כל מה שאמרת הוא נכון, יוסי אבוקסיס הרבה פעמים עם “אני הולך” גם ככה עזב את בית"ר שנה אחרי סיפור המכירת כליה, עזב את הפועל ת"א למ.ס אשדוד בקיץ 2003 וכדומה. אין בעיה עם שמחה לאיד והוא הביא את זה על עצמו. רק אומר שיש שמה מאחורי החרא הזה שנקרא הפועל תל אביב - גם אוהדים שקצת כואב להם. שהם כבר עשור אוכלים חרא. אני לא מדבר על עונות גרועות אלה על ירידת ליגה, פירוק, החלפת בעלים כל הזמן, השפלות בדרבי. מעניין אם ספרא היקר עשה אחורה פנה. ב-2017 עוד ירדנו ליגה ‘בכבוד’. באמת שאלות קשות מה אני אמור לעשות עם עצמי אחרי משחק כזה.
אני יצאתי הביתה ב-0:3 ואמרתי לאנשים שאני לא מכיר שם: “תישארו, איזה גברים אתם”, אתם תראו את הרביעי והחמישי (לא באמת האמנתי) ותמחאו להם כפיים אחר כך ותשירו להם במשחק הבא. לא מגיע להם
חן סול פיטר את יוסי אבוקסיס והתפטר לאחר מכן בעצמו. שני הפושעים של עונת 2023/24. סלים טועמה יעמוד באופן זמני על הקווים עד תום העונה (הוא היה זה שהשיג את הניצחון האחרון שלנו - 1:3 על מ.ס אשדוד) אבל בכל מקרה להפועל תל אביב אין סיכוי לשרוד.
אני אפילו לא יכול להעלות חיוך בלי קשר לעבר של יוסי כאן. המצב כל כך קשה. סול היה צריך ללכת כבר בחודש ינואר. הוא בנה קבוצה לא טובה בקיץ כשעוד היה זמן ושקט לעשות את זה - עם קשר אחד נורמלי בסגל, בלי חלוץ ‘9’ אמיתי, סכומים גבוהים על בינוניים כמו עומרי אלטמן ומאוויס צ’יבוטה. בינואר רק נחלשנו בלי קשר לזה שאולי את חוסה רודריגס לא היה אפשר להשאיר. הוציאו לאלן אוז’בולט את החשק לחיות. זה כמו שיקחו אותי - מאמן כושר ואחד שעובד עם ילדים - להיות אחראי בהייטק במשרה ממש-ממש בכירה, אין כאן כמו ברמזור לעשות “פורוורד שרגא”. גם אם נינצל ויהיה נס את ה-5:1 הזה אתמול לא נשכח הרבה זמן, אחד הימים הקשים בתולדות הפועל תל אביב. על יוסי אבוקסיס אני לא רוצה לדבר בכלל.
באופן ככלי כאוהד בית"ר (בארון), למרות ‘אי החיבה’ להפועל תל אביב, הייתי רוצה שבית"ר תשחק ספורטיבי ולא תייחס חשיבות לאפשרות שתיקו/הפסד שלה יכול להוריד את היריבה השנואה ליגה.
עד השבוע.
מילא הבקשה להחליף את חכמון בVAR, עוד מובנת אבל הרמיזות המגעילות מכל כיוון על משחק השרוכים 2 שבדרך, גורמות לי לרצות מאוד שבית"ר יעלו עם הנוער ויובסו כדי שלהפועל יהיה חומר לבכיינות ל25 שנים הבאות.
גועל נפש של מועדון (יסלח לי דור והאחרים כאן שאוהדים אותם, אם יש כאלה)
אני זוכר גם ששחקן של בית שאן השווה לקראת סוף המשחק בשער יפהפה מחוץ לרחבה, למיטב זכרוני השער הראשון בבוגרים, וכול החברים לקבוצה עושים לו תנועות של מה עשית במקום לברך.
ולגבי יורם ארבל אני מסכים אבל צריך לומר שהפרשן שלו במשחק (אבי כהן ז"ל) קלט את זה שבית שאן מחפשת להפסיד, שזה אמיץ בפני עצמו בזמן אמת
לא הייתי אוהד הפועל תל אביב ביום של משחק השרוכים, אני צעיר מדי בשביל זה ואולי טוב שכך. אני חושב שבכל מקרה המעגל הזה נסגר עם הגביע כעבור שנה וגם שיר הגביע הגדול של סוקולובסקי, הדאבל שנה לאחר מכן ואפילו ב-15 במאי 2010 - אוטוטו 14 שנה ליום הכי מרגש שלי כאוהד הפועל כי הייתי במשחק.
אני זוכר את בית"ר ירושלים נלחמת כמו אריות במשחק נגד מכבי חיפה באותה עונת הדאבל כשרק דקל קינן כבש בדקה ה-87 או משהו כזה [מחזור לסיום]. אני לא מצפה מהם לטובות אבל ברור שלהפועל קל לדבר ולהעלות קונספירציות. כאילו בואו…הכל הפוך אצלנו, התבזינו בענק במשחק הכי חשוב של העונה, ניצחנו פעם אחת בסיבוב שלם או משהו כזה ושברנו כל שיא שלילי גם של הקבוצות הכי חלשות שירדו כאן ליגה, אין לנו כלום חוץ מהקהל. אין לנו זכות לדרוש דבר. אהה, כן, אנחנו גם לא מסוגלים לנצח אף קבוצה עד סוף העונה.
לא באמת ראיתי את המשחק בלייב ואני לא מזוכיסט עד כדי כך, אבל אני חושב שרוב שחקני בית שאן קיבלנו ביקורת בינונית במקרה הטוב. האשם היחיד הוא איתן טייב שקשר את השרוכים בגול. הוא גם החמיץ פנדל ובעט לעננים, זה כאילו יכול לקרות כמובן אבל הוא היה פנדליסט מבריק ובכלל בלם מחונן שכובש הרבה מאוד שערים. המשטרה לא ממש עשתה את עבודתה וזה היה משחק לא ספורטיבי אבל בית"ר ירושלים עצמה כמועדון לא אשמה בכלום [מי שלא ‘מודה’ שהיה שם משהו כשר אבל מסריח הוא קצת עוצם עיניים אבל זה בסדר].
יורם ארבל אגב תמיד אומר שהוא מצר על כך שלא הבחין שמשהו לא בסדר במשחק הזה, הוא סיפר על כך שמבחינתו הוא סגר מעגל עם הפועל תל אביב והתנקה\סלחו לו רק במסע האירופי ב-2002 כששידר את הפועל מנצחת 0:1 את לוקומוטיב מוסקבה בכפור של רוסיה עם השער של מילאן אוסטרץ.
אני ראיתי את המשחק בטלויזיה, ברגע שבית שאן הבטיחה את ההשארות שלה, היה ברור מה שתי הקבוצות רוצות. וזה שבית שאן תפסיד. אין פה על מה להתוכח. לא חקרו את זה מעולם אז אין לי מושג מה המניע.
אלישע לוי עשה חילוף התקפי וניסה להמריץ אותם השוער שעצר המון וחזן _(הצעיר שכבש) שלא קראו את התדריכים לפני המשחק…
אני יכול להניח שהשנאה להפועל ת"א (שעד היום אבל אז זה היה במיוחד) שראו בה סמל של השמאל וההסתדרות. אף אחד בבית שאן לא הזיל דמעה.
מצד שני שחקני בית שאן טוענים שהם פחדו מהקהל שזה גם טענה הגיונית. לא נדע לעולם, כי למישהו היה אינטרס ברור לא לחקור את זה.
יחד עם זאת, אני לא היה צבוע, אם זה ריאל מדריד אני גם הייתי מעודד את הקבוצה שלי להפסיד 2
התכוונת אלישע לוי אני מניח. מעבר לזה שלאיתן טייב הקריירה נגמרה אז “הג’וק” הזה דבק בו ואוהדי הפועל תל אביב - לטעמי לא בצדק - לא סלחו לו. הוא היה מועמד אלינו קצת אחרי שסיים את הקדנצייה במכבי חיפה. אני זוכר שאהוד אולמרט היה ראש ממשלה וברור איזו קבוצה הוא אוהד. שערי העיתון של ‘ידיעות אחרונות’ ו’מעריב’ כן נתנו במה לכך שזה היה ביזיון.
בכל מקרה אני אומר בחזרה ל-2023/24: אין לי ציפיות מבית"ר ירושלים, רוב הקבוצות כשאין ממש על מה לשחק - הולכות לים. ואנחנו לא מסוגלים לנצח גם אם נהיה ב-12 שחקנים נגד תשעה. השלמתי עם ירידת הליגה עוד לפני המאניטה מבית"ר. לא קל להיות אוהד הפועל תל אביב היום.
חבל שלא מינו את סלים טועמה ישר ו-ויתרו על יוסי אבוקסיס, סלים לא רוצה לאמן אבל הוא איש מערכת, מניח שעם האנרגיות שלו אולי היינו מגרדים קצת יותר נקודות ויכולים להישאר בליגה. הדבר היחיד הטוב שנשאר מהפועל, כמה אני אוהב אותו. [אגב משה כתבתי לך בפרטי]
אני ראיתי את המשחק בטלויזיה עם גיסי, אוהד ביתר שהיה בלחץ כל המשחק. כשאמרתי לו על זה שלא נראה לי תקין- הוא אמר לי שאני מדמיין ולא הגיוני שזה יהיה בשידור ישיר. מה שמלמד שאנחנו רואים לפי האינטרס. אני בכלל אוהד חיפה…
סלים טועמה הוא הדבר היחיד שנשאר מהפועל תל אביב חוץ מהקהל שלה, גם הסמל כבר מתקלף. ראיתי אותו על סף דמעות והתרגשתי. מעניין מה היה קורה אם היינו מוותרים על ההרפתקאה הרומנטית המיותרת הזו עם יוסי אבוקסיס, זה אפילו לא היה סטוץ. השחקנים עדיין חדלי אישים ועם אפס כדורגל בהתקפה ועדיין הם נלחמו היום וירדו לגליצ’ים ועומרי אלטמן בסוף דחף את הראש כשהיה צריך במקום הנכון. גם סתיו טוריאל מצוין. כל נגיעה בכדור של מאוויס צ’יבוטה היה ברור שמכבי נתניה תצא קדימה. סלים עלה במערך מאוד התקפי כי הישאם לאיוס לא קשור מרכזי, רן בנימין לא אגרסיבי ודן איינבינדר חצי גמור, אבל זה הצליח לו ואני לא משתכנע מגנאיים או רוחנא. זו בעיה. חבל שסלים לא יכול להוריד את האימונית ולעלות לכר הדשא.
לראות את הדקות האחרונות עם כל ההגבהות של מכבי נתניה כשרוי ברנס כל כך צעיר וחסר ניסיון ונראה צנום והשער ענק זה התקף לב.
לא האמנתי שננצח, שום דבר עוד לא נגמר, שחררנו קצת אוויר וזהו, הלחץ עובר ליום שני וביום שבת מלחמת עולם. מקווה לטובה מבית"ר ירושלים.
ברגע שקבוצה יוצאת מתמונת הירידה בתרחיש סביר, כמו נתניה, אז המשחק מועד לקבוצה שיותר רוצה. בדיוק עכשיו הפועל פתח תקווה כבשה נגד הפועל ירושלים. ככה זה בליגה.
המשחק נגד אשדוד מסתמן לכם כהכי חשוב מאז המשחק נגד ביתר
בשעה טובה ומוצלחת ההנהלה מוזילה את המחירים משמעותית (בעונת השייע נשים וילדים נכנסו עם חולצה אדומה בעשרה שקלים אם אינני טועה כבר באמצע העונה), והלוואי ונצליח לגרד 20 אלף אוהדים במשחק הזה. אבל כשזה משחק בית הלחץ עלינו, מ.ס אשדוד תגיע פחות לחוצה ואני מפחד שהיא תיקח נקודות מול בית"ר ירושלים ביום שני. באמת אחד המשחקים הכי חשובים של הקבוצה מאז הדאבל בטדי.
טוב אז יוצא שמחר יש “שבת של כדורגל” אמיתית בליגת העל, שבת קטלנית מאוד, מאבק אליפות ומאבק ירידה, כל אחד ואיזור החיוג שלו, אם זה מכבי חיפה נגד מכבי תל אביב כשהפער הוא רק חמש נקודות וכולנו יודעים מה המאזן של מוליכת הטבלה נגד האלופה העונה| ואם זה הפועל תל אביב נגד מ.ס אשדוד לעיני 25 אלף אוהדים באצטדיון בלומפילד - שיא אדום. בשורות עצובות מאוד קיבלנו יממה לפני המשחק. כמו תזכורת לשים את הכדורגל בפרופורציה.
אז ככה, עוד מיום רביעי אמרתי שהחיים הם לא ריאל מדריד והפועל תל אביב ‘תוריד אותי לקרקע’. לא ציפיתי להרבה מבית"ר ירושלים ואני לא בטענות אבל הנקודה שמ.ס אשדוד שבכלל בכושר טוב, השיגה - מאוד מלחיצה אותי. אני כבר “ויתרתי”, חשבתי שהפועל ירדה, והתקווה חזרה אחרי הניצחון ההירואי נגד מכבי נתניה. יש גבול כמה סלים טועמה שהוא איש מועדון, ריגש אותי הבכי שלו - יכול לעשות. זו קבוצה מתה בלי מרכז שדה, קבוצה שזה שיא עבורה אם היא מסוגלת לא לספוג. קצת עומרי אלטמן וקצת סתיו טוריאל זה מה שיש לנו מקדימה כשאצל הישאם לאיוס הכל הולך הפוך.
זה באמת אמור להיות אירוע היסטורי, אני מתכוון להגיע למשחק הרבה לפני הזמן והבטחתי לעצמי לעודד בטירוף מהשריקה הראשונה ועד לסיום, “אין שקט היום” מה שנקרא, מקווה לראות לשם שינוי גם את כולם לא רק באדום אלא בחולצות של הפועל, מספיק עם כל הפרננדש-ג’ררארד-איברהימוביץ’ או חולצות של כוכבים מחו"ל, דיי.
עולים לי פלאשבקים למשחק הירידה הלא רשמי נגד הפועל אשקלון ב-2017, הייתי שם, אמנם המושבה, אבל הפועל מאוד רצתה ולא הצליחה לתת גול, 13 אלף אדומים לא עזרו. הפעם הקבוצה שלנו עם הגנה איומה ושוער צעיר שכל כדור גובה הוא חצי גול, ועל הנייר כאילו יש לה מה למכור בהתקפה. הלחץ עלינו הרבה יותר גדול ולא רק כי אשדוד מובילה בנקודה. הפעם נצטרך ליזום, לא כמו במשחק נגד נתניה. ניזום ונהיה חשופים למתפרצות. אין להפועל קשר אחורי אחד נורמלי. מעלה את דן צמוד לבלמים רק בגלל הניסיון והאופי שלו. האמת שגם אם ננצח אני לא סגור על זה שלא נפשל במחזור הסיום. אני באמת לחוץ ומוטרד. קשה. הלוואי ויהיה בסדר. בתוך-תוכי אני סומך על הפועל שיחרבנו את זה.
2
