הגרסה שלנו למשחק :: כדורגל ישראלי

רוח הניצחון והספורט תמיד מעל הכל אז בזכות ה-1:2 הדרמטי של הפועל תל אביב על הפועל באר שבע - יש לנו מוליכה חדשה בליגה: בית”ר ירושלים. יש עוד המון זמן אבל קצת קשה להמר נגדה בצורה חד משמעית, אי אפשר שלא לספור אותה. מאוד-מאוד יציבה, תמיד הופכת פיגור לניצחון, רעבה בטירוף.

אני קצת בתחושה של החמצה ואומר לעצמי ‘וואלה רק הייתם מביאים לי ניצחון כזה כמה ימים לפני…’. הכדורגל הראה כמה דברים משתנים מהר, לירן רוטמן קיבל תמיכה נהדרת מהקהל, סימן על הסמל שהוא מתנצל והוא מקסים - לדעתי לאף אחד אין טענות כלפיו אלא לאנדריאן קרייב הפחדן שלא רצה לבעוט. ואתמול עלה מהספסל לפירורים במשחק לא פשוט ועשה את המהלך החכם, מי האמין שהוא ועמית למקין יבנו את שער הניצחון ומאזן בית עדיין מושלם.

ניצחנו בסגל חסר, שחר פיבן לדעתי היה אחלה כבלם והיה יכול לתת רק מחצית, הספסל הרגיש קצת ליגה לאומית ובאסה רצח לגבי סתיו טוריאל, קשים החיים ללא פרנאן מאיימבו. אבל אני רוצה שיביאו את הדרבי ובעיקר עצבני על היכולת בשני המשחקים האחרונים.

כנראה זה מערך לא נכון לשחק עם שלושה קשרים התקפיים מהירים. אין לנו אמצע בשיט, אסף צור מקבל את הכדור כל התקפה שנייה, ורק צ’יקו מניע כדור בחסד מאחורה והוא ופלקאו השחקנים המצטיינים שלנו כבר חודשיים. הפועל נראית אבודה עם הכדור, מתבנקרת כמו קבוצה קטנה וזה לא צריך להיות ככה, גם עם קשר שלישי לא עשינו כלום, רועי אלקוקין בכושר גרוע. כנראה ששוב המשחק נגד בית”ר ירושלים מתחילת העונה משקר ולא היו לנו מספיק אתגרים כאלה אבל לדעתי בהפסד דווקא לב”ש בטרנר היינו טובים וחזקים. הפועל נראית גמורה פיזית, לא רק בגלל ההארכה, השחקנים שלנו חלשים מאוד לעומת הסוסים של ב”ש. רוי קורין אכזב ממש.

צל”ש:

-מרקוס קוקו: הגיע לארץ לפני שבוע בערך ועמד בפרץ בשני מבחנים קשים מאוד. מהיר, חכם, רגוע, שקט עם הכדור. אמרו עליו שהוא טוב בהתקפה ומצד שני עם אליניב ברדה המגן לא עובר את החצי…

-לואיזו: לא מאוהדיו הגדולים אבל בתוספת הזמן הוא רץ שם כמו משוגע ועשה גליץ’ ענק שהציל גול, גם השער כמובן אחרי לחץ על השוער - כפיים על ההשקעה.

הפועל באר שבע - באו קצת נפוחים ויהירים ולא ברור לי למה, מחצית ראשונה חלשה מאוד שלהם. נתנו גול גדול אבל שיסלחו לי הם לא קבוצה שיכולה לנצח בהליכה, לא בבלומפילד. קנגוואה נדמה לי לקח כדור ואי אפשר להפיל אותו בדרך ובעט לקורה - שחקן-שחקן. דן ביטון ביכולת מאכזבת. שוער..שאשם גם בשער השני. מי תיקח אליפות חברים?

לייק 1

מסתבר שהפועל פ”ת לא רק משחקת כדורגל טוב העונה, אלא גם מטרילה ברמה גבוהה:

סיסוקו, שחקנה של מכבי ת”א התלונן אחרי ההפסד האחרון של מכבי, שבכל פעם שמכבי מפסידה - מעלים תמונה שלו לרשתות בתור תמונת סיכום המשחק (ומחלקת הסושיאל של מכבי אכן התייחסה לתלונה, והורידה את התמונה של סיסוקו).

בתגובה, לאחר ההפסד של הפועל פ”ת להפועל ירושלים בשבת, זה הפוסט שמחלקת הסושיאל שלה העלתה:

10 לייקים

ואווווו איזו דרמה

מכבי קבוצה כל-כך נרפית ולוזרית שזה משהו שלא ייאמן.

הם היו צריכים לגמור את המשחק 5 פעמים אם לא אנדרדה שכל הזמן הולך אחורה.

הפועל כבר עשו כמה ניצחונות כאלה העונה (באר שבע, ביתר) אבל זה היה בבית, מצד שני בלומפילד זה הבית גם אם רוב הקהל צהוב.

מעניין אם סדרת החינוך של גולדהאר לאוהדי מכבי תסתיים והוא ייפרד מלאזיטיץ או שהוא ימשיך עם השיעור עד סוף העונה.

הפועל תל אביב מנצחת בדרבי! אני חוויתי את הדאבל בטדי ב-2010 - הייתי שם נסעתי עם אמונה, ליגת האלופות, גביעים ועוד, והשנה היה ה-2:3 החמוד על בית”ר ירושלים.

לא השגתי כרטיס לדרבי הזה לצערי הרבה אבל אני שמח ומבסוט עבור כל הילדים שכן הגיעו למשחק היום וילכו מחר לבית ספר עם החולצה האדומה גאים ומאושרים. הפועל תל אביב מנצחת דרבי - כמה חיכינו להגיד את זה. עם דמעה פה בבית והצעיף יחד איתי. זהו אנחנו כבר לא בדיחה. יאללה הפועל.

מדהים, כדורגל, וואט דה פאק, אלכס פרגוסון אמר, אז מי אני. נקמנו בהם על הגביע בצורה הכי מתוקה שיש. כמה זה מדהים במשחק מזעזע שלנו, כשאנחנו בהרכב שחצי ממנו ליגה לאומית (טל ארצ’ל, זיו מורגן), ניהול משחק פחדני ואיטי מאוד של אליניב ברדה, משחק שבו עשינו כבוד למכבי ת”א במקום ללחוץ גבוה. והסוף כמה הוא מתוק. ברדה רשם את השם שלו.

עמרי אלטמן חטף ממני ומלא מעט אוהדים בעונת הירידה והנה הוא חתום על ה-2:3 על בית”ר ירושלים וגם על שער השוויון היום שהשרה קצת לוקה. החזיר לנו ובגדול ואף אוהד לא ישכח אותו.

צ’יקו לאט לאט מתגנב לתפקיד הסגן של סתיו טוריאל מבחינת שחקן העונה שלנו, גם לו מגיע. לא איבד את הראש, תמיד היה מעל הרמה של הקבוצה העונה.

ולא רוצה לדבר על מה שהיה אבל שוב בושה וחרפה איך המשחק הראשון בוטל והפך לניצחון טכני של מכבי תל אביב, בלי זה עוד לפני המחזור היינו לפניהם בטבלה.

-את בית”ר ירושלים ניצחנו דקה 97

-את הפועל ב”ש ניצחנו דקה 95

-את מכבי ת”א ניצחנו דקה 94

אנשים רגילים אומרים יונייטד 99
אני אומר

בוא, אין פה תואר על הכף

אם כבר

@asafbarca לא יסכים איתך
אחרי שיעבור לו ההנגאובר

הוא תחת השפעה, ברור שלא

גביע << דרבי < אליפות.

יום חג!

דיברתי עם חבר טוב אוהד בית”ר ירושלים שפירגן ישר אחרי הדרבי אבל אמר גם קצת אחרי היממה הנוספת שהחגיגות של אוהדי הפועל תל אביב והשחקנים היו מוגזמות. אני יכול להבין אחוז קל בדבריו אבל אף פעם לא אגיד למישהו לא לשמוח ועברנו כל כך הרבה סבל בדרבים - כמה חיכינו לזה: זהבי וה-3:2, דרבי חלש ולמחרת גילי ורמוט עובר למכבי, שלוש חמישיות, הפסד אכזרי בגמר הגביע 2021, היו דרבים שהפועל יכלה “להחזיק מעמד” 65-70 דקות ועדיין מכבי מנצחת 3:0. הדרבי בגביע שנתן את התחושה של “אם זה לא קרה עכשיו זה לעולם לא יקרה” - לא היה מהשלושה הכי גרועים אפילו לדעתי.

אני רוצה להגיד שעברו כבר שלושה ימים מאז ואני עדיין ב-”היי” מטורף, ראיתי את שש הדקות האחרונות איזה מאה פעמים, את כל מה שהעלה המועדון ברשתות החברתיות, חיפשתי פוסטים של שחקנים באינסטגרם ואת כל הווידאו מהחגיגות - אשכרה על הדשא, ואחר כך מחוץ לבלומפילד, ובמועדון ברוטשילד ואפילו התאכזבתי שלא לקחתי את עצמי ונסעתי, מתי יהיה אפשר לראות את דורון ליידנר ותרצה כהן, לחגוג עם שאנדה סילבה ועומרי אלטמן ולשיר “יאללה פרנאן מאיימבו”.

אז אני חושב שהעונה הזו כן תיזכר כנקודת מפנה מסוימת וזה הדובדבן שבקצפת גם לניצחונות על בית”ר ירושלים והפועל באר שבע גם כן בדקות האחרונות, מהפכים שהם כל כך לא הפועל תל אביב.

זה גרם לי לרצות לקבץ לכם כאן את הדירוג - שאף אחד לא יקרא - על המשחקים הכי גדולים של הפועל תל אביב שנכחתי בהם, כנראה בחלוקה למסגרות אחרת זה בלתי אפשרי. בדרבי הגדול הזה לא הייתי לצערי בגלל ניקוד נמוך (בכל משחקי הבית השנה הייתי).

השורה התחתונה:

לייק 1

כמה חשוב היה לנצח היום אחרי האופוריה של הדרבי, נגד קבוצה לא פשוטה בכלל שגנבה לנו נקודות בסיבוב הראשון, שוב אין כדורגל גדול אבל זה מרגיש שבבלומפילד אנחנו בהחלט מרחפים. שחקן כמו שאנדה סילבה שהיה מושא ולעג בקבוצות הוואטספ ופתאום נותן לנו קצת, שחקנים כמו רוי קורין ועמית למקין כובשים שערים עם הציפורניים מה שנקרא. 9 מתוך 9 ואין תלונות.

הפועל באר שבע - 1:2 בתוספת הזמן - V

מכבי תל אביב - ניצחון 1:2 עם מהפך בתוספת הזמן וקטיעת הבצורת - V

מכבי נתניה - ניצחון ביתי 1:2 - V

שיפור גדול של אנדריאן קרייב שהיה נראה שחודשים הוא משחק על תהילת תחילת העונה מהמחזורים הראשונים, טל ארצ’ל גם במשחק נפלא. מנגד זיו מורגן חלש מאוד צר לי וגם דניאל דאפה שוב. המטרה היא לנצח את מכבי חיפה בהמשך הליגה הסדירה ו”לנקום” בהם גם ושעם סתיו טוריאל הקבוצה תשתפר, מחכים שתחזור לסגל.

אהבתי לראות את הצעדה המרגשת של האוהדים ואולי בפעם הבאה לא אתעצל ואגיע גם (חבר’ה ב-12:00 זה מוקדם!) וגם שבשירי השחקנים חיברו שיר אדיר לקוקו (“אינך יכולה”) ושמרו לסוף את עומרי אלטמן וצ’יקו בכלל נהיה חצי אל כאן.

אגב אני ידוע כ”ארכיון ריאל מדריד” וחבר אמר לי שאני פשוט לא מפסיק לחפש מידע ולחקור ולהשתכלל, אז ריתק אותי גם מאזן הבית של הפועל תל אביב, הרי שברנו שיא מועדון.

דאבל 2010: 7 ניצחונות בית רצופים

עונת 2001-02: 8 ניצחונות בית רצופים

עונת 2010-11: 8 ניצחונות רצופים

עונת 2025-26: 10 ניצחונות בית רצופים - שיא

שימו לב שהקבוצות האחרות של הפועל שציינתי כאן אלו קבוצות…אחת לקחה דאבל מטורף וסיימה מקום ראשון בשלב הבתים בליגה האירופית, הקבוצה של 2002 עשתה רבע גמר גביע אופ”א ועם שחקנים בכירים ומנהיגים כמו שמעון גרשון, שביט אלימלך, יוסי אבוסיס ועוד. הקבוצה של 2011 זו קבוצת ליגת האלופות שהייתה פייבוריטית לזכות באליפות גם באותה העונה אבל..

אפילו שמעון גרשון כבר לא מסתיר את אהבתו להפועל תל אביב, לא איזה סטורי או משהו, היה במשחק היום לצד פיני בלילי ושביט אלימלך שהאחרון כמובן עובד המועדון.

למישהו יצא לראות את הנוער של מכבי חיפה מול הנוער של ברצלונה?!

החברה שחלקם משחקים גם בבוגרת שיחקו לא רע והאמת לא נפלו מברצלונה והגיע להם לעלות.
ברצלונה הבקיעו מגול עצמי ופנדל שלדעתי לא היה, מכבי חיפה יצרה את הגולים ממהלכים לא רעים והיה נראה שיש כדורגל לילדים הללו.

שמח מאוד על הניצחון 0:2 על טבריה, בסה”כ ניצחון חוץ שלישי שלנו העונה (כולל הדרבי). היה טוב מאוד לראות קבוצה שרצה ועובדת קשה גם אם מאוד לא מדויקת ומשחק רע במחצית הראשונה, אין אופוריה אצלינו. ארבעה ניצחונות רצופים לא היו לנו הרבה זמן וכל הכבוד לקהל האדום שהגיע.

חייב לומר שלפעמים אני לא מבין את ההרכבים של אליניב ברדה. עומרי אלטמן לא יכול להיות ‘9’, זיו מורגן אולי נלחם אבל שחקן לא טוב, ההרכב היה לי מעט אפור כולל עמית למקין. סתיו טוריאל חלוד וזה ברור שיעלה מהספסל אבל למה לא שאנדה סילבה ואם כבר אלטמן אז עם חלוץ שזה התפקיד שלו. במחצית השנייה התחלנו לשחק מעולה ורוצה לציין את לויזו. מזערנו את הטעויות בהגנה, לפעמים הייתה זחיחות בחלק האחורי שלנו. רועי אלקוקין היה צריך את הגול הזה, שער נדיר כל שחקן חולם שיגיע הכדור ככה ויתלבש לו ככה. משחק הבא: יום שישי ב-14:00 - מגניב - לנצח את הפועל ירושלים המנחוסים.

אגב, מודה שעדיין חורה לי הדרבי שבאופן ביזיוני לא התקיים, לא רק הפסד טכני אלא גם הורדת שתי נקודות שחסרות לנו. היינו בתנופה גדולה גם לפניכן. אני לא אומר שהיינו לוקחים אליפות או במאבק, אבל זה יכול להיות קריטי. מכבי קיבלו נקודות על כלום זה מביך. בלי זה אנחנו מעליהם בטבלה בלי קשר לתוצאה שלהם.

אז היום מפגש פסגה בבלומפילד ביום שישי ב-14:00 בצהריים, קלאסיקו ואני לא מדבר על הפועל תל אביב - הפועל ירושלים. אני תמיד עושה את הדרך למגרש רגלית ובערך ב-12:30 התמזל מזלי לראות בפוקס את אסף צור הגדול. אמרתי לו שאני קצת חושש שהמשחק הזה יהיה פאנצ’ר אבל טעיתי ושנינו הסכמנו: “איזה עונה כיפית”. לא זוכר את עצמי גם בעונת הדאבל מזמזמם ככה למשל את שירי השחקנים (אסף צור, פרנאן מאיימבו גם כשהוא פצוע, מרקוס קוקו, צ’יקו, סתיו טוריאל, דניאל דאפה) להנאתי ברחוב.

23 אלף אוהדים גם היום בבלומפילד (הפועל ירושלים גם הביאו אלפייה - סחטיין), ניצחון ביתי 11, אשכרה 11 מ-11, וניצחון חמישי ברציפות - נתון שלא היה לנו מאז 2013/14 (“קבוצת הכוכבים” האחרונה של הפועל עם עומר דמארי בשיאו, גילי ורמוט, איתי שכטר שהיה חלש ועזב אחרי חצי עונה).

אני עדיין משתגע משתי הנקודות שהורידו לנו ובביטול הדרבי, קיבלנו עונש כפול ואין לדעת מה היה קורה אם. הלוואי ויחזירו לנו אותן אבל אין סיכוי. בכל מקרה, אוטוטו נגמרת גם הליגה הסדירה, יש רק עוד שלושה משחקים, ביניהם משחק חשוב מאוד נגד מכבי חיפה. אני כבר מצפה לפלייאוף. זה יהיה הזמן של כמה שחקנים להוכיח את עצמם. נניח במבט על העונה הבאה, הפועל תרצה לעשות עוד קפיצה קדימה ואת הסגל הזה לא קל לשפר משמעותית מבלי לפתוח את הכיס. אני לא רוצה לעוף על שאנדה סילבה כי הוא אחלה גבר והתחבר לקבל ובמומנטום (בכלל - לדעתי חדר ההלבשה של הפועל הכי טוב בארץ, לא ברמה המקצועית, אבל החיבור לקהל והחברות של השחקנים - אין את זה גם בהפועל באר שבע או בבית”ר ירושלים), אבל אני לא זוכר עונה בה די פגענו עם כל הזרים. אין אחד שהוא זר לענף ויש כמה מעולים.

אנדריאן קרייב למשל פתח את העונה מעולה, היה מנהיג, סיפק כדורים מצד-לצד שעזרו לבודד את השחקנים שלנו בכנפיים - והוא נחלש מאוד, כביכול ‘סימן שאלה’. במגמה הפוכה למשל מלוקאס פלקאו - חוץ מאלה של ב”ש, הוא הקשר האחורי הטוב בארץ. צ’יקו מועמד לגיטימי לשחקן העונה שלנו, קפטן בלי סרט, היה בינוני בתחילת דרכו ועכשיו וואו - מאוהבים בו, תאריכו לו חוזה.

המשחק עצמו לא היה מי יודע מה, אני לא אוהב את זה שעומרי אלטמן עולה כ-’9’, ולדעתי שאנדה בתקופה טובה ומרגיש בנוח, הוא גם חיי את המשחק יותר אז למה עמית למקין בהתחלה? לא יודע איך היינו מבקיעים אם לא הפנדל - הפועל ירושלים קבוצה קשה, וסתיו טוריאל אחר כך עם גול פוקסי אבל טוב שחזר, עדיין חלוד ממש וגם דורון ליידנר ששאלת הכשירות תמיד מרחפת שם. לדעתי קוקו שחקן נפלא, עוד אומרים שהוא בכלל לא קיר בהגנה אלא ההתקפה זו המומחיות שלו ואליניב ברדה לא נותן לו. קוקו הגיע בתקופה של משחקים קשים כמו שני דרבים וב”ש והוא נפלא.

לא מובן מאליו מבחינתי שהפועל גם הנחיתה חלוץ בחלון, עמנואל בואטנג מנצח בכדורי גובה, נראה מהיר ושליו גם, משחק קבוצתי, גול חשוב היום, זה הדבר הכי טוב לחלוץ, ובישול מתוחכם של לויזו שרץ 90 דקות כל הזמן וגם עושה הגנה ומאוד מחויב.

עוד נדבר על הפלייאוף בבוא העת, אני רוצה לראות את הפועל קבוצה שנותנת פייט שם לכולן, בבית ובחוץ. התוצאות שלנו נגד מכבי חיפה איומות למשל כבר כמה עונות, אני רוצה עוד דרבי, רוצה לנצח את בית”ר ולהרוס להם סיכוי לתואר..

רואה שאני מדבר כאן לעצמי לרוב - לא נורא:

-משחק די חלש אתמול בטדי, 0:0 בין בית”ר ירושלים למכבי תל אביב. מחצית ראשונה של קרב חפירות - אגרסיביות ומוטיבציה זה אחלה אבל אף קבוצה לא הייתה טובה עם הכדור. בית”ר עוד השתפרה בעיקר בזכות ירדן שועה אבל לא מדויקת (עדי יונה). שועה באמת מסר כדורים כמו אייל ברקוביץ’ אבל הוא שחקן התקפה, הגיע לשני מצבים ופישל, בית”ר הייתה צריכה את שועה הסקורר ולא קיבלה.

-המשך העונה: לבית”ר ירושלים אין ברירה אלא לנצח את הפועל באר שבע בשני המשחקים ביניהן בפלייאוף העליון, אחרת זה נראה די גמור. בית”ר ברצף שלילי.

-חשוב: הטבלה ללא שערוריית הדרבי:

1.הפועל באר שבע - 23 משחקים - 54 נקודות

2.בת”ר ירושלים - 23 משחקים - 48 נקודות

3.הפעל תל אביב - 22 משחקים - 46 נקודות [הורידו לנו שתיים בדרבי והמשחק לא שוחק]

4.מכבי תל אביב - 22 משחקים - 40 נקודות [קיבלו ניצחון טכני]

5.מכבי חיפה - 23 משחקים - 39 נקודות

6.הפועל פתח תקווה - 23 משחקים - 32 נקודות.

הפועל עוד צריכה לשחק נגד מכבי חיפה, בכל מקרה מכבי נתניה שביעית עם נקודה פחות מהשישית, זה יכול להיות פלייאוף אדיר כי כך או כך נקבל קבוצה ממקום שישי עם הרבה קהל. מעדיף את פ”ת שמשחקת כדורגל התקפי וכיף לחבב אותה, בזכות עומר פרץ, אם כי מכבי נתניה גם ‘פחות אנטי’ אחרי שיוסי אבוקסיס פוטר.

תדבר יותר על הפועל פתח תקווה אני יצטרף :+)

יש דף בפייסבוק של עיתונות כדורגל מפעם ולא אחת מעלים עיתונים מתחילת שנות ה-2000, הקבוצה של פ”ת עם מנור חסן הייתה מרגשת, יוסי שיבחון, גם היה זר שאהבתי - חלוץ בשם טומיסלאב הרצג.

בכל מקרה בשנה שעברה בלאומית אנחנו אוהדי הפועל תל אביב דיברנו לא פעם כל קנאה מסוימת בהפועל פ”ת שהם משחקים כדורגל ממש יפה לעין, וב-0:0 בסיבוב השני במשחק העונה כשיכולנו לנצח ולהבטיח העפלה - נתקענו והיינו אפילו פחות טובים. אני מאוד מקווה שעומר פרץ יישאר גם בעונה הבאה. כרגע נראה שברק בכר במכבי חיפה, ומכבי תל אביב הרי הולכת רק על זרים, אבל העונה הזו חיזקה את המניות שלו ויש דיבורים…אולי בית”ר ירושלים חלילה אם ברק יצחקי ייכשל?

אני מודה שאני לא יכול לנתח מקצועית מאה אחוז את הקבוצה אבל בכל פעם שראיתי משחק של מארק קוסטה הוא הבקיע, סיומת לא רעה, תנועה חכמה ושחקן קבוצתי, אז מעניין למה הוא היה “ממש בדרך החוצה”.

לא הייתי השנה באף משחק חוץ אגב, עצלן שכמוני ואני מאוד מקווה ללכת למשחק נגדכם בסיום הליגה הסדירה, אווירה גדולה תהיה וגם נסיעה לא ארוכה למרות הפקקים. זה תלוי בניקוד שלי ובהסתערות של אחרים על כרטיסים, אולי יהיה לי מזל

לייק 1

את הקבוצה של חסן אני זוכר

איזה פיספוס היה מגיע לנו יותר.

גאבור מרטון איזה שחקן והיה איזה זר מקמרון ששכחתי את שמו.

איזה תקופה נפלאה ואיזה פיספוס .

רציתי למצוא משהו יותר עתיק של ממש תחילת שנות ה-2000 אבל מסתבר שהפועל פתח תקווה הייתה זו שהנחילה הפסד בכורה למכבי חיפה הבלתי מנוצחת ב-2005/06 כשהייתה גדולה על הליגה בשלוש דרגות באליפות השלישית ברציפות.

בזמן שמיכאל זנדברג היה הכוכב האחרון הגדול באמת שעזב למכבי חיפה - עדיין נשארו לקבוצה שחקני התקפה טובים. מנור חסן-יוסי שיבחון-טוטו תמוז, איזו שלישייה. האמת, פ”ת הייתה בתחתית, אבל גם שבחון וגם תמוז עם 11 שערים כל אחד, ואחר כך בית”ר התנפלה עליו, שיבחון יעזוב למכבי כעבור שנה..

ראיתי פה את השם של עידן סרור, היה שחקן שגדל בנוער שלנו, היה מושאל לפ”ת, זה הגיע גם לבית-דין וכדומה, כמה תקוות תלו בו כקשר אמצע עם נטייה שמאלה ו…נעלם. לא רק שנכשל אצלינו - לא הצליח במקום אחר.

לייק 1