עונת 2008/09: מיד אחרי המתכונת באנגלית בכיתה י"א - אני נוסע ברכבת לחיפה עם חבר צעיר ממני, משחק העונה - מכבי חיפה מארחת את הפועל תל אביב. הייתה לנו עונה טובה מאוד עם שני ניצחונות בדרבים וגם על בית"ר כולל 0:4, במשחק העונה הקודם 2:2 מרגש בגשם שגם בו נכחתי [נסעתי לראשונה בהסעת אוהדים]. סיבוב שלישי לא טוב של הפועל שמגיעה כבר מהמקום השני והירוקים מנצחים 0:1 במשחק המדהים של יניב קטן שכבש. עוד עונה בלי אליפות.
כעבור שנה: ה-26 באפריל 2010 - טוב אני בדרך כלל מפספס ביום - הפעם שיטת הקיזוז, מחזור שני בפלייאוף העליון. הפועל ת"א שוב נוסעת לקריית אליעזר המנחוס כשהיא חייבת לנצח את הירוקים כדי להעפיל לפסגה - בזכות הפרש שערים עדיף. גם הפעם אני נוסע, מקווה לטוב ומצפה לרע. הפועל כבר הפסידה 2:1 לירוקים בבלומפילד בתחילת העונה - ההפסד היחיד שלנו בליגה, ובסיבוב השני תיקו מאופס משמים. זה היה נראה שאם הפועל ההיא (“הפועל הגדולה בהיסטוריה” כמו שאמר אריק איינשטיין עוד בחודשים הראשונים) לא תנצח את מכבי חיפה בחוץ אז זה לא יקרה לעולם, כנ"ל הזכייה באליפות.
משחק די חלש, חיפה יותר דומיננטית עם מרכז שדה אדיר. ואז הברקה אחת של גילי ורמוט שמזהה את מהראן לאלה הלא-מכוסה בדקה ה-59 והאיש למשימות מיוחדות שולח כדור כל-כך מדויק עם כל הלב לרשת של ניר דוידוביץ’, 0:1 להפועל. היו אוהדים שכל המשחק היו מבסוטים וחייכו, אני הייתי בפאניקה, בלחץ אטומי, ואיזו שמחה הייתה בסיום. כמובן שלא ידענו מה מצפה לנו עוד בשלושת המשחקים בדרך לאליפות הקשה הזו.
התגעגעתם לכדורגל הישראלי באמצע השבוע? כל משחק נראה כמו משחק עונה? אז הנה זה בא. כשהפועל באר שבע ובית"ר ירושלים הותירו טעם של עוד עם 2:2 אדיר מהמשחק ביום שבת (ולכל אחת היו את הרגעים שלה), והפער עומד על שתי נקודות בלבד - ליגת העל ממשיכה בקצב מסחרר ותהווה ‘חימום’ לקראת חצאי גמר ליגת האלופות בהמשך הערב, היום ומחר.
במכבי ת"א, שפתחה את הפלייאוף עם שני ניצחונות - אחד בדרבי ואחד נוסף על מכבי חיפה, מיהרו להצהיר שאם ינצחו את הפועל ב"ש הם יוכלו לקחת אליפות, ובמקרה כזה הפער מהדרומיים יירד לחמש נקודות. ב"ש עשתה מה שהיא רוצה במשחק הקודם ביניהם עם 1:3 גדול אבל הייתה חסרת שיניים נגד בית"ר. קצת אחרי שריקת פתיחה בטדי, הירושלמים של ברק יצחקי, עם ירדן שועה כשיר אך ללא לקיחת סיכונים - יפגשו את הפועל פ"ת. זוכרים את ה-2:5 של בית"ר העונה נגדה? בית"ר יכולה לסיים את הערב במקום הראשון. הקבוצה של עומר פרץ עדיין לא ממש הגיעה לפלייאוף ולא כבשה שער.
לצד פ"ת, נראה שגם מכבי חיפה צריכה להתחיל להוכיח את עצמה. ברק בכר לא מצליח למצוא פתרונות והביקורות מרקיעה שחקים. במשחק הראשון העונה בין הקבוצות הירוקים גם כן הגיעו במשבר אבל יצאו ממנו עם ניצחון על האדומים אך זה היה בסמי עופר. הפועל ת"א עם מאזן בית מושלם רוצה לנצח ולברוח עד ל-13 נקודות מחיפה, ובכך לסגור את המאבק על המקום הרביעי שיוביל לאירופה. האם דניאל דאפה כובש שער הניצחוןן יפתח בהרכב? הפועל בנסיגה אגב, בעיקר סתיו טוריאל, ממעטת לכבוש שערי שדה.
התחתית ממש צמודה, בני ריינה עם שני ניצחונות רצופים כבר רחוקה רק חמש נקודות מהקו האדום ועירוני טבריה שכזכור נענשה בהפחתת נקודות - בלחץ. גם מ.ס אשדוד והפועל חיפה אינן רגועות. מנגד עירוני ק"ש לה יש מרווח ביטחון, ומכבי נתניה שתהיה סביר להניח אלופת הפלייאוף התחתון - יכולות להציג כדורגל התקפי ומשחק נטול דאגות ואולי גם הגנות. לשתיהן גם ההגנות החלשות בליגה.
לוח המשחקים:
פלייאוף עליון:
מכבי תל-אביב - הפועל באר שבע (יום שלישי, 19:30)
בית"ר ירושלים - הפועל פתח תקווה (יום שלישי, 20:00)
הפועל תל אביב - מכבי חיפה (יום שלישי, 19:30)
פלייאוף תחתון:
בני סכנין - מ.ס אשדוד (יום שלישי, 19:00)
עירוני קריית שמונה - מכבי נתניה (יום שלישי, 19:00)
הפועל חיפה - עירוני טבריה (יום שלישי, 19:00)
מכבי בני ריינה - הפועל ירושלים (יום רביעי, 19:00)
בתוספת הזמן של המשחק הקודם הפועל באר שבע עוד הובילה על בית"ר ירושלים והייתה קרובה ליתרון חמש נקודות בטבלה. ועכשיו היא בפיגור נקודה מבית"ר אחרי ההפסד הדרמטי למכבי ת"א בבלומפילד. ב"ש בועטת בדלי והיום לדעתי היא איבדה את הכתר [והיא עם שני ניצחונות בששת משחקי הליגה האחרונים]. אין לה את האופי. קצת דומה לעונה שעברה. לא הייתי צריך את ההפסד שלה כדי לנתח ככה. גם תיקו היה רע!
למכבי ת"א אגב אין מספיק איכות להיות במאבק, לחכות שם, למרות דקות טובות ברבע השעה האחרונה והפער שעומד כביכול “רק” על שש נקודות. אבל דור פרץ חזר.
אני לא מצליח להבין למה ב"ש עלתה ללא זלאטנוביץ’ ב-11 והוא קיבל רק חצי שעה. הוא חלוץ שעובד על המגרש וברור שיש עומס משחקים אבל זה כבר לוקסוס גדול מדי במשחק כזה, גם ככה ב"ש הייתה בהרכב חסר (אליאל פרץ לא פתח), וחלוץ הוא לא קשר מבחינת קילומטראז’. היה נכון לפתוח איתו. הוא בעיקר ברחבה. קנגוואה לא יכול לבד. מיותר לציין כמה דן ביטון חסר.
המשחק הנכון מבחינת ב"ש לרוטציות היה בשבת נגד הפועל ת"א. כי בטרנר היא כן סוחפת והפועל רחוקה ממנה יותר.
-דבר שנשמט מהפוסט שלי על המשחק אתמול: ספיר ברמן פישלה עם כרטיס צהוב שני לשגיב יחזקאל וזה היה יכול לשנות את כל המשחק. מכבי ת"א קצת מקבלת מתנות.
-במקום רן קוזוך והפועל באר שבע הייתי עושה חושבים, מפסיק לפמפם את ה-“בלתי שבירים”. כלפי חוץ הייתי מדבר אחרת. בחדר ההלבשה? תרים את החבר’ה, כן.
לגבי היום: הפועל תל אביב נגד מכבי חיפה. על פניו הירוקים במשבר כל-כך גדול, חסרי חשק, מתים ללכת לים. זה אבסורד כמה אנחנו מגיעים פייבוריטים ועוד במשחק בית ודווקא בגלל זה אני חושב שנפספס. לא בורח מזה שהכדורגל של הפועל לא טוב כבר הרבה זמן. חלק מזה נובע בגלל ההחלטות של אליניב ברדה עם אלתורים בהרכב, יש את הכושר הגרוע של סתיו טוריאל. אני מקווה לראות את סתיו יותר מצטרף כחלוץ שני ואת לויזו עושה קסמים באגף. הייתי הולך עם דניאל דאפה עד שהוא נתן גול. מקווה לראות הפועל שלוחצת גבוה, שדוחפת קדימה, שתוקפת כל הזמן, כמאמר הקלישאה “אנחנו בעלי הבית”. המאזן שלנו נגד חיפה היסטורית הוא בכי רע אגב. ניצחון ואנחנו נוגעים בכרטיס לאירופה.
הוא גם לא יהיה טוב, זה ברדה. אבל הוא מצליח. אם אני אומר לך המשך של אותו קו עם ברדה, אבל הכדורגל אותו כדורגל, לעומת להחליף אותו באיזה מאמן זר או שרון מימר - אתה לוקח?
לגבי ההרכב של הפועל באר שבע - כן יש כאן עניין של עומס אבל לדעתי קבלת החלטות שגויה, מכבי תל אביב בתנופה ולמרות המשחק בין הקבוצות לא מזמן - בבלומפילד זה מוקש. בטח אחרי אכזבה גדולה נגד בית"ר ירושלים שמשחקת במקביל ויש לה משחק נוח על הנייר, דברים כאלה משפיעים. זלאטנוביץ’ היה צריך לשחק משחק מלא ואליאל פרץ היה צריך לקבל יותר דקות. לא כי אני אוהד הפועל ת"א - המשחק בשבת נגדינו הוא משחק יותר מתאים לרוטציות.
אליניב ברדה דמות ענקית ומאמן טוב אני לא בא להוריד מערכו שום דבר. אבל “הזהירות” הזו עולה לנו בהרבה נקודות נגד הקטנות במשחקי חוץ ואני מביט קדימה. הוא בנה קבוצה חזקה מאוד, פגע ברוב הזרים - נניח שאנדה סילבה מיותר, ולגבי עמנואל בואטנג הוא לא החיזוק שציפינו לו. בשנה הבאה יזרום עוד כסף כנראה והפועל תרצה לעשות קפיצת מדרגה ולנסות להתמודד על אליפות. זה לא מרגיש “בטוח” איתו. לא חלילה שהייתי ממהר לוותר עליו. אגב, מספיק קצת פחות ניסיונות בהרכב כלומר להציב שחקנים בעמדה הנכונה שלהם או הרכבים חדים יותר וזה גם היה עוזר. אני לא מצפה לטוטאל-פוטבול
ב"ש מכבי זה שילוב של מצב הקבוצות - מכבי צוברת ביטחון וב"ש בלחץ, פלוס העובדה שלמכבי היה הרבה מזל אתמול. מי שראה יודע שהם היו פחות טובים.
לגבי הפועל תל אביב - קודם כל תצטרכו שכל הכוכבים יסתדרו לכם כדי לרוץ לאליפות. הישראלים בינוניים ואין זר אחד שהוא מעל הרמה. יש אחלה שחקנים וזרים חמודים מאד - אבל אני כותב מנקודת מבט של אליפות, לא פחות מזה.
ברדה כבר לא יהיה מאמן בסגנון של קוז׳וך, היינו לחץ גבוהה וקבוצה מתוכנתת. במקום זה אתה מקבל הגנה חזקה מאד, חילופים טובים וניהול סגל מצויין. הקבוצה שלך לא נשברת ומספקת רגעים בלתי נשכחים. לדעתי הוא עשוי מהחומר שיכול להביא אליפות בהינתן החומר המתאים - שזה אומר סגל ועונה שחיפה ומכבי לא בשיא שלהן כי כרגע עדיין יש פער תקציבי משמעותי. בשביל איזה מאמן שווה לך לוותר על זה? מה גם שמסורתית הפועל תל אביב היא לא מכבי חיפה - אם לא משחקים יפה הקהל נגד. האליפות עם גוטמן היא החריג, אבל מסורתית הקהל סבבה עם ה 1:0 של קשטן והאמרה הידועה של אלי מוהר. לדעתי הצנועה לא כדאי להתהפך עליו כל כך מהר. גם אם זה אומר לא לקבל כל מה שאתה רוצה.
אנחנו לא קבוצה שמפרקת, מסורתית לא, להוציא את אותה עונה קסומה. אני כאוהד הפועל תל אביב מעולם לא חוויתי כמעט ניצחונות של 0:5 וזה היה קרוב. מבחינתי ה-0:4 זה היה וואו [היה כזה ב-2013-14] גם בהינתן שהם פח ואני באמת מרחם על ה-3,000 שלהם או יותר שיש להם נסיעה ארוכה חזרה הביתה. אחרי השער הרביעי שלנו נשאר עוד זמן לשחק, הם המשיכו להפקיר את העורף והיינו עם פחות איכות על המגרש אבל עם שחקנים רעבים.
כבר עם פרסום ההרכבים הייתי מרוצה, למרות שזה לא הצליח, אליניב ברדה שינה, הריח אולי מערך של שלושה בלמים מצד מכבי חיפה ונטש את המערך הרגיל. 4:4:2 עם שני חלוצי ‘9’. יכולנו ללחוץ גבוה יותר טוב.
לדעתי סתיו טוריאל היה שוב חלש מאוד וזה מדאיג ולואיזו שעשה גול נהדר - במגמה הפוכה ממנו. מביא את הגולים ויוצר את המצבים שסתיו עשה לפני הפציעה ההיא. שוב אגיד שסתיו צריך לשחק כחלוץ שני ובמרכז ולא באגף הוא לא מסוגל לעבור קונוס כרגע.
עומרי אלטמן עלה מהספסל ועשה מה שהחלוצים שלנו לא עושים. דניאל דאפה לא קורא מספיק טוב את המשחק, עמנואל בואטנג עם פעולות טובות אבל לא מבקיע. ואלטמן חגג ברחבה. עוד ראויים לציון: אסף צור עם הצלות גדולות שיכלו לשנות את הדינמיקה של המשחק, שחר פיבן נעל את האגף וגם עלה קדימה יפה אבל סתיו לא מסר לו אף פעם. אנדריאן קרייב עם משחק כמו בתחילת העונה.
הפועל צריכה לקחת תפקיד חשוב בפלייאוף הזה, להיות מאיימת במשחק בית, להיות רעבה לעוד גולים כמו היום. הלוואי ונשחק טוב גם נגד בית"ר ירושלים ביום רביעי. אווירה מחשמלת הייתה ומזל טוב לנו על השוואת שיא ניצחונות הבית הרצופים.
לגבי מכבי חיפה - קבוצה פח, צריכה לבנות מאפס בקיץ וברק בכר מאכזב. כל-כך מעט כישרון ובעיקר אין אופי..ואפילו המשפט של יונתן כהן. לפני המשחק אמרתי לחבר שהערצתי את מכבי חיפה כילד למרות שתמיד אהדתי הפועל. הייתה לי יראת כבוד כלפיה.
-כמובן ש"ההפסד" זה ההפסד הטכני למכבי תל אביב - בושה וחרפה. הניצחונות בית שלנו:
ניצחון 1:2 על עירוני ק"ש
ניצחון 2:3 דרמטי על בית"ר ירושלים
ניצחון 0:1 על הפועל חיפה
ניצחון 0:2 על עירוני טבריה
ניצחון 0:2 על בני סכנין
ניצחון 0:4 על הפועל פ"ת
ניצחון 1:3 על בני ריינה
ניצחון 0:1 על מ.ס אשדוד
ניצחון 1:2 דרמטי על הפועל באר שבע
ניצחון 0:2 על מכבי נתניה
ניצחון 1:3 על הפועל ירושלים
ניצחון 0:2 על מכבי חיפה
ניצחון 0:4 על מכבי חיפה
-המאזן נגד מכבי חיפה עדיין רע: עומד על 44:72 לירוקים בניצחונות.
-לפי ‘ויקי הפועל’ - רק שבע פעמים הצליחה הפועל לנצח פעמיים את חיפה, זה קרה רק שלוש פעמים ב-35 העונות האחרונות.
מכבי חיפה סוג של תקרה שתמיד לא הצלחנו לעבור. בדאבל 2000 לא ניצחנו אותה אף משחק. גם לא בעונה הקסומה ב-2001/02 ואחרי שהעפלנו למקום הראשון קיבלנו שלישייה בקריית אליעזר. בדאבל 2010 במחזור הרביעי הפסדנו לה בבית במה שהיה ההפסד הבודד של הקבוצה הגדולה ההיא בליגה.
המאמן ששלט בכדורגל הישראלי לא מזמן פוטר אשתקד אחרי השפלה בדרבי נגד הפועל חיפה. ואם פרק ב’ היה לא מוצלח - פרק ג’ מסתמן ככושל ממש. לא הוא בנה את הקבוצה אבל הקוסם כבר לא קוסם. מכבי חיפה פתחה את הפלייאוף העליון מזעזע והיא מושפלת. נראה שהוא אובד עצות. בספורט5 בדקו את אחוזי ההצלחה שלו בשורות הירוקים. כמובן שאין מה להשוות לשלוש האליפויות שם הוא מעל 70%. אשתקד היו לו 58.5%, העונה רק 50%. לזרקו לאזטיץ’ שפוטר ממכבי תל אביב באיחור - היו 57.8% הצלחה.
ברור שהוא לא בנה את הקבוצה ואני “הזהרתי” בקיץ עוד שמכבי חיפה מעמידה סגל חלש משמעותית מהעונות האחרונות, לדעתי גם עם מרקו בלבול הסגל היה הרבה יותר טוב. אבל אתה מצפה שאותם שחקנים יציגו איתו קצת יותר. והמועדון השקיע כסף בינואר. שנראה אקסטרה מצד מאמן טוב. שיוכיח את עצמו אולי דווקא כשהכלים מוגבלים. אולי בכר עצמו צריך להתפטר ולוותר על “התדמית” של הקשוח והלא מוותר.
מחזור 30 בליגת העל יוצא לדרך מחר, עם הפוקוס לפלייאוף העליון ולמאבק האליפות הרותח, כאשר שלושת המשחקים פחות או יותר במקביל. הפלייאוף התחתון יגיח ביום ראשון עם שני משחקים, והמחזור יינעל עם שני משחקים ביום שני.
לצד הדיכאון שקיים אולי אצל אוהדי מכבי חיפה אחרי ההשפלה בבלומפילד, והיא חייבת לשקם את הכבוד במשחק נגד עוד יריבה שלא הוציאה כלום בפלייאוף העליון עד עתה - הפועל פתח תקווה [שיחקה גם בטוטו טרנר וגם באצטדיון טדי] - יש את העניין המבאס הזה של העונשים מהמאה הקודמת - “ללא קהל חוץ”. אוהדי מכבי תל אביב שחגגו 0:1 דרמטי על הפועל באר שבע תוצרת הווינר דור פרץ - לא יוכלו ללוות אותה לטדי למשחק נגד בית"ר ירושלים (כנראה חולמים על נקמה ולו הקטנה ביותר על ה-6:2], והצבא האדום של הפועל תל אביב לא יגיע לטרנר מאותה הסיבה בדיוק.
יש לנו פשוט שבוע מטורף: הפועל באר שבע [חוץ - יום שבת] - בית"ר ירושלים [בית - יום רביעי] - מכבי תל אביב [בית - יום שבת].
אני זוכר בעונת הדאבל שפגשנו את הפועל באר שבע ביום ראשון או שני, אחר כך את סלטיק ביום חמישי ואת מכבי חיפה ביום ראשון וזה גם היה אינטנסיבי והיינו עייפים והפסדנו 2:1. אבל ברמת “שבוע מקומי” - אני לא זוכר משהו פסיכי כזה.
הפועל תל אביב בונה את עצמה כבר עכשיו לקראת העונה הבאה, איך לדעת לגשת למשחקים הגדולים. בטוטו טרנר הפועל באר שבע זו אופרה אחרת ויהיה לנו קשה מאוד, אלא אם כן נציג חדות כמו של עומרי אלטמן במשחק האחרון למשל. ב"ש יבואו להוציא עצבים ויש להם קישור פנטסטי. מה שרציתי להגיד זה שעל פניו אני לא רוצה לעשות טובה לבית"ר ירושלים, אבל הפועל חשובה יותר. הייתי נותן לסתיו טוריאל לנוח. הוא לא פוגע ממש, הוא לחוץ, הוא עייף. לויזו בצד ימין - הוא לוהט, קרייב אולי קרוב יותר לשחקני ההתקפה ועם קישור מעובה, או אפילו עומרי אלטמן אם כי כמחליף יש לו אימפקט אחר. מקווה לראות משהו שונה מהחלוצים שלנו לשם שינוי. יאללה הפועל
-אגב אתמול באחת במאי היה יום הפועלים - נחמד. היום בשתיים במאי זה 28 שנה למשחק השרוכים המפורסם והעצוב, מזל שהתחלתי לאהוד הפועל רק אחר כך, זה היה יכול להיות כתם גם אם כעבור שנה זכינו בגביע אחרי ניצחון על בית"ר וכעבור שנתיים לקחנו דאבל.
-הפועל פתח תקווה אתמול הובילה והפסידה בסוף למכבי חיפה בדקה האחרונה. אם במשחק בית נגד הקבוצה שבמשבר הכי גדול היא לא לוקחת נקודות - היא בבעיה. אמנם כל דבר שתעשה בפלייאוף הזה הוא כנראה בונוס אבל כן מאכזב מבחינתה.
-בית"ר ירושלים זו חוויה, חגיגה, אין מה להגיד, אני ‘שונא’ אותם ובכל-זאת מודה בזה. כל-כך הרבה פעמים חזרו מפיגור העונה, עומר אצילי הספידו אותו רק העונה שלוש פעמים והוא לוהט. מכבי תל אביב לא ברמה של מאבק האליפות וגם ה-0:1 הווינרי במחזור הקודם לא ישכנע אותי אחרת. אני אגיד שוב זו השנה של בית"ר. וכמו שהאוהדים חלמו - עם קבוצה מרגשת והתקפית, עם מאמן שמזוהה עם הקבוצה, שחקנים צעירים שפורחים, זרים שהם בינגו, השנה הקבוצה מאוד יציבה ועוד ועוד. מה חסר לבית"ר בעצם? כלום.
-הפועל תל אביב קבוצת בית מעולה אבל לא ברמה שיכולה לאתגר את הפועל באר שבע בטוטו טרנר וגם לא בטדי לדעתי. להפסיד לב"ש זה לגיטימי אבל מאוד התאכזבתי מהיכולת שלנו. מרכז השדה היה חלש מאוד, השער הראשון שספגנו מזכיר מאוד את הגול של דור פרץ בדרבי - ואיפה הלמידה? למה עומרי אלטמן בכנף? זה דווקא היה משחק לעלות לדעתי עם אמצע מעובה מול המפלצות של הפועל ב"ש ועם חלוץ בודד. טוב שסתיו טוריאל סופסל אבל לויזו נשחק 90 דקות למה? ועומרי אלטמן לא טוב בכנף. לדעתי הפועל ויתרה לעצמה מהר מדי.
אבל! וזה אבל גדול! המשחק הכי חשוב זה ביום רביעי נגד בית"ר ירושלים! ואחר כך הדרבי. תשחקו כאילו החיים שלכם תלויים בזה כי החיים שלנו תלויים בזה!
מכבי תל אביב הודיע שהמאמן רוני דיילה “לוקח פסק זמן מיידי מסיבות אישיות” (הפרשה האחרונה) ומינתה מאמן זמני עד תום העונה.
תגובה די מביכה של מועדון שתמיד ידע להתנהל וזה מוציא אותה באור רע מאוד (כן אני יודע שזה לא על אותו משקל של עומר אצילי ודור מיכה ועדיין - ציפיתי שגולדהאר יהיה בלי סנטימנטים). זו לא מעידה ראשונה של דיילה באותו הסגנון. לא מכיר את אורח החיים שלו מלפניכן אבל מה זה משנה. קשה להבין למה לא פוטר לאלתר. עונה בה הכל קרה למכבי.
החמישה במאי הוא תאריך חשוב בכדורגל הישראלי - יום הולדת של מספר 15 היהלום יוסי בניון - כבר בן 46. התרחק מהכדורגל הישראלי, הואשם במשחקי אגו הן בנבחרת והן בבית"ר ירושלים כשהיה בתפקיד מקצועי, אך כל הקסם שהציג על כר הדשא - אף אחד לא יוכל לקחת לו. והיי - הוא שיאן ההופעות בנבחרת ישראל [כן - היו כאלה שחשבו שהוא נאבק יותר מדי והיה צריך לפנות את המקום לצעירים].
אוהד הפועל תל אביב כמובן אבל יוסי כנראה השחקן שהכי אהבתי מבין אלה שלא שיחקו בקבוצה שלי, וכילד שהתחיל לאהוד כדורגל ממש על סף שנת 2000 - זה אחד הגולים הכי אייקונים מה נעשה: “הנה בא בניון” כשגם רמי וייץ בשיאו.
הטעיית הבעיטה שלו כאילו הוא בפלייסטיישן ולוחץ ב-PES על ריבוי ואז איקס מהר יחד - אייקונית. הזריזות הזו, הדימיון, קור הרוח מול השער. איזה שחקן ענק הוא היה, הכי מלהיב שאני ראיתי בליגה איי פעם וכמובן אחד הגדולים ביותר [לא ראיתי את אייל ברקוביץ’ וחיים רביבו וגם לא את אלי אוחנה כי הייתי צעיר מדי]. היה חלק ממכבי חיפה שהיה קשה מאוד לעצור אותה ב-2001 ו-ב2002. כמה חבל על פרק ב’ שלו בליגת העל ובחיפה שהיה כושל והעזיבה למכבי תל אביב דווקא אחרי זכייה בגביע. אין ספק שהוא עשה המון טעויות.
אני זוכר גם עוד דברים מחוץ לדשא כביכול - את הפרסומת שלו לגבינה בערוץ 22 וגם את הקלטת “יוסי בניון מלמד כדורגל”.
עוד מחזור אמצע שבוע בליגת העל, הפעם הפלייאוף העליון לבדו מקבל את הבולטות לה הוא ראוי בעונה צמודה ומותחת. משחק אחד היום כקדימון ועוד שני משחקים גדולים מחר, כאשר בימים האחרונים עסקו כולם במאמן הזר שכולם ידעו מי הוא - שהטריד נהגת מונית. מכבי תל אביב, שחזרה לקרקע ביום שבת והבינה שהעונה היא לא חלק ממאבק האליפות - תקווה לשכוח מהשבוע שהיה, בקיצור, ותחפש להתרחק עוד מהיריבה העירונית במקום השלישי כשתפגוש את הפועל פתח תקווה שהייתה קרובה אך עדיין ללא נקודות בפלייאוף העליון.
הפועל תל אביב עומדת בפני שבוע פסיכי לחלוטין - מחר היא תארח את בית"ר ירושלים וביום שבת יש לה דרבי ביתי. בפודקאסט בערוץ הספורט אסף אבלועפיה אמר שדיבר עם 20 אוהדי הפועל ועשה מעין סקר איזה משחק חשוב להם יותר בהנחה שצריך ‘להקריב’ את האחר. אליניב ברדה לא יאהב זאת. על היריבות האדירה בין הקבוצות ושאין כמו שמחה לאיד - מיותר להרחיב [מה גם שבית"ר מחצה את הפועל ב-2024 בבלומפילד ואמנם לא הורידה אותה ליגה אבל תרמה לכך לא מעט].
כמובן, הפועל שיחקה רע בהפסד 2:0 להפועל באר שבע, אבל לרוב היא בינונית בחוץ. במשחקי הבית לעומת זאת - מאזן מושלם, 13 מ-13, חולמת על שיא כל הזמנים בליגת העל, ויש לה גם 2:3 על בית"ר ירושלים מרגש ממש מהחודש הראשון בזכות עומרי אלטמן. דורון ליידנר המוצהב ייעדר, ברדה צריך לקחת בחשבון גם עייפות וגם סכנת השעיית צהובים מהדרבי - למשל לויזו. בית"ר מצידה נראית הקבוצה הטובה בליגה, חוזרת מפיגור כדרך קבע וכששאלו את ברק יצחקי אם הרעש בטדי ב-2:4 נגד מכבי תל אביב היה דומה לטירוף אחרי הגול שלו במוקדמות ליגת האלופות נגד קופנהאגן ב-2008 - זה מסביר הכל. עומר אצילי שוב בכושר מטורף.
קצת אחר כך תארח מכבי חיפה את הפועל באר שבע. עם כל הכבוד לחזרה מפיגור במשחק הקודם, הקהל בסמי עופר רוצה יותר. ברק בכר מקווה ליצור המשכיות, לנצח קבוצה גדולה באמת, אולי בקונסטלציה מסוימת לחזור למאבק על אירופה אבל בעיקר להפסיק לבזות את המועדון. ב"ש לא הצליחה להשיב לעצמה את הפסגה, אבל כן קיבלה שקט נפשי. ב"ש מתחילה רצף של ארבעה משחקי חוץ בעשרה ימים, מאתגר מאוד אבל שווה את זה.
