הגרסה שלנו למשחק :: כדורגל ישראלי

הקבוצה פשוט נהרסה בגלל שהאוהדים שלנו חשבו שזה חכם להפגין מול הבית של מאיר שמיר…

מסתבר שלא

לקח לאוהדי מכבי ת’'א שחושבים משהו דומה

בכל מקרה תודה על הנוסטלגיה וההשקעה.

משה, אין מצב שאתה אוהד הפועל פ״ת ומגן על מאיר שמיר.

דור, קודם כל אמרתי לך שזו עונה שאתה צריך להנות ממנה. הכדורגל לא מדהים כי ככה זה ברדה, אבל יש לך מגרש ביתי שאתה מסמן בטוטו ׳1׳ עוד לפני שהתחיל המחזור. לא יודע אם שמעת את הטייק של קופר על טוריאל, אבל המספרים שלו מבחינת ניסיונות/שערים חריגים בכל קנה מידה.

אני הייתי אוהד קיזואל של הפועל פתח תקווה לא משהו יוצא דופן

אני רק יודע את התוצאה של אותם הפגנות

אתה זוכר לאן הפועל הידרדרו?

זה לא הגנה על שמיר כמו אלא על זה שגירשו אותו מבלי לחשוב על מחליף

אין פה חילוקי דעות שהפועל פת התרסקה מאז ?

הלואי שעכשיו עם עמותת האוהדים החדשה הם יחזירו עטרה ליושנה

חילוקי הדעות הן בעניין מאיר שמיר שעם הזמן מתברר שתמים הוא בטוח לא היה. האורווה ישבה על קרקע יקרה מאד ולפחות לטענת האוהדים - שמיר השאיר מועדון ללא זכויות על קרקע זו.

היו כמה שנים באמצע/סוף הניינטיז בהן פ״ת התחילה את העונה כסוג של מועמדת לאליפות, הייתה את העונה עם אברם כמדומני ואת עונת יניב עופרי (בתר לקחה). כמובן שזוכר. עם הכניסה של הכסף הגדול לכדורגל והעובדה שישנו קשר מובהק יותר בין תקציב להישגים, כנראה שההצלחה הזו הייתה דועכת גם בלי עזרתו של שמיר.

האוהדים כבר החזירו את הכיף ליציע, שזה הדבר האמיתי בכדורגל אם אתה לא תל אביב או חיפה. לך למשחק, אתה תהנה בטוח.

אתה מכיר את פתח תקווה?

תאמין לי שזה כסף קטן לעומת מה שקורה בצד השני

אבל אני לא מגן על מאיר שמיר כי הוא לא מעניין אותי

אני חושב שהאוהדים לפני שמפגינים נגד בעלים צריכים לחשוב על אלטרנטיבה לאותו בעלים

אני לא חושב שיש ספק שאם מאיר שמיר היה נשאר בפתח תקווה הקבוצה לא היתה מדרדרת על הסף שלרדת לליגה השלישית…

רוצים בעלים חדשים תחשבו מי יגיע במקום הנוכחי…

מכיר את הבאים:

  1. הפלאפל בכיכר טראמפ
  2. בלינסון
  3. המגרש בסירקין
  4. האורווה
  5. סטייק בשר לבן בפונדק איילון
  6. אצטדיון המושבה

לך למשחק דבר עם החבר׳ה של החזית הכחולה, הם בטוח ידעו להסביר לך הרבה יותר טוב ממני, אבל להבנתי האיש הזיק הרבה מאד לקבוצה. כנראה שאני מוזן מהנראטיב של קבוצת האוהדים.

תסתכל אני לא מציג את עצמי בתור אוהד שרוף אף פעם לא אהדתי בצורה כמו למשל כמו שאני אוהב את ברצלונה אם אתה מבין אותי

בתור ילד אבא שלי היה לוקח אותי להרבה משחקים באורווה וסיפר לי הרבה סיפורים על הפועל בשנות חמישים שישים..

אוהדים רוצים 100 אחוז אני לא מכיר בדיוק את כל הטענות נגדו, אבל באופן עובדתי הפועל קרסה מאז שהוא עזב

דני לוי ועוד כמה ליצנים שהרסו ובזזו את המועדון אז הם דאגו למועדון יותר ממנו?

עכשיו סוף סוף יש עמותת אוהדים וקבוצה מלהיבה אולי באמת עם ההפסקה מהכדורגל הספרדי יהיה לי משהו חדש לאהוב

דרך אגב ששאלתי אותך עם אתה מכיר את פתח תקווה זה יותר בקטע של הסיפורים שרצים על הלוזונים

מבטיח לך ששם הסיפורים הרבה יותר עסיסיים…

חחח כן, סתם צחקתי.

יש שמועות על הלוזונים אבל לא מכיר משהו קונקרטי ככה שהתשובה היא לא. מניח שהם לא טלית שכולם תכלת.

זבל שלקח כסף מהפועל והלך. חתיכת חרא.

שער 4 יודע מה הוא עשה. והנה אחרי הכל חזרנו.

לייק 1

הוא הלך ומה נשאר?

הבעיה לא בזה שהוא הלך אני לא מספיק מבין מה הוא עשה. אלא שלא היה מי שיקח את האחריות במקומו

יותר נכון, היו אבל הם הרסו גם את המועדון

בכל מקרה אולי שנה הבאה אני יצטרף

לייק 1

מדי פעם אני אעלה כאן נוסטלגיות כשאני אהיה בזון. איחרתי ביומיים ועדיין: 18 ימים לדרבי המטורף הזה. ה-1:3 הסופר-קשה ודרמטי על מכבי תל אביב. עם פאביו ג’וניור שכובש צמד (שיר השחקן -”חלומות”), ראובן עובד כסופר-סאב, ובעיקר מעל כולם דימיטאר ט-ל-ק-י-ס-ק-י.

זה השער הכי גדול שראיתי כאוהד הפועל תל אביב (של הקבוצה שלי הכוונה - מחדד) ובטח במגרש. מבחינת היופי והרגש והעוצמה. מציב אותו מעל המספרת של ערן זהבי נגד ליון, מעל השער של פיני בלילי בדרבי ב-2002-03 ומעל נמניה ווצ’יצ’ביץ’ נגד הפועל באר שבע בוולה ברגל החלשה. גם מעל הגולאסו של טלקיסקי עצמו נגד בית”ר ירושלים. הגאון הבולגרי הישנוני, איזו סיומת. סה”כ דקה עשירית אבל בלי קשר, אני חושב שאף שחקן בארץ לא מדביק את הכדור ככה לחיבור וזה באמת שער ברמה עולמית עם הדרופקה. וחגיגת השער שלו אדישה אפילו.

עונה בתחתית יכולה להיות מרגשת. עשיתי מנוי ב-2007, שנה קודם לכן התחלתי ללכת למשחקים באופן קבוע - בעיקר בגביע ובאירופה. זה היה הדרבי השלישי או הרביעי שלי בחיים. כמישהו שהחוויה מהמגרש חדשה לו, הקבוצה בקושי מחברת שתי מסירות אבל מנצחת שני דרבים - וואו. וגם עיתוני הספורט שהייתי שומר למחרת, געגועים. עונה מרגשת ותודה לאל שהנחית את צמד הבולגרים. “טופוזאקוב-טופוזאקוב - כל החלומות מתגשמים בלב”.

******

כשריאל מדריד שוב תעציב אותי ויהיה לי זמן אני אכתוב כאן את דירוג המשחקים הכי מרגשים שלי כאוהד הפועל - אלה שנכחתי בהם.

לייק 1

מעניינת התופעה של מיאוס מהכדורגל האירופאי וחזרה לשורשים!

במקור הייתי אוהד מכבי חיפה הרבה יותר מאוהד בארסה, לאחר האליפות עם גרנט פשוט נטשתי את הכדורגל הישראלי בעקבות התקרית הטרגית עם אמיר רנד שנמחץ ביציע.

לדעתי עדיין יש שכבה כושלת של אנשים שמנהלים את הענף כאן, כשהם יתחלפו אפשר יהיה לממש את הפוטנציאל. יש כאן קהלים מדהימים בעיני ונדמה לי שזה היום הרבה יותר מיינסטרים ללכת למשחקים גם בלי שמות גדולים על המגרש.

צריך עם זאת להוקיר את האנשים שקדמו מתקנים מדהימים ברחבי הארץ, סמי עופר בראש כמובן אבל גם נתניה, פתח תקווה וטרנר למשל ועוד לחשוב שיהיו כאן אצטדיונים חדישים בטבריה ובאשדוד.

יש סיבות לאופטימיות!

2 לייקים

השנה אני נהנה הרבה יותר מהפועל תל אביב והחוויה של בלומפילד מאשר מריאל מדריד. נוצר מצב של טירוף מוחלט עם אצטדיונים חדשים ואולי אחרי קורונה ומלחמה - מכבי חיפה ומכבי תל אביב סולד-אאוט אי אפשר להשיג כרטיסים, גם בית”ר ירושלים ממלאת את טדי, הפועל תל אביב בתנופה והפועל ב”ש בתפוצה רחבה. יחד עם הפועל פ”ת שחזרה וכמעט אין קבוצות עם קהל ומסורת שאינן במקום הראוי להן (אוי בני יהודה).

-אנשים אולי “חוששים” לאבד את המקום שלהם ביציע וזו גם כן סיבה. אתה חלק ממשהו.

לייק 1

הכדורגל הישראלי הוא אנדרייטד. בשנים האחרונות אני בקושי רואה משחקים ברמה של להיות מרוכז וטעון רגשית במה שקורה, אלא פשוט מדליק ברקע בזמן שאני במחשב, ובדרך הזאת אני עדיין נהנה מהכדורגל, ככה חזרתי לראות כדורגל ישראלי.
אבל עכשיו בעבודה התחלתי לעסוק קצת יותר בליגת העל בשנה וחצי האחרונות אז אני גם מכיר פתאום הרבה יותר שמות וגם נחשף לסטטיסטיקות, אז העניין במה שקורה גם במשחקים וגם מחוץ להם חזר.

יש מתח בליגה, יש שחקנים כשרוניים, ואם באים לכדורגל בגישה שלא הכל מושלם באף ליגה בעולם, אפשר להנות גם מכדורגל ישראלי. תוסיפו את הליגיונרים שמצליחים יותר לאחרונה ואת הנבחרת שכיף לראות תחת רן בן שמעון.

2 לייקים

זו תופעה מוכרת שבדרך כלל מופיעה בערך סביב הגיל של המשתתפים פה, על שונותו:

  1. הזמן שיש לראות כדורגל מצטמצם. פעם הייתי רואה כל משחק של בארסה, כמה משחקים בכל מחזור מאירופה שהזמן מאפשר. לדוגמה, הכרתי הרבה יותר טוב את הליגה האיטלקית. היום אני לא בטוח שאני זוכר באיזו קבוצה ויירי משחק
  2. ׳מקומיות׳ - מתישהו אתה מבין שאין כדורגל שאתה יכול להבין טוב יותר מהכדורגל הישראלי. אמחיש כדוגמה: אני יכול לנסוע ליפן וללמוד איך מכינים סושי ובאיזה רטבים הם משתמשים וכו׳ וכו׳ - אבל כנראה שלעולם לא אעשה את זה טוב באמת כמו שף יפני שגדל על זה מגיל אפס. אותו דבר הכדורגל בארץ - מה זה בתר סכנין, הפועל תל אביב בתר, הפקקים שאחרי משחק בסמי עופר, יואב כץ עולה ברדיו ונשמע כמו הדמות שלו בבובה של לילה או אפילו, להבדיל, זה שמביאים את השבים למשחקים של הקבוצות שלהם. תנסו לחשוב מה המקבילות מבחינתכם בספרד ואנגליה. קלאסיקו טעון בסמלים של עצמאות קטלנית זה לא באמת המאבק שלכם. גם לברי סחרוף לקח זמן להבין שמה שהוא עושה באמת טוב זו מוזיקה ישראלית.
  3. נוכחות פיזית - בסופו של דבר החוויה כצופה כדורגל מהטלוויזיה היא שונה לחלוטין מאשר להגיע למגרש. כשיש דור עתיד, זה עוד יותר נכון. אוהדי כדורגל רוצים ׳לוודא׳ שלא תיהיה טעות במטען הגנטי שהעבירו לילד שלהם ושהוא לא עושה טעויות בלתי רצויות בבחירת הקבוצה. ילד קטן במגרש כדורגל זו חוויה ענקית. הרגש בווליום מקסימלי והראשוניות של החוויה זה משהו עוצמתי מאד

בשנות העשרים שלי הדהים אותי שיש אנשים ביציע שיודעים כל פרט על הקבוצה משנות השבעים אבל אין להם מושג איפה מסי משחק. אני אוהב גם וגם, לא סותר.

ליגת העל בתקופה טובה כרגע, לדעתי המגמה למעלה צפויה להימשך. אלה שנים טובות להתעניין בכדורגל ישראלי

2 לייקים

אם הפועל תל אביב תנצח היום את בני סכנין בדוחא - היא תשיג ניצחון שישי ברציפות מה שלא קרה לה כבר 15 שנה, מאז עונת ליגת האלופות - התוצאות לפניכם.

יש לי אנטי כלפי יוסי אבוקסיס וזה מנחוס שהוא מונה בדיוק עכשיו, “אפקט המאמן החדש” הוא כלל ברזל בכדורגל שלנו פחות או יותר.

בראש נמצא המשחק הקשה ביום שני נגד מכבי חיפה, משחק שיכול לתרום לנו. לכן זה הגיוני שנראה את אנדריאן קרייב ומרקוס קוקו יורדים לספסל כדי שיימנעו מכרטיס צהוב ואני מצפה מהקבוצה להסתדר בלעדיהם.

הפועל לרוב כובשת הרבה יותר במחצית השנייה אבל הגיע הזמן שגם נפתח משחקים בצורה חלקה ולא מנומנמת, הרי סכנין חסרת ביטחון ואין לה הרבה כלים, והגיע הזמן לשפר את מאזן החוץ שלנו. הצד המנטאלי חשוב, כי הפתעה עומדת באוויר. הייתי עולה עם דניאל דאפה בחוד ועם עומרי אלטמן מאחוריו ומחכה קצת עם עמנואל בואטנג, ומי שכן הייתי נותן לו את חולצת ההרכב זה שאנדה סילבה, לראות האם הוא מסוגל לפתוח משחק באותו הילוך כמו שהוא עולה כאס מהספסל.

אפשר להגיד ש”עשיתי מנחוס” או שזו פשוט הפועל תל אביב 2025/26 של משחקי החוץ. קצת כפיות טובה להתלונן על אליניב ברדה נכון? אז אני אהיה קצת חוצפן. התנופה נעצרת, תיקו בדוחא זה לא אסון למרות שיוסי אבוקסיס הזה מנחוס. הבעיה היחידה שלי היא עם ההרכב - התחושה שברדה בוחר הרכבים “גרועים” כל הזמן, קשה להגיד שבכוונה אבל יש כאן משהו לא ברור. דניאל דאפה אולי לא יתן גול עד סוף השנה אבל יש לו גם יתרונות. עמנואל בואטנג כבר מתאקלם לאט-לאט. בסוף עומרי אלטמן שהכי טוב כ-10 - עולה בחוד, עמית למקין באנקר ושאנדה סילבה שבתנופה תמיד על הספסל. קצת מעצבן. תעלה הרכב טוב! זה לא שיש לנו גביע על הראש או פלייאוף ליגת האלופות. ועכשיו פלקאו לא ישחק נגד מכבי חיפה, באסה.

המשחק עצמו היה לא רע בכלל, הפועל הגיעה למספיק מצבים כדי להכריע, בעיקר עם המחליפים אגב, רק חבל שסתיו טוריאל לא היה זה שבעט אלא הכניס כדורים מהצדדים. לואיזו באמת עם מהלכים מדהימים חבל שזה לא נגמר אף פעם ברשת. אבוקסיס כבר שדד אותנו כמו שהיה כמאמן נתניה. הייתי רוצה לראות עוד לחץ גבוה והתנפלות כמו המהלך שסידר את המצב שאלטמן החמיץ.

אף אחד לא דיבר כאן על ה-2:8 ההזוי של בית”ר ירושלים על מכבי נתניה. הקבוצה המשוגעת ביותר בליגה, רק עם בית”ר זה יכול לקרות, משחק שהיא נקלעת בו לפיגור, בשיא המשבר, עדיין ללא עומר אצילי ב-11. יחד עם תוצאות הזויות כמו 2:6 על מכבי תל אביב, 2:5 על הפועל פתח תקווה בעשרה שחקנים וגם ניצחונות דרמטיים על מכבי חיפה ועל בני סכנין 1:2 (להם זה חשוב). לבית”ר יש הרבה חומר לקלטת של עונה משוגעת ומרגשת וגם זה משהו, גם אם לא תזכה באליפות. ובכל זאת נראה שאם היא לא תיקח אליפות זה יהיה פספוס גדול עבורה.

אוטוטו כבר נדע מהי הגרלת משחקי הפלייאוף, יש מצב לדרבי כבר במחזור הראשון, אולי הפלייאוף הבאמת מעניין לראשונה מזה שנים…

לייק 1