מסתמן שכמו האליפות של ליברפול, כולם יודעים שמגיע לי אבל בסוף זה יחמוק איכשהו.
אני לא חושב שדבר כזה היה קורה לאוהד מכבי
https://twitter.com/redpodcust/status/1238755691369771009?s=09
הימור
שנה הבאה 16 קבוצות בליגת העל, שלוש יורדות ועולה אחת מהלאומית (שימו את הכסף על סכנין או ראשון, זו שלא תעלה השנה). היום בו אזכה לשים שחקן שלי בוובי הולך ומתרחק
עם כל הכבוד לפלייאופים, ליגת העל נגמרה ונשארו שני מחזורים לסיום הלאומית. אפשר לסיים את הליגות הסדירות ולקבוע עולות ויורדות לפי זה.
נדחה המפגש מול סקוטלנד.
ספורט5 עם וידאו קצר אך נדיר מאווירת הנכאים בדרבי לאחר ה-0:0 נגד מכבי תל אביב בעונת הדאבל - הנה זה . [איזה ארכיון יש להם, חבל שהם לא מנצלים אותו יותר].
“אווירה של יום השואה”, אמר זהבי, שכטר אמר לגילי: “אין לי כח לרוץ”, “לא נרדמתי אחרי המשחק” וגם את המשפט האגדי. זה ימים של כיתה י"ב שאין לך כלום בראש חוץ מחדר כושר, ים וכדורגל (והייתי תלמיד טוב), קצת בחורות, אין לך דאגות, הדבר הכי חשוב לך זה שהקבוצת כדורגל שלך ניצחה.
את הסיפור של הדאבל כלומר החוויה מטדי עצמה כבר סיפרתי מאה פעם. אבל אחרי הדרבי ההוא - יכולנו לנצח דרבי שלישי בעונה לראשונה בהיסטוריה, היינו קבוצה גדולה וגם שיחקנו טוב על אף האוטובוס ושלושת הבלמים שלהם אבל הכדור לא נכנס - עזבו שזהבי היה על הרצפה וגוטמן היה צריך להרים את השחקנים מכר הדשא - ראיתי חצי משער 5 יושב ובוכה, גם אני ביניהם, כמעט, דמעות יצאו רק בבית לאחר המשחק. עשר שנים חיכיתי לאליפות הזו, היו הצלחות באירופה בדרבי וגביעים אבל לא הייתה צלחת, לא האמנתי שזה שוב קורה לי.
חבר טוב אוהד בית"ר בדיוק חגג יום הולדת אמרנו נעשה משהו ביחד איזה מסעדה, סיבוב, לא יודע והוא שלח הודעה מיוזמתו: “שמע אני מבין את הכאב שלך, אין לי בעיה שנדחה הכל”. ואז הגיע ה-15 במאי 2010, היום הכי מאושר בחיים שלי עד הגול של ראמוס בדסימה…איזה עונה, יאללה!!
שחקני הפועל חיפה הוצאו לחל"ת עד להודעה חדשה. טוב שיש את יואב כץ בחזית המאבק בקורונה
יאללה, פרויקט קורונה.
כל אחד להציג את ה-11 הכי טובים ששיחקו בקבוצה שלו על ידי הרכב מאוזן ולא פנטזי, רק מה שראה בעיניים שלו ולא מסיפורים, ורק על סמך היכולת בקבוצה שלו ולא בקריירה בכללי (דוגמא ברורה- ברקו במכבי לא נכנס).
אני אתחיל:
וינסנט אנימה.
יגאל אנטבי, שמעון גרשון, דאגלס דה סילבה, ג’ון פנסטיל.
סלים טועמה, יוסי אבוקסיס, גאבור הולמאי, גילי ורמוט.
איתי שכטר ועומר דמארי.
אוואט.
גרייב, בן שמעון, תמאש, טלקר.
בנין, אוליאנוב.
אניצ’יץ’, עטר, ג’ובאני.
עמיר תורג’מן.
הרכב מרגש
הפועל חדרה:
אוסטין אגי’דה.
יהב גרופינקל, חוסיין אגבריה, אבי ארגז, דיאא לאביבידי.
טאפוקו, פלומיין, אליאל פרץ.
לוסיו, שולם שוורץ,אסי גומה.
נתתי כבוד ל-2 מכוכבי שנות ה-70 שלא ראיתי אותם משחקים (אבי ארגז, שולם שוורץ), עוד שחקן שהיה גדול בשנים היפות של 2008-2011 בליגה א’ (חוסיין אגבריה), נכנס גם כן אסי גומה שהוא אחד מהסמלים של המועדון וליווה אותו מליגה ג’ עד לליגת העל (גם בתקופות שהיינו גבעת אולגה לפני האיחוד), השאר הם שחקנים שמשחקים בחדרה בשנתיים האחרונות והגיעו להישגים הגדולים ביותר בתולדות המועדון.
ואם כבר, של קבוצתי השניה בית"ר:
קורנפיין.
דוד אמסלם, טרטיאק, חסוס רואדה, כריסטיאן אלבארז
מלמיליאן, יוסי אבוקסיס, בואטנג, שאנדור
אוחנה, שאלוי
רוב ההרכב כולל את השחקנים עליהם גדלתי בתור ילד בסוף שנות ה-90, עם תוספות של כמה מהכוכבים מתקופת גאידמק (אלבארז, בואטנג). השחקן היחיד שלא ראיתי בעיניים הוא מלמליאן אבל אי אפשר לשים הרכב כל הזמנים של בית"ר בלעדיו.
ראויים לאיזכור: רונן חרזי- חלוץ אדיר, אהוד כחילה- שחקן נשמה, פישונט, אבירם ברוכיאן- בשיאו, לרואה- אומנם תקופה קצרה אבל היה אדיר, ז’אן טלסניקוב- אחלה גבר, אישטוון האמר, דריו פרננדז, גל אלברמן- היה פשוט אדיר בעונת הדאבל ובעונת האליפות שקדמה לה.
וכמובן עוד שחקנים גדולים שאני מקפח מתקופות מוקדמות יותר ופשוט לא ראיתי בעיניים.
בנוגע להרכב של בית"ר- נתתי את האתגר לעוד כמה חברים אוהדי בית"ר ומטורף בעיניי שכולם כמוך שמו את רואדה. הוא אשכרה היה טוב מבנאדו נניח?
גם יצחקי חסר לי, בעיניי שחקן ענק אבל מודה שאני צעיר מדי כנראה (27) ולא ממש זוכר את שאלוי וגם את אוחנה.
אלבארז ובואטנג- מסכים לחלוטין, מהזרים הגדולים שהיו כאן. גם פבריס פרננדס היה כשרון גדול אבל לא ראוי, לרואה לעומתו לדעתי באנקר על סמך יכולת.
נ.ב: בן כמה אתה ששמת את מלמיליאן או שלא נשמעת להוראות?
הוא היה אדיר, וגרם לבלמים בינוניים כמו דן מורי וטל כחילה להיראות כמו שחקני כדורגל. הייתי בהופעת הבכורה שלו מול מכבי פתח תקווה ב-2015, במשחק הראשון היה נראה כאילו נפלנו איתו, שיחק לאל ביטחון ועשה טעות שהובילה לגול, אבל זה מראה לבלמים לוקח יותר זמן להתאקלם מאשר חלוצים למשל.
אגב בנאדו- הוא נתן כמה עונות אדירות בבית"ר, היה מרשים יותר משמעון גרשון למשל שהיה החתמה הרבה יותר נוצצת בזמנו, התלבטתי בינו לבין רואדה, על טרטיאק אין שאלה מבחינתי.
יצחקי בהחלט היה מעולה, אבל הציג חוסר יציבות. מקרה קלאסי של שחקן מוכשר ודי עצלן שלא ניצל את כל הפוטנציאל שלו.
פבריס היה כישרון ענק אבל לא הראה כמעט כלום מזה בקדנציה שלו בקבוצה, אם אני לא טועה היא הסכתמה בבישול 1 ו-0 שערים. לרואה היה אדיר גם אם זה לתקופה קצרה מאוד, אם הייתי שם לב לחוקים הייתי מוציא את מלמליאן ושם אותו.
אז כן לא קראתי את ההוראות מתנצל
בן 30, לא ראיתי את מלמליאן על הדשא לצערי.
עכשיו תעשו את ההרכב של מכבי חיפה
ואז את ההרכב השני שלהם
ואז את השלישי
אלוהים ישמור זה נס שגדלתי כאדם שמסוגל לחייך
כמה נקודות:
- לרואה חייב להיות בכל הרכב של ביתר
- לדעתי פישונט ולא שאנדור, הוא שיגע את כל העיר (פעם הביאו אותו ועוד כמה לשחק איתנו בחוג כדורגל במתנס וכל הילדים נכנסו לטירוף חושים צהוב ומכוער)
- איציק זוהר יש לשקול
- מסכים לגמרי לגבי בנאדו, בכלל לא בלבל של גרשון
@KB9 הייתי משוכנע שתשים את חרזי…
בנאדו הבלם הכי גדול שראיתי כאן כולל כל הזרים
על 14 משחקים זה מוגזם להיכנס לנבחרת, אם מתעלמים מכך הוא החלוץ הטוב ביותר ששיחק אצלנו. התלבטתי על עדן, עונה לפני היציאה לצרפת הוא היה מדהים, אבל אני זוכר כל כך הרבה יותר עונות גרועות שלו אז הוא יחכה על הספסל.
איך שי אהרון לא בחר בעצמו?
שמות מרגשים
זה הפורמט. מי שחסר פה זה מישל דיין אבל הוא כביכול נבחר כמאמן
אחרי הפרישה שאלו את זנדברג מי הישראלי הכי טוב שהוא שיחק איתו (או משהו בסגנון) והוא ענה עידן טל. האמת שהזיכרון שלי הוא לא עד כדי כך אבל נראה שמאד מעריכים אותו בכדורגל הישראלי
מבחינת כישרון אני יכול להישבע שעוז צבאג זה ברמה של עטר, עובד, מסי, יצחקי, אלי בן רימוז׳ ורוני קלדרון
מסכים שעידן טל אנדרייטד, היה 50/50 קלאסי.
לדעתי שיאו במכבי חיפה ושם התחרות הכי קשה. הרכב ברמה של גמר ליגה אירופאית. רוב הסטארים הגדולים של הכדורגל הישראלי היו אצלם בשיאם. גם הזרים אדירים.
אוי
סאן מנחם בנאדו חרזי/פץ קייסי/מאבוקה
ז׳וטאוטס
רביבו ברקוביץ׳ קנדאורוב
יוסי
איגביני
זה הגיוני דבר כזה? השארתי מיליון שחקנים בחוץ כגון רוסו, קטן ועידן שום
בשנות התשעים היו זרים מטורפים בגלל כל הסיפור עם ברית המועצות. לביתר היה איזה גרשנייב אחד עם בעיטה אימתנית במיוחד
זה הגיוני דבר כזה? השארתי מיליון שחקנים בחוץ כגון רוסו, קטן ועידן שום
אני אוסיף את האווירון, עטר, פראליה, באדיר, בוקולי, רפאלוב, קולאוטי, דקל, כיאל, מסיללה
וגם בז’נצ’ק, מיכאלסקי, טוואטחה, זנדברג, ארבייטמן ואפילו ג’ון קולמה
את הספסל שלהם חיממו שחקנים כמו ברדה ומליקסון, וכמובן ערן לוי הגדול