לא מבין מה הזוי בתוצאה הזאת, תוצאה סבירה והגיונית לחלוטין
הפסד מכובד אפילו הייתי קורא לזה
4 לייקים
2 לייקים
צחוק צחוק, הבן שלי לא הבין למה אני מעדיף שבית”ר יסתיים 6-2 ולא 8-2.
2 תוצאות שכל אחת עושה קונוטציות שונות לגמרי לאוהד בארסה.
2 לייקים
מה שהכי פסיכי במשחק הזה הוא שבמשך 76 דקות, המשחק היה שומם ברמות.
דקות 1-13 - נאדה.
דקה 20-45 - שום כלום.
דקה 45-79 - קצב טוב בלי שערים.
נתניה עלו ל-1:0 בדקה ה-14 ובדקה ה-19 כבר היה 1:2 בית”ר.
דקה 45+3 בית”ר עלתה ל-1:3 ובדקה ה-45+9 היה כבר 2:5.
דקה 80 בית”ר עלתה ל-2:6, דקה 88 ל-2:7 ודקה 90+3 ל-2:8.
3 לייקים
-מאוד מקווה קודם כל שתהיה חזרה מהירה לשגרה, ושהעונה המצוינת שיש לנו בליגה תוכרע אך ורק על הדשא בלי קיצור הפלייאוף וכל מיני דברים כאלה, עושה רושם שאם עוד שבועיים נניח לא יחזרו לשחק אז תהיה בעיה מבחינת הלו"ז.
-צ’יקו חתם בהפועל תל אביב עד 2029. כמובן שלהיות כובש שער הניצחון בדרבי ההיסטורי שהביא לנו את הגאולה - זה מחייב - אבל הקהל היה מטורף עליו עוד לפניכן. ולראות את השילוב שלו עם פלקאו ממש כמו משפחה אחת ובכלל כל הזרים של הפועל - או שאני מחפש בכוח ואני רומנטיקן וזה גם עידן אחר של הרשתות החברתיות, או שבאמת יש כאן משהו מופלא ונדיר, ששחקן תוך 7-8 חודשים מתחבר לכל אנשי המועדון ונכנס ללב.
מעבר לכך זה מחיר מציאה והוא מועמד לגיטימי לתואר שחקן העונה של הפועל. הנה פרנאן מאיימבו בחוץ כבר חודש ומשהו וצ’יקו נראה נהדר.
הרגע הזה שאתה רואה ניתוח וידאו על קבוצה קטנה בהולנד שמשחקת בצורה התקפית מופרעת ופתאום קופץ לך הפריים הבא:
הוידאו המלא:
האנזי - פדרי קשר אחורי - פליק, יש לך עוד לאן להשתפר.
לייק 1
“לקבוצה הזו יש את ההתקפה הכי טובה בליגה, ואת אחת ההגנות הגרועות”. לא יודע, נשמע לי שפליק כבר שם.
לייק 1
לרגע חשבתי שזה הבחור שהיה העוזר של טן האח באייאקס וקומאן בבארסה. מסתבר שזה אח שלו.
ושאפו לדסה על קריירה מאוד מאוד מוצלחת עבור שחקן ישראלי, ועוד בעמדה לא פשוטה.
גם החזרה להולנד על פני חזרה לישראל לא מובנת מאליה.
לייק 1
כבר הרבה זמן רציתי לדרג והפועל תל אביב כל כך חסרה לי בפגרה, אז בדומה לניר צדוק האדום ב"פודיום" - שבעת המשחקים הגדולים שלי כאוהד הפועל תל אביב – מהיציע:
1.הדאבל בטדי 2010 – נסעתי למשחק הזה בטרמפ של מישהו מהשכונה, שבור אחרי הדרבי המאופס ולא שמח מהזכייה בגביע, נסענו כדי “להגיד תודה” לשחקנים על עונה גדולה אחרי עשור בלי אליפות. אלו ימים בלי וואטספ ובלי טוויטר, בקושי היה אינטרנט נורמלי בטלפון. כל השתלשלות האירועים במשחק הזה והדרמה עם ערן זהבי, ה-SMSים שהחלו להגיע: “לא מאמין! לקחתם! לא מאמין, אבל לקחתם!”, כתב לי אוהד בית"ר. אוהד הפועל חיפה סימס לי “אתם גדולים!”. חזרתי בארבע לפנות בוקר (אשכרה חשבתי שנפרוץ לדשא בטדי) ולמחרת היה מגן בחיבור ואמרתי למורה “אני לא יכול, תקשיב…” הוא לא הבין שום דבר בכדורגל אבל הבין שהייתי בהרפתקה.
אליפות ראשונה שלי כאוהד מן המניין ביציע. הכי טוב היה לראות בגימנסיה הרצליה אוהד בני יהודה שצחק עליי אחרי הדרבי ב-0:0: “דאבל יש רק במקדונלדס”. האמת שלא בכיתי באותו רגע אלא רק בדיעבד והייתי הולך לישון כל יום עם קליפ האליפות.
2.ליגת האלופות בנפיקה 0:3 – הפועל הייתה הקבוצה המצליחה ביותר באירופה מבחינת עונות גדולות. כמובן שהתוצאה לא משקפת אבל 0:3 בליגת האלופות, מול קבוצה שהיא לא דרג א’ אבל עם שחקנים מעולים כמו פאבלו איימאר וכדומה – ערב היסטורי שספק אם יחזור. מה גם שזה נתן לנו לחלום על כרטיס לגביע אופ"א שכמעט השגנו, והפועל אחרי שלושה משחקים בהם “למדה את המפעל” ללא נקודות – הציגה שיפור אחר כך עם 5 מ-9.
3.ניצחון 0:1 על מכבי חיפה במשחק העונה 2010 – כל דבר בחיים שלי קורה מאוחר, אני מקווה שגם הזוגיות והחתונה יגיעו. לא היה לי רישיון נהיגה. חברים לא הצטרפו איתי למשחק. זה משחק שנסעתי אליו עם חבר צעיר ממני בהסעת אוהדים בפעם השנייה או שלישית בחיים שלי. היינו קבוצה מטורפת ויותר טובה ממכבי חיפה וסוף-סוף ניצחנו אותם. כמה לחץ השתחרר. גם במשחק הזה התקשינו ממש. “והנה ההזדמנות של לאלה…”. אני זוכר שראיתי אוהד שחייך מהרגע הראשון בזמן שאני הייתי לחוץ וממש קינאתי בו. אחרי הניצחון היינו בטוחים שזה שלנו. לא ידעתי איזו סערת רגשות תעבור עליי בדרבי.
4.דרבי טלקיסקי 1:3 – זו הייתה עונה מזעזעת בחלק הראשון שלה, שנה ראשונה שיש לי מנוי, שאני מרגיש גבר בכיתה י’ שמתחיל להתאמן בחדר כושר, הולך למשחקים בלי מבוגר, משנה צורה. והייתי מעודד בטירוף וכל פעם חוזר מבואס. הבולגרים שינו אותנו בינואר. בכל מקרה זו הייתה עונה תחתית מרגשת. פאביו ג’וניור היה הגיבור עם צמד וראובן עובד עשה שם דריבל ענק, אבל מה נגיד על השער של דימיטאר טלקיסקי, הגול הכי גדול שראיתי כאוהד הפועל. עם הדרופקה לחיבורים, אמא’לה.
5.מפרקים את בית"ר 0:4 ב-2008-09 – הפועל לא קבוצה דורסת, זה לא ב-DNA שלנו. ובאותו ערב יכולנו לרמוס קשות את המיליונרים של ארקדי או מה שנשאר מהם. אריאל הרוש פתח בשער של בית"ר ונתן הצגה, הוא היה שוער שני אחרי טברטקו קאלה ומאז נסק. המשחק הגדול האחרון של סמואל יבואה עם הבישולים למראן לאלה ולצערינו אחר כך יבואה סבל מבצורת, אמה שלו נפטרה והיה עם סיבוב שלישי חלש מאוד ולא זכינו באליפות.
6.גמר גביע 2007 נגד הפועל אשקלון בפנדלים – גמר הגביע שנה קודם לכן עם שמעון גרשון יצא בטיול שנתי וההורים לא הסכימו שאוותר, ובצדק. אז זה היה גמר הגביע הראשון שלי. עם שייע פייגנבוים הסמל ממול. אשקלון הקטנה הובילה עד דקה מאוחרת וביבראס נאתכו הילד בישל ללוסיאנו דה ברונו. סכסוכים, מכת פציעות בקבוצה, הכל עבר עלינו. ובסוף דו-קרב פנדלים כל-כך מלחיץ כשאף שחקן שבועט לא נראה לך מניה בטוחה. פחדתי שסלים טועמה יחמיץ, פחדתי שחאבייר פאהס יחמיץ. הבקיעו.
7.ניצחון 1:4 על מכבי חיפה במשחק העונה 2011 – אחד הימים הראשונים שלי בבסיס פלמחים, אני הייתי ב-היי מטורף עם הצעיף למחרת ורק אחרי שבוע גיליתי שחבר בטייסת אוהד מכבי חיפה ופשוט שמר על דום שתיקה כדי שלא אחגוג עליו. בעונת ליגת האלופות הפועל לא הצליחה לזכות באליפות שנייה ברציפות. באותו משחק חגגנו עליהם בגדול עם השער המהיר של בן-שהר, הגולאסו של ערן זהבי בכדור חופשי, הקינוח של סלים טועמה וגם שער שלישי נפלא. חשבתי שהאליפות שלנו. הפועל לא כבשה רביעייה נגד חיפה מאז שנות ה-60 נדמה לי עד למשחק הזה.
-נותרו בחוץ: תיקו 0:0 עם שאלקה בליגת האלופות כי השחקן הנערץ עליי איי פעם, ראול - ראיתי אותו במו עיני| 0:2 על מכבי חיפה בקריית אליעזר ב-2010-11 בעשרה שחקנים!| דרבי 2:4 בעונת הדאבל והמהפך ההיסטורי| מפרקים 1:5 את ראפיד וינה במסע הקוסם באירופה| מנצחים 1:2 את ריינג’רס בבלומפילד| הניצחון העונה 2:3 על בית"ר עם אלטמן בדקה ה-90| ניצחון 1:3 על בית"ר כשהם עשו מנגלים ב-2008| גמרי הגביע נגד מכבי חיפה ב-2010-12.
המנהלת הודיעה: ליגת העל תחודש לאחר חג הפסח ב-04/04. כמובן מדובר במשחקים ללא קהל ובנוכחות של פלוס-מינוס עד 150 איש, ולאור העצירה הכפויה - שני משחקים בשבוע. גם לחצאי גמר הגביע נקבעו תאריכים חדשים.
כל מי שיגיד שאין לו ראש לכדורגל (שלנו) אני יכול להבין אותו אבל עבורי זה אוויר לנשימה. שום דבר לא דומה לטירוף של אצטדיון בלומפילד מלא אבל אני מתגעגע להפועל תל אביב זה בוער לי בעצמות. חבל שעונה פנטסטית שלנו לא תגיע לסיומה כמו שרצינו, אבל אולי עוד נוכל ליהנות מעוד משחק גדול אחד.
אגב אני לא מתווכח עם ההנחיות של אופ"א ופיפ"א לגבי סיום הליגה עד יוני וכדומה בגלל המונדיאל. אבל כן אפשר לשחק כאן שני משחקים בשבוע, בשביל זה יש סגלים עמוקים, ואם צריך אז לשלב את הזרים בהדרגה חזרה. הכל תלוי במצב הבטחוני, זה העניין.
הקיום בלי כדורגל ישראלי הוא בלתי נסבל.
אני חושב שהם צריכים להודיע מה התוכנית בהתאם ל-2-3 תרחישים: מה קורה אם חוזרים עוד שבועיים כמתוכנן, מה קורה אם שבוע/שבועיים אחר כך (יתכן ולא יהיה זמן לשני סיבובים של פלייאוף העליון) ומה קורה אם לא יתאפשר לשחק בארץ, שזה התרחיש הכי בעייתי מן הסתם. צריך להחליט אם מבטלים כולל יורדות ואלופה, מה עם אירופה (כן נקבע לפי מיקום?) וכו’. ראשית - עדיף לקבל החלטה כמה שיותר מראש. הרי גם ככה על כל החלטה שלא תתקבל יהיה מי שיגיד שזה מפלה אותו, אז עדיף לקבוע את החוקים מראש ולא בדיעבד. שנית, בתרחיש שלא יכול להיות קהל בארץ, כלומר אבדן הכנסות, הייתי עושה בועה בחול ומשחק כל שלושה ימים כדי לעשות מהלימון לימונדה.
בועה - הרבה טוענים שזה לא אפשרי. כיוון שכל מתחם אימונים ממוצע של קבוצה באירופה מכיל כמה מגרשים - אז אני ממש לא קונה את זה. צריך לבחור אזור עם צפיפות מועדונים מתאימה כדי לאפשר מינימום נסיעות ומקסימום קהל ישראלי שאיכשהו יצליח להגיע, גם אם זה כמה אלפים בודדים בסך הכל. לא צריך מגרשים גדולים, מספיקים מגרשים כמו של פעם עם טריבונות פשוטות וכאלה יש באירופה כמו זבל. מושלם לא יהיה, אבל לטעמי זה הרע במיעוטו.
עבדתי כעורך בספורט1 בזמן הקורונה ואמנם בלי קהל ועדיין היה כיף לראות בטלוויזיה הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים ולהתעסק בכדורגל העממי שלנו.
קודם כל לדעתי צריך לסיים את הליגה הסדירה ולא נשאר עוד הרבה, שני מחזורים וזהו-זה. בתוך-תוכינו כולם מבינים שלא יהיו כאן שני סיבובי פלייאוף וזה כוח עליון.
כמיטב חוסר הרצינות בכדורגל שלנו - יש גם ככה קבוצות שלא מארחות בבית שלהן כמו עירוני ק"ש הרבה לפני הסבב הנוראי הנוכחי של הטילים מאיראן.
יש בעיה כמו מהלך משחק ואז צריכים לנוס מהר למקלט מצד השחקנים, לוקח זמן לחזור להיות חם וייתכנו 2-3 עצירות כאלה במשחק, אבל אולי זה הרע במיעוטו.
זה נשמע קצת סיכון מסוים עבור אוהד ישראלי, אוהד שרוף יותר ממני - לטוס למקום אחר בעולם לשבוע-שבועיים ולראות כמה משחקים של הפועל, העניין עם הטיסות מתחלף ברגע.
הנקודה החשובה היא להחליט עכשיו. אחרת - כל החלטה שלא תתקבל תסריח מפוליטיקה עוד יותר מהמצב כעת של העסקונה בהתאחדות. בועה מחוץ לישראל וכדורגל בלי קהל זו כמובן חלופה שיש להכין רק אם קהל בארץ זו לא אפשרות. ההשוואה היא מול לא לשחק בכלל. מאמין שאפשר לארץ שבועיים שלושה של טורניר מאומץ כמו שמארגנים מחנות אימונים. זה לא מסובך עד כדי כך.
אמנם גם ככה פגרת נבחרות אבל הרבה זמן שלא שיחקו כדורגל בארץ, זה הזכיר לי קצת את הקורונה כאשר עבדתי בספורט1 והכתבות הכי טובות של ניוז ישראלי היו כתבות דירוגים כאלה וכדומה:
המונח המדויק הוא “הרכב העידן הנוכחי של הפועל תל אביב” או קישור לשנות ה-90 ושנות ה-2000 ולא כל הזמנים כמובן כי אף אחד לא ציין את משה סיני, שייע פייגנבוים מלך השערים שלנו, יענקה אקויז, חודורוב ועוד. בכל מקרה יוזמה יפה מאוד. ניר צדוק הציג את הבחירות שלו והשאר התבסס על קבוצת וואטספ של אוהדי הפועל תל אביב.
ההרכב שלי: שביט אלימלך| אילן בכר, שמעון גרשון, דגלאס דה סילבה, דדי בן דיין| גילי ורמוט, יוסי אבוקסיס, ביבראס נאתכו, סלים טועמה, שלום תקווה| עומר דמארי
לא הרבה שינויים. אילן בכר במקום עומרי קנדה, שכן בכר גם כן היה שותף לרגעים גדולים, כוח התקפי עצום ומגן שיודע להרים תוך כדי ריצה (קנדה שהיו לו את הבעיות הנוספות שלו - היה חלש מזה); מעריך את הולמאי אבל אני מעדיף את ביבראס שהיה מעולה אצלינו מ-2008, עלה לקבוצה הבוגרת גם בימים לא פשוטים בכלל של קרבות תחתית וכדומה (אני מדבר על שיחק באופן קבוע); ושינוי שהרבה אולי ירימו גבה אבל שביט אלימלך כשוער מספיק טוב לי בימי השיא שלו עבר עם הפועל דרך חתחתים מקבוצת תחתית ועד לטופ של הכדורגל הישראלי, אחלה אניימה בלי קשר.
עוד שחקנים ששווים אזכור: איתי שכטר בעונת הדאבל היה מפלצת, וואליד באדיר שעבר הסבה טובה לעמדת הבלם, אסי דומב שהיה אחלה בלם, ערן זהבי כי אין ברירה וגם פיני בלילי מוצא כאן מקום - כמחליף.
מה הקריטריון? הכי טוב? הכי טוב בתקופתו בהפועל תל אביב? הכי אהוב? כי נראה שאתם מערבבים פה רגש
לא האזנתי לפרק המלא אלא רק מה שפירסמו באינסטגרם - פוסט אחד בו מוצגות האפשרויות שהיו והבחירות בסוף. ברור שהיכולת רק בהפועל תל אביב רלוונטית.
עירבבתי רגש אין ספק אבל זה לא ששמתי בשער את אפולה אדל. שביט אלימלך בפיק שלו היה שוער גדול ולדעתי נעשה לו עוול לגבי הנבחרת. דאבל 2000, רבע הגמר ב-2001-02, הוא היה שוער פנדלים מעולה שחתום גם על הגביע ב-1999, ב-2003 הוא ספג הכי מעט שערים בליגה למרות ששמעון גרשון ואסי דומב הבלמים הבכירים שלנו סבלנו מפציעות חלק ניכר מהזמן. נגיד וינסנט אניימה היה שוער של ציון 10 במונחים של כדורגל ישראלי ובאותו פרק זמן, אז שביט היה 9.
קצת קשה לי לשים את ערן זהבי שכה מזוהה עם מכבי - בנבחרת שלנו, אבל הוא יכול לתפוס את העמדה במרכז לצד יוסי אבוקסיס.
עומר דמארי בתאכלס היה החלוץ שכבש את הכי הרבה שערים בעונה אחת בהפועל וב-2014 היה מפלצת, השחקן הכי טוב בליגה אולי למעט ערן זהבי. אילן בכר מול עומרי קנדה זה לא באמת משנה. בקיצור לא הבנתי מה היית עושה אחרת ואילו בחירות לא נכונות.
בוא נגיד גם שבהפועל הבחירה היא יחסית קלה. שים שאלה כזו לאוהד מכבי חיפה ואני מניח שיש כאלה קצת משוגעים שישימו בחוץ את יוסי בניון. חלק ראו את קבוצת 1993-94 המיתולוגית, יש את מכבי חיפה של שתי האליפויות עם אברם גרנט וליגת האלופות עם יצחק שום, שחקן כמו ליאור רפאלוב אולי וכמובן הקבוצה הגדולה של ברק בכר עם צ’רון שרי.
מה שאתה עושה פה נקרא לערבב רגש.
הוא בכלל לא באזורים של אניימה, ולדעתי גם לא קרוב לדוידוביץ׳ ואוואט. שביט אלימלך הוא פלוס מינוס קורנפיין ושטראובר.
לכן שאלתי מה הקריטריון - כמה הוא טוב או כמה הוא טוב בהפועל תל אביב. זה רלבנטי גם לשלום תקווה למשל. אבוקסיס, תקווה, זהבי - הפיק שלהם היה בצהוב, כל אחד צהוב אחר. טועמה זה גם לערב רגש, עם כל הכבוד
לגבי שביט אלימלך אני לא מסכים איתך, בטח אם אתה מערער על הפיק שלו. דודו אוואט הגיע לספרד אז קשה להתווכח אבל הוא יצא לחו"ל אחרי עונה גרועה. זה לא רק הגול האייקוני שהכדור עובר לו מתחת לרגליים. הוא עשה המון שטויות.
בנוגע ליתר השחקנים זה תלוי גם מהי התחרות. ערן זהבי במכבי תל אביב הוא אלוהים. בהפועל תל אביב היו לו שנתיים וחצי טובות מאוד אבל קשה להתווכח עם גול אליפות ומספרת בליגת האלופות, צמד נגד בנפיקה. אז בתאכלס ברור שהוא ראוי לצד יוסי אבוקסיס. בנוגע ליוסי, היה חלק מהקבוצה החזקה של רבע גמר גביע אופ"א, מאבקי אליפות, גביעים, הוא שחקן שהיה ממש חסר לנו. אפילו בעונה האחרונה שלו שהייתה לא מזהירה - כשהוא היה טוב הפועל קיבלה שדרוג. בנוגע לשלום תקווה אולי זה נכון יותר לרשום אותו במחליפים כשיעלה מהספסל..
הרכב השחקנים הישראליים הטובים ביותר בשנות ה-2000 - מאת גילי ורמוט. בפרק הם אירחו את משה פרימו ששם את דור מיכה וערן לוי (אמיתי) ואפילו רוי רביבו בצד שמאל - עודף פרגון.
מדברים אני מניח רק על הבולטות בליגת העל לכן בסדר גמור שטל בן חיים הבלם איננו. הבחירה בוואליד באדיר בקישור מעניינת, האמת שיוסי אבוקסיס ואבי נמני שיחקו פחות או יותר אותו מספר עונות, נמני כמעט ולא עלה על הדשא ב-2007/08, אבל הוא היה שחקן גדול במונחים ישראליים אז יוסי יסתפק במקום על הספסל והם לא אותה עמדה כמובן. חושב על אופציות מעניינות נוספות לקישור ולהתקפה, מאור מליקסון ומאור בוזגלו על הספסל, אולי גם יניב קטן.
בעידן בו שחקנים התחילו לפרוש כנפיים ולצאת לחו"ל כל-כך מהר אז יצא מצב שאין לשחקנים הבכירים בכדורגל הישראלי יותר מ-4-5 עונות טובות. איתי שכטר בזבז שנים בחו"ל.
- אין שום עולם שיניב קטן לא בהרכב הזה. לקח שבע אליפויות בירוק
- באדיר, עם כל הכבוד, לא שם
- נמני זה שנות התשעים
- זנדברג - מתלבט למרות שהיה שחקן העונה. רחוק מאד מהמספרים של אצילי או זהבי
- קייסי - אין יותר טוב מזה?
2 לייקים