אני לא אפיל עליו את המשחק אבל לויזו שחקן של מעל מיליון יורו וגם אחרי שכל השער פתוח ועשה מבצע חביב הוא לא מסוגל לתת גול ולכן אין לו כלום בסטטיסטיקה. דריבל בלבד זה לא שווה כלום.
הפועל עוד מאז גמר גביע הטוטו עם מעט מאוד רעיונות בחלק הקדמי, חלשים מאוד. הפועל הייתה צריכה לפתוח את המשחק כמו שהיא לוחצת מדקה 70+, לא מבין את הבטלנות והאדישות הזו שלנו, זה לא היה בתחילת העונה. גם יש אינסוף ניסיונות להרים לרחבה וכולי - אני לא חושב שלדניאל דאפה יש משחק ראש טוב, גם לא לעומרי אלטמן. אין לנו ‘9’ כזה שחוצב גולים, אין כתובת שם. הפועל צריכה לשחק רק על הקרקע. היחיד שבעט מרחוק כמו שצריך היה שחר פיבן ועוד במחצית הראשון. כל משחק שסתיו לא מנסה פעמיים-שלוש לפחות זה בזבוז.
חראם על כל מי שנסע. זו הקבוצה, בבלומפילד נהיה סבבה, לעתים טובים ואולי טובים מאוד, בחוץ כל משחק שננצח כנראה זה נס.
איבוד נקודות סתמי מאוד ותודה לאולטראס הפועל על כל הטוב שעשו בדרבי והרגו לנו מומנטום אדיר שלא היה כמוהו שנים, שוב תודה מכל הלב.
אתם לא שופטים לחומרה את הקבוצה?
עולה חדשה, שחקנים לא רעים, אתם בעמדה מעולה לעשות פלייאוף וזה בפני עצמו יהפוך את העונה לטובה. בתקציב ובסגל של הפועל תל אביב, מה חשבתם שיקרה?
מי זה “אתם”? ניר צדוק אגב סיפר שהמשחק אתמול היה הראשון שהוא לקח את הבן שלו בן הארבע וחבל שזו החוויה שלו. אתה פשוט מבואס שהתחזית שלך - לצערי! - לא התבררה כנכונה מאתמול. אני שופט לחומרה את אולטראס הפועל ומה שהם עשו בדרבי ולגבי זה אני בדעת מיעוט.
אני אומר שהסגל של הפועל תל אביב טוב גם על אף שיש חור כמו מגן ימני וחלוץ מנוסה, והיה ברור לי שאנחנו לא עד כדי כך טובים כמו עד ה-1:6 על מ.ס אשדוד אבל חבל שמאז אנחנו ממש גרועים. מומנטום די גרוע. עזוב אפילו את התוצאות אלא הכדורגל שלנו שהיה אינטנסיבי והתקפי וטוב וזה נעלם. יש הרבה תלונות לאליניב ברדה בפורומים. לדעתי הכניסה של לויזו לא עשתה טוב לקבוצה ואין ברירה אלא להפסיק עם הניסיונות ואין לנו משהו יותר טוב מדניאל דאפה. הליגה ממש חלשה, מכבי חיפה עושה הכל הפוך, היה אפשר עם קצת מזל לכוון לנסות להגיע לאירופה.
הסגל של הפועל תל אביב הוא פלוס מינוס הסגל של נתניה. מספר חמש-שש בליגה. סביר להניח ששם תסיימו, ואם חיפה תמשיך להיראות כפי שהיא נראית אז ריאלי ‘להכות את התחזית’.
לגבי אליניב ברדה, כתבתי בעבר: אני עוד לא ראיתי ממנו כלום.
הפועל ירושלים הייתה במומנטום כל כך גרוע ובקושי מחברת שתי מסירות אז לא חשבתי שנפסיד. זה היה משחק שצריך לקחת ניצחון בקושי, בשיניים והפועל תל אביב לא עשתה את זה. אין למכבי נתניה פרננדו מאייבו, אנדריאן קרייב, סתיו טוריאל..השלד שלנו הרבה יותר חזק והקהל במשחקי בית גם קצת מביא אווירה ואולי נקודות. הפועל אגב מומחית בתיקויים כאלה גם בשנים הגדולות באמת.
לגבי אליניב ברדה, שוב, מעבר להילה כשחקן עבר וכדומה וגם המסע שלו איתנו בלאומית לא מובן מאליו - שוב הרמה של המאמנים לא גבוהה. המניות של יוסי אבוקסיס לא מזמן היו בפח. קובי רפואה יביא לך אימפקט מיידי ואז זהו, זו אותה הרכבת. התרשמתי שברדה מאוד הגנתי, ההרכבים שלו לא תמיד טובים. אני בוטח פה. הוא הקנה לנו אינטנסיביות ותשוקה ובמחזורים הראשונים גם היה לנו כושר גופני מעולה שזה בזכות הצוות שלו.
הוא לא מוכן לשחרר מפלקאו באמצע גם במשחקים כאלה והתבנית ההתקפית שלנו לא טובה. הייתי חותך את שאנדה סילבה, אין ברירה, הוא הגיע כרכש לא מתוכנן כנראה כי את דיארה לא היה אפשר להביא ולקח זמן להנחית את לויזו שאולי עדיף שירוץ לכדרר בצד שמאל.
דאבו עם כמה, חמישה שערים? בילו, מקסים ולוי אחלה שחקנים. קואטרה מצויין.
אם הסגל של הפועל תל אביב מנצח זה בנקודות, פה אני לא מתיימר להשוות בדיוק, אבל אין כאן הבדל משמעותי. פער כזה יתכן מאד ויפתח בשנים הקרובות, אך ביחס לשנה ראשונה בליגת העל - אתם סבבה לגמרי.
אגב, אם אתה בונה על נקודות בדרבי נגד מכבי אז כמו שהפועל נראית זה 80 אחוז היה נגמר בהפסד
החיים חזקים מהכל אבל וואלה היה לי עצוב ברמה מסוימת שדווקא במשחק הזה בו גלי וזיוי ברמן חוזרים לאצטדיון בלומפילד - תמונת עוצרת נשימה - דווקא אז מכבי תל אביב חוטפת.
מבחינת המשחק זה הזוי לחלוטין, תוצאה פסיכית ולא ממש קשורה, שנים שמכבי לא חטפה שישייה ובית”ר ממש נקמה בה על ההשפלה המבישה בסוף העונה שעברה. מכבי איבדה את הראש מהפנדל השטותי כמו שמאבדים נגדה את הראש בדרך כלל, כאילו כל התחזיות הקודרות התפוצצו במשחק הזה - עזיבת שחקני המפתח, העייפות והעומס מאירופה, חילוקי דעות עם המאמן. כמה דיברו על יון ניקולסקו בקיץ ושחקן שמכיר את הליגה והוא לא רלוונטי בכלל למשחק הזה. גם בעשרה שחקנים צריך להיראות כמו קבוצה סבירה ובטח במשחק בית. לא אבין לעולם את אלה שנופלים בפח כמו זה שטמן ירדן שועה..
בית”ר ניצלה כל מתנה, עדי יונה באמת עשה שער של דייגו מראדונה. בשנה שעברה היא כבר התעלתה נגד הגדולות אבל עשתה במכנסיים במשחקים בהם ציפו ממנה לנצח. העונה יחסית היא קצת יותר יציבה וזה חשוב. עדיין קצת קשה לי להמר עליה שתלך עד הסוף, אבל ברק אברמוב אולי יפתח את הכיס בינואר ובכל מקרה מעניין איתה. ימים שכיף להיות אוהד בית”ר כנראה
בית”ר ירושלים היא לא היריבה הגדולה של מכבי תל אביב אלא הפועל תל אביב, מכבי חיפה ובשנים האלה-בעשור האחרון גם הפועל באר שבע מעל. את המשחק של אבי נמני בטדי ב-2003/04 כשחקן בית”ר אתה זוכר? שמחתי לעזור
למה כן? - ניסה לשחק כדורגל התקפי וזה סוג של שינוי| אומרים שמאמן ראוי לשתי קדנציות| אולי גם צריך להפיל את האחריות על השחקנים פעם אחת| איזה מאמנים טובים יש?
למה לא? - אתה שומע אותו בראיונות ומרגיש שעובדים עליך| מספר ספיגות מזעזע, מה שקרה נגד נורבגיה זה בושה מבחינתי| טיעון שעלה אמנם נגד כל מאמן - שחקנים שלא משחקים בקבוצות - משחקים בנבחרת
אגב אבישי סלע שמבחנתי הוא נכס באתר ספורט5 - כתב פעם על “ניפוץ המיתוס” על נבחרת ישראל - פעם היה פה שמח ודיבר נניח על הנבחרת של שנות ה-90 של שלמה שרף. הרי גם הם לא הגיעו לכלום, קיבלו חמישייה מדנמרק ומה יש לנו לספר עליו חוץ מהניצחון הענק על אוסטריה וה-2:3 ההזוי על צרפת?
אני קצת חולק עליו למרות שברור שכולנו אוהבים נוסטלגיה וכילד צעיר אתה מעריץ את חיים רביבו ואייל ברקוביץ’. השחקנים של פעם היו פיגורות, דמויות, אייל אהב את המשחק יותר משאהב את עצמו (עד שבא אברם גרנט). באצטדיון רמת גן היינו טובים ואיתגרנו את הנבחרות הגדולות, חלק מההילה הייתה מוצדקת. מבחינתי בזמנו היו לנו באמת שחקנים טובים ביחס לנבחרת דרג ב’-ג’ - בכל עמדה. היום אין לך שוער טוב, אין לך בלם טוב, אין לך קשר אחורי טוב, אין לך חלוץ טוב
הכדורגל הישראל התמודד יותר טוב עם נבחרות טובות יותר ממה שהוא מתמודד היום
שחקני ליגות בכירות בולטים בקבוצתם הוא משהו שאין לנו היום, חד וחלק
זה התבטא גם בקמפיינים של קבוצות ישראליות באירופה
קיצר - הלכנו אחורה. לא מאד אחורה, אבל בצורה ניכרת.
רב״ש הוא הבלנדר אחד הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, אבל הוא צריך להמשיך כי מי ישמע מה יבוא במקומו. תנו לבנאדם לעבוד.
זה דל״פ, אבל לדעתי מי שניהל את הסגל הכי טוב היה ווילי רוטנשטיינר. ראית דרך של שילוב הדרגתי של צעירים והרבה פחות בחירות תמוהות. גם ההולנדי (ילה חוס) עשה עבודה מעולה בנבחרות הצעירות. הבעיה שאצלנו בועטים כל איש מקצוע זר כי אנחנו יודעים הכל.
אני חושב שהאוסטרים התעקשו כל הזמן על מערך של שלושה בלמים גם נגד נבחרות נחותות במשחקי הבית וזה בזבוז, המחשבה של “אין לנו מספיק בלמים טובים אז נשים עוד אחד”, היא שגויה. זה היה קמפיין שהתבסס בעיקר על יכולת מטורפת של ערן זהבי כאילו הוא הארי קיין, וגם הפיק שלו לא עזר לכלום. זכור לי גם הפסד ביתי ממש עלוב אבל בנבחרת אני פחות פרופסור מספרים.
