טקטיקה :: סגנון המשחק לאן?

[mos56]

סחטיין נדב על ההשקעה . העונה הקודמת הסתיימה ואני באמת מקווה שהתירוצים של הסניגוריה והגנה הפנאטית על ואלורדה יסתיימו יחד איתה.

אני יתיחס רק לסעיף האחרון:

קודם כל, המועדון שלנו מנוהל ע"י חבורה של חובבנים ופושעים. אין לי ספק בזה.

כל מי שיש עיניו בראשו, מבין שהקבוצה לפחות קשר יצירתי אחד או שתיים (אם אתם שייכים למחנה של אנטי ראקיטיץ) (לא כולל ארתור)

אבל מה שהמועדון זקוק לבין מה שפפ סגורה מתכון להביא, יש הבדל:

המועדון מחפש קיצוני מסיבות שאין לי מושג למה. אחרי המרדף המשפיל והמבזה אחרי גריזמן, השם החדש הוא ווילאן, כן שחקן חביב אבל כבר בן 30 שאין לנו שום צורך בו, ושצלסי דורשת עוברו 80 מיליון אירו. כן 80 מיליון אירו על שחקן בן 30 שאין לנו שום צורך בו.

השם “החם” השני הוא ראביו מפסז, שחקן שאני לא באמת אני מכיר, אלא רק את השמועות שטעונות בתוקף שהוא טראבל מייקר. וכל מי שאני קורא לגביו טוען בתוקף שהוא “אנדרה גומש” הצרפתי.
אין לי מושג מה נכון לגביו ומידת ההתאמה שלו אלינו. אני רק יגיד שהסיבה שאני מתנגד לרכש הזה, לא קשורה אליו, אלא זה שאנחנו נעזור לקטארים להיחלץ מהבעיות של הפייר פלי שלהם. וחוץ מוראטי, אני לא מסכים לקנות שום שחקן שלהם.

מצב ההגנה:
המועדון מתכון לרכוש את לנגלט הבלם הצרפתי שיעלה 36 מיליון אירו. ומשום מה הפעלת הסעיף שלו לוקחת נצח.
את מינה למשל, לא היתי מוכר אלא שולח להשאלה (לקבוצה טובה ויציבה) זה הדעה שלי היתה לפני המונדיאל וזה לא ישתנה

מצב הקישור:
מצב הקישור שלנו בקאנטים: אלנייה הכישרון החדש פצוע לכמה חודשים. איניסטה עזב לבוסי אין שום מחליף אמיתי, וקוטיניו ומידת ההתאמה שלו זה עדיין חידה.

יש את שאלת ראקיטיץ. הוא חידה בעיני לא מעט אנשים. מצד אחד פועל שחור ושחקן ששורף הרבה שטחים, מצד שני לא תורם הרבה בתחום היצירתי. אבל אישית אני מאוד מעריך ואוהב אותו,. אבל זה מחייב את המועדון לקנות קשר יצירתי שיחפה על החסרונות שלו.

מצב ההתקפה:

היתי משחרר את פאקו, ומחזיר את מוניר שהיה מחליף לסוארז. מוניר בשנתיים האחרונות מוכיח שהוא חלוץ מספיק טוב לקבוצות מהדרג השני והשלישי בלה ליגה וזה יאפשר את המנוחה שסוארז כל כך זקוק לה.

מצב השוערים:

לכאורה, זה העמדה שיש לנו הכי הרבה שקט, שוער מהטובים בעולם ושוער טוב מאוד (סילסן) אבל סילסן משמיע כבר קולות של חוסר נחת ורצון לקבל יותר דקות. מצב לא בריא. למכור את סילסן (בלי ברירה) ולהמר על שוער זול שישחק בגביע. את הגביע אני מוכן להקריב השנה…

הקיץ הזה מגיע ברקע של הנטישה של רונאלדו , והתחושה שלי, שפלורנטינו לא יסכים יותר להפסיד את הליגה. וזה יחייב את ריאל לצאת למירוץ החימוש הכי גדול שלה מאז הקיץ ההוא של 2008. וזה מחייב הכנה שלנו. לצערי אם מה אנחנו מתעסקים בווילאן ולנגלט בעוד שהם מתעסקים בניימאר אמבפה והאזרד…

[Eyal]

העניין שכל הספקולציות כרגע הן, ובכן - ספקולציות. אנחנו לא יודעים מה יקרה עם מינה, ורמאלן, וידאל, סילסן, דין, גומש וסאמפר, עוד אין חותמות על פאוליניו ולנגלה, ואין לנו באמת מידע על מה שהולך מאחורי הקלעים? וויליאן? ראביו? אולי כן, אולי לא, אבל כרגע זה לא יותר מכותרות בעיתון. עוד שבוע ייגמר המונדיאל, ולאחריו הרבה כוחות יתחילו לנוע, גם בבארסה, גם בריאל, וברחבי העולם.

הקישור הנוכחי שלנו בעייתי, אבל הוא לא הבעיה היחידה - ההתקפה שלנו כוללת את מסי וסוארס שאיך נאמר? לא ממש בשנות הנעורים שלהם, ואת דמבלה, שגם אם ייתן עונה חלומית, זה עדיין יסתכם בשלישיית התקפה ו…זהו. פאקו? לא יודע כמה הוא נספר, ואני לא חושב שאפשר לבנות על קוטיניו כחלק מהשלישייה הקדמית (פשוט כי הוא לא יהיה שם, לפחות לא באופן קבוע). 3.5 שחקנים, ש-2 מהם בעשור הרביעי לחייהם, זו לא ממש נקודת פתיחה טובה לעונה.

הלאה, להגנה - אומטיטי ופיקה אלו אחלה בלמים פותחים, ובהתחשב בסיטואציה הנוכחית, לנגלה זה סוג של הרע במיעוטו (לא בטוח שהוא לא עדיף על מינה ו/או ורמאלן), אבל שוב - זה לא מספיק. יכול להיות שבלם בית צעיר יוכל לעזור, ויכול להיות שמינה/ורמאלן יתנו פה עונה פסיכית ויפיגו את כל החששות לגביהם, אבל זה בעיקר בגדר “יכול להיות”, ולא יותר מזה.
מגנים שמאליים הם פחות בעיה, כרגע, אבל הצד הימני בעייתי מאוד. אם סמדו הוא המגן הפותח, מעולה, שיקבל הרכב ויקבל ביטחון, לפחות עד שיוכח אחרת. אבל עוד פעם סרג’י רוברטו? האוונט דה ג’ואיש פיפל סאפרד אינף?

העונה שעברה התחילה במין פסימיות מוגברת, ובצדק, והסתיימה הרבה מעבר לכל הציפיות שלי (ושל רבים אחרים). וזה מוזר, כי העונה, לפחות כרגע, יש לי פחות פסימיות, אבל התחושה היותר חזקה היא פשוט חוסר ידיעה. אולי זה רק עניין זמני, ואולי עוד שבועיים אדבר אחרת, אבל בגלל שהמונדיאל הוא העיקר בתקופה הזו, והעברות נדחקות הצידה, אין כרגע שום דבר להסתמך עליו, על מנת לשבח ו/או להתלונן לקראת העונה הבאה.

ולכן, עדיף (לדעתי) היה לחכות עם “שרשור לקראת עונת 18/19” עוד קצת, כשיהיה לנו קצת יותר חומר למחשבה, עיכול וכתיבה. בינתיים? בואו נקווה שאנגליה לא תגיע לגמר

[Cockroach_Crazy]

בכדורגל משחקים אחד עשר שחקנים, הבטוחים שבהם בהרכב הם;

טר שטגן
אלבה, אומטיטי, פיקה,
בוסקטס, ראקיטיץ’
קוטיניו, מסי
סוארז

הפינה של המגן הימני תתנדנד בין רוברטו אין-מקום-בקישור-בשבילך לבין סמודו חור-אחד-בכל-צ’אנס-שמקבל. זה מה יש כנראה וזה די סגור.

המאבק הרציני יהיה על העמדה האחרונה בקישור/התקפה. ופה השאלה איך בדיוק נשחק.

קוטיניו קידמי מדי, ולא מספיק טוב כרגע בנקודת הזמן הנוכחית למלא את מקום אינייסטה, ראקיטיץ’ נהיה פועל שחור יותר ויותר ומשוטט הרבה בין עמדת ה 50:50 לבין עמדה אחורית יותר, מה שבעצם קורה שיש לנו בור בהעברת הכדור דרך הקישור.

אם נצרף עוד קשר (נניח ארתור על אף שאין סיכוי שיקבל הרכב כדיפולט) שוב אנחנו משחקים עם 4-4-2 כי קוטיניו לא ווינגר טבעי וסוחב הרבה לאמצע שגם ככה עמוס כשיש מסי, אם נשחק עם דמבלה נצטרך את קוטיניו מחליף לאינייסטה בהעברת הכדור קדימה כדי שמסי לא יצטרך לרדת לעיגול האמצע ולקחת אותו. איך שלא נסובב את זה אנחנו בבעיה.

ובעיניי הבעיה העיקרית בתפקיד החדש שהלחין לואיס אנריקה לראקיטיץ’. אנחנו מאבדים קשר דוחף משחק (מה שעשה בסביליה יותר ואף שיחק מאחורי חלוץ פעמים) לטובת קשר נסוג, כל זה היה נסבל לו בוסי כשהיה עולה למעלה יותר (ובהתאמה ראקיטיץ’ יורד לקישור האחורי) היה יעיל כקשר התקפי יותר, הברוך הוא שהוא לא כזה והיכולת הפנומנלית שלו לדחוף היא בעיקר מעמדת הקשר האחורי דווקא ולא ממרכז המגרש.

כרגע, אין לי מושג איך נשחק בעונה הבאה כי השיטה תתגבש לפי השחקנים שיש לנו, ואיני יודע כמה פרגמטיים וכמה נכונות יש לשחקנים שלנו לצאת ממקום הנוחות שלהם. אגב, זה כולל את מסי שנועל את האמצע.

[Shusaku]

ספורט מדווח על כך שההשתלבטות הטובה של קוטיניו בקבוצה, גורמת לוואלורדה לחשוב על חזרה ל4-3-3 עם קוטיניו בצד שמאל של ההתקפה.

מצד אחד אני חושב שזו אופציה מצויינת. מצד שני, מי אמור להרכיב את שלישיית הקישור במצב כזה? אחד הקשרים שלפני בוסקטס חייב להיות התקפי. שילוב של ראקיטיץ’ וארתור יהיה הגנתי מדי. שילוב של ראקיטיץ’ ודניס לא מאוזן מספיק מבחינת סגנון משחק. שילוב של ארתור ודניס נשמע מושלם על הנייר, אבל שניהם צעירים יחסית.

בהנחה ונפטרים מהגומש (רק זה חסר לנו, שהוא ישאר בעונה שבה אנדרס עוזב וקוטיניו משחק בהתקפה), אני ממש מקווה שלא יגיע איזה ראביו כדי לתפוס עמדה במרכז המגרש. אם הצלחנו לשרוד את פאוליניו כי היו לנו 3 קשרים נוספים, במצב כזה ההתקפה פשוט לא תקבל כדורים.

[Paco-Pavon]

1. מי יורד לספסל בתסריט הזה? סוארס? דמבלה? שניהם לא נשמעים ריאליים, לפחות לא בתחילת העונה.
2. רקיטיץ’ הרבה יותר התקפי באוריינטציה שלו מאינייסטה, לצורך העניין. זה שהוא למד לעשות תפקיד אחורי יותר באופן מצויין לא מבטל את היכולות ההתקפיות שלו. לא ראיתי את ארתור בחיים, אבל אם הוא “תואם צ’אבי” (כלומר האמצעי מבין שלושת הקשרים) זה דווקה יכול להיות מעניין.
3. אני לא מעריץ גדול של רביו אבל הוא ליגה מעל גומש/פאוליניו ומתאים בהרבה סגנונית.

[Aimarito]

מסורת אנדאלוסית

זה לא באמת חלון העברות מבלי שברצלונה מביאה שחקן מסביליה. אחרי הצלחות כמו ראקיטיץ’ ודני אלבס, ומנגד שחקנים כמו אלייש וידאל שלא תרמו המון לקבוצה, מגיע לקבוצה קלמנט לנגלה הצרפתי בן ה-23, לאחר עונה וחצי בסביליה. לנגלה הגיע לסביליה באמצע העונה תחת שרביטו של מונצ’י וסמפאולי, כך שאולי הגיל הצעיר, ומי שהביא אותו לספרד יכולים להיות נתון מעודד לקראת הבאות. בכל זאת, לפני שנהמר על העתיד, צריך להסתכל קצת על מה הוא הצליח להביא לידי ביטוי עד כה מהקריירה שלו.

כאמור, הרבה אוהבים לדבר על צמד המשחקים מול מנצ’סטר יונייטד, בהם הוא (ולמעשה כל הקבוצה) עשו מעל ומעבר עד כדי ההדחה הסנסציונית של הקבוצה של מוריניו בשמינית הגמר, אך יש לבחון את לנגלה בנקודה שלרוב היא נקודת החולשה של סביליה- יציבות לאורך העונה.

כמה נקודות על ההשוואה:

• כפי שאפשר לראות ההשואוה נעשתה ביחס לצמד הבלמים הפותח שלנו, שכן אין ל מינה ו-ורמאלן מספיק משחקים עם הקבוצה בעונה החולפת כדי שאוכל לבנות השוואה עם בסיס טוב מול לנגלה.

• ישנם פערים בחלק מהערכים הנובעים מסגנון המשחק של כל קבוצה. אחוזי הדיוק של לנגלה במסירה, כמו גם מספר המסירות, וכמובן מספר ההרחקות, שכן, בבארסה לא נוטים פשוט להעיף כדורים מההגנה, אלא ממשיכים להתעקש על Build up עוד מהקו האחורי.

• לנגלה מביא לידי ביטוי גם את ההגבלה בחלק מהערכים של האתר- תיקולים מוצלחים\ כושלים. זה לא שהתיקולים שלו בהכרח יותר טובים, או פחות טובים מזה של אומטיטי ופיקה, אלא הוא פשוט מתקל יותר משניהם, ועל כן הוא מוביל בקטגוריה של מס תיקולים מוצלחים, ואחרון במסגרת מספר התיקולים שנכשלו. אם לחשב את זה בנפרד כ"אחוזי הצלחת התיקולים" נקבל שאומטיטי מוביל עם 50.709% אחוזי הצלחה, לנגלה אחריו עם 46.647% , ואחרון (בפער יש לציין) הוא פיקה עם 34% אחוזי הצלחה בלבד.

• שאר הפרמטרים מתחלקים באופן דיי שווה בגדול בין שלושת השחקנים, וגם הפערים ביניהם לא גדולים, כך שלנגלה לאורך העונה עומד בסטנדרט בכל הנוגע לסטטיסטיקה שלו בעונה החולפת בלה ליגה.

השאלה היא אם יש בו משהו מיוחד מעבר לסטטיסטיקה? מה יש לסרטון להגיד על לנגלה?

קודם כל, חשוב לזכור שזה סרטון המציג את מיטב היכולות, או “הרגעים הטובים ביותר” של לנגלה, כך שלא צריך להסתנוור מכל מסירה מדוייקת, או תיקול נקי. מה שכן אפשר לדבר עליו זה שהוא מצליח לקרוא את החורים בזמן, הוא כן יודע לתמוך בקישור עם קו הגנה גבוה, וקריאת המשחק שלו סך הכל טובה. הוא על פניו יכול להתאים לדרך בה ברצלונה מתמודדת בהגנה כשהיא עם הכדור, וברגע שהיא מאבדת אותו, שאלה כמובן רגעים קריטיים והשלבים בהם הקבוצה נמצאת רוב הזמן, בנוסף, לקיחת ההחלטות שלו נראית סך הכל מהירה, והוא מצליח לראות לא מעט אופציות מהרגע שהוא חוטף את הכדור. נקודה זו כמובן היא חשובה עבור שמירת המומנטום של ההתקפת ברצלונה באיזור החצי של היריבה, כך שלא תגרר למשחק מרחבה לרחבה.

אומר בכנות שלא התלהבתי במבט ראשון מהרכישה הזו. סביליה של שתי העונות האחרונות לא הייתה הקבוצה ההגנתית הטובה ביותר בלה ליגה (58 שערי חובה, בטופ 10 של הלה ליגה רק בטיס המשוגעת של סטיין, וז’ירונה ספגו יותר). בנוסף, גם אני נשאבתי למיסקונספציה שלנגלה היה טוב רק בצמד המשחקים מול היונייטד, אבל אני חייב להודות שהופתעתי לטובה. אולי סביליה כקבוצה לא הצליחה להעמיד קו הגנה יציב, אך בכל הנוגע לתרומה האישית של לנגלה, סטטיסטית, הוא לא בהכרח נופל מהתרומה של פיקה או אומטיטי. במידה ואכן וואלוורדה כן התעניין בו (והוא לא רכש שפשוט “נחת עליו” כמו מינה) אני כן חושב שהוא יצליח להוציא ממנו הרבה, שכן, אם יש משהו שוואלוורה כן יודע לעשות, זה לייצב את קו ההגנה של הקבוצה. נותר רק לקוות שזה יביא למצב בו נראה רוטציות בהגנה, ואפשרות למנוחה לפיקה ואומטיטי.

שיהיה בהצלחה :).

[mos56]

מצטער על השביזות שלי, אבל שאני רואה את ווילאן שיבוא בסביבות ה 70 80 מיליון אירו, אז לעומתו הרכש של לנגלה זה כאילו החתמנו את מלדיני הצעיר . wake me up when sagura and bartmeu die

[Aimarito]

לא מתווכח לגבי זה שוויליאן לא בהכרח מתאים לנו, אבל הוא עדיין לא הגיע, אז בוא נתמקד במה שיש לנו, זורם? אני מעדיף שלא לנתח שום דבר לפני שהוא קורה במאה אחוז.

[Aimarito]

כנפיים

אחרי שבתקשורת מדווחים בכל מקום על ההצעות לוויליאן, ועד לפני כמה דקות (נכון לשעה זו) נכנס לתודעת אוהדי ברצלונה שחקן כנף סילוני נוסף בשם מלקום (שחקן בורדו, ברזילאי מסאו פאולו, בן 21) נותר רק לשאול לגבי הכיוון אליו שואפים ברכש של הקבוצה (או אולי פפ סגורה לבדו, לכו תדעו), ובאופן כללי מה ההשלכה של הגעת שחקן כנף כמו וויליאן או מלקום?

"האם אפשר בהכרח להתייחס אליהם באותו האופן?"

בדרך כלל אני שומר את הסרטונים לסוף, אבל אני דווקא רוצה להתחיל מהשוואת הסגנונות של השניים:

מלקום:

וויליאן:

לגביי ההשוואה בין השניים:

• מין הסתם שמטרת הסרטונים אינה להתלהב מדריבל, בעיטה או בישול כזה או אחר, אלא למצוא את הסגנון אליו השניים שואפים, והאם יש נקודות דמיון כלשהן.

• אפשר לומר שוויליאן עם השנים פיתח יותר דינאמיות לגביי המיקום שלו על המגרש. הוא פחות “תקוע” באגף ובעונה החולפת פתח יותר כקשר קדמי מאשר ווינגר (17 פעמים קשר קדמי, 8 פעמים ווינגר).

• שניהם מהירים, חזקים, אוהבים לבעוט (מרחוק ומקרוב), מסתמכים המון על המהירות והכדרור שלהם, ואפשר לומר שהסגנון שלהם מבוסס יותר על שריפת שטחים, ואפשר היה לראות רגעים בהם הם מתמודדים מול הגנה סטטית (שוב, זה עיניין של שאיפה, אבל אפשר להגיד שוויליאן מעט יותר מגוון מ-מלקום לאור הניסיון שלו בכדורגל האירופי).

"למה בארסה רוצה אותם?"

אפשר להתווכח מי מהקבוצה דוחף להביא שחקן מהסוג הזה (פפ סגורה? המועדון כולו? וואלוורדה?). בכל מקרה, הדחיפה הזאת להביא ווינגר באה (ככל הנראה) לענות על כמה צרכים של הקבוצה, והבהרת כיוונים מסויימים:

1. מקומו של קוטיניו הוא בקישור.

2. אין המון אמון בדמבלה. יש שיגידו בצדק בשל מצבו הפיזי בעונה האחרונה, ויש כאלה שיגידו שאולי בכל זאת שווה לתת לילד צ’אנס. בכל מקרה, צפויות לנו (בתקווה רבה) לא מעט רוטציות באגפים.

3. מסי ככל הנראה יישאר כפאלסו. מי שחשב שנראה ממסי תפקוד אחר צפוי להתבדות. הפרופיל של ווינגר שכובש שערים הוא דבר שיכול לחזק את האימפקט של שימוש בפאלסו כמו מסי שיכול לפנות שטחים לווינגרים כך שימצאו את עצמם מול השער או לכל הפחות במקומות אסטרטגיים באיזור הרחבה. וויליאן ומלקום מגיעים במטרה לשרוף את השטח המת שמסי אמור להשאיר כתשע מזוייף.

"האם זה טוב לבארסה?"

“טוב” היא מילה סובייקטיבית, כמובן שזה לא בהכרח שחור או לבן ועוד כמה קלישאות שאני יכול להוסיף על כל הנאמר, אבל אעצור פה. בפועל, זו שיטת משחק שעשויה לעבוד, מצד שני זה יכול להיות מצער עבור מי שציפה שבארסה תחזור למשחק האינטילגנטי שלה יחד עם ה-Build up ומשחק המסירות לו פיללנו. מדובר על שחקנים שלא ממש משחקים בנגיעה, ולא בהכרח מחפשים את האופציה הטובה ביותר, אלא בעיקר מחפשים את הריצה או הדריבל. שוב זה יכול לעבוד מול המון קבוצות, אבל המציאות בבארסה היא כזאת שהיא לא מקבלת הרבה שטחים, ולא בדיוק רצה מרחבה לרחבה. חלק גדול מהמשחקים של ברצלונה הם מול קבוצות עם הגנה סטטית, שמבחינתן גם תיקו זו תוצאה טובה נגדה, ואני לא בטוח ששורפי שטחים כמו וויליאן הם בהכרח מי שיעזרו לנו לפתור את כל הבעיות שיש לברצלונה בחלק ההתקפי, והקושי במציאת פתרונות יצירתיים נגד הגנות קשוחות עם משמעת טקטית גבוהה.

בכל מקרה, זו דעתי בלבד, ואני תמיד יכול לטעות.

"בכל זאת, את מי עדיף להביא?"

ממה שראיתי מי שנכון לעכשיו קרוב לסגור עם הקבוצה הוא מלקום, וזה רכש שמונצ’י המצויין ניסה להביא לרומא (פלוס גדול, למרות שזו עשויה להיות רכישה תוך שיקול בצרכים של רומא שהם לאו דווקא זהים לאלה של בארסה). מה בכל זאת הסטטיסטיקה מספרת?

נקודות לגבי ההשוואה:

• הסטטיסטיקות עשויות לבלבל מעט הואיל ומלקום שיחק יותר דקות בפועל בליגה מוויליאן, אך וויליאן שותף ביותר משחקים. הסטטיסטיקה בתמונה הולכת לחלוקת נתונים פר משחק, כך שיש נקודות שאולי עדיף להבהיר מעט לגביהם: מלקום כבש 9 שערים בליגה, וויליאן 6. מלקום בישל 6 שערים לעומת 7 של וויליאן, ומלקום בעט סה"כ 64 לעומת 50 של וויליאן.

• צריך לזכור שוויליאן בליגה יותר קשה אובייקטיבית.

בגדול, לדעתי שניהם לא מתאימים למה שבאופן אישי חשבתי שברצלונה מכוונת אליו. זה לא שהם אינם שחקנים מצויינים, אלא אני חושב שכבר חווינו שחקנים שבעיקר מסתמכים על דריבל וכוח בחלק הקדמי, וזה לא כל כך עובד בקבוצה כמו ברצלונה. בכל זאת, אם נאמר לי שאין ברירה וחייבים לבחור במישהו, הייתי בוחר במלקום. הוא אנרגטי מאוד, עם בעיטה מצויינת, ובגלל הגיל הצעיר אפשר לקוות שאולי בדרך כלשהי הוא יצליח להטמיע את עצמו לסגנון המשחק שאפיין את ברצלונה בתקופות היפות שלה.

מה אני אגיד, שיהיה בהצלחה.

[Shusaku]

חבל שזה לא הגיע לפה. בארסה מאניה פרסמו ראיון של מסי עם מנתח כדורגל ותיק ונהדר של רדיו קטלוניה, בו הוא מתרכז יותר בהיבט הטקטי של המשחק עצמו. מעניין מה שמסי אומר שם על התפקוד בצד ימין

“אני אפילו אוהב ומעדיף את זה יותר ככה, כי כמו שאמרתי לפני כן - קבוצות מצופפות ומעמיסות הרבה שחקני הגנה באמצע, כך שזה קל יותר לקבל את הכדור באגף ולהתחיל משם, ואז לנסות להיכנס פנימה. זה קשה יותר לקבל אותו במרכז, שם יש לך פחות זמן ופחות שטח. באגף אני גם מקבל עזרה מהמגן הימני, סרג’י או נלסון - שעושים תנועה קבועה קדימה, וגורמים לשחקן ההגנה להיות יותר מבולבל - ואז אנחנו יכולים לנצל את השניות האלה של חוסר ההחלטיות הזאת”.

“הוא (סוארז) מעניק לי המון… לי ולקבוצה בכלל. הידיעה שהוא תמיד נמצא שם - זז ועושה תנועה, פותח אופציות מסירה, שהוא מטריד את קו ההגנה באופן מתמיד, שהוא יורד אחורה יותר כדי לקבל את הכדור בעצמו. הוא תמיד מהווה אופציה עבורך, או שהוא עושה תנועה כדי לפתוח ולפנות שטחים לחבר-קבוצה אחר שיוכל להיות פנוי בזכותו. בנוסף, כשאנחנו בלי הכדור, הוא תמיד הראשון ללחוץ גבוה - וזה מכריח וגורם גם לאחרים מאחוריו להצטרף ללחץ הזה כדי לעזור לו. הוא תורם לנו המון, ועבורי באופן אישי - העובדה שהוא משחק כ’9’ אפשרה לי לחזור להיות קיצוני ‘מדומה’ בימין, כמו שאני אוהב”.

[Eyal]

@Shusaku

“אני אפילו אוהב ומעדיף את זה יותר ככה, כי כמו שאמרתי לפני כן - קבוצות מצופפות ומעמיסות הרבה שחקני הגנה באמצע, כך שזה קל יותר לקבל את הכדור באגף ולהתחיל משם, ואז לנסות להיכנס פנימה. זה קשה יותר לקבל אותו במרכז, שם יש לך פחות זמן ופחות שטח. באגף אני גם מקבל עזרה מהמגן הימני, סרג’י או נלסון - שעושים תנועה קבועה קדימה, וגורמים לשחקן ההגנה להיות יותר מבולבל - ואז אנחנו יכולים לנצל את השניות האלה של חוסר ההחלטיות הזאת”.

זה מעניין - איך זה מסתדר עם העובדה שברוב המשחקים, אצל מאמנים שונים, הוא מבלה בעיקר במרכז?

[IdanBarca]

@Eyal

זה מעניין - איך זה מסתדר עם העובדה שברוב המשחקים, אצל מאמנים שונים, הוא מבלה בעיקר במרכז?

בגלל המערך בעונה שעברה. ב-4-3-3 נקודת ההתחלה שלו היא אכן מצד ימין. זה לא הופך אותו לקיצוני אמיתי, אבל גם לא קשר התקפי באמצע.

[mos56]

לא יודע איפה לכתוב את זה, אז נכתוב את זה כאן:

אני אוהב את פיקה (באמת בלי שום טיפה של ציניות), זה לא ביקורת אישית או חס וחלילה רגש של שינאה או כעס לכיון שלו, אבל האמת צריכה להאמר:

למרות שהוא פרש מהנבחרת והיה אמור לנוח בפגרה הנוכחית, פיקה היה עסוק בלטוס יותר מכל שחקן אחר שהיה בנבחרות. וכל זה שהוא יודע שאומטיטי פצוע, ושיש לנו שבוע וחצי של סביליה אינטר וקלאסיקו…

אני מבין לחלוטין שיש לו חיים מחוץ לכדורגל והוא רוצה להכין את הפרישה שלו. אבל במצב הזה, גם ברצלונה צריכה להכין את עצמה. בינואר, חיבים בלם חדש וגם אם זה יעלה לנו 150 מיליון אז לזרוק את הכסף ולא לשאול יותר מידי שאלות. כמו כן, ברגע שאומטיטי חוזר, פיקה צריך לרדת להיות בלם מחליף בקבוצה. הראש שלו לא בכדורגל. זה די ברור.

נ.ב מישהו יודע מה סעיף השחרור של ברטרה?

[nuaghtybynature]

שיטוס לאן שבא לו, הוא גם בנאדם, מגיעים לו חיים משלו.

צריך לזכור שאלו התחייבויות הרבה לפני שהשחקנים האלה נפצעו.

עוד 4 שעות על המטוס זה כלום לעומת אימונים ומשחקים, וזה לא שהוא טס מחלקת תיירים.

[mos56]

אין לי בעיה אם זה “שמגיע לו חיים משלו” הבעיה שלי זה ההרגשה שברצלונה לא מכינה את עצמה למצב החדש איתו.

[Dovi]

@mos56

למרות שהוא פרש מהנבחרת והיה אמור לנוח בפגרה הנוכחית, פיקה היה עסוק בלטוס יותר מכל שחקן אחר שהיה בנבחרות.

למיטב הבנתי הבעיה בפגרת הנבחרות זה המשחקים עצמם ולא הטיסות.
ברור שהטיסות מצטרפות לעייפות הכללית אבל להגיד שהוא ׳היה עסוק בלטוס׳ וליצור תמונה שכביכול הוא לא נח בפגרה, נראה לי קצת לא מדוייק.

אני לא חושב שהבעיה של פיקה שהוא לא מרוכז בכדורגל.

[Raulito-7]

אורי קופר כתב ב-‘ידיעות אחרונות’ על הבעיות של ברצלונה - חריקת בלמים. והביא נתונים - כמה סופגות המוליכות ב-10 הליגות הבכירות באירופה?

1. ברצלונה - שער וחצי למשחק
2. דורטמונד - 1.09 שערים למשחק
3. גנק - שער למשחק
4. זניט - 0.79 שערים למשחק
5. יובנטוס - 0.67 שערים למשחק
6. פורטו - 0.6 שערים למשחק
7. פאריס סן-ז’רמן - 0.54 שערים למשחק
8. מנצ’סטר סיטי - 0.42 שערים למשחק

• פ.ס.וו אינדהובן - 0.42 שערים למשחק
• בשקשהיר(תורכיה) - 0.42 שערים למשחק

עד למשחק בקאמפ-נואו, בטיס הייתה הקבוצה שכבשה הכי מעט שערים בליגה - 8 בלבד. כמובן שהפוטנציאל ההתקפי שלה עצום, אבל זה לא התחבר לה.

• כמוכן: בארסה לא ספגה רביעייה בבית מזה 15 שנה, מדפורטיבו לה-קורוניה.
• אשתקד בארסה הגיעה ל-18 שערי חובה רק במחזור ה-33.
• בארסה לא ספגה כל-כך הרבה שערים בשלב הזה כבר 44 שנה.
• פיקה, שדווקא פרש מהנבחרת ויש לו זמן התאוששות רב יותר,. מוצג כגורם מס’ 1 לבעייה והוא אמר שבארסה לעולם לא תסיים כנראה כהגנה המצטיינת בשל פילוסופיית המשחק, ונקודת תורפה נוספת היא סרג’י רוברטו שעושה דברים נפלאים אבל בעיקר כקשר או בתמיכה להתקפה. המגן השמאלי של בטיס חגג עליו.

המספרים של ברצלונה אשתקד בכל הקשור לספיגות היו לדעתי מעט סטיית תקן, לא הייתה לה בהגנה כזו הגנה סופר-דופר. ועכשיו זו סטיית תקן לצד השני, השלילי, החגיגה הזו תיעצר. ובכל-זאת שאלת תם, תיאורטית בלבד: מחר רבע גמר הצ’מפיונס נגד אחת האנגליות או באיירן. פיקה על הספסל, באמת? אני לא מאמין. כמו שאף אחד לא היה מספסל את ראמוס בריאל מדריד…

[Shusaku]

בעיית ההגנה הנוכחית של בארסה היא שילוב של 3 גורמים.

1. סרג’י רובטו הוא חור באגף ימין.
2. פיקה מעולם לא היה מהיר, ולא יכול לכסות את החור אגף.
3. ראקיטיץ’ שחוק, גמור ולא יכול לכסות את החור בימין.

מן הסתם כשיש לך חור גדול בצד ימין, אז עמדת המוצא של פיקה היא ימינה יותר, המרחק בינו לבין לנגלה/אומטיטי גדל, מה שיוצר הגנה שפגיעה גם במרכז שלה.

כשסמדו שיחק בימין זה היה נראה טוב יותר, אבל גם אחרי תקופה טובה של סמדו, הוא חזר עמוק לפריזר. בעונה שעברה שיחקנו 4-4-2, שהיא שיטה יותר הגנתית, כזו שאתלטקיו משחקת בה. תן לאתלטיקו לשחק 4-3-3 וגם הם יספגו יותר.

[Agalma]

תתארו לכם את ארבעת אלה עושים משולשים במרכז המגרש ומסי חולף ביניהם כחוט השני…

אה, שיט… ואלוורדה

[Paco-Pavon]

עזוב את זה שדה יונג עוד לא העביר אימון בקבוצה וכבר החלטתם שהוא סוחב את הנעליים של רקיטיץ’. בוסקטס לא בתמונה הזאת. עם כמה קשרים אתה רוצה לשחק?