פאק מי
לייק 1
אני אמנם אוהד ריאל מדריד אבל קודם כל בן אדם שמתרגש בקלות, על אחת כמה וכמה מכדורגל, אז להגיד שזה לא ‘יום שמח’ עבורי זה לא מדויק כי מה לעשות שבגלל הגאון הארגנטינאי הזה בקושי ידעתי מה זה אליפויות בעשור האחרון וחוויתי לא מעט הפסדים כואבים - ועדיין. חיכיתי לשעה הזו 13:00 בצהריים מסקרנות, כאוהד כדורגל. ולראות אותו דומע יחד עם אשתו עוד לפני שהוא מוציא מילה, את אווירת יום הזיכרון שם ואת ג’ורדי אלבה עם דמעות - זה עושה משהו, זה ‘אירוע’ מטורף בכדורגל, מלא ריספקט עצום לשחקן הזה. כמה חבל שהוא מיעט כל כך לדבר לאורך הקריירה שלו, גם אם הוא לא בן אדם דברן או כזה עם נוכחות כמו פיקה, עצם זה שמדובר במסי. לפי כל האווירה שם, וכבוד שצ’אבי ופויול שם וחבל שאינייסטה לא בגלל המרחק כמובן - אני לא רואה אותו ‘מתפוצץ’ או מוציא את הכביסה המלוכלכת, זה בטח לא הזמן. אולי ביום אחר, אלא מודה לכולם. רק שם אחד יכול להדליק אותו - ברתומיאו.
תמיד אמרתי אגב, כתבתי את זה כל כך הרבה - היום הכי עצוב בכדורגל הוא פרידה משחקן שגדלת עליו, שאתה לא מכיר את הקבוצה בלעדיו או בקושי זוכר מה זה. האיש שגורם לך לחייך ולגאווה גם בימים קשים שבא לך לשכוח מהכל (כדורגל). מאניטות בקלאסיקו, הדחות בשמינית הגמר - הכל עובר מהר, גם 2:8…
יכול להבין מה כל אוהד ברצלונה מרגיש. חוויתי את זה כשראול עזב, חשבתי, רציתי, קיוויתי והתפללתי שכמו ש"ראול הוא ריאל מדריד - וריאל מדריד היא ראול" - הוא ישחק בה כל הקריירה. היה לי עצוב כשאיקר לא עזב אלא גורש, ומ-2018 כמובן אנחנו רק סובלים מפרידות של אגדות - כריסטיאנו-זידאןX2-ראמוס ועדיין לא עיכלתי האמת שהקפטן גם כן במגדל אייפל.
זה נשמע נראה ומרגיש אמיתי, לכל אורך הדרך חשבתי שמדובר בספין להפעיל לחץ על הנהלת הליגה. אבל כנראה שלא.
לא יכול שלא להתבאס גם בתור אוהד ריאל מדריד.
2 לייקים
לא חשבתי שאתרגש ככה מעזיבת שחקן של קבוצה אחרת ועוד מהיריבה הגדולה. כל אוהד ריאל פנטז במשך שנים על היום הזה אבל לא יכול להגיד שיש בי טיפת שמחה היום. אולי כי היריבות דעכה בשנים האחרונות ומסי פחות משליט טרור כבעבר או כי זו פרידה עצובה באופן סובייקטיבי שבדיעבד תיפגע גם בריאל.
לא היה שחקן שגרם לי יותר עצב ושברון לב אבל גם לא היה שחקן שכל כך נהניתי לראות משחק. הכי טכני, הכי זריז, הכי מכוסח שלא מתחזה, הכי חכם. תענוג אמיתי. כן, לפעמים גם לאלה שהוא חורר.
לא יודע מה יהיה איתו בהמשך. אם ילך לפריז, שלפחות יוותר על התצוגה המביכה במגדל אייפל (זה כל כך לא הוא). מאחל לו שיקח מונדיאל ויסגור את הפינה האחרונה שעוד נותרה לו. אולי אפילו יחזור הביתה לקראת הפרישה.
4 לייקים
כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה בתור אוהד ריאל מדריד ואני פשוט לא מצליח לשמוח.
דמיינתי שהוא ורונאלדו יעזבו קבוצות חזקות ובריאות שימשיכו את היריבות הכי גדולה בכדורגל העולמי גם אחריהם,לא חשבתי לרגע כשכמסי יעזוב,זה יהיה המסמר האחרון בארון של הלה ליגה,הליגה שכל כך אהבתי בתור ילד,שהתאהבתי בה בזכות תוכנית סיכום מחזור בימי שישי בצהריים והיריבות המטורפת בין ריאל מדריד לברצלונה.
אני כמעט ולא מכיר את ברצלונה בלי מסי,מהיום הראשון שלי כאוהד אני סובל ממנו קשות (השלושער ההוא בקאמפ נואו ב 2007) ומתפלל כבר 15 שנה שהוא יעזוב אותנו לנפשנו,הנה זה קורה ואני מרגיש כזו ריקנות,כדורגל.
מקווה שאיכשהו נזכה לחוות שוב הרגשה דומה לאותם ימים גדולים של העשור הקודם,כי בלעדיכם זה לא יכול לקרות.
4 לייקים
ייקח זמן לעכל. כמו מסי, גם אני לא יודע מה להגיד. שנים שאני חושב על הרגע הזה ופשוט לא מאמין שהוא הגיע. לא יודע מה איתו, אבל החיים שלי הולכים להראות אחרת. הילד שבי שחי כמעט עד גיל 30 מת. שום דבר לא יהיה אותו דבר מעתה ואילך.
ברוך השם, לא חוויתי גירושים של הורים, לא פרידה מבת זוג רצינית (עם אותה בת זוג כבר שנים), זה כנראה שברון הלב הגדול ביותר שחוויתי. שמח שזה רק בגלל כדורגל ושאלו יהיו הצרות שלי אבל זאת האמת.
13 לייקים
לפי מה שהבנתי גם אם מסי היה מסכים לשחק בחינם זה לא היה אפשרי . ברצלונה גם עכשיו חיבת להוריד בשכר של השחקנים שלה בלי מסי.
אבל אני ילך איתך קדימה. גם אם זה היה אפשרי. אני לא מוכן שמסי ישחק בחינם. זה מביש ובושה ולא מכבד את המועדון שמעסיק אותו. מסי הסכים לקצץ בחמישים אחוזים בשכר שלו והסכים למעשה לשחק בקבוצה שהיא לא תחרותית. אי אפשר לדרוש שום דבר מעבר לזה. אני מרגיש נבוך לשמוע שיש כאלו שחושבים את זה.
וברגעים שאחרי, כאילו שום דבר לא השתנה.
העולם ממשיך לנוע על צירו, הציפורים ממשיכות לצייץ, החום עדיין יושב על הכתפיים ועוד מוסיף לעצמו, ככה בשביל הצחוקים, גם 620% לחות, והקורונה עדיין פה כאילו לא הבינה שדי, נמאס. הבנו את הקטע. וזה מוזר. כי משהו אמור להשתנות באופן מהותי, הגיהנום צריך לקפוא, החזירים אמורים לעוף, ולנגלה אמור להבין שכל הקטע בכדורגל זה לא לגעת ביד. משהו. לא יכול להיות שכל האירוע הזה יסתכם בידיעות בתקשורת ובמדיה, ולא יכול להיות שזה יצטמצם לשיחות מעלית בעבודה. משהו פה לא הגיוני.
ליונל אנדרס מסי מעולם לא היה השחקן הכי אהוב עליי בברצלונה. אפילו לא קרוב. אינייסטה יוביל לנצח, ובפער שעליו אפילו השחקן הגדול בהיסטוריה לא יוכל לגשר, לעזאזל – על העזיבה שלו אפילו לא כתבתי מרוב שעדיין לא הצלחתי להתגבר עליה, ואחרי הלבנבן יש גם את אחיו התאום הסיאמי עם המאפרה, ואיזשהו מתולתל. מה לעשות, יש דברים שהם מעל לסטטיסטיקה, מעבר לחד פעמיות. יש סיכוי קטן שזו אשמתי, אולי התרגלתי לטוב מידי. אולי לקחתי כמובן מאליו שערים, בישולים, דריבלים, ראיית משחק לא אנושית ומסירות חותכות הגנה לצד שמאל לג’ורדי “ראיית צינור” אלבה. לא ניתן לספור את כמות הפעמים בהם היה לו משחק “בינוני”, שהסתיים בשער ו-2 בישולים. בכמה משחקים הוא הוגדר כ"נעלם", כי חבריו לקבוצה לא ידעו לסיים את המצבים בהם הוא העמיד אותם. התרגלתי. מה לעשות.
אבל ככל הנראה זו בכלל אשמתו. כי מה לעשות – הוא זה שהרגיל אותנו לכל הטוב הזה, ועוד בדרך שנראית כל כך קלה לביצוע. הוא זה שעשה דברים כל כך בלתי אפשריים, במסווה של “הוא בסך הכל עושה הטעיית גוף קטנה, מה הבעיה?”. לא היו פדלאלות, עקבים, או ניסיונות למספרת. הכל היה קל, הכל היה פשוט. קצת זריזות, קצת מהירות, וקורטוב עקשנות ארגנטינאית. כל כך לא מסובך, שהוא היחיד שמצליח לעשות את כל זה, גם ממרומי גיל 34. נכון – הוא כנראה כבר לא ייצא לדריבלים חותכי הגנות לאורך חצי מגרש, אבל ממילא זה היה רק הטריגר להתאהבות הראשונית, ולא הסיבה להישאר דבוק למסך לאורך כל כך הרבה שנים. לא הסיבה שאפילו אוהדי נבחרות שאינן ארגנטינה, התחילו לקוות לאחרונה שהאלביסלסטה יזכו באיזשהו תואר, ומהר, כי הילד לא נעשה יותר ויותר צעיר.
הסיבה היא שעל שחקנים גדולים אומרים ש"הם קוראים את המשחק ברמות הגבוהות ביותר". מעליהם נמצאים שחקנים כמו צ’אבי, שלא רק קרא את המשחק ברמות האלו, אלא גם כתב אותו כרצונו. ומסי? ליאו מסי? הבחור הקטן הזה? הוא בכלל המציא משחק אחר. משחק בו הוא הפליימייקר, הפינישר, המבשל, המתכנן, המבצע, ה"מגביה-ורץ-לנגוח" הכי טוב שיש. ושהיה. ושיהיה. משחק בו הראיונות לפני ואחרי המשחק היו משעממים והזויים, כנראה מכיוון שמראש הבחור הבין שהוא לא טוב בדיבורים, אבל הוא טוב במעשים. הכי טוב. משחק בו לא משנה כמה בעטו בו או משכו אותו, המעצבן הזה פשוט סירב ליפול. משחק בו שחקן שכבש ובישל וניהל באינספור משחקי הכרעה, נחשב מידי פעם כמישהו שלא מופיע במאני טיים. משחק בו לא משנה כמה גרועה ההגנה, כמה אפור הקישור, וכמה אנמית ההתקפה - עדיין אף אחד לא מזלזל בברצלונה רק כי “ליאו מסי”. משחק בו הוא עשה את זה בברצלונה שוב ושוב, התמודדות אחרי התמודדות, עונה אחר עונה. לא במשך 3-4 שנים, אלא מעל שני עשורים. בטווח הארוך.
ומסי הוא בחור של קשרים לטווח הארוך. תשאלו את אנטונלה.
אבל לא עוד. ליאו מסי כבר לא שחקן ברצלונה.
וזה מוזר, וזה לא הגיוני. כי צירוף המילים “ליאו מסי” תמיד חייב לבוא יחד עם “ברצלונה”. זה לא עובד וזה לא אמור לעבוד אחרת. איך שלא תסתכלו על זה, איך שלא תסובבו את זה. 21 שנים שהילד מרוסאריו קשור בנימי נפשו למועדון הכדורגל הקטלאני, ועכשיו – כבר לא. וזה לא ששני הצדדים לא רצו להמשיך, זה לא שאחד מהם קם ונטש כי סיבה מטומטמת. זה פשוט היה בלתי אפשרי יותר. וזה…זה מה שאולי הכי כואב. כי תמיד יש צד אחד שאפשר, צריך, וקל לשנוא. השחקן שרצה לברוח לעבר יותר כסף, המועדון שלא הבין מה יש לו ביד, או בכלל שניהם. אבל זה לא המצב. לא הפעם. הפעם זה פשוט צירוף נסיבות מקולל ששובר אפילו את מה שעד לפני כמה ימים נראתה כאקסיומה הבסיסית ביותר – “מסי שחקן ברצלונה”.
וכשהיא נשברת, למרות כל הכעס, למרות כל הכאב - כל מה שנשאר זה להגיד תודה. ואשרינו שזכינו. כי מה הסיכויים להיות קיים ספציפית בתקופה בה חי ופעיל גדול שחקני הכדורגל שאי פעם ראיתי, ושאי פעם אראה? מה הסיכוי להתחיל לאהוד קבוצה בגיל צעיר, ואז שעוד יצטרף אליה ליונל אנדרס מסי? שחקן שהוא יותר ממועדון. לא כי הוא רצה להיות כזה, אלא כי לא באמת הייתה אפשרות אחרת. שחקן שברצלונה הייתה לפניו ותהיה גם אחריו, שלא יהיה ספק, אבל איתו? איתו היא הייתה משהו אחר לגמרי. משהו שדרש צביטה עצמית תמידית, כדי לוודא שהוא לא חלום.
וברגעים שאחרי, ברגעים אחרי שהוא מודיע שהוא ילבש לראשונה חולצה של קבוצה אחרת – העולם ממשיך לנוע, הציפורים ממשיכות לצייץ, והשמש ממשיכה לקפוח. כאילו כלום לא השתנה. שום דבר.
חוץ מכל השאר. חוץ מהכל.
16 לייקים
יום עצוב. אפילו לי, ולא שאני לא מופתע מרגשותיי אבל אני לא האישיו פה. יהיה עצוב לראות אותו במדי קבוצה אחרת, יהיה עצוב לראות את ברצלונה ביום שאחרי.
2 לייקים
דעה שמנגד (לא בדיוק)-
אני יודע שזה יום אבל לאוהדי ברצלונה ולהמון אוהדי כדורגל בכללי, אבל אני קצת שמח.
בחיי שאני לא בא להטריל, תהיו איתי…
בתור אוהד ריאל זה מאוד פשוט אני קצת שמח בשבילי.
מסי האכיל אותנו מרור במשך יותר מעשור והוא שבר לי את הלב יותר מפעם אחת.
בנוסף שני המועדונים כרגע בשפל, כל אחד והסיבות שלו, ומתאים לי שלא יהיה ליריבה את שובר השיוון הטוב בהיסטוריה, זה לא שהוא עוזב בשיא ומטה את הכף לכיוון מסויים.
בהקשר הספורטיבי, אני קצת שמח בשביל מסי.
כבר שנתיים שהוא סוחב קבוצה עייפה על הגב, מסי ראוי לסיים את הקריירה עם סגל מדהים סביבו שיאפשר לו להעצים את השיאים שלו.
הייתי אפילו יותר שמח אם היה מתאחד עם פפ במקום לעבור לפריז, אבל יהיה מצחיק לראות אותו משחק עם ראמוס.
בטווח הארוך, אני קצת שמח בשביל ברצלונה.
המועדון ימשיך להתקיים כשיעבור את המשבר הנוכחי וימשיך למשוך כוכבים, פרידות כאלה הם צעד הכרחי בבניה לעתיד ומשום מה (#ההואשאסורלהזכיראתשמו) לא הצליחו לספק למסי את מה שנדרש. עכשיו יהיה אפשר, או יותר נכון, יהיו חייבים לטפח פורייקט קבוצתי יותר.
ואחרי שכל זה נאמר אני אוסיף שזה גם קצת עצוב כן.
8 לייקים
חיפשתי בכל ההודעה שלך הטרלה, כולי מכין את עצמי לצאת בקילשונים וזעם נגדך אבל לא מצאתי את ההטרלה … אני ימשיך לחפש…
דרך אגב סתם בשביל לסיים את הדיון על זה שמסי ישחק בחינם… דרך ניסים חליבה בפייסבוק:
בספרד יש חוק נגד העסקה בחינם, זה אסור על פי חוק ובצדק. למעשה אסור גם להוריד יותר מחמישים אחוז מהשכר…
3 לייקים
חואקין שיחק בחינם וגם פאו גאסול בכדורסל שיחק השנה בבארסה בחינם.
הנקודה שנכונה היא שאי אפשר לשחק שנה אחת בשכר גבוה ושנה אחר כך בחינם אלא עד 50% ולשם מסי הגיע.
גאסול שיחק שנה שעברה באנ בי אי… ולכן זה אפשרי זה מה שניסים הסביר בפייס.
אני מהנייד וקשה לי להביא את המקור.
מסכים.
רק אומר שאין חוק שאסור לשחק בחינם אלא שאסור לשחק בחינם שנה אחרי שהרווחת שכר אלא עד 50% פחות ממה שהרווחת.
2 לייקים
ישונה לאלתר שם הקטגוריה ל “בארסה - על שם ליאו מסי”
לייק 1
חכה, כשאעכל סופית, אולי אשנה את שם הדיון ל"ליאו מסי: לא כאן הילד הזה".
לפי מה שאני מבין, לא רק שניימאר רוצה לתת למסי את המס’ 10, אלא שבפריז דוחפים לשם חזק מאוד. אני לא יודע איך זה יגמר, ויכול להיות שהוא ילבש בסוף את המס’ 10 - אבל עצם העבודה שמסי מעדיף לחזור ל-19 מרגשת אותי. מסתבר אפשר להוציא את מסי מברצלונה, אבל לעולם אי אפשר יהיה להוציא את ברצלונה ממסי.
אני לא יודע…
לא רוצה לכתוב הרבה…
סופסוף מתחיל קצת לעכל שהעולם לא הסתיים אתמול, ובעצם, הכל ממש ממש בסדר.
חוץ מהשבר הזה בלב…
עברה בי מחשבה אופטימית. סופסוף מסי יוכל לשחק בקבוצה שיש לה הגנה. אולי הוא יוכל לקחת עוד ליגת אלופות (תסלחו לי אם אני לא מתרשם מאליפות הליגה הצרפתית). אולי הוא יוכל לשחק במקום שיעשה אותו שמח וירים אותו, לא עם קבוצה כל כך תלותית שהוא סוחב אותה על הגב כי היא נכה.
אולי בארסה תפסיק להיות כזו נכה…
אולי נלמד ללכת על הרגליים בעצמנו, עכשיו שאין לנו מי שיסחוב אותנו…
ושימשיכו לשרוק בוז לאומטיטי.
כאן ובכל מקום בעולם.
אמן.
תודה ליאו מסי על הכל.
תודה ליאו מסי על הכל.
תודה ליאו מסי על הכל.
4 לייקים
בנתיים: הלאקיפ מפרסם שמסי מתנגד להצגה במגדל אייפל והקבוצה דוחפת שזה כן יקרה.
בנתיים 2: מאות (או אלפי) אוהדים ממתינים לו בפריז בשדה תעופה אבל הוא מסתובב בבית שלו בברצלונה בבגד ים וכוס מאטה ביד + דיווחים שלא הכל סגור והכל יכול להשתנות בכל רגע.
אני מבין שבבארסה הוא כבר לא ישחק, הלוואי שגם לא בפריז. אם הוא כבר ממילא הסכים להרוויח נמוך, שיעשה את זה ביונייטד, ליברפול או מקום מאתגר.
2 לייקים
