תכלס כשאני חושב על זה, תיארתי את השופט של הגמר.
לא נכון.
לא בטוח אם המצרים רצו
עמוק בלב גם הצרפתים רצו שמסי יניף את הגביע. גם הברזילאים. הם לא מודים אולי אבל כל העולם מסי.
ייקח לנו עוד זמן להבין את מה שראינו היום
והוא היה הכי גדול גם בלי הטורניר הזה
אבל אלוהים, איזו סגירת מעגל מתוקה
תודה לך ליאו
אשרינו שזכינו
כיף להיזכר בגלגולים הקודמים של הפורום (נדמה לי שזה מהפורום של בארסה מאניה הישן שהוא סוג של גלגול קודם של ספורטאנטר. מוזמנים לתקן אותי):
אחד הפספוסים הגדולים של ברצלונה, ושל ההיסטוריה, הוא שלא הגדילו לסרחיו גרסיה את סעיף השחרור ל-150 מיליון. יכלנו להיות ביחס הפוך של 1:4 של תקרת השכר עכשיו.
הרבה זמן לא נכנסתי או כתבתי, אבל איזה רגע של אושר אלוהים.
גדלנו איתו מגיל 16-17 עוד זוכר שהייתי קורא בפורום בטרם נרשמתי, במשחקים הראשונים שלו כל כך אהבנו אותו והתפעלנו ממנו ומהדריבל שלו… אבל אף אחד לא דמיין שיגיע לאן שהגיע, הוא פשוט גאון כדורגל שלא היה ולא יהיה כמוהו, וכל זה עטוף באדם צנוע חייכן -כשטוב לו ;)- שתמיד עם רגליים על הקרקע…
כמה אהבה, כמה אושר וכמה שזה כל כך מגיע לו…
אז הקוף היה דייגו, לראייה-2 גמרים שמסי לוקח בהיעדרו. או בנוכחותו מלמעלה. על כל פנים, מה שמסי לחש שם רגע לפני הבעיטה המכריעה בדו קרב הפנדלים, מה שלחש שם, פשוט מדהים.
אני לא יכול להגיד שאני שמח אבל אני מוריד את הכובע ומגיע לו ואני שמח בשביל האוהדים האמיתיים בין אם של נבחרת ארגנטינה, בין אם של ברצלונה, בין אם אלה שפה ופעילים ובין אם אלו שהיו פה מתישהו. אי אפשר לכתוב משפט שקשור לכדורגל שייחדש משהו על ליאו מסי אבל אני חושב שבאמת צריך להקרין את כל הטורניר שלו בכל בית ספר לכדורגל. החל מזה שהוא הראה את פניו ברגע השפל נגד ערב הסעודית ויצא לתקשורת ודיבר והרגיע שהכל בסדר. אפילו ברגע ש"ברח לו" מול הולנד והוציאו אותו משלוותו. זו בהחלט אחת הזכיות הכי ראויות מבחינת הכדורגל והמנהיגות. אני אישית עקבתי אחרי כל הבעת פנים שלו, אפילו כשהכדור לא אצלו ברגל ואני חושב שאני לא במיעוט. אני גם לא חושב שהוא הפנדליסט הכי דגול איי פעם, בלי קשר לטורניר הזה אפילו או מול טיבו קורטואה בעונה שעברה. וגם נגד הולנד, וגם אתמול - בקלות, ממש בקלות.
וכמובן שאנטולה כמו שכתבו בכל פוסט אפשרי בפייסבוק - בחורה רוצה תמונה אז היא תקבל תמונה. הסיפור שלהם מקסים עם האהבה הזו מגיל נעורים, איך הוא מצלם אותה עם הגביע וכל השחקנים מחייכים ואיך ראו אותה חייה את זה ביציע. לגביי “הדיון ההיסטורי” והילדותי…נכנעתי
-אנשים, אוהדי כדורגל שהם לא ‘שרופים’ או כאלה שפחות בקיאים, כנראה קודם כל מחפשים שמות. אז את חוליו אלבארס כולם מכירים וכן הלאה, אבל לאט לאט העולם הבינו שיש בארגנטינה שחקנים לא רעים, הם לא כוכבים. חלקם לא היו עדיין וחלקם לא יהיו. בכל מקרה אני כן משוכנע שאם מוציאים את מסי מהמשוואה ורוב רובם יחזרו לקבוצות שלהם - והם ישחקו פשוט פחות טוב. זו הייתה תצוגת מנהיגות בלי לנופף בהכרח עם הידיים ובלי להראות ‘אני ו’אני’ ואני’.
וכן זה אפילו מדהים אותי כמה כל העולם אבל ממש כל העולם רצה שהוא יזכה. אוהדי כדורגל “בינוניים”, טרמפיסטים, טרמפיסטיות - כל הבחורות היפות באינסטגרם שאני עוקב אחריהן, אין אחת שלא הייתה בסימטא\צינה\דיזינגוף ולא העלתה סטורי ולא לקחה צד. בדבר הזה ובסיפור האגדות הזה לדעתי “לא היה כדבר הזה”.
אתה נותן לי את ההמחשה איך זה לאהוב אותו מבחוץ. וזה יפה כשלעצמו כי אני כבר לא זוכר איך זה.
עד שתקומו מחר בבוקר ואפילו לפניכן סביר להניח שליאו מסי יעבור את 50 מיליון הלייקים לתמונה עם גביע העולם וגם עבדכם הנאמן פירגן, אין מה לעשות. בכל הקשור לספורט השיא שייך לו (התמונה עם קופה אמריקה בזמנו?) אבל קראתי שהשיא בתמונות זה תמונה של ביצה מסוימת. אגב אתם מוזמנים לחידון המאתגר של לגלות את כל הקבוצות והנבחרות נגדן הבקיע דיוס במהלך הקריירה, אני אוהב את החידונים האלה של Four-Four-Two. יש 18 דקות, בהצלחה.
רביע וולקאם טו דה קלאב אם אתה זוכר איך הכרנו ולמה אתה תבין את הרמז.
איפה מסי חברים? איפה מסי?
נותר רק לקוות:
- שמסי יידע לפרוש בזמן
- שהזמן הזה יגיע עוד הרבה זמן