חברים, עם כל הכבוד למה שעשה מסי בעברו באירופה ועכשיו בארה"ב, עד שהוא לא יוביל את ארגנטינה לזכייה בגביע העולם הוא לא יהיה הגדול מכולם.
וברצינות, מצחיק עדיין לדבר על מורשת בהקשר של האיש הזה. חייזרנו הלך להנות מהחיים בגיל 36 באמריקה, ועל הדרך דואג להראות גם לאנשי המעצמה הגדולה בעולם שהוא משהו אחר. הכדורגל באמריקה בהתפתחות עצומה בשנים האחרונות מבחינת פופולאריות ועם מסי זה רק יתעצם. בכל הנוגע לקיבוע המיתוס שלו והעצמת המותג שלו במדינה המשמעותית ביותר בעולם המערבי למעבר הזה יש יתרונות רבים.
ובכלל, כיף לראות אותו משוחרר, נהנה, את הקטנות שהוא בורח משחקנים ובועט בין שלושה שחקנים לחיבור כיף לראות גם באירופה, בארה"ב או מול קןנוסים. רואה את זה ומחייך. כיף לי וכיף לו.
אתם מסתכלים על מסי בארה"ב ומנסים להחליט האם הליגה הזאת גרועה יותר או פחות ממונדיאל הנשים, אני מסתכל על זה ומעדיף פשוט להתרשם - בעיקר ממה שזה מוכיח, על מה שראינו בעשור הקודם.
יש ענפי ספורט, כמו טניס לדוגמה, שבו אנחנו רואים בטלוויזיה מה השחקנים עושים, אומרים לעצמנו ‘אה, נחמד’ - ואז הולכים למגרש, ומבינים שזה הרבה-הרבה פחות פשוט ממה שזה נראה.
בכדורגל, המצב שונה. אם זה בגלל שרובנו עם כדור בין הרגליים מגיל 5, ואם זה בגלל שכדורגל הוא באמת הרבה יותר עממי ופשוט בבסיס שלו.
בארה"ב, עד כמה שנצחק על הרמה שלהם - יש כדורגל. בסופו של דבר, מדובר במדינה העשירה ביותר בעולם (בפער עצום), שגם אם כדורגל רחוק מלהיות הספורט הפופולארי ביותר - הוא ללא ספק קיים, ובמידה ניכרת. אם זה חוגי הכדורגל שנפוצים בכל המדינה מגיל קטן, ואם זה 20% הלאטיניים במדינה, שמבחינתם כדורגל זה הספורט האמיתי. והרמה רק הולכת ומתפתחת לאורך השנים.
והנה מגיע לו מסי, בפנסיה מוקדמת/מתקדמת, עם חצי קריצה לכל האירוע שם - ופשוט עושה צחוק מכל הדבר הזה. ושלא תבינו לא נכון - השחקנים שמולו אשכרה מתאמצים!
אז קחו את כל הדבר עשור אחד אחורה, ותבינו עד כמה גדול היה מה שראינו.
בדיוק בגלל המורשת האדירה אין שום צורך לעשות את מה שטל עושה פה ולנפח את ליגת הפח האמריקאית מעבר למה שהיא שווה באמת. ליגה ברמת ליגה ג’ אצלנו או ליגת האלופות של הנשים. מסי אמור לפרק אותה גם בגיל 50.
שוב, מסי עדיין בקלות טופ 3 בעולם והייתי לוקח אותו לקבוצה שלי לפני האלאנד, הצב המאוס או חוליאן הענק (פפ יעשה בחוכמה אם הוא יבין שאלברז מתאים לו יותר מהאלאנד) וזה כואב לא ליהנות ממנו על הבמות הנכונות אבל הוא רוצה ליהנות ולהתכונן גם למונדיאל בראש שקט, אז אחלה.
רק שיפסיק עם חגיגות האוונג’רס המטופשות. לא מתאים לו כל האמריקאיזציה הקרינג’ית הזאת.
מסכים עם זה. אבל זה כמו לשחק ברמת beginner בפיפ"א ולהתלהב מעוד ניצחון או שער אדיר. לא כיף באמת. איפה האתגר?
באופן אישי קשה לי להינות מקבוצה שהייתה מובסת גם מול אלמירה. אבל לאמריקאים אהבלים וכל מיני יחצ"נים וילדים מתלהבים בפייס זה כן משהו. שיהנו. כדורגל זה לא.
אבל אני לא מאמין שיהיה אי פעם כדורגל במדינת הפלסטיק. תרבותית זה לא יעבוד שמה. עם מסי או בלי.
הניתוחי מורשת מיותרים ואני כמובן מסכים עם פאקו שזה לגמרי, במקרה הטוב, פסיק בקריירה של המפוארת של מסי ועדיין אני לא חושב שזה מובן מאליו ששחקן בן 36 יגיע לקבוצה הכי חלשה בליגה שלא ניצחה 10 משחקים ופתאום הם ינצחו בקצב של אלופה וייזכו בתואר. ליגה ברמה נמוכה לאירופה? בהחלט. רמה של כדורגל נשים? נסחפתם לגמרי.
יש לא מעט שחקנים מהטופ האירופאי שהגיעו ל-MLS לקראת סוף הקריירה ולקבוצות טובות יותר, זלאטן, הנרי, וייה, רוני, בייל ועוד, רובם בגיל צעיר הרבה יותר. פתיחה והשפעה כמו של מסי אני לא זוכר מאף אחד מהם, ואחרי הקדנציה המאכזבת בפריז (בין אם בגלל מועדון מסריח, חדר הלבשה רקוב, חוסר חשק או יהיה מה שיהיה) בליגה שעל הנייר הייתה חלשה משמעותית מהספרדית בקבוצה הכי טובה בפער, אז אני לא לוקח כמובן מאליו כלום.
צודק בכל, אבל זה הגיוני, כי מסי חולה נפש תחרותי והוא ישחק ברצינות גם מול הילדים שלו כפי שמעידים המון סרטונים של אנטונלה.
שוב, השחקנים שהזכרת הלכו שמה לפרוש ולדעתי אפילו זלטן לא שיחק ברצינות.
מסי עדיין טופ 3 בעולם. ואני לא אומר טופ 1 רק בגלל הגיל.
אז הוא לקח את האתגר ברצינות, וזה מה שרואים.
הוא הפך את אלמירה לאספניול.
זה לא כזה מוזר ומוגזם, הרי בלי מסי גם אתם לא הייתם תחרותיים באירופה.
ולא, אני לא מגזים שזה כדורגל נשים. כי הרמה הטקטית נמוכה מאוד ונראה שהם לא מבינים לעומק את המשחק. ברור שפיזית הם שמה, אבל מבחינת כדורגל?? כל קבוצה חצי מקצוענית באירופה תזכה בMLS.
אין ספק, זה החלק המעניין ביותר בסיפור מסי ב-MLS. לכן בוא נתמקד בזה ולא בכמה זה מדהים שהוא מנקנק טורניר שקטן עליו, חצי שנה וקצת אחרי מונדיאל מיתולוגי, ונמסגר את זה כהישג ענק.
אבל כולם כולל כולם היו שחקנים חלשים ממסי הנוכחי כשהגיעו, וחלקם (כולם?) גם בשיאם. שוב, כל זה היה ידוע מראש ולכן אין מה להתפעל מזה שמסי עדיין מסי. אפשר להנות (אני נהנה), אפשר להתרשם (אני מתרשם, באמת!), אפילו להיות מופתע לטובה, אבל בפרופורציות.
לא חושב שאני יצאתי לרגע מפרופורציות, כתבתי שאני מתרשם אבל עם זאת כל דבר שהוא עושה שם, או בין אם לא היה כובש שם שער אחד לא היה משנה כלום במורשת התחרותית שלו ברגע שיצא לפנסיה רשמית.
זה פשוט מהנה (אותי לפחות) ומרשים לראות מה שעושה בקבוצה כזאת בגיל כזה, איך שהוא ממגנט כל מגרש שמגיע אליו וכו’. את האפקט של התקופה הזאת של מסי במיאמי בהחלט נבין בעוד מספר שנים.
אני באופן אישי חושב שתודעתית מסי כבר לא בקרב על השחקן הגדול בהיסטוריה של הכדורגל, זה כבר בכיס שלו, אלא בקרב על הספורטאי הגדול בהיסטוריה, ושם המתחרים היחידים הם ספורטאים אמריקאיים שמשווקים על ידי תקשורת ואוהדים אמריקאים שפחות מכירים ואוהבים כדורגל, ולכן לתת פינאלה מרשים עם אימפקט רציני על הכדורגל בארצות הברית יכול לגמרי לעזור לו בהקשר הזה אם זה מעניין אותו.
על הדרך אחלה חיי משפחה, לפרוש בקלאסה עם שיזוף, כבוד מכל עבר וחולצה ורודה.
ואם רגע נחזור למרקטינג… בעמוד התקצירים של הליגה ביוטיוב יש את כל המשחקים בטורניר וכמות הצפיות בהם
אני מניח שלא תופתעו לגלות ש-7 המשחקים המובילים במדד הם 7 המשחקים של מיאמי:
5.6M, 3.3M, 3.2M, 3M, 2.9M, 2.6M, 2.3M
לפרופורציות, מספר הצפיות של המשחק הבא ברשימה:
309K
זה דווקא מעליב. האמריקאים פשוט טיפשים וחיים במדיה החברתית. רובם אהבלים מוחלטים שהולכים למשחקים של מסי כי זה מה שאומרים להם לעשות. זה מה שטרנדי. זה מה שכולם מדברים עליו עכשיו. אז יאללה הולכים לראות את מסי ולא כי זו החוויה הדתית שכולנו חווים כשאנחנו רואים אותו.
אז ברור שיהיו המספרים האלה עם כל הפימפום המוגזם. תחשוב, 50% אחוז מהדמוקרטים בטוחים שאחד מכל שני נדבקי קורונה מסיים בהנשמה בבית החולים!! עד כדי כך הם אהבלים ושותים את כל מה שאומרים להם. אז הם צופים במסי עכשיו. כדורגל מיוחד לא יצמח מזה. זה לא יתפוס אצל עם שמקדש דברים אחרים לחלוטין.
מדובר באנשים שלא בחרו ביוקיץ’ לMPV רק כי זה יותר מדי להיבחר פעם שלישית ברציפות וגם, כמובן, כי הוא לבן.
כל פעם שאני מקשיב להם מדברים אני קולט כמה הם אידיוטים ונגררים. אין שום ערך למה שהם עושים או אוהבים.
אפשר לשלוט בהם בעזרת אלגוריתמים.
ואסף, אכן מסי עולה על הפודיום של הספורטאים הגדולים בהיסטוריה, אבל לא כולם אמריקאים שמה. הגוט של הגוטים הוא דיוקוביץ’ במיוחד אחרי שהיה מוכן לוותר על הכל בשביל הערכים שלו.
ג’ורדן- בלי עוררין, ספורט קשה יותר, שליטה דומיננטית, פרש, חזר דנה אחרי ולקח אליפות.
הווינר שהוא היה והכדורסלו שהוא היה, אין שני לו
מסי- רק שני לאל משיקאגו וזה לא רק בגלל התואר הלילה, גדול ככל שיהיה
בשבילי פדרר- אומנם בסוף הקריירה פחות תארים מנדאל ונולה אבל מה שהוא עשה לענף, הטניס ששיחק וכמות האנשים שהוא גרם להם להתאהב בטניס והדומיננטיות רבת השנים בטופ של הטופ, בשבילי רוג’ר.
כדורגל משחקים הכי הרבה אנשים בעולם ובפער, ככה שסטטיסטית ההסתברות שלך להיות הכי טוב בעולם בכדורגל היא נמוכה הרבה יותר מאשר להיות הכי טוב בעולם בכדורסל. לא מדבר בכלל על טניס שזה ספורט של עשירים ורוב האנשים בעולם בכלל לא זוכים לדעת האם הם מוכשרים בטניס או לא.
מעבר לזה במשחק של 11 על 11 לשחקן הבודד הרבה יותר קשה להתבלט ולהשפיע על המשחק באופן אישי מול כדורסל שזה 5 על 5, ככה שאני לגמרי כופר בהנחה שכדורסל ספורט קשה יותר.
בשבילי ג’ורדן לא מגרד את מסי, כריסטיאנו ומראדונה אבל אני אדם שהרבה יותר מעריך כדורגל מכל ספורט אחר מהסיבות שציינתי. האמריקאים יודעים לשווק הכי טוב ולכן ג’ורדן נתפס אולי תודעתית כספורטאי הגדול ביותר, וזה למה התקופה של מסי באמריקה יכולה לתרום לו שיווקית בהיבט הזה כפי שציינתי