיקו. כדור הרוחב שלו תמיד יהיה גרוע וכדומה. עושה רושם שהגנתית הקבוצה התייצבה אבל זהו. אגב הפספוס האמיתי היה נגד בית"ר ירושלים בעשרה שחקנים, ולא אתמול, הפועל ב"ש >>מכבי חיפה, מה לעשות.
אגב סאן מנחם גדל איתי בבית ספר תל נורדאו, היינו בחוג כדורגל כשהיינו ילדים. קטן ממני בשנה נדמה לי. בזמנו הייתי בהלם כשהגיע מרמת השרון למכבי חיפה, זו לא קלישאה - בשנתון שלו בבית ספר היו שחקנים הרבה יותר מוכשרים וגם מאור קנדיל לדעתי. טקס פרידה מרגש מאוד, פרישה די טראגית אבל איזה אהבה מהקהל, הלהיב אותם עם השירים וגם ירדה דמעה. העיקר שעשה את הכסף שלו והוא במקום טוב.
לייק 1