דמי/מענק חתימה מרגישים לי דווקא כמו תשלום עבור הזכות של הקבוצה להשתמש במשאב הכלכלי על פני התקופה המחייבת של החוזה (כלומר, ללא אופציות הארכה), ולכן יהיו נכס בדיוק כמו דמי העברה לקבוצה שמכרה את הזכות. הנכס יוקטן, כהוצאה, לאורך תקופת החוזה.
עמלות ברוב המקרים של רכישה או השגת נכס בלתי מוחשי (הזכויות להשתמש במשאב הכלכלי) יהיו חלק מהנכס, כי הן יהיו ישירות לעסקה וגם תוספתיות (לא היו משולמות אלמלא קיום העסקה).
בונוס נאמנות “עובד” הפוך- פה רושמים הוצאה (והתחייבות) לאורך התקופה בה מצופה שהבונוס ישולם, ולא “מחכים” לתשלום, ובוודאי שאין שום נכס ברגע שמשלמים כי זה תשלום על העבר ולא על העתיד (ע"ע פאפא ניימאר שקיבל כספי נאמנות מבארסה ויום אחרי עזב). אם למשל בונוס נאמנות להישארות שחקן הן 100 עבור זה שישאר 4 שנים, מדובר בהוצאה של 25 לשנה, עוד לפני התשלום. רק אם השחקן יעזוב לפני התקופה המזכה, כך שיאבד את זכותו לבונוס, מבטלים את ההוצאות על ידי רישום הכנסה חד פעמית.
יש היגיון במה שאתה אומר, אבל לדעתי יש היגיון גם במה שאני אומר.
אני יודע מבארסה שהיא רודפת אחרי שחקנים חופשיים , ולא משנה מה דמי החתימה. לפחות מבחינת הפייר פליי זה שונה מלשלם את אותו הסכום על רכישה במקום מענק חתימה.
יש גם עניין מועד התשלומים. כשהשחקן נרכש, אבל התשלום דחוי, יותר קל לרשום אותו. בגלל זה על רוקה שילמו יותר ממה שדרשו בברזיל, העיקר שיהיה בתשלומים על פני שנים.
אני הבנתי מדבריך שמבאפה יהיה רשום כנכס ששווה יותר מ 100 מיליון כי צריך להוסיף גם עמלות?
יאבד חמישית מערכו כל שנה בגלל שהחוזה ל 5 שנים?
כתבתי רק מתוך ידע חשבונאי, יכול להיות שהכללים בדוחות של הקבוצה הם שונים.
בנוסף, אני בטח לא מתיימר להבין בחישובי פייר פליי, כי אלו כללים מומצאים לצורך בחינה האם קבוצה יכולה להיות בת קיימא / עסק חי בהתחשב בעלויות ובהכנסות, והכללים משתנים כל רגע לפי כיוון הרוח בסביבת הטאבס.
לגבי מועד התשלומים, החשבונאות היא הכי ברורה שיש - אין חשיבות למתי משלמים (למעט בשוליים בגלל ערך הזמן והריבית). אם למשל קונים שחקן ב 120 מיליון, בפריסה של 40 מיליון לשנה במשך 3 שנים, אז העסקה נרשמת היום בסכום המלא, והנכס בגין קניית השחקן יהיה 120, למרות ששולם רק 40, כי ההפרש זה התחייבות להשלמת התשלום בשנתיים הבאות. בקבוצה שמכרה, ההכנסה נרשמת מיידית בסך 120, כאשר 40 במזומן ועוד נכס של חייבים או הלוואה לקבל של 80. שוב, לענייני הפייר פליי זה יכול להיחשב אחרת.
לגבי הנכס ששאלת - זה מה שאני מבין מהעסקה- עמלות מצטרפות לעלות הנכס ברוב המקרים. הנכס אכן יאבד מערכו הפנקסני כל שנה חמישית מהסכום, אם החוזה הוא ל 5 שנים. זה לא בהכרח אומר שהנכס “שווה” פחות, אלא זו הדרך של החשבונאות להכיר בעלות של נכס על פני תקופת ההנאה הכלכלית ממנו.
רשמתי סביר להניח רק על זמן הרישום של המענק, אין בכלל ספק שהוא נרשם.
בונוסים נכללים חד משמעית, אחרת בארסה היתה מחתימה את מי שהיא רוצה בעסקאות בונוסים מחורטטות.
@goldi , מה שכתבת זה מה שאני מכיר מכל ‘‘מסעותיי’’ בניסיון להבין את הפיירפליי בספרד.
בגדול כדי להצדיק הוצאה חד פעמית בגין מענק החתימה צריך להוכיח שהתמורה שולמה עבור שירות שכבר ניתן (בהצלחה להוכיח שה"שירות" הוא נקודה בזמן שהיא למעשה החתימה על החוזה). אם זה לא המצב, וזה לא, אז המענק ייפרס על פני קצב השירותים שבגינם ניתן, כלומר במקרה שלנו - לינארית לאורך החוזה של אמבפה. אז כן, אני מעריך שהנכס בספרים ישב ב day 1 בגובה מענק החתימה + העמסות של עלויות עסקה שונות, וההפחתה שלו תפרס על פני 5 שנים.
לפי רודרה המועדון מכניס 400k ביום מהחנות החדשה שנפתחה לאחרונה במועדון. לאחרונה כל כמה ימים מדווחים על הכנסה חדשה, אני מחכה לראות את הדוחות הרשמיים לכשיגיעו. נשמע יותר מדיי טוב כל הסיפור הזה אבל מצד שני מדובר בפלורנטינו שמנווט את הספינה והבנאדם לא שמע על המילה גבולות.
זה עוד לפני שהתחילו למכור את החולצות של מבאפה.
65 אלף צופים אתמול בברנבאו בהופעה של זמר בשם מנואל קרסקו. לא מצאתי מידע על כמה נכנס לנו מההופעה הזאת.
אחלה הכסף שהשימוש בברנבאו עושה לקבוצה. אבל מצד שני איזה סטרימר ארגנטינאי ניצח בקרב אגרוף באיצטדיון, והניף את… חולצת מסי במדי בארסה כמו החגיגה של מסי מהקלאסיקו בברנבאו.
זה שווה את הפוטנציאל שיהיו רגעים כאלה?
אגב עושה רושם שהאיצטדיון היה די מלא בקהל.
למה זה מעניין?
מה זה מפריע לריאל חוץ מפוסט בבארסה מאניה?
מחר אף אחד לא זוכר את זה אבל הכסף בבנק.
שבכל יום יניפו את החולצה של מסי בברנבאו וימלאו את האיצטדיון ב60 אלף איש. את מי זה מעניין. תחשוב על כרטיסי הכניסה שמהם המועדון עושה כסף, כל מתחם הבילוי והאוכל שמסביב, את מי מעניינת החולצה של מסי.
ברור שלא הבאתי בחשבון את זהות אותם 60 אלף הצופים או משהו כזה. הרי לא מדובר באוהדי ריאל באופן מובהק, כי אלו לא מופעים הקשורים לקבוצה. בעיר יש כ- 3.2 מיליון תושבים (לפי ויקיפדיה) ובסביבתה יש בערך כפול. אני מניח שלהופעות בינלאומיות כמו של טיילור סויפט מגיעים מכל ספרד וגם תיירים, ולאירועים אחרים מגיעים בעיקר מאיזור מדריד ועדיין זה מדהים איך האיצטדיון די מלא כל כך הרבה ימים בשנה.
מתחמי בילוי ואוכל שבאיצטדיון, ולבטח קניות של מזכרות בכל האירועים הללו בזכות התעבורה של כל הצופים יעזרו לשיפור התזרים מזומנים כך שאולי ויהיה אפשר לשכנע את החבר של דני להצטרף? אותי מעניין לראות את הביאורים לדוחות של ריאל ל 2023/4, בפרט את פירוטי ההכנסות וכמה מהן מגיעים מכלל האירועים של לא כדורגל
לא יודע עד כמה יוצא לכם לעקוב, אני כבר איבדתי ספירה, אבל זה באמת נדמה שכל יומיים יש שם איזשהו אירוע גדול.
זה ממש עושה לך את זה, אה 
אני חושש שיום אחד תטוס למדריד, ולא כדי לראות משחק כדורגל
כיף לראות שהפרויקט הזה מצליח, היו כמה אנשים בתקשורת הספרדית שהטילו ספק בכל הרעיון של השימוש הכפול בברנבאו כמתחם בילוי מרכזי במדריד.
תחשוב שכל הופעה כזאת זה מיליונים שנכנסים למועדון.
לא משהו שלא ידענו (ההלוואות כבר אושרו), וכנראה ששיפוץ האיצטדיון זו עדיין עסקה טובה, אבל העלויות של שיפוץ האצטדיון הגיעו ל1.1 מיליארד יורו.
המלחמה באוקריאנה ייקרה את הבנייה, אני מבין, אבל קשה לי להאמין שזה לבד מסביר התייקרות של פי 2 מההערכה המקורית. יש כאן איזהשהי רמה של חוסר שקיפות שאנחנו צריכים לבלוע.
אגב, לפי גוגל השיפוץ של בארסה מוערך ב0.9 מיליארד, ועלות שיפוץ/הקמת כל המתחם ב1.6 מיליארד. מעניין אם ההערכה שלהם יותר מדוייקת. (גם אם לא - לא חושב שיהיו השלכות חמורות - בנקים ילוו כמה שצריך לפרוייקט נדל"ן. מקסימום ימכרו עוד איזה “סטודיו הפקות” ב200 מיליון)
אני לא מכיר את כל הפרטים כמובן, אבל גם אם חלק מההתייקרות היא בגלל התנהלות לא יעילה ובזבזנית, הרי שכלל העלויות במהלך ההקמה והשיפוץ (עד הרגע שהנכס חזר להניב הכנסות) מוכרות כנכס ולא כהוצאה, ולכן הדוחות של הרווח או הפסד לא משקפים זאת עדיין, כלומר הרווח של 16 בכותרת לא התחשב ישירות בעלויות הגבוהות, למעט הפחת של המבנה, שזה מתייחס רק לשנה אחת מתוך אורך החיים. ולא רק זה- גם הוצאות הריבית העצומות על ההלוואות מקבלות “הקלה” בתקופת ההקמה או השיפוץ (בתנאי שהשיפוץ דורש פרק זמן מהותי) בכך שהן נרשמות כעלות המבנה ולא הוצאה מיידית.
זה כמובן סוג של גיבנת, כי מכאן ואילך יהיו הוצאות של פחת לאורך השנים, למשל אם נניח 30 שנים לשיפוץ הבא, זה קרוב ל 40 מיליון יורו לשנה, אבל לפי הידיעות מעלה נראה שההטבות הכלכליות עולות בהרבה על תוספת העלויות.
סיפור ההצלחה הפנומנלי של פלורנטינו, והשינוי התפיסתי המטורף שהוא הנהיג, בטוויט אחד:
מדובר בדירוג הסגלים היקרים ביותר בעולם - לפי הסכום הכולל ששולם על שחקני הסגל, לא לפי שוויים המוערך הנוכחי.
הכסף האנגלי הגדול (כתוצאה מהסכמי החסויות ההולכים וגדלים) בולט כאן מאוד, עם 7 נציגות מתוך 10 הראשונות (כולל כל החמישייה הראשונה), כמו גם קבוצות הנפט המדינתיות כמובן.
ועם כל זה, ולמרות שריאל נמצאת המקום השמיני בלבד (אחרי פאקינג טוטנהאם) - בפועל יש לה את אחד משני הסגלים האיכותיים והיקרים ביותר בעולם (הפעם כן מבחינת שווי מוערך), והיא כנראה הקבוצה ההישגית ביותר בעשור האחרון.
פרז השיג את זה באמצעות שינויי עומק במדיניות הרכש (סימון בגיל מוקדם מאוד של מטרות הרכש ותשלום סכומים משמעותיים עבורם, היצמדות כמעט מוחלטת לרכש צעירים בלבד, ועוד); שדרוג אדיר של מערך סקאוטינג; שכלול לרמת אומנות את הליווי והמעטפת שמקבל כל מועמד לקבוצה - מרגע ההתעניינות הראשונית ויצירת המגע, ועד הנחיתה הרכה והדאגה לכל הצרכים לאחר הקבלה וההגעה למדריד - לשם יצירת יתרון אטרקטיביות למועדון על-פני היריבות; ושמרנות תקציבית, קיצונית כמעט. כל מה שהיה חייב לעשות כדי להמשיך ולהיות תחרותי והישגי, גם בעולם שבו אנחנו מאבדים בהדרגה את העליונות הכלכלית שלנו.
[נ.ב. אני לא הראשון שאומר את זה, אבל כשחיפשתי איפה לכתוב את הפוסט הזה, חיפשתי ת’רד על הנהלת ריאל - ולא מצאתי כזה (בניגוד למצב בקבוצות אחרות, שם מדובר באחד הת’רדים העמוסים…). סימפטום נוסף, אולי, של ההצלחה הפנומנלית של פלורנטינו.]
אתמול בזמן השידור, אורי רייך זרק משהו על השהיית השימוש באיצטדיון להופעות שמביאות לרעש המפריע לאלו שגרים בסביבת הברנבאו לחודשים הקרובים. זה משהו משמעותי? סגירת הגג לא עשויה לעזור?