אף אחד לא ממש עשה את זה אז אני אדרג את המשחקים הכי גדולים בקריירה של דרור קשטן - בדגש על הפועל תל אביב:
1.הניצחון על מילאן בניקוסיה ברבע הגמר 2002.
2.הניצחון על פארמה בטארדיני בשמינית הגמר
3.הניצחון על לוקומוטיב מוסקבה במינוס עשר מעלות.
4.הניצחון 0:2 על צ’לסי בבלומפילד עם שמעון גרשון ובעיקר השער השני של סרג’י קלצ’נקו.
5.התיקו 1:1 נגד צ’לסי בסטמפורד ברידג’ כשהיא בהרכב מלא ומשחק חייו של שביט אלימלך.
6.הניצחון בדרבי 1:3 על מכבי תל אביב ב-2003 - כל גול בצבע, אמא’לה.
7.ה-1:4 על בית"ר ירושלים בישורת האחרונה של 2003, עם 0:6 היינו עולים למקום הראשון.
8.גמר הגביע 1999-00, אמנם משחק שלא אפיין את הפועל שלו, אבל הדרמה, השלמת הדאבל…
9.ניצחון 1:4 על בית"ר ירושלים בעונת 1999/00, הפועל הראתה לאן פניה באותה העונה.
10.-הניצחון 0:3 על מכבי חיפה שבוע לאחר הניצחון בדרבי, תמיד התקשינו מולם. אלרואי כהן, עומר דמארי וטוטו תמוז
-נותרו בחוץ: גמר הגביע נגד בני יהודה ב-2006 ומתנת הפרידה| תיקו 3:3 די יוקרתי עם פ.ס.וו איינדהובן בליגה האירופית ב-2012| ה-0:4 על בני יהודה ב-2005-06 כי שם גילי ורמוט התחיל לפרוח עם שער בלתי נשכח| ה-1:4 על בית"ר ירושלים עם השלושער של אוגבונה ב-2004| הניצחון על מכבי חיפה במחזור ה-35 ב-2000-01 שעיכב להם את האליפות
לקשטן היה מעמד על בכדורגל הישראלי, בערך כמו שלבכר יש היום. זה לא היה עידן של טקטיקה מאד מסובכת, אבל הוא כן הצליח לדרוש ולקבל הרבה מהשחקנים שלו. בהפועל תל אביב הוא היה האיש החזק במועדון, סוג של מנג’ר ומאמן ביחד. אחלה קשטן, תודה על תרומתך לכדורגל הישראלי.
טוב לקח לי קצת יותר מדי זמן להתייחס לזה אבל מרגיש חייב. אין אוהד כדורגל אחד בארץ, פרט אולי לגרעין הקשה של מכבי תל אביב - שלא התבאס ממה שקרה עם צ’רון שרי. כי גם אם זו פרידה קצרה - זה בנסיבות לא צודקות, בעיות משפחתיות לא נעימות. כי זו לא רק אבידה מקצועית מטורפת אלא גם פשוט הדמות של מכבי חיפה הווינרית, הפנים שלה, לפני ברק בכר אפילו. שחקן שמזכיר לנו את הליגה של שנות ה-90 ושנות ה-2000, כזה שרק בנס אפשר להביא לכדורגל שלנו. ראיתי את הדירוגים השונים של הזרים הכי גדולים בתולדות מכבי חיפה, ג’ובאני רוסו היה גבוה מבחינתי תמיד למרות שחיפה לא הביאו אותו, איגביני יעקובו בוודאי, אני לא חושב שאם נביט על הקריירה בירוק בלבד - מישהו לוקח לצ’רון את הכתר.
אני זוכר אותו עם כדורגל של חייזר בהופעת בכורה נגד הפועל רעננה נדמה לי, עוד הוצב בכנף, כל כדור לרחבה היה ברמה של דיוויד בקהאם. זה לקח זמן אבל הוא הרים מועדון, ישראלי, מישהו משלנו. הוא היה בטירוף במשחקים נגד מכבי תל אביב, שער נגד פריז סן ז’רמן. טוב שהוא עבר הסבה נכונה למרכז השדה. היכולות הפיזיות שלו ביחס לגילו היו מדהימות והוא גם מהבועטים הכי טובים שראיתי פה בכדורגל. שחקן שאוהב לכדרר מצד אחד אבל לא מחכה הרבה, מטר-שניים פנויים, הבלם נרדם והוא ‘יורה’. גם שיר השחקן שלו מדהים. ברור לכם למה אני בצד הירוק במשוואה אבל יאללה, בריאות לבן המקסים ותחזור במאי להניף פה את הצלחת. יש אחד עם רגל שמאל, הולנדי…
במועדון נורמלי זה היה קורה כשיש עוד סיכוי לפלייאוף עליון ואולי לחלטר בגביע אבל בשעה טובה ומוצלחת: בורחה לאמה פוטר ולא פחות מרגש: סלים טועמה יהיה המאמן בינתיים - וכבר הצעתי לשתי אוהדות הפועל לצאת לשתות משהו.
*סלים טועמה הוא איש מקצוע, הוא דמות שהיא ה-DNA של הפועל תל אביב, אין כבר מה להפסיד, ברור שהקהל ייתן לו גב עד סיום העונה.
*השינויים הגדולים בהרכב ייעצרו אני מניח, גם כי קצב המשחקים עוד מעט יורד. הקבוצה הזו צריכה יציבות, שחקנים לא ירשמו לעצמם ככה.
*אני נזכר במה שקרה לפני כמה שנים ו-וואליד באדיר היה עם מאזן טוב, אולי הכי טוב מאז רן בן שמעון - כמאמן זמני, זה מה שאני מצפה.
*גם אם יהב גורפינקל יילך אני לא אתבאס, לגבי אלן אוז’בולט זה חבל מאוד שאנחנו דוחפים חלוץ אמיתי בכוח החוצה.
לדעתי יש בעיה עצומה עם מאוויס צ’יבוטה שזורק זין, גם הישאם לאיוס. עומרי אלטמן צריך לשחק כחלוץ כי אין ברירה, אולי צ’יבוטה בגלל המהירות. דן איינבינדר, אל ים קנצפולסקי - עד שחוסה רודריגס חוזר, ורוחנא. בלי מערך של שלושה בלמים, אנחנו צריכים להתחיל ליזום. סלים טועמה סלים, אנחנו אותך אוהבים
כמה טובה הייתה ההגנה של מכבי חיפה? ערן זהבי עם 4 נגיעות בכדור ברחבה, זהו, אף אחת מהן היא לא איום על השער. זהבי לא החמיץ אלא לא הצליח לקבל את הכדור.
שלושה משחקים בין הקבוצות תוך פחות מחודש, מכבי ת"א לא כבשה אפילו שער אחד.
אורי קופר
אחלה מסאיי דגו שמעו
אני לא באמת יודע כמה מקרי מה שהולך שם וכמה הוא באמת עושה משהו איכותי ברמת האימון, אבל לעמוד בכאלה לחצים כמו שיש עליו, לקחו לו חצי קבוצה ולקח לו זמן אבל העמיד קבוצה טובה
זה מדהים, הוא איש חזק
החזרה של יוסי אבוקסיס מרגשת אותי מאוד מכל כך הרבה סיבות. קודם כל לפני קצת יותר משבוע אף אחד לא היה מעלה על דעתו, חשבתי שיביאו מאמן סביר וזהו. אני חטפתי התקף נוסטלגיה מטורף ואפשר להבין את זה - על הפועל תל אביב של דרור קשטן, הקבוצה שגדלתי עליה ואהבתי אותה יותר מדאבל של אלי גוטמן. ויוסי היה דמות כל כך חשובה אז גם אם לא היה חלק מהדאבל. הוא היה חלק מרבע גמר גביע אופ"א, התמונה שלו שולף את השחקנים שחוגגים עם שמעון גרשון כדי לעשות עוד גול, ההצלחות, הטירוף בדרבי, הפועל שהייתה לה אישיות ואחר כך כעוזר מאמן תחילה של אלי גוטמן בקבוצת תחתית איומה ועד החגיגות בדאבל בטדי. ובנוסף לכך הוא מאמן כדורגל נורמלי. אולי הוא בכיין, אולי הוא ברח מבית"ר ירושלים, אולי יש לו חברים בתקשורת. אולי הוא לא יעמוד בהבטחה כבר. ואולי הוא גם בטעות יעשה פלייאוף עליון. יוסי אדום מבחינתי.
בנו פה קבוצה עם חלק התקפי לא רע, כמובן שהיו טעויות, ומה שהיה חסר זו קצת קשיחות הגנתית. אז נכון שבית"ר ירושלים ספגה אינסוף שערים אבל לנו יש שחקנים קצת יותר טובים מאדי גוטליב ובן ביטון לדעתי.
אני לא אקח חלק במשפטי ההילולה להנהלה הנוכחית שלנו אבל כן הקהל יחבק אותו ולא כיף לעבוד אצל ברק אברמוב לדעתי. לקהל של הפועל תהיה סבלנות עצומה כלפיו.
לגבי הסגל: אני חושב שחוסה רודריגס ממש רוצה לעזוב ואין ברירה. כבר הרבה זמן שהוא איננו - שיהיה. תודה על מסע ההסברה לישראל. לגבי אלן אוז’בולט, זה נראה כמו שחן סול נעלב, משחקי אגו מטומטמים, אפשר לחשוב כמה נרוויח עליו ואין חלוץ בסגל. שעומרי אלטמן יחלים כבר ויפתח וזהו. לא מתבאס יותר מדי כי לא נקשר לשחקנים
שאלה הוא אימן ושיחק כל כך הרבה פעמים בהפועל וביתר ירושליפ (וכמעט במכבי ת"א) איך אפשר להתיחס לכזה אישיות בתור סמל… שגרשון עבר לביתר עד היום נראה לי לא סלחתם לו.
אבוקסיס הוא מגדולי הטפלונים של הכדורגל הישראלי שאני מכיר… שום דבר לא נדבק בו.
מצטרף למשה, לא יודע למה יש ציפיות מבנאדם שלא עוזב יפה בשום מקום.
לקהל של הפועל ת"א לא יכולה להיות סבלנות כי הציפיות שלו מהקבוצה לא מתיישרות עם המציאות התקציבית שהמועדון נמצא בה. מה שיכול לקרות בהפועל תחת הבעלים הנוכחי זו בניה איטית שתביא למיצוי הפוטנציאל הכלכלי העצום של המועדון הזה ושל מחלקת הנוער הטובה שלו. אבל זה יקח זמן וגם אז לא צפוי להביא את הפועל תל אביב להתחרות על תארים כל כך מהר.
קח את נתניה כמקרה מבחן - מועדון שמנוהל יפה, עם מחלקת נוער ובעלים (ועירייה…) שמביא כסף. עדיין, ולמרות שלא נשארו לו הרבה אוהדים שאשכרה חוו את ימי התהילה - לא קל להם להכיל את תקרת הזכוכית הזו. על אחת כמה וכמה הפועל תל אביב עם שתי אליפויות, שני קמפיינים אירופאים ו-17 גביעים בשנות ה-2000.
זו הפועל תל אביב הכי חלשה שאני זוכר, אני בטוח שנרד ליגה. מקבלים גול והמשחק נגמר. אופי לא קיים. בחיים לא היה כל כך קל נגדנו. בעונות קודמות היה חסר שחקן עם היכולת של הישאם לאיוס לייצר משהו מכלום - תיאורטית, אבל הפועל פרימדונות. גם הוא, גם מאוויס צ’יבוטה, גם עומרי אלטמן. יוסי אבוקסיס מאכזב - הוא כנראה לא באמת הבין למה הוא נכנס - וגם לא מעט על השחקנים. בריאו פאסי לא שחקן כדורגל, אל ים רחוק מהעילוי שחושבים שהוא. הסגל לא בנוי למאבקי תחתית אבל לא ציפיתי שהמצב יהיה כזה-כזה גרוע. אני באמת מיואש
בתר כפי ששיחקה אתמול תישאר.
סביר שפתח תקווה תרד, לצערי (אחלה מועדון עם קהל). כמו שזה נראה החלשה אחריה היא אשדוד, בטח כל עוד חמודי כנעאן לא מוביל אותה לשום מקום. חדרה ובתר הרבה יותר חזקות. זה משאיר את הפועל תל אביב שכרגע נראית נורא אבל הסגל שלה במובהק חזק יותר ויש לה יותר נקודות. הבעיה שלה זה המגמה, הקארמה.
לדעתי השחרור של חוסה רודריגז זה מכה רצינית (עוד מאז הפציעה)
אחד הנצחונות הגדולים של ישראליות באירופה. להגיע לפיראוס משחק ראשון בשמינית גמר מפעל אירופאי (באמת שלא משנה איזה) בידיעה שאין משמעות לשערי חוץ ואין לך משחק ביתי בגומלין זה לא פחות ממדהים.
כל כך חבל שמכבי לא תזכה לשחק מול הקהל הביתי שלה ולחוות חגיגה אמיתית של אושר עם הקהל שלה.
אמרתי שאני לא אכתוב כי אין טעם אבל צריך לפרוק. שלוש נקודות כי כבר שכחתי איך זה לחגוג גול בבלומפילד שלא נדבר על שלוש נקודות:
1.אין לי אומץ להסתכל על הטבלה, אנחנו הכי גרועים בליגה. ופגשנו את כל קבוצות התחתית ואין כלום…ושבוע הבא סמי עופר יהיה כואב.
2.אולי הבאנו קארמה רעה עם כל הדרך בה החתמנו את יוסי אבוקסיס שמאכזב מאוד. וגם לו אין תירוצים.
3.אני מתחיל כבר להתכונן לליגה הלאומית ושמח שאני מצליח לעודד מדי פעם ואיך שמגיעה שריקת הסיום זה נעלם.
הפועל תל אביב עמדה כל כך גרוע על המגרש בהתחלה ועד הסוף, אפילו תיקו לא הגיע לנו. כבר שכחתי שזובאס הדף פנדל מרוב שהפועל ירושלים שהם גם גרועים אבל פחות - הגיעו לכל כך הרבה מצבים של גול. שיהיה בריא יוסי שפתח עם מערך של בונקר ובהמשך אין לנו שום כוח באמצע. אל ים מאבד כדורים כל הזמן, דן איינבינדר גרם לפנדל, מסכן כמה הוא חלש. סדרת החינוך להישאם לאיוס לא יודע אם עבדה. הוא מעצבן והוא בלוף אבל בלעדיו אין כלום. גם אלן אוז’בולט חלש מאוד ועומרי אלטמן מרוויח כדורים עם הבטן ולא עם הגב. אלירן רוחנא וטוריאל שחקני ההתקפה הכי סבירים שלנו כרגע.