חצאי הגמר לקראת סיום, רוב הסגל למעט ראקיטיץ’, אומטיטי, דמבלה ו-ורמאלן כבר חזרו ואולי הגיע הרגע להתחיל לדבר על מה היה לנו (בקצרה) בעונה שעברה, מה חסר לנו, ולאיפה הקבוצה עשוייה לשאוף.
מהתחתית לפסגה עד לטעם של החמצה
בכנות, אם אחרי תחילת העונה שעברה הייתם שואלים מישהו (או אותי לצורך העיניין) מה לדעתו יצא מברצלונה, הוא היה אומר שאולי נילחם על הליגה או על מקום באירופה, בתקווה לעקוץ איזה תואר. ניימאר עזב, ילד צרפתי צעיר נקנה מתוך פאניקה בסכום מרקיע שחקים, שרצה הגורל והוא נפצע תוך חודש, מסי מאיים לעזוב, כל קאטאלוניה על קוצים, ואי אפשר מבלי להזכיר את הנוקאאוט שבארסה קיבלה בסופר קאפ הספרדי נגד ריאל מדריד, שנראה שכלום לא יעצור בעדה בדרך לטרבל הסטורי מבחינתה. כן, זה היה עד כדי כך רע. בפועל זה נראה אחרת לגמריי.
צעד אחרי צעד וואלוורדה חיבר את הרסיסים ממה שנשאר וניסה עם המעט שהיה לייצר ניצחונות ומומנטום חיובי. ניסויים ביזאריים עם מסי כפאלסו וסוארז באגף, רוטציות מוזרות של שחקני אגף עם דאלופאו, וידאל ודניס, פאוליניו קיבל הזדמנויות, ולבסוף קיבלנו את ה4-4-2 שייצב את הקבוצה לאורך זמן, הצליח לבנות מומנטום חיובי ונצחונות, עד שיא ההצלחה מול אותה ריאל מדריד שפרקה אותנו בסוף אוגוסט- חצי שנה לאחר מכן חטפה מברצלונה 3-0 בבית. הדרך הייתה קשה, זה הרגיש שכל ניצחון הגיע בכיבוש קטן של יארד אחרי יארד (כמו בפוטבול), אבל ברצלונה הצליחה לפחות במחינת ההרשה עד פגרת החורף להסתכל על כל הליגה מלמעלה, ואפילו באלופות נראה שהכל מצליח להתחבר. שינוי דרסטי במוראל, וביכולת תוך חצי שנה, ועוד לחשוב שמחכים לנו קוטיניו ודמבלה בהמשך, מי יעצור אותנו?
דאולופאו הלך, קוטיניו הגיע עם פציעה, דמבלה חוזר לשחק בעצלתיים, ובארסה מורידה הילוך מידי משחק. קשה להסביר בדיוק מה קרה עד כדי הפיאסקו ההוא מול רומא בו הכל התפוצץ, אבל ברצלונה הצליחה לסיים את העונה עם דאבל מצויין, אבל עם מעט מאוד אוויר לנשימה בסוף, והרגשה מסויימת של מיצוי ואי נחת.
אם אאלץ לסכם את כל המלל הזה לנקודות אוכל לדבר על היתרונות והחסרונות של העונה האחרונה של וואלוורדה במספר סעיפים פשוטים:
יתרונות:
-
הכדורגל פשוט וחכם. וואלוורדה עשה לא מעט ניסויים, אבל היה לו State of mind מאוד ברור איך הוא רוצה שהמשחק יתנהל. הוא דיבר המון על איזון וסימטריה, והשאיפה שלו שלאורך כל המשחק ברצלונה תשחק בסבלנות, ושלא תאפשר ליריבה שלה לקבל שום אופציות של נקודות חלשות. בפועל זה עבד מצויין, ונראה שרוב הזמן הוא עושה שיעורי בית על היריבות שלו.
-
שחקנים שנעלמו בשנים האחרונות קיבלו יותר קרדיט ונראו מצויינים. ראיקטיץ’, ג’ורדי אלבה, אינייסטה ואפילו סרג’י רוברטו כמגן ימני נתנו תפוקה מצויינת והצליחו לנצוץ תחת אותו כדורגל פשוט, והביאו את הערך המוסף שלהם בהגנה וההתקפה בעונה החולפת.
חסרונות:
-
ניהול רוטציות ושחיקת שחקנים. לא לחינם בארסה איבדה גובה, שכן המחיר של שמירה על סגל קצר גובה מחיר כפול: מצד אחד השחקנים שלך מתעייפים ונחשפים יותר לפציעות של שחיקה ועייפות (ראקיטיץ’, בוסקטס, מסי, סוארז וכ’ו עם מעל 3000 דקות העונה בכל המסגרות), מצד שני המחליפים לא באמת מצליחים להביא את הערך המוסף שלהם, ואנחנו עשויים לאבד אותם לשלבים המתקדמים של העונה בשל חוסר חדות, ירידה בכושר משחק או פשוט ירידה בביטחון העצמי. שחקנים שהיו יכולים להיות בלעי ערך עבורינו כמו דניס סוארז, פאקו אלקסר ועוד היו יכולים לעזור לנו בלא מעט משחקים בשאיפה להגיע רחוק יותר העונה, או לפחות שהשחקנים יסיימו אותה עם יותר אוויר בריאות.
-
הסגנון. אומנם זה עיניין של טעם, אבל ברצלונה מאז ומעולם שאפה לסגנון משחק מסויים, או לגישה מסויימת בה האוהדים התגאו לאורך השנים (מאז תחילת העידן של קרוייף). הרבה מהרוח הקרויפיסטית נעלמה במועדון, וזה מתיל ממחלקות הנוער, עד לסגנון בו הקבוצה הראונה משחקת שלעיתים זה נראה שיש התסמכות התקפית רבה מידי בלאו מסי, ואין הרבה תמיכה מהקישור ומההתקפה, ומשהו מהכדורגל המבריק שהיה בברצלונה כבר איננו. זה עשוי להיות כפונקציה מהמערך (4-4-2), חוסר האמון במחלקות הנוער, בחירת השחקנים התמוהה או אפילו היעדר הריענון בסגל הותיק של הקבוצה.
עם מה נשארנו?
פאוליניו צפוי לעזוב, ירי מינה ו-ורמאלן לא בהכרח בתמונה של הקבוצה, וכרגע לא ברור לנו מי מגיע ומי לא, ולמעשה, לא מעט בשל המונדיאל, אנחנו מגיעים לחודש יולי ללא רכש ממשי, או תכנית ברורה לעין, אלא רק עם חרושת שמועות.האם נחזור ל4-3-3? האם אנחנו נכוון ל-4-2-3-1? איך בכלל הסגל יתנהל? מישהו יעלה מהנוער באופן ודאי? בנקודה זו קשה להגיד. מה שבטוח, וואלוורדה סיים את עונת החסד שלו בקבוצה, מהנקודה הזו ואילך הציפיות רק עולות. השאלה המתבקשת כמובן: איך הקישור, או למעשה הקבוצה כולה תראה ללא אנדרס אינייסטה, ובהיעדר נציגות ממשית של ניהול המשחק שעשה את הקבוצה למה שהיא בעשור האחרון.
קצת על הדיון פה
לפני שזה רץ לזריקת הרכבים וטורי דעה, תנסו להיצמד לעובדות, ומה אנחנו צפויים לקבל פה. זה לא דיון פנטזיות בו כל אחד מדבר על כמה בא לו את X, Y, Z, אלא מדובר בפועל מי עשוי להגיע, מה פרופיל השחקן שנראה שהקבוצה מחפשת, וההשלכות שיש על הקבוצה ברמה הטקטית עבור כל החתמה או עזיבה של שחקן כזה או אחר. סטטיסטיקות, ועובדות מגובות במספרים יתקבלו בברכה.
ברוכה השבה ברצלונה!
