השחקנים הטובים ביותר צריכים להיות בנבחרת וזהבי הוא אחד הטובים, זה מסכם את הכל בעיניי.
לא מאמין בהשפעה שלילית של הנוכחות שלו על שחקנים בחדר ההלבשה. לא זכורות לי תקריות בעייתיות איתו בהיבט החברתי, ונבחרת זה גם ככה לא חדר הלבשה שעובד כל יום ביחד. באים לשבוע פעם בכמה חודשים, משחקים קצת וחוזרים הבייתה.
אלה שאומרים שאין לו מקום בסגל מושפעים בצורה מוגזמת מהפרשה האחרונה - הוא נופה מהסגל, את סרט הקפטן איבד לעולם ואכל את החרא שלו מהתקשורת. או שהם סתם שונאים אותו כי עשה כאן מהליגה קירקס ומהסגנון שלו(מודה שאני קצת שונה מקרב אוהדי הפועל, בטח לא אוהב אותו אבל לא שוכח לו את גול האלוהים בטדי). ברור שהוא שווה מקום בסגל. הויכוח הבריא יותר הוא האם זהבי שווה מקום ב-11. אני מעדיף חלוץ כמוהו מאשר הסגנון של תומר חמד, שאולי פיזי יותר אבל נגד סקוטלנד ננסה לצאת למתפרצות אני מניח ובזה זהבי טוב יותר, הוא גם יודע למסור, תתפלאו. ואני לא חושב שחמד בכושר יותר טוב ממנו. כל החלטה תהיה טובה. במחשבה שנייה אגב אצילי קצת חסר בסגל, אבל ככה זה במכבי, חלק מהשחקנים משלמים מחיר על הרוטציות.
הם שונאי מכבי ת"א בעיקר (חוץ ממך 
), וזה לגיטימי אבל לא צריך להשפיע.
הטיעון הפופולרי השני הוא ששחקן כמו זהבי לא יכול לשבת על הספסל. וואלה, כבודו במקומו מונח אבל נראה לי מוגזם. זה לא בניון בשיאו שבא ללבאנט מצמרת הפרמייר ליג.
חמד קצת פצוע אגב. אם הוא כשיר גם אני פותח איתו ולו רק בגלל שפשוט הולך לו בטירוף בנבחרת. יש פה פוטנציאל מילאן בארוש / פודולסקי.
לגבי אצילי, ואפשר להוסיף גם את מליקסון ומיכה שזומן רק בגלל פציעה כנער פוסטר, אין מה לעשות איתם בתאכלס במערך הזה.
ובמעבר חד: אשדוד שוקלת להניף דגל לבן ולהודיע על ירידת ליגה יזומה
הערב ב-20:15 - ישראל נגד גוואטאמלה במשחק האחרון לפני סקוטלנד. הצפי בהתאחדות הוא ל-5000 עד 7000 אוהדים. תומר חמד לא כשיר במאת האחוזים ויישמר לקראת סקוטלנד. ערן זהבי ישחק במקומו לצד דאבור.
הרכב משוער : אריאל הרוש, אלי דסה, עומרי בן הרוש, שרן ייני, לואי טאהא, טאלב טוואטחה, בירם כיאל, ביברס נאתכו, דור פרץ, ערן זהבי ומונס דאבור.
אני לא משוכנע שמשחק האימון הזה הוא ההכנה הראויה והנכונה לקראת סקוטלנד, מבלי לזלזל כמובן. בכל-מקרה כמה דברים חשובים: ראשית - לנצח, ובלי לספוג, כי בגלאזגו יהיה קשה ויש ספק לגבי ההגנה. למען האמת ייני הוא שחקן ההגנה שנמצא בכושר באמת טוב ומניח את הדעת ואפשר לסמוך עליו. שנית - לראות אם יש לנו אופצייה ב’ למקרה והמגנים לא בשיאם, אני די סקפטי לגבי זה. מה הנבחרת מסוגלת לעשות. ודבר אחרון - ההתאמה של זהבי לנבחרת, איך הוא משחק ושיתוף הפעולה עם חבריו במטרה שיכבוש.
אני מניח שגואטמלה היא היריבה בגלל היחסים הטובים בין המדינות (העבירו את השגרירות לירושלים וכו’).
במשחקים כאלה ההתלבטות היא בין להמשיך ליצור חיבור בין השחקנים ותרגול השיטה, לרצון לראות שחקנים קצת אחרים. מניח שנתחיל בהרכב המשוער וכל השחקנים המרכזיים יוחלפו במחצית. לגבי אלטרנטיבות למגינים, טבעי שאין לנו כאלה. זה דיי מוזר שיש לנו שני מגינים ברמה כזאת מלכתחילה. בכל אופן אני לא מחזיק מבן ביטון. בשמאל מעניין לנסות את מיכה כמו במכבי אשתקד או את מנור סולומון.
אהבתי לראות את הברז לא מפסיק לטפטף מים מה שנקרא, ממש הצפה, הקהל לא נהנה הרבה זמן מישראל כובשת שביעיה, אבל במשחק נגד יריבה כזו שלשחקנים שלנו היה חצי דקה שלמה מה לעשות עם הכדור גם בתוך הרחבה - אי-אפשר לקחת מזה כלום וסקוטלנד זו אופרה אחרת לגמריי. ביבראס לא נכנס ככה לרחבה כשהוא ‘מעיף’ שני שחקני הגנה מאז הימים בנוער של הפועל שהוא היה מס’ 10 קלאסי, קצת היה חבל לי על חוסר המזל שלו שהצ’יפ פגע בקורה אבל זהבי היה צריך את הגול הזה יותר ממנו, וכל הכבוד לזהבי שבישל לטוואטחה והפגין משחק קבוצתי. אני מבסוט על דיא סבע והצמד אבל הוא לא רלוונטי לגלאזגו. כולם יודעים מה יהיה ההרכב. הבעייה הכי גדולה שלנו היא ההגנה, חוץ מייני אין בלם נורמלי. געגועים לדור הקודם…
20 שנה מאז אחד מרגעי הקסם של נבחרת ישראל - הופעת הבכורה של ילד הפלא העונה לשם יוסי בניון שעלה מהספסל במשחק ידידות נגד פורטוגל. לימים יוסי יהפוך לשיאן ההופעות בכל הזמנים והאיש היחיד עם מספר עגול ונפלא של מאה הופעות. לכבוד המאורע, ב-‘וואלה ספורט’ כתבו ודירגו את עשרת המשחקים הגדולים של יוסי בניון בנבחרת . החל מהמבצעים נגד קפריסין, דרך התשואות בבראגה ועד השיא מול סן מרינו ומופע הקסם מול שוויץ. את הכתבה המלאה תקראו בעצמכם, אני מציג את הבחירה:
כל אחד זוכר את הצמד המדהים נגד שוויץ וכמה התאכזבתי שלא ניצחנו אז את אותו משחק. בניון ערך את הבכורה בנבחרת כשהדור ההוא, הגדול בכדורגל הישראלי כנראה, עוד היה בשיאו - רביבו, ברקוביץ’, נמני, ועוד - ועדיין האפיל על כולם במספר ההופעות וגנב את ההצגה וזה אומר הכל. הקמפיין ב-2006 היה קמפיין של איש אחד בהתקפה עם כל הכבוד לקצת מצד נמני ועידן טל ובאדיר, ויסלח לי בלילי שעד עכשיו רץ ועבר את הקו. תודה שראיתי את בניון בשיאו, תודה.
התמזל מזלי להיות באותו משחק מול שוויץ. גדול שחקנינו בכל הזמנים בפער ניכר
גם אני הייתי באותו משחק. הייתה התרגשות גדולה מאד ביציע מהגולים של יוסי.
היה משחק אחד (לדעתי קפריסין?) שיוסי עלה מהספסל וכבש. בהילוך החוזר הראו את הספסל - לא אשכח את החיוך של אבוקסיס - התרגשות וסוג של הלם ביחד.
לטעמי שני דברים משנים את הצורה שבה מסתכלים על הקריירה של יוסי:
פאקינג שחקן הרכב בליברפול - כמה זה רחוק מהליגיונרים שיש לנו היום.
אין ספר שמבחינת יציבות לאורך הקריירה וההצלחה בקבוצות על, בניון השחקן הטוב ביותר שהיה לנו.
ועדיין, אני לא חושב שהוא גדול מברקוביץ’ או רביבו שממה שאני זוכר הבאז סביבם היה הרבה יותר גדול, גם בארץ וגם בחו"ל. ברקוביץ’ היה נחשב שחקן מיוחד גם בעיני הצופה האנגלי, אני לא חושב שבניון היה כזה.
ברקוביץ׳ היה לחלוטין גאון כדורגל. אני מסכים איתך ויש לי תחושה שמבחינת ׳את מי זוכרים יותר׳ - אז ברקוביץ׳ זכור יותר לקהל שלו. צופים באנגליה באו לראות את ברקוביץ׳ משחק, לא בטוח שאפשר להגיד אותו דבר על יוסי.
יכול להיות שהדבר המרגש ביותר בסרטון הזה זה בכלל הנער שחימצן את הקוצים שלו (0:19)?
לא לגמרי בטוח שזה נכון, שאני הייתי בליברפול אחרי נצחון על מנצ׳סטר באנפילד וכששמעו בבר שאני מישראל משהו כמו 300 איש התחילו לשיר איתי שירים על בניון ורוזנטל… היה ניכר בהם הגעגוע.
אגב התנהלה שם גם שיחה על זה שלמרות ה4-0 הרבה אנשים נותנים את הקרדיט על ההדחה של ריאל מדריד בשמינית לנגיחה של בניון
שניהם שיחקו בווסטהאם בין הגילאים 25-27. אני חושב שעד אז שניהם הגיעו לרמה דומה בקריירה, ואולי באמת יש יתרון קל לברקו בגלל ניצני הגאונות וההברקות שהיו באמת ברמה הגבוהה ביותר. אבל אחרי ווסטהאם ברקו התחיל לדעוך ויוסי עשה מה שעשה בליברפול ובצ’מפיונס ליג. זה הבדל גדול.
בכדורגל נטו מדובר בתקופות אחרות אז ההשוואה לא כל כך הוגנת, אבל ברקו היה שופך לאגר בדקה 60 ולא היה לו הרבה מעבר לפס. בניון היה דריבליסט משוגע בארץ, גולר, מוסר טוב ובתקופות מאוחרות גם עשה עבודת הגנה בניטזית לתפארת.
אצל אוהדי ווסטהאם מסתמנת נטייה לברקו:
http://hammerschat.com/viewtopic.php?t=7857
חימצון היה אז במודה…וכן לבושתי זה גילוי נאות
חוחובה מקורי בלבד, שלא ייגרם נזק לשיער חלילה מהמשחה הרדיוקאטיבית הזאת.
היום ב21:45 הנבחרת תבעט בדלי או תכניס אותנו לאופוריה. טאהה ייפתח בהגנה, זהבי בחוד. הווינריות שלו היא המפתח למשהו טוב הערב. אל-אל!
אני פסימי. יהיה קר, ביתי וקשוח. כמו כן המסורת הסקוטית בכל זאת מפוארת יותר.
המחמאה הכי גדולה לנבחרת הזו היא שהציבור שוב מחכה לראות אותה, מחכים אשכרה למשחק שלה, ולא בגלל שמגיע לארץ שם גדול כמו גארת’ בייל או יריבה אטרקטיבית כי זה לא המקרה, אלא נבחרת ישראל. אני מקווה שלא נפסיד, אבל שגם אם זה יקרה - שהנבחרת הזו תשחק בכבוד ולא ישחטו אותה למחרת בתקשורת. חשוב לא לספוג שער מהיר, אני מניח שהסקוטים מהירים וחזקים יותר ובמשחק מול מגרש מלא כמובן שזו אופרה אחרת והם לא יהיו חלשים כמו בארץ. הרוש-ייני-דאבור הם שחקני המפתח שלי, אפילו יותר מהמגנים. אני די מודאג מזה שאין לנו תוכנית ב’, מכירים רק את ה-5-3-2 ואין לנו אף שחקן ספסל שיכול לעשות משהו אחר, נניח מיכה שהוא לא באמת קיצוני קלאסי. אל-אל-ישראל!
קצת לגבי ההכנה ה-‘אורי-קופרית’ לקראת המשחק[הכתבה ב-'ידיעות אחרונות]:
התובנות שהסיק הצוות הזר והחדש של הנבחרת:
אין מספיק שחקני הגנה טובים , והיתרון של המגנים שלנו הוא בהתקפה. לכן נלך על ‘כמות’ ע"ח איכות במרכז ההגנה, ותרגול שיטת שלושת הבלמים.
לישראל תמיד הייתה נחיתות פיזית - צריך מסה במרכז השדה . ויש שינוי - דור פרץ בעיקר משחק קדימה יותר וגם כיאל לעתים לוחץ בעוד ביבראס שיודע למסור - יקבל כדור מהבלמים והוא לעתים הקשר האחורי.
מצב החלוצים טוב מאוד - שם נמצאים הליגיונרים הבכירים - דאבור, זהבי, חמד ועוד. בנקודה הזו צריך לציין שהרצוג משחק קבוע עם שני חלוצים בניגוד לעבר ויש ויתור על שחקני כנף. זה נכון, חוץ מאצילי וסולומון קשה לי לחשוב על אופציות טובות, עם כל הכבוד לחן עזרא. מנגד, לגבי החלוצים - אני לא זוכר שום בעייה של חלוצים מאז 2010 בערך, גם אם היום המצב טוב - יש חלוצים טובים וזה עוד בלי שכטר ועטר. תמיד היו את בן-שהר, שכטר ועטר שהיו טובים, חמד, אפילו בן-בסט הפגיז בקמפיין אחד, ברדה ועוד.
לגבי החלוצים, קופר מפרט, עם נתון מדאיג לגבי דאבור שלא הבקיע במשחק רשמי בקמפיין הזה. הסטט’ שלו בעייתית - מבין כל הנבחרות האירופאיות, בכל הדרגים, הוא זה שבעט הכי הרבה פעמים לשער בלי להבקיע(17). והערב ישראל זקוקה לו.
נאתכו עושה טוני קרוס.
זהבי כ"כ חלש… אני לא צופה בליגה הסינית אבל כנראה שמשחקים שם מחניים ולא כדורגל. הוא כבר שכח מה זה עימות פיזי ומשחק מהיר. עשה אתמול הכל לאט וצפוי וראו על הפנים שלו כמה הוא מופתע כשלוקחים לו את הכדור בכזו קלות.
לא היה צריך לחזור מהפרישה. שיתרכז בלעשות ג’ובות בסין.
הנבחרת פתחה טוב אבל נעלמה לחלוטין אחרי רבע שעה. בסוף היו כמה דקות טובות גם כן. חבל על ההחמצה ההיא של חמד לקראת הסיום, זה יכול היה להיות מרגש. אבל ישראל ו-ווינריות…
![[IMG]](https://totalfootball.co.il/uploads/default/original/2X/e/e5a7dff58a39e87efcbf972a161ebee3a6120e1a.jpeg)
