אני מאוד עצוב אבל לא כמו ברמה של 2017. ידעתי ש-25 אלף אוהדים ביציע ולא משנה כמה עידוד היה - לא יכולים לתת גול. ראיתי שני ילדים מבית הספר מבסוטים לפני המשחק, אמרתי להם - חבר’ה אל תפתחו ציפיות, הפועל תל אביב מסוגלים ‘לחרבן’ הכל וסליחה על המילה, וזה קרה. הגיע לנו לרדת. בגלל כל מה שקרה מאז ינואר ולא בא לי לחזור על כל הטוב הזה. במשחק על החיים ועל המוות הקבוצה אולי גם בגלל לחץ - משחקת בקצב של בית גיל הזהב, בלי פס קדימה. לא תשמעו ממני מילה על השוער הצעיר גם אם הוא היה רע. במשחק הכי חשוב פישלנו ואפילו לא היינו מסוגלים לחלץ תיקו. או.קיי, אז היו כמה מצבים לא רעים אבל זהו. מאוויס צ’יבוטה לא שחקן כדורגל. הישאם לאיוס כל העונה משחק הפוך. אלן אוז’בולט - לא רוצה להגיד מילים לא יפות.
היו לנו לא מעט עונות בתחתית ולא מעט יצורים אבל זו הפועל הכי גרועה שראיתי איי פעם, משפט שכתבתי לא פעם העונה. משפט שאתה זורק בשעת כעס אבל זה נכון. עם אפס כדורגל, בלי לב ונשמה, בלי אחריות. בחיים לא היה כל כך קל לתת לנו גול. שחקנים בלי אופי. אני יותר טוב מטל ארצ’ל, מבריאן פאסי, מזיו מורגן, מרז מאיר, מאל ים קנצפולסקי… עצב הוא מקום שגדלים ממנו. עד המוות הפועל
כתבו על הירידה שלנו קצת בפורום שדים, אולי אני מזוכיסט שאני קורא. זה העלבון הכי גדול של הפועל תל אביב איי פעם, הכישלון הכי גדול. קבוצה עם שכר שחקנים גבוה, חמישי בגודלו בליגה, בלי בעיות כלכליות, בלי בעלים שעל הנייר ניסו לחסוך כל הזמן, רק הקיץ עברנו ידיים, הפעם ירדנו בלי פירוק, עם אצטדיון בלומפילד ובשני משחקי הבית האחרונים עם המון קהל אנחנו מתבזים. זה אולי גם מהכישלונות הכי גדולים בליגת העל מאז שאני רואה כדורגל, יחד עם הפועל כפר סבא מודל 2007/08. מבין השחקנים, סתיו טוריאל ואור ישראלוב הם היחידים שאשמח שיישארו בעונה הבאה.
אגב, כל הזמן מגינים על הצעירים. מישהו מהם לקח הזדמנות וניצל את הדקות וההזדמנות שקיבל במועדון עם קהל, עם קצת לחץ, קצת ציפיות?
נכון
כל עוד אין להפועל כסף רציני היא כנראה תיהיה אנדר אצ׳יברית. ואפשר גם אפשר להיתקע בלאומית.
מצד שני, יש פה פוטנציאל ענק ואי אפשר להתעלם מזה. שאלה של זמן עד שיבוא הבנאדם הנכון. המינסברגים היו אמורים לעשות להפועל תל אביב מה שזלצבורג לאוסקר גלוך, ה 7/10 עשוי לסדר שלא תצטרכו תקופת המתנה. אבל אם לא ספרא, יבוא בעלים אחר. זה יותר מדי קהל בשביל שיתעלמו ממנו, יש כאן כסף.
חייב להגיד לכם שהייתי מאד סקפטי לפני המשחק. כשהתקבלה הבשורה שאלטמן לא משחק חשבתי שאין סיכוי.
ביום שישי הייתי במסיבת רווקים בבוקר-צהריים בפתח תקווה, כמעט כולם שם אוהדי הפועל תל אביב ואת אותו חבר הכרתי בשער 5 בערך. היו שם כמה שירים של הפועל שהוסיפו לאווירה שם בבריכה - אשכרה שרים על אוטומט, לא מעכל שירדנו ליגה.
צרם לי לראות שהאימון המסכם לקראת המשחק היום בוטל בזמנו מחשש שהאוהדים יעשו מחאה ויקללו וכדומה. אם במקום עבודה העובדים נותנים חרא של תוצרת אז גם שולחים אותם לחופש, כשזה קורה שבוע אחר שבוע? אני בספק. והיום לא יודע אם הייתי עולה עם הנוער, הרי האפסים שהורידו אותנו ליגה לא רוצים לשחק. הישאם לאיוס צריך חופש? מאוויס צ’יבוטה? יש לי הרבה מה להגיד אבל אין טעם.
סלים טועמה המסכן הוא היחיד שמחבר בין הסמרטוטים באדום לבין הפועל תל אביב שלי שגדלתי עליה, פעם היינו אימפריה. אפילו פוסט תודה לאוהדים וסליחה מהקהל לא עלה ברשתות החברתיות של המועדון.
הנה עונת הירידה הקודמת שלנו. יותר נקודות, פחות ספיגות, פחות סמרטוטים, אין מה לעשות. כן הייתה התפרקות בדרבי נגד מכבי תל אביב אבל פרט לכך פחות. עשינו 12 נקודות בפלייאוף התחתון שזה לא וואו כמובן אבל…פחות חרפה. וזה בלי אצטדיון בלומיפלד.
ליגה מכורה. לא צריך להיות מעורה מדי כדי לדעת את זה.
גם התוצאה האסטרונומית של בני יהודה וגם בתחתית.
עיון קל בתוצאות האחרונות של שפרעם (למרות שממזמן ירדה ליגה) ובתוצאות האחרונות של ראשון לציון (שהתקשתה לכבוש גם באימונים) ואז בתוצאה ביניהם היום במחזור הסיום, שראשון לא רק חייבת ניצחון אלא גם הפרש שערים לבטח את עצמה במקרה שהיריבות שלה לתחתית ינצחו (מה שלא קרה), די מסביר את הכל.
