סלובודאן דראפיץ’ הגיע להפועל תל אביב - לקבוצה עם שם גדול אבל זה רק בלוף, עם סגל בינוני, ושהעתיד שלה לוט בערפל, הכל נכון. קצב צבירת הנקודות בינוני, אבל האמת שברמת הכדורגל אין שינוי, זה כמו עם קובי רפואה. אני שם בצד רגע אפילו את המשחק אתמול שבכל הרכב לא היינו מוציאים נקודה אפילו (למה הוא מכניס את הילדים בפיגור 4:1? איזה מן דבר זה. ולמה לא סתיו למקין בלם ויהב גורפינקל מגן?). הוא נראה מאוד מנותק לא רק בעמדת הריאיונות עם חצי חיוך ממזרי. לא חושב שיותר מפעם אחת - ראינו את ההרכב הכי חזק של הפועל תל אביב על הנייר. גם החילופים מתסכלים משחק אחר משחק גם אם ניב זריהן בפוקס עשה את ה-1:2 על בית"ר ירושלים (הישאם לאיוס אשכרה הוחלף במשחק האחרון). הפועל לא מתקדמת. היא משחקת חרא, היא עושה הגנה עוד יותר חרא וזו ההגנה הכי גרועה בתולדות המועדון לדעתי. שחקנים בלי לב ונשמה, בלי אגרסיביות, בלי מיקום, בלי מהירות, בלי איכות. אדי גוטליב אולי שווה קצת יותר מאיך שהוא נראה, אבל זהו.
-צריך לשחרר את כל הזרים בינואר לדעתי, לא חושב שזה מסובך למצוא משהו טוב מרומארטו. שוער חדש, קשר אחורי חדש, וגם על אנטואן קונטה הייתי מוותר.
-הניסנובים לדעתי יפתחו את הכיס רק אם נהיה עוד יותר קרובים לירידת ליגה אבל הפועל תל אביב הזו אסון. עאלק אתמול בספורט5: “התקדמות במגעים לרכישה”.
-סיבוב שלם עבר, מאזן 4-1-8, כנראה הסיבוב הכי גרוע יחד עם “חצי עונת הילדים” ב-2020/21 עד שבא החיזוק. לאיוס המצטיין, גוטליב החרפה.
תעזוב את הפועל, לסיים סיבוב ראשון עם 33/39 עם ליגת האלופות והעומס הלא אנושי שהיה בחודשיים האלה זה לא פחות ממדהים, נראה לי בחיפה עצמה לא חשבו שזה יהיה ככה.
-שחקן הסיבוב: רותם חטואל - המספרים, בטח ביחס לדקות המשחק, שמחת החיים, הוא שם גם נגד הגדולות| במקום השני: עומר אצילי
-אכזבת הסיבוב: אדי גוטליב - לא כי הוא בלם גדול, אלא מאמץ, אפס מנהיגות, והוא בדרך כלל פחות גרוע.
-הקבוצה המצטיינת: מכבי חיפה - בתוך כל הטירוף והעומס של ליגת האלופות - ניצחה את שתי הגדולות ומוליכה את הטבלה בארבע נקודות הפרש.
-הקבוצה מאכזבת: הפועל תל אביב- אפשר לומר שהכתובת הייתה על הקיר ועדיין לא ציפיתי לכל כך הרבה ייאוש, ספיגות וכן הלאה| במקום השני: מכבי נתניה ובית"ר ירושלים.
-התגלית: הישאם לאיוס - אני “אשם” שלא הכרתי אותו מהליגה הלאומית. שחקן עם דריבל פנטסטי, אוהב לקחת על עצמו, לא מפחד. כמובן שאם היה משחרר כדור בזמן הוא היה כבר במקום אחר ולדעתי…אין מצב שהוא נשאר כאן יותר מעד סוף העונה| במקום השני: גיא בדש שמנהל את משחק ההתקפה של הפועל ירושלים.
-השער: דין דוד נגד מכבי תל אביב בסמי עופר - אולי לא באמת היפה מכולם אבל גודל המעמד, הסיפור מסביב - היה במשבר קודם לכן, ונדיר לראות גולים כאלה.
-המאמן הכושל: קרב צמוד בין ניר קליניגר שקיבל כל מה שרצה בקיץ ואת ההמשך אתם יודעים, לבין מנחם קורצקי| במקום השני: יוסי אבוקסיס.
-המאמן המצטיין: מתבקש לבחור בברק בכר, אני אלך על זיו אריה שהצעיד את הפועל ירושלים לסיבוב יוצא דופן.
-משחק הסיבוב: ה-3:3 בין סקציה נס ציונה לבני ריינה, אף אחד לא ציפה לזה.
-הביזיון: זריקת הכדורים בדרבי, עיכוב המשחק וגם העונש הקבוצתי הכולל שבתי הדין עדיין לא מצאו לו תחליף ב-2022.
-שחקן הסיבוב: אצילי, המספרים שלו מדברים בעד עצמם
-אכזבת הסיבוב: ערן, קל
-הקבוצה מאכזבת: נתניה. יחס סגל-ביצועים עגום
-התגלית: לבדש קשה לי לקרוא תגלית, זה יותר פריצה. אבל פריצה זה קודם כל חטואל. אגב, דור, אם לאיוס רוצה להיות שם אז שיתחיל להיות מעורב בשערים
-השער: מסכים, דין דוד
-המאמן הכושל: מסכים קלינגר וקורצקי, אבל קלינגר לוקח. הסגל שלו הרבה יותר טוב
-המאמן המצטיין: בכר מסיים סיבוב קרוב למושלם תוך כדי הקמפיין. מטורף
-הביזיון: שעות משחקים ואלימות
-נבחרת הסיבוב : דניאל פרץ| סונגרן/יאו גולדברג ויטור סבוריט| לביא (אם אירופה אז מוחמד) בדש (בסדר, קצת הגזמתי) שרי| אצילי חטואל שאפי (כוכב כדורגל)
שחקנים שיכולים בכיף להיכנס לנבחרת העונה: לוקאסן, דילן, גלוך (לא היה יציב מספיק), יובאנוביץ’ וכו’
לגבי הפועל תל אביב: סגל בינוני עם ציפיות לא ריאליות שרק מכבידות. יש מספיק דוגמאות לטעויות שנעשו בקיץ. זו כבר עונה שלישית או רביעית שהניגון חוזר על עצמו. הטוב: חוסר ההשקעה של הניסנובים הוא אינדיקציה לכך שקבוצה מייצרת הכנסות לא מעטות. עם השקעה של כעשרה מיליון שקל בשנה אפשר להביא 2-3 שחקנים ברמה גבוהה, שיחזירו את ההשקעה או קרוב לכך בכרטיסים ומנויים. כמה שנים כאלה, בטח אם משחקים באירופה מידי פעם, ברות השגה.
הפועל תל אביב נמצאת במצב טוב יותר מפעם כמועדון. כקבוצה, עקב ניהול לא טוב לפחות עד השנה, זה לא בא לידי ביטוי. לדעתי יש מקום לאופטימיות כי צריך רק לעבוד נכון, הפוטנציאל קיים ולכן גם הסיכוי שיבוא בעלים לגיטימי
תשמע הוא בישל ארבעה שערים, נכון שזה לא מזהיר, אבל הוא יצר עוד מצבי הבקעה והוא משחק בקבוצה שהיא די אנטי כדורגל. אלן אוז’בולט היה טוב באמת אולי רק בשני משחקים בסיבוב הזה. אני חושב שהפוטנציאל עצום וגם סלובואן דראפיץ’ לא ממש עזר לו - הוציא אותו נגד בית"ר ירושלים משום מה ושם אותו באמצע נגד הפועל קריית שמונה או במשחק אחר וברור שהכוח שלו הוא בכנף. את רותם חטואל בחרתי כשחקן הסיבוב, הוא קיבל פרס יותר שווה. כמו הבלון ד’אור מול הפרס על שם לב יאשין.
אני חושב שבעלים בקבוצה כמו הפועל תל אביב חייב להשקיע משהו מהכיס. לא צריך להיות יעקב שחר, מיטש ואפילו לא אלונה ברקת. והקיץ ראית שעשו 9,000 מנויים וזה הזוי ביחס למצב, מכרו שחקנים בהרבה כסף ועדיין הביאו שחקנים חלשים מאוד. הדוגמא הגדולה לניסיון לחסוך היא עמדת השוער. עוד דוגמאות על קצה המזלג: סינטיהו סלליך שמרוויח שכר עצום כשדווקא בעמדה שלו יש שחקנים טובים מהנוער, כל מיני דוסו למיניהם…אנטואן קונטה…
חבר שאל אותי כמה דקות לפתיחת המשחק הפועל באר שבע - הפועל תל אביב - “אחי, אתה במגרש?” ואמרתי לו - לא, מזל שלא. חזרתי הביתה בדקה ה-18 והיה כבר 2:0 ואמרתי לעצמי שזה גרוע משחשבתי. ואז…זה הגיע. ההפסד הכי גבוה של הפועל תל אביב איי פעם הוא 5:0, כולם יודעים נגד איזו קבוצה וכמה פעמים. כבר אחרי חודש אמרתי שהפועל מועמדת ברורה לירידה, הקבוצה הכי גרועה בליגה והכי גרועה שראיתי ב-22 שנותיי כאוהד. ואי אפשר לבוא ולהאשים עכשיו שזה הרכב של ילדים או את השוער שחילק את המתנה הקבועה שלו. סלובו חייב ללכת, אמרתי מראש שפיטורי קובי רפואה הם שטות, שייגאל אותנו מייסורינו. רק עם נס לא נרד ליגה ותודה להנהלה על הקסמים בשנת המאה של המועדון. כל כך קל להבקיע נגדנו. אין שכל, אין יכולת, אין לב ונשמה. קצת עצוב…
אני אוהב אותך רומנו, אבל זאת לא צורה. אם באת למשחק, תשאר. גם כשחרא, תשאר. בשביל זה אתה אוהד כדורגל, זה למה אתה אוהד. כמו שהיית בלה דסימה עד הסוף, תשאר גם כשהקבוצה שלך מפסידה 6-0 ונראת חרא.
בטוב, ברע, בחולי ואצלי עד שארגנטינה לוקחת גביע עולם וכלום לא מעניין אותי כמו בעבר.
ב-2016/17 הפועל תל אביב ירדה ליגה והטלפון שלי נהרס, אחרי יומיים הוא חזר ואני יכול להגיד שבכיתי בלי סוף כמו האוהד האדום שהיה בשער של ‘ידיעות אחרונות’ אז וקיבלתי יותר הודעות 'משתתף בצערך (חס וחלילה) מאשר מזל-טובים ביום הולדת. אנשים מכל החיים עד גיל 25 כתבו לי - חברי ילדות, אנשים שסתם יש לך בפייסבוק כי הכרת אותם בקורס בצבא, בנות מהמכללה למנהל וכן הלאה. לקחתי את זה ללב יותר מכולם, זה פחות משנה כמה אתה במגרש שם או לא.
לא הייתי בטוטו טרנר כמובן. כאוהד בשני הדרבים הארורים בהם ספגנו חמישייה - לא הצלחתי להשיג כרטיס בלאן וזה נגזל ממני. יצאתי פעם אחת בחיי לפני הזמן אני חושב.
סלובודאן דראפיץ’ ועומר בוקסנבוים התפטרו מהפועל תל אביב , המנהל המקצועי שבנה את הקבוצה (הכושלת) יחד עם הניסנובים בקיץ והמאמן שמונה אחרי פיטוריו של קובי רפואה - הולכים הביתה.
אני ער לגמרי לכך שהניסנובים הם הבעייה הגדולה של המועדון מאז 2017. ברור שלא נצמיח פה שורש חדש. ועדיין, לא יכול להיות שחושבים בכלל על להמשיך עם מאמן אחרי משחק כזה. ההפסד הכי גדול בתולדות המועדון. לא חטפנו שישייה מפריז סן ז’רמן. אני מת לראות מי ייקח את הקבוצה המתה הזו (סלובו שחשבתי שהוא מאמן אגב - לא קידם אותנו מטר והוא אמר שהבטיחו לו רכש בינואר), קובי רפואה כבר תפוס וניר קלינגר - סתם. ובעיקר מעוניין לשמוע את הבחירות של בוקסנבוים - השוער סטפן מרינוביץ’, אנטואן קונטה, רומארטו וכן הלאה. בשחקן אחד הם לא פגעו פרט להישאם לאיוס, אחד.
ומקרים של שחקן צעיר שמגיע בינואר ונכשל?
אני חושב שבאופן כללי זה פחות שכיח ששחקן שהוא לא פלסטר עובר בינואר, אז באופן טבעי יש פחות מקרי הצלחה ופחות מקרי כישלון, אבל אינטואיטיבית אני לא בטוח שהפרופורציה הרגילה של כמות ההצלחות (הקטנה) משתנה.
עם הבנה של כל הצדדים שלוקח זמן להתאקלם למקום חדש, מעבר בינואר יכול להיות דווקא הזדמנות להיכנס בנחת לקבוצה החדשה, להבין מה מי מו עכשיו, ובקיץ בקדם עונה כבר להרגיש בבית. במועדון שמתמחה בפיתוח צעירים ונמצא רמה מעל הליגה שלו (9 אליפויות רצופות וה-10 בדרך) זה נשמע לי תסריט סביר. אני לא מכיר את זלצבורג אבל נדמה לי שקופר אמר משהו שגלוך מגיע לעמדה של הכוכב שלהם שיעזוב בקיץ, אז גם פה - יכול להיות לא רע חצי שנה להתאקלם כשהוא עוד נמצא, ואז בקיץ לקבל את המושכות לעמדה.
אולי ההצלחה לא תהיה מיידית, אך כמו שאנדר אמר עד עונה הבאה יהיה לו יותר זמן להתרגל לקבוצה וככה להגיע מוכן יותר לעונה הבאה.
בנוסף הוא יתאמן במשך חצי עונה ברמה גבוהה הרבה יותר בקבוצה עם מתקנים טובים הרבה יותר.
רק טוב יכול לצאת לו ממעבר מוקדם בעיניי
